עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    שלל שרב

    11 תגובות   יום שני, 13/7/15, 00:02

    כנראה שזהו עניין של גורל עבורנו, הישראלים, איכשהו כל קיץ מציב בפנינו אתגרים חדשים. השבועות האחרונים הציבו בפני שורה של אירועים שאילצו אותי לארגן מחדש את החיים שלי, אני עדיין לא יודע איך תיגמר המשימה הנוכחית, אבל אני רוצה להרגיע את כל מי שהפוסט הקודם עורר בו דאגה. אני עדיין חי ובועט, ואני עדיין קנדי, שזה כבר יתרון מסוים. אז כן, מי שחושב שהגירה תפתור עבורו את הצורך להתמודד, עדיף לו שלא יהגר בכלל. הגירה רק מציבה בפניך שלל של אתגרים חדשים, חלקם בלתי מוכרים או צפויים. נולדנו להתמודד, ואין לנו ברירה אחרת, זהו המסע ואלו אתגריו. כאשר אומרים לך שבתור מהגר אתה אמור לצעוד אחורה בסולם המקצועי, אתה צריך להבין שבהרבה תחומים אתה תצעד לאחור, כי כישורי השפה שלך וההבנה התרבותית שלך לא מותאמים למקום החדש שבו תחייה. אבל אחרי עשר שנים, אחרי שהבנת את המערכת ואת הציפיות ממך, המקום שממנו באת פתאום יראה לך זר ומוזר וקצת משונה. אלו גם דברים שלא חשבת עליהם בתחילת הדרך, אלו דברים שפשוט קורים. ממש כמו המבול או השרב.

     

    **

     

    אני קורא בימים אלו את ספרו השני והמשובח של יובל נח הררי "ההיסטוריה של המחר" ובאחד הפרקים הוא דן ביכולת של קבוצות קטנות של ספייאנסים לשלוט בהמוני בני מינם באמצעות רעיונות מדומיינים משותפים, כמו אלים, דתות ואידולוגיות כלכליות או חברתיות. הגעתי אל הפרק הזה בתיזמון מצוין מבחינתי, כאשר שוב ניצב בפני צומת דרכים. לכן, גם אם לפעמים יש קשיים וגם אם לפעמים המקרר ריק, אם צריך לבחור שוב בין מדינה שמאורגנת ומסודרת לבין מדינה שהיא ברדעק רעיוני ושילטוני, הבחירה היא די ברורה. לפחות עבורי. גם בית הוא מושג אבסטרקטי עבור הלקט-צייד המודרני. אפילו שעד יומי האחרון אזהה את עצמי קודם כל בתור יהודי ישראלי, יש לי כבוד והערכה רבה ליישות הדימיונית שבה בחרתי לחיות. איך כתב פעם חנוך לוין ז"ל, גאון ישראלי יהודי אחר, "אם למות כמו כלבה, אז לפחות שהטלוויזיה תהייה טלוויזיה". אז אולי הטלוויזיה אצלנו לא משהו, ולהתמודד עם שרב כבד אנחנו לא ממש יודעים, אבל אצלנו הקצבאות נכנסות בזמן וישר לחשבון הבנק, וזה משהו שסאפיינסים שחיים בדמוקרטיות אחרות יכולים רק לחלום עליו.  

     

    **

    אז אחרי ששרדנו את האתגרים האישיים, הגיע אלינו אתגר סביבתי חדש ולא מוכר. בניגוד לשנים עברו מאי ויוני היו יבשים בצורה בלתי רגילה, שרב כבד כיסה את כל מערב קנדה, כתוצאה מכך, כאשר יצא יולי לדרך החלה עונת שריפות היער לתפוס תאוצה. 7 שנים התכוננה וונקובר לאירוח משחק גמר הגביע העולמי לנשים שנערך בחמישי ליולי בעיר, אף אחד לא חשב שמה שיחכה לעשרות אלפי האוהדים והאורחים מכל רחבי העולם הוא מסך עשן סמיך שכיסה את כל העמק התחתון. היו תושבים שדיווחו על אפר שנופל מהשמיים. בלית ברירה כולנו התפללנו לקצת גשם, כמה אירוני. בסוף הגיעו כמה טיפות בשבת ה 11 ליולי, והקלו עלינו את השרב הכבד. אז אולי כמה אירועים מקומיים התפספסו בעקבות הגשם. העיקר ששריפות היער הנוראיות לא הגיעו לעיר, רק זה היה חסר לנו. עכשיו השרב נעלם, לפחות לעת עתה, ואפשר לחזור ולהנות מהחיים.

    http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/b-c-fires-what-you-need-to-know-1.3139686 

     

     

    **

    כמו בכל שנה הדור הצעיר בילה אצלי שבוע חופש בזמן שהעסק של הגברת הראשונה היה סגור. זו הייתה הזדמנות מצוינת ללכת לראות סרט לילדים באולם הקולנוע, ממש כמו פעם. הרב מסך מגיש בעונה הזאת  את שוברי הקופות של הקיץ, שוב הדינוזאורים, הרובוטים, וגיבורי העל ממלאים את האולמות וממלאים את כיסי האולפנים במזומנים. אין לי בעיה אישית עם מזון משוחזר, כל אחד זכאי לבחור לו את הדיאטה המתאימה לו, אצל הדור הצעיר שלי אני מקפיד להזין רק בחומרים איכותיים שנוצרו ביד אמן. אז אמנם קשיש כמוני יודע שההשראה לסרט כמו "הקול בראש" החדש של אולפני פיקסאר, נולדה בסדרת הטלוויזיה הישנה "בראש של הרמן" (שכיכבה אי שם בערוץ הראשון) והרעיון הסיפורי לקחת ילדה בת 12 ולהעביר אותה מעיר אחת לשנייה, הוא מוטיב קבוע בסרטים של היירו מיזאקי מאולפני גיבלי (שנרכשו ע"י דיסני - פיקסאר), עדיין כאשר האולם מחשיך והמסע יוצא לדרך אתה נותר פעור עיינים מול הרעיונות הויזואלים המדהימים, ביצירת מסע מרתק אל תוך המוח האנושי, אל תהליך קבלת ההחלטות שלנו וכל מה שבין המודע והתת מודע והכל בצבעים מרהיבים ודיאלוג מבריק שגם ילדה בת 7 יכולה להבין ולהנות מהם. יובל נח הררי לצופי ערוץ הזאטוטים. אין לי ספק שזה סרט שהולך להפוך לקלאסיקה על זמנית. לא תצטערו לרגע אחד שהלכתם לראות. קולנוע שהוא גאונות מקסימה.

     

    ''

     

     

    **

    הקיץ אצלנו, כמו תמיד מלא באירועים קהילתיים, רק להכנס ולבחור. למשל, מדי יום ג' הקרנת סרטים קלאסיים בסטנלי פארק רק להביא שמיכת דשא ופירות העונה. במוצאי שבת 18 ליולי, בחצר האחורית של המוישה האוס הבדלה והקרנת סרט תחת כיפת השמיים. "עלובי החיים" המחזמר ע"פ ויקטור הוגו רץ עד סוף אוגוסט בארטס קלאב (גרנוויל ו 12). המהדורה ה 38 של פסטיבל הפולק בחוף יריחו (17 - 19) עם 60 מופעים מוזיקלים מקנדה ומחו"ל. ב 23 לחודש שני אירועים בקהילה היהודית. ב JCC הקרנה של "ערבים רוקדים" ע"פ סייד קשוע. באותה השעה הדור הצעיר של הקק"ל (JNFׂ) יוצא להפלגה השנתית במימי המפרץ האנגלי, עם אוכל וריקודים. ב 25 ליולי יוצא לדרך פסטיבל הזיקוקים השנתי (שבת - רביעי - שבת) 400 אלף איש ישבו ממסביב למפרץ האנגלי ויצפו בנבחרות סין, ברזיל וקנדה מאירות את השמיים. ב 2 לאוגוסט מצעד הגאווה השנתי של וונקובר, באותו הערב הכולל מגיש ערב רומנטי לכבוד ליל האהבה היהודי. שווה להגיע, השרב כבר מאחורינו.

     

    **

    שואל שאלות טובות, רון סקסמית' הזה....קיץ נפלא חברות וחברים.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/7/15 19:51:
      בקנדה יש פקולטות שלמות שעוסקות ב "סוצויולוגיה של ההגירה" באבא, מדובר באירוע משנה חיים שסאפיינסים רבים חווים אותו בכל מיני דרכים, מרצון או שלא מרצון, וצריכים ללמוד לחיות איתו. ואכן הוא יוצר בנו תחושות שונות. השרב כבר מאחורינו, דווקא די נעים עכשיו בחוץ. אי אפשר לתזמן שום דבר בחיים האלו. סוף שבוע נעים.
        16/7/15 11:25:
      הזדהיתי מאד עם הרישא שלך בענין ההגירה. לא אחת - למרבה הפלא ולמרבה השנים שאני יושבת בארץ הזאת, בישראל- אני עדיין מרגישה מהגרת. אף שגם שם בארץ הולדתי אני מרגישה שייכת ולא שייכת. אני עדיין קוראת את "קצור תולדות האנושות," לאט, לאט, הספר מפעיל את התאים האפורים והקשריו שונים מאלו שאנחנו רגילים להם בספרי ההסטוריה. שתתגברו על השרב
        14/7/15 20:45:

      צטט: ~בועז22~ 2015-07-14 07:32:12

      איך שרה חוה אלברשטיין? "לונדון לא מחכה לי"...

      לא, רגע!..., התכוונתי ל"היאוש נעשה יותר נוח"  קריצה

      אבל גם כאן, בביצה הלבנטינית שלנו, השיר הזה

      פתאום נשמע רלוונטי מתמיד...

      נוכח כול הסחי והרפש שיוצא מכול הפרשיות שכבר

      נחשפו, האף פתאום נעשה פחות רגיש והנשמה כבר

      כמו ערוכה אל מול הפרשיות שטרם נחשפו...
      ומפעם לפעם נשברים שיאי שפל חדשים, שמאיימים

      על הרגש הלוקאל-פטריוטי, כאשר ברקע מרצדים

      הפירסומים על הקלות הבלתי-נסבלת בה הישראלי

      הממוצע יכול להשיג אזרחות נוספת: פולנית, רומנית

      ואפילו ספרדית...

      ובאחד מאיי יוון, כך קראתי, מוכנים להעביר (חינם אין

      כסף!!!) בעלות על בתים (עם נוף מדהים אל הים...)

      בתמורה להשתקעות במקום ופתיחת עסק תיירותי...,

      לך תבין...

      מגניב 

       

      אני מבין אותם...את היוונים...אתכם זה לפעמים לא פשוט, אבל נו, העיקר שאתם רגילים לכל הרעש הלבן הזה. שבוע נפלא לכם
        14/7/15 20:41:

      צטט: איציק אביב 2015-07-14 07:30:32

      מסודר ותקין זה לפעמים גם משעמם. כרגיל קולח ומהנה לקריאה.

      כשמשעמם מסביב אפשר להתרכז בדברים החשובים באמת...תודה רבה איציק.

        14/7/15 07:32:

      איך שרה חוה אלברשטיין? "לונדון לא מחכה לי"...

      לא, רגע!..., התכוונתי ל"היאוש נעשה יותר נוח"  קריצה

      אבל גם כאן, בביצה הלבנטינית שלנו, השיר הזה

      פתאום נשמע רלוונטי מתמיד...

      נוכח כול הסחי והרפש שיוצא מכול הפרשיות שכבר

      נחשפו, האף פתאום נעשה פחות רגיש והנשמה כבר

      כמו ערוכה אל מול הפרשיות שטרם נחשפו...
      ומפעם לפעם נשברים שיאי שפל חדשים, שמאיימים

      על הרגש הלוקאל-פטריוטי, כאשר ברקע מרצדים

      הפירסומים על הקלות הבלתי-נסבלת בה הישראלי

      הממוצע יכול להשיג אזרחות נוספת: פולנית, רומנית

      ואפילו ספרדית...

      ובאחד מאיי יוון, כך קראתי, מוכנים להעביר (חינם אין

      כסף!!!) בעלות על בתים (עם נוף מדהים אל הים...)

      בתמורה להשתקעות במקום ופתיחת עסק תיירותי...,

      לך תבין...

      מגניב 

        14/7/15 07:30:
      מסודר ותקין זה לפעמים גם משעמם. כרגיל קולח ומהנה לקריאה.
      :))
        13/7/15 23:41:
      בכיף איריס, שמח לראותך שוב אצלי. שמרי על היצירתיות!
      תודה רבה שחר על החומר למחשבה! משובח. ובהצלחה...
        13/7/15 19:45:
      את....אי אפשר להסתיר ממך שום דבר...את! אכן, הפוסט הזה נולד בספרייה הציבורית, תחת מגבלות השעון, אבל אני שמח שהוא כאן....אל תפסידי את הסרט ואל תשכחי לקחת טישיו, האמהות שמסביבי המטירו דמעות בסוף....היה יכול לעזור לנו עם הערפל. מזל שגם בחוץ ירדו כמה טיפות...עכשיו נקי וצח. ורגוע.
        13/7/15 19:19:

      ברור שאת ה"קול בראש" אני לא הולכת להפסיד !! 

      יצא לך אחד היותר קצרים או שאני טועה?

      ויותר חשוב נראה לי. ירד כבר גשם או שכל העיר עדיין מכוסה בפוג ?

       

      קיץ נעים שחר. ורגוע. ויש חשד לחשד שאשוב :))

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין