כְּשֶׁקָרָאתָ לִי אַבָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

נִצְבַּטוּ בִּי אָרֶץ וְשָׁמַיִם.

מִלְמוּלְךָ הָרַךְ,

דִּבּוּרְךָ הֶחָדָשׁ וּמְרַגֵּשׁ

הִרְעִידוּ בִּי לֶב וְדוֹפֵק.

הָלַכְנוּ יָחַד לְסֶרֶט, צָחַקְנוּ בַּקִּרְקַס.

הִתְלַהַבְנוּ לִתְפֹּס גָל.

אֶל הָאֹפֶק שָׁלַחְנוּ אֳנִיָּה

אֲשֶׁר הִפְלִיגָה עִם הַשָּׁנִים.

בְּנִי אֶהְיֶה תָּמִיד בִּשְׁבִילְךָ

גַּם עַכְשָׁיו כְּשֶׁאַתָּה גֶּבֶר וּבַעַל יָזְמָה.

בְּעֵינֶיךָ כְּיֶלֶד רָאִיתִי אֶת הַמָּחָר

וְהִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ כְּגוֹזָל קָטָן,

תִּגְדַּל לִהְיוֹת נֶאֱמָן.

כְּשֶׁיָּדְךָ הַקְּטַנָּה נִבְלְעָה בְּתוֹךְ יָדִי

וּבְצְעָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים,

שָׁטְפו דִּמְעוֹתַי סִכְרֵי עֵינַי,

אוֹתָן נַעֲלָיִם קְטַנְטַנּוֹת

סָלְלוּ לְךָ דְּרָכִים נְכוֹנוֹת.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי