עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    החצר האחורית

    ניקוד, שירה וחתיכת אג'נדה

    1 תגובות   יום רביעי, 8/7/15, 20:55

    אני בתקופה שבה המילים השתלטו עליי. אז המוזיקה עכשיו מנגנת בשקט מתחת. ואלה הדברים שהעסיקו אותי השבוע:

     

    ניקוד

     

    מסיבות רבות, חלקן אישיותיות ופסיכיות, וחלקן כלכליות, החלטתי להיעזר בַּסְקִילְז שלי, ובְידע רדום המאוחסן במעמקי המוח, ולנקד בעצמי את ספר השירה הנערך שלי, עם עזרה משכן טוב על מילים סרבניות. אני לא בטוחה שזו הייתה החלטה בריאה מבחינה מנטלית או כלכלית. כבר יומיים ברציפות אני צוללת לתוך האיזוטריה של האיזוטריה הזאת, שפעם (בתיכון) שׂחיתי בתוכה בקלות ובעונג, ועכשיו אני נשאבת לתוכה בסוג של אסקפיזם מהדברים החשובים באמת, מעוררת תאים נידחים, נזכרת בכללים, מתעדכנת בחידושים, והולכת על זה כמו על סודוקו משוכלל מעידן ישָן ואחר, מרגישה כמו איזה נזיר שיגיוני מ"שם הוורד" השקוע בתחום ידע נעלם במחשכי המרתפים של העולם העתיק, פה באמצע העתיד. ולמרות שזה חוסך כסף מצד אחד, זה גם שואב זמן ולב, וזו גם דרך נוספת לא-להתפרנס מצד אחר. אבל זה המלכוד הידוע של העוני ושל העצמאות האמנותית. החטא ועונשו. לפחות יש בזה סוג של הפעלת תאים רדומים, בלי חדר כושר. ספורט זה ממני והלאה, מאז ומעולם, אז לפחות שמשהו יפעיל את הנוירו-טרנסמיטורים של מחלקת הלשון העברית המשונה הזאת. 

    בגדול, אגב, אני מהמתנגדים (במלעיל). מבחינתי אפשר להסתפק, אם חייבים, בניקוד חלקי, רק במילים מועדות לפורענות. אבל בכל זאת החלטתי לנקד משיקולים זרים, ואני מכלה בימים אלה את שעותיי בלנקד. בינתיים ניקדתי 26 שירים בדראפט ראשון מתוך כ 70. רובם שירים ארוכים, עם שורות ארוכות. יכול להיות שאתייאש עוד מעט. בינתיים זה ממכר.

     

    חתיכים כאג'נדה לתיקון עולם 


    אִם הַכֹּל עוֹמֵד עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים,
    וְאִשָּׁה נָאָה מַרְחִיבָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם (וְדִירָה, וְכֵלִים),
    אָז גַּם אֲנִי רוֹצָה (מֵעֵבֶר לְדִירָה בַּת הַשָּׂגָה וְכֵלִים נָאִים),
    בַּחוּרִים חֲתִיכִים שֶׁיַּרְחִיבוּ אֶת דַּעְתִּי
    לִהְיוֹת חֲכָמָה בְּעַצְמִי.

    זוֹ אָגֶ'נְדָה לְתִקּוּן עוֹלָם, 
    לֹא רַק הַרְחָבַת דַּעַת.
    חֲתִיכִים הֵם אַפְלָיָה מְתַקֶּנֶת.
    חֲתִיכִים הֵם צֶדֶק חֶבְרָתִי.

    מתוך: "עד התוהו הבא- סטדנאפ על פי תהום" - ספר שירה שיקרה יום אחד.

     

     

    "שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים" (ברכות נז ב)

    חתיכת כבוד:
     
    השיר IS IT TOO LATE זכה להתמקם אחר כבוד בסמי-פיינל של תחרות השירים "SONG OF THE YEAR"


    החיים האמיתיים זה כאן.

    ההופעה באוגוסט:
    ביום ראשון 7.5.17 בלבונטין 7 בשעה 20:00 בדיוק

     

    ''


    *** 

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/7/15 07:32:

       

      1. שונאת לנקד, זה מעצבן אותי ואין לי סבלנות לזה, זה גם מפריע לי לקרוא בעין כשאחרים מנקדים כי אני מנחשת לפי ההקשר ולא זקוקה לתמרורים הלשוניים הקטנטנים האלה שמלכלכים לי את המלים על הדף. לדעתי זו היתה טעות מלכתחילה להתעסק עם זה, למה אין לנו אותיות vowels כמו באנגלית למשל ? הרבה יותר נוח לקרוא ככה, עוזר להבין את ההגיה מבלי לסרבל את כל העסק.


      כל הכבוד לך על כוחות הנפש מברזל לדקדק ככה בקטנות, לא הייתי עומדת בזה במקומך, מתישה עבודת הנמלים המייגעת הזו, הייתי נטרפת, זו לא תרפיה עבורי כפי שהיא עבורך.


      2. מזדהה עם השירה שחיברת על החתיכים. צודקת. קצת אג'נדה פמיניסטית מתובלת בהומור וגם אני כמוך בעד חתיכים, תמיד :)


      3. מגניב שאת כותבת שירה ומנקדת על הרצפה בתחתונים : מפרשת אותה בין פשטות לחיבור לאדמה, לראות אותך

      מרוכזת במלאכה, ברקע המושלם והמאד אסתטי של השידה היפיפיה מאחוריך, הזהה לצבע של שיערותיך - שילוב נהדר :)

       

      4. שיהיה בהצלחה עם ספר השירה ועם המוסיקה, הדרה.

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין