עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    גוף

    נדרים / פרק 18-תדרוך ראשוני+פרק 19-אצל הדודה מרים

    0 תגובות   יום ראשון, 10/5/15, 10:53

     

    18-תדרוך ראשוני

     

    צוות השחקנים התאסף לתדרוך ראשוני והכרות עם בעלי המקצוע האחראים להפקת הסרט.
    לצידו של אביתר תככב בסרט כאשתו השחקנית ענת פלדמן. ולצידם שני ילדים בן ובת בני שמונה ושש. כל השחקנים נבחרו בקפידה רבה. לצידם של אביתר ענת והילדים יככבו גם הוריו של אביתר בסרט, הוריה של ענת וכן זוג חברים טובים המלווים את אביתר וענת לכל ארכו של הסרט.
    יורם דביר הציג את צוות השחקנים וכמובן שהתמקד בשחקן הראשי אביתר לוי שזה לו התפקיד הקולנועי הראשון. הוא שיבח את ענת על מפעל חיים בתחום הקולנוע והביע בטחון רב בהצלחת הקפתו החדשה.
    תאריך התחלת הצילומים נקבע מראש ולכל שחקן נתנה תוכנית עבודה מדויקת אשר כללה שעות אולפן וסדר צילומים קבוע. כמו כן נקבע תאריך לריאיון טלוויזיוני לצוות הראשי של הסרט ובכלל זה התמקדות בסיפורו האישי של השחקן הראשי בהפקה.
    חודשי הצילומים הראשונים היו מפרכים ואפילו שאביתר קיבל יחידת דיור מדהימה לצד ביתו של יורם דביר וקיבל פריבילגיות כספיות ענקיות, הוא לא היה מסופק והרגיש בתוך תוכו שהוא תועה בדרכו.
    הימים חלפו וצילומי הסרט הגיעו לעצומם. אביתר גומר החלטה בליבו ובדיוק ארבע שנים לאחר שעזב את ביתו, כי הוא חוזר למשפחתו ואל חייו הישנים, ומקווה מאד שיקבלו אותו בחזרה.
    אביתר מבטל את החוזה בינו לבין המפיק הידוע, משלם את הקנס ומסתכן בתביעה והכל על מנת לבוא בשלום עם עצמו ולקיים בבטחה את נדריו.

    סתיו חדש וריחני ברחובותיה של צפת וסמטאותיה הצרות והקסומות כנכס פאנורמי נהדר. אישה צנומה בשנות הארבעים לחייה פותחת את דלתה לקולן של מספר נקישות עדינות. בפתח עמד גבר צעיר ויפה תואר, לבוש למהדרין ומריח כמו מהסרטים. האישה הצנומה מביטה נפעמת בהלך הזר והמקסים שהגיע זה עתה לביתה. לוקח לה כמה שניות לסדר את נשימתה וכשנפל בראשה האסימון פרשה את שתי ידיה לחיבוק ענק. הנה האחיין הגדול שלה הגיע לבקרה מן הניכר.

     

     

    19-אצל הדודה מרים

     

     

    "אביתר, אביתר נשמה שלי... ברוך בואך". מרים הדומעת לא ידעה עוד אושר כזה בשנותיה האחרונות.
    "חשבתי עליך אביתר כל השנים האלה, היכן אתה? אך הבנתי את הצורך שלך להתנתק ובכל זאת....".
    "דודה מרים, הנה אני בכבודי ובעצמי". חייך אביתר אל מרים דודתו.
    "וואוו ואיזה יפה ומרשים אתה, ממש לאכול אותך... ולפי המזוודה אני מבינה שתשהה אצלי מעט, בכיף אקבל אותך אל ביתי".
    "כן דודה מרים חשבתי ללון אצלך מספר ימים עד שאתקדם לתחנתי הבאה".
    מרים חייכה, "ובתמורה אבקש ממך לספר לי את שעבר עליך בשנים האחרונות ובלי להחסיר שום פרט".
    "כמובן דודה יקרה אני אספר לך הכל, זו הבטחה"
    אביתר אשר גמר החלטה בליבו לחזור אל שורשיו לא ידע איך לבשר זאת לדודתו האפיקורסית. זאת שעזרה לא נמרצות ביציאתו בשאלה. ובין סיפור אחד לשני מבין רפרטואר סיפוריו של אביתר מהשנים האחרונות, ניסה לטפטף לה מידע בדבר כוונותיו: "כן את יודעת דודה מרים היקרה לפעמים אני רוצה לחזור הביתה". ואז מרים השיבה לו: "מה פתאום, השתגעת. תראה איך אתה נראה עכשיו מיליון דולר, אתה רוצה לחזור ולהיות פינגווין." גערה בו מרים.
    ואז שוב הנמיך אביתר את הזרמת המידע בדבר כוונותיו, וככה זה נמשך מספר ימים. עד שבוקר אחד הרגיש אביתר שדודתו מרים מציצה לחדרו בזמן שהוא כביכול ישן ונועצת בו מבטים. ובזמן שחשבה שהוא רדום התקרבה למיטתו והביטה על גופו מקרוב, ניסתה לגעת, ואביתר עשה את עצמו כאילו הוא ישן. מרים ישבה ליד מיטתו והביטה בגופו מקרוב בוהה בו דקות ארוכות ומנסה לשלוח יד מהססת ולגעת בפלג זה או אחר של גופו. לבסוף בלהט הרגע הפשילה כותנתה ונשכבה לצידו של אביתר, כשנצמדה אל גופו אביתר כבר לא יכל לשאת זאת, הוא קם מהמיטה ולבש במהירות את בגדיו וחיכה מבויש בסלון לדודתו. בטבעיות מוזרה ניגשה מרים לסלון ביתה וכאילו לא קרה כלום. הגישה לאביתר ספל קפה ומאפה ליד. אביתר לא יכל להסתיר את לחייו הסמוקות, ועמוק בתוך ליבו הוא ידע שאם היה מאפשר לדודתו מרים להמשיך את מזימתה היא הייתה מנצלת אותו עד הסוף והרי היו מקרים בעבר שלא קשורים אליו.
    אביתר הרגיש גועל ואכזבה, הרגיש תסכול גדול. עכשיו יותר מתמיד הבין שלמעשה הוא רכוש, אובייקט, מוצר תועלת לכל עובר ושב ויותר מכל אובייקט מין. הבין שלמעשה אינו אדם פרטי והבין גם שהוא משולל כבוד וזה הכי תסכל אותו. ועכשיו במיוחד אחרי מה שקרה בביתה של דודתו הוא הבין שעליו להחזיר לעצמו את כבודו. ארבע שנים ארוכות ומיגעות הספיקו לו למכור את עצמו לעיניים לוטשות ויצרים לוהטים.
    "אני רוצה לחזור הביתה, לאמא ואבא". אמר אביתר לדודתו מרים והתפרץ בבכי קורע לב, בכי קולני וסוחף. אביתר נכנס לסערת רגשות והחל מכה חזק על ראשו. " מה עשיתי... מה עשיתי... אין לי בית... אין לי משפחה".
    מרים ההמומה ניסתה להרגיעו, וגם אם חשבה להניא אותו מהחלטותיו החדשות, עתה גם ליבה של מרים נשבר לחתיכות.
    "מתוק שלי, אני אעזור לך. בוא נחשוב ביחד איך אנחנו עושים זאת, איך אנחנו מחזירים אותך הביתה, ויותר מכל איך אנחנו מצליחים לעורר מחדש את הרגש כלפיך בקרב משפחתך. ובינתיים אתה יכול לשהות אצלי עד שאני אצור קשר עם אמך ונראה איך אנחנו מתקדמים."
    רבקה לוי הרימה את השפופרת ומעברו השני של הקו נשמע קולה של אחותה מרים, שלא שמעה ממנה כבר מספר שנים.....


    © כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      elimish
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין