עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    כנגד כל הסיכויים

    10 תגובות   יום חמישי, 16/4/15, 08:45

    בוקר אחד קם האזרח הגלובלי ופתאום מגלה שהוא כבר לא מרגיש את גשם הזלעפות, שזה נראה לו סתם עוד יום שבשיגרה. בוקר אחר הוא מגלה שצינת הבוקר כבר לא נושכת את בשרו, שכדוריות הדם כבר התרגלו, שהעור כבר מחוסן, שנפשו כבר לא מוטרדת משיניו החדות של הכפור הארקטי. בסופו של דבר כל סוג של חיים שתבחרו יהפכו לסוג של שיגרה, לא משנה כמה רחוק וכמה נועז תלכו, לא משנה כמה תטפסו למעלה או תצנחו למטה, בסופו של אחד הימים, תמצאו את עצמכם חיים יום שכבר חייתם. מקום שכבר ביקרתם, רגש שכבר הרגשתם, נשימה שכבר נשמתם. זאת כמובן, במידה ואתם ברי מזל לחיות מספיק זמן על הכוכב הזה. חלק מאיתנו בהחלט יעבור חוויות חד פעמיות, נדירות, אסונות או ניצחונות, ימים שלא יחזרו, חלק קטן מאוד מהם, אולי יצליח לשחזר משהו מאותם רגעים חד פעמים. אבל מבחינה סטטיסטית נטו, גם יחידי סגולה כאלו, בעצם מתמודדים כנגד כל הסיכוים. כי תורת ההסתברות ואורך החיים המודרני הם שמכתיבים את חיינו ואם אתם "חיים זמן מספיק ארוך", כמו שאומר אותו "מישל" מ"סינרומן" של מאיר אריאל ז"ל, "אפשר להספיק לראות הכל". ואם ראיתם את הכל, אתם הרי יודעים שהפעם השניה אף פעם לא מרגישה כמו הפעם הראשונה, כי כבר הייתם שם והרגשתם וחוויתם והתרגלתם. פתאום הגשם כבר לא נראה כל כך נורא, פתאום הקור לא כל כך מטריד, פתאום הרוח היא רק רוח, והנפש כבר איננה סוערת. סתם עוד יום שבשיגרה, ממש כמו לקום אתמול בבוקר.

     

    **

    וונקובר סערה השבוע באופן חריג במיוחד בגלל אוניית מטען קוריאנית ששפכה בטעות 2700 ליטר של נפט גולמי אל המים הכחולים של המפרץ האנגלי. כל השנה עוגנות במפרץ הזה אוניות המטען שנכנסות ויוצאות מהנמל העירוני שלנו שמשנע סחורה בשווי של 75 מיליון דולר ביום. דליפה שכזאת מעולם לא נרשמה אצלנו ומה שהדאיג במיוחד הוא שלקח כ 12 שעות עד שהדליפה דווחה לרשויות. צוותי נקיון של המשרד הלאומי לימאות הוזנקו לאתר ותוך יממה דווח כי 80 אחוז מהנפט השפוך נאסף מהים ומהחופים הסמוכים. הפוליטיקאים מיהרו לצאת אל המצלמות ולגלגל את האשמה והאחריות לדרג שמעליהם, ממש כמו שמצופה מפוליטיקאים. הם גם הזהירו כי ידרשו תקציבים נוספים כדי לטפל בבעיות כאלו בעתיד. הממשלה הפדרלית הבטיחה כי החברה הימית שהאוניה שייכת לה, תשלם את הוצאות הטיפול והניקיון. מי שעשה את ההון הפוליטי הגדול ביותר מהדליפה היו אירגוני הירוקים שמתנגדים בכל תוקף למעבר של נפט, הן דרך הים והן דרך היבשה, באזור של מטרו וונקובר. הפגנות ספונטניות של הירוקים נערכו בכמה חופים בעיר.  אבל גם הם הודו שהטיפול היסודי בתקלה הלא צפויה הזאת, היה בסטנדרטים הגבוהים ביותר. http://www.vancouversun.com/news/Effects+English+spill+likely+linger+people+warned+avoid/10957761/story.html

     

    **

     

    הדליפה במימי המפרץ האנגלי בקושי הטרידה את הפרלמנט הלאומי באוטווה, בבירת קנדה עוקבים השבוע בקפדנות אחרי משפט השחיתות הרועש של הסנטור הסורר מייק דאפי. בסטנדרטים ישראלים מייק דאפי הוא דג רקק של ממש. הסנטור מהפרובינציה הזעירה האי של הנסיך אדוארד (יש פרובינציה כזאת בקנדה וקוראים לה בקיצור P.E.I ) מתמודד עם 31 סעיפים של הונאה, שוחד והפרת אמונים. דאפי בן ה 68, הוא חבר אישי של ראש הממשלה סטיבן הרפר שמינה אותו לסנאט בדצמבר 2008, אחרי קריירה ארוכה ומכובדת ברשות השידור ה CBC, בין היתר דאפי היה מהעיתונאים האחרונים שעזבו את סייגון עם נסיגת הכוחות האמריקאים מבירת ויאטנם ב 1975. אחרי חמש שנות כהונה בבית הנבחרים העליון של קנדה הוא הושעה על ידי ועדת האתיקה שמצאה חשדות לאי סדרים כספיים בחשבון ההוצאות שהגיש דאפי לרשויות המס. המשפט הציבורי אמנם מתנהל נגדו, אבל הדיון האמיתי שמתנהל ברקע הוא על הצורך הציבורי בבית הנבחרים העליון – הסנאט עצמו.

     

    **

    על פי השיטה הקנדית יש פרלמנט אליו נבחרים נציגי ציבור על פי המחוזות הגיאוגרפים של קנדה. בכל מחוז מתנהלת הצבעה והמנצח מייצג את המחוז בפרלמנט שבו נחקקים החוקים. אחרי שהפרלמנט מסיים לנסח חוק, עוברת הטיוטה אל הבית העליון, הסנאט, שתפקידו רק לאשר אותו. חותמת גומי דה פאקטו. בסנאט יושבים אנשים שהממשלה החליטה שהם ראויים לתפקיד. הם אינם נבחרי ציבור ואין להם שום תפקיד מעשי, הכניסה לסנאט היא לכל החיים או עד שהסנאטור פורש מרצונו. חברי הסנאט מופיעים מדי פעם באירועים ציבורים, מדברים בתקשורת ומביעים דעתם על הא ועל דא. מייק דאפי לא היה שונה, עד שהושעה. הוא הואשם, בין היתר, כי שילם לכותב נאומים, ליחצ"ן ולמאמן כושר, ורשם את ההוצאות הללו כצורכי עבודה. כמו כן, הוא  ביקש החזרי נסיעות על הטיסות שלו בין ביתו שב PEI למקום העבודה שלו, באוטווה.  הסניגור של דאפי טוען שחוקי הסנאט – שנכתבו בראשית המאה הקודמת – אינם מגדירים במפורש איזה הוצאות מותר ואיזה אסור לסנאטור לדרוש בתור "הוצאה מוכרת". מה שרוב הקנדים טוענים הוא שהסנאט עצמו הוא ביזבוז מוחלט של כספי ציבור ויש לפזר את המוסד הזה, ויפה שעה אחת קודם. בנתיים, מספק משפט דאפי המון עבודה להרבה אנשים שמבזבזים הון תועפות על חשבון הציבור. בסוף הרי יכריעו שהוא כנראה טעה אבל לא בזדון. מי יודע, אולי, כנגד כל הסיכויים, דאפי יצליח לשחזר את רגע השיא שלו מסייגון 75', וגם כאן, הוא יהיה מאלו שסוגרים את המסיבה המיותרת. כמו שאומר הפובלציסט הזה, הסנאט עצמו הוא הסקנדל האמיתי.

    http://news.nationalpost.com/full-comment/andrew-coyne-the-real-scandal-is-what-politicians-can-get-away-with-legally  

     

    **

    עם כל הכבוד למשפט של דאפי, החל מהשבוע, כל ענייני האקטואליה נדחקים לעמודים האחוריים של סדר היום הציבורי בקנדה. החל מהשבוע יוצא לדרך הפלייאוף של ליגת ההוקי ה NHL עם לא פחות מחמש קבוצות קנדיות במאבק על הסטנלי קאפ. להזכירכם, קנדה מספקת כמחצית משחקני ההוקי בליגה, אך הפעם האחרונה שקבוצה קנדית זכתה בגביע הייתה ב 1993. לפחות בזירה הזאת, המועדונים האמריקאים שולטים ביד רמה, אפילו שלרבים מהם אין את המסורת, האוהדים או ההתעניינות הציבורית במשחק שמעסיק את הקנדים כל השנה. בסיבוב הראשון של פלייאוף 2015 יתמודדו מונטריאול ואוטווה בדרבי קנדי בצד המזרחי, ואילו בצד המערבי יאבקו וונקובר וקלגרי בדרבי של המערב. הנציגה החמישית - וויניפג ג'טס תשחק נגד הברווזים מאנהיים. כל המשחקים משודרים בקנדה מחוף לחוף והבארים רושמים עליה של 30 אחוזים בפעילות העסקית בפלייאוף. אולי המאניה הלאומית הזאת, תחזיר את לורד סטנלי לקנדה, כנגד כל הסיכויים.

     

    **

    בין וונקובר לקלגרי שוררת יריבות קשה שנובעת מהאופי התרבותי השונה בין שתי הערים. קלגרי היא עיר הנפט והבקר, עיר עשירה מאוד וקרה מאוד שבה פועלים תאגידי הנפט הגדולים בקנדה. זוהי עיר שמרנית, מאוד לבנה – למרות שראש העיר הנוכחי שלה – נהיד נאשימי – הוא ראש העיר המוסלמי הראשון בצפון אמריקה. מועדון ההוקי של קלגרי, הפליימס, זכו באליפות אחת ב 1989, שנה אחרי שהעיר אירחה את אולימפיאדת החורף, אבל זהו הביקור הראשון שלהם בפלייאוף מאז 2009. וונקובר לעומת זאת היא עיר תיירות ונופש, מאוד היפית ושמאלנית, עיר של יוגה, סטלנים ומחבקי עצים, עם הרבה עובדי שירות במשכורות נמוכות, ולא מעט פליטים מכל רחבי קנדה, שבאים לחפש מזור לנפשם הכואבת על גדות האוקייאנוס הכחול. בוונקובר מאוד אוהבים את הקאנקס, למרות שמעולם לא זכו בגביע סטנלי, והגיעו רק 3 פעמים לסדרת הגמר הפלייאוף. הפעם האחרונה ב 2011 ומה קרה אחרי שהקאנקס הפסידו את המשחק השביעי לבוסטון, ותיקי הקוראים של הבלוג זוכרים מהטור הזה : http://cafe.mouse.co.il/post/2225314/. שש פעמים בעבר נפגשו וונקובר וקלגרי בסיבוב המשחקים הראשון, 4 פעמים מתוכן, המנצחת בסדרה הלכה כל הדרך עד סדרת הגמר. כך שצפוי כאן מאבק ספורטיבי אדיר שיוכרע על ידי קשיחות, כישרון ונחישות. ממש כמו שהוקי אמור להיות. כדי להיזכר ביריבות בין שני המועדונים תראו איך התחיל משחק ליגה רגיל בין הקבוצות בינואר 2014. במילה אחת, טירוף.

     

    ''

     

    **

    בנתיים הקהילה היהודית בוונקובר מציינת השבוע את יום הזיכרון ויום העצמאות. ביום א' (19.4) יוקרן הסרט "מתחת לקסדה" ב JCC, ביום ג', טקס יום הזיכרון השנתי באותו המקום. ביום רביעי (22.4) יתארח אצלנו הזמר והיוצר הישראלי מיכה ביטון להופעה באולם ה CHAN שעל גבעת האוניברסיטה. חמישי (23.4) אחר הצהריים מוזמנים כולם לבר.בי. קיו בפארק דאגלס באירגון בית הכנסת "שערי צדק". ארוחת הצהריים השנתית של ה JFSA תערך ב 29 לחודש במלון הייאט ריג'נסי. במוצ"ש 2 למאי, אסתר ראדה בהופעה חיה באימפריאל. ביום א' ה 3 למאי יחגגו ידידי האוניברסיטה העברית בירושלים ערב לציון 90 שנים להקמתה ב "בית ישראל". יהיה מעניין.

     

    **

    נחיתות והמראות 1: ירידת שער הדולר הקנדי לעומת האמריקאי החזירה לעיר גל של הפקות קולנוע מהוליווד שמקבלות כאן יותר שירות בפחות מחיר. אפילו גאון הקולנוע, המאסטרו, סטיבן שפילברג מצלם בימים אלו בוונקובר את העיבוד שלו לספר הילדים של רולד דהל "ענק גדול וידידותי" שיצא לאור ב 1982. את התסריט כתבה מליסה מאתיסון שעבדה בעבר עם שפילברג על סרט שבטח שמעתם עליו E.T הענק הידידותי יצא לאקרנים בראשון ליולי 2016.

     

    נחיתות והמראות 2:להקת העל האירית U2 נחתה השבוע בוונקובר כדי להתחיל בחזרות לסיבוב ההופעות החדש שלה "תמימות וניסיון" שכולל – בנתיים – 70 הופעות ב 20 ערים בצפון אמריקה ואירופה. הטור יוצא לדרך בוונקובר ב 14 – 15 במאי וננעל בפאריס ב 15 לנובמבר. מי שלא יכול להמתין או שלא רכש כרטיסים, יוכל לשמוע את בונו והחבורה מתאמנים כל ערב בפאסיפיק קוליסאום שבפארק השעשועים PNE. פינת הרחובות רנפיו ומק'גיל. אהבה אחת, חברים.

     

    **

    זה בדיוק, אבל בדיוק מה שאמרתי לך בפעם האחרונה שנפגשנו, בארוחת החג של אחותנו הגדולה. אבל אני יודע, כשבונו שר את זה, איך שהוא זה עובד הרבה יותר משכנע. "כל גל נשבר בסוף". אז אולי נפסיק לאהוב את התבוסה ונמשיך ללכת כנגד כל הסיכויים, כי זו הדרך היחידה.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/4/15 06:36:
      אין כמוך פיליה יקרה, איזה אימג', זו האמנות וזה סודה, לא מתיישנת. אם זה מתיישן, והופך לא רלוונטי, כנראה שזה לא אמנות. הרשימה לעולם לא תתיישן, כך גם האימג' הזה. אביב שמח חברה!
        29/4/15 00:31:

      אתה לא מחבב יוטיובים שמוצאים מההקשר. אז אין עכשיו את u-2 עם אחד השירים היותר מעולים של כל הזמנים.

      במקום תמונה מהסרט ההוא של ספילברג שהיה ויהיה לתמיד יצירת אומנות מ ע ו ל ה.

       

      ''

      אגב פה בארץ לא מעט אנשים חזרו וראו שוב את הרשימה שלו. וגם זה לא רע, 

        18/4/15 17:33:
      סוף הדרך לגמרי! יפה מאוד באבא! יפיפה! תודה רבה.
        18/4/15 09:45:
      "למד את שפתותי ברכה ושיר הלל, בהתחדש זמנך עם בקר ועם ליל, לבל יהיה יומי כתמול שלשום. לבל יהיה עלי יומי הרגל." מתוך "שירי סוף הדרך", לאה גולדברג
        18/4/15 05:10:
      את קוראת מחשבות שטוטית!! כל הדרך מהנמל של עכו ועד הנמל של וונקובר :) אני קורע את התח## אולי אני אצליח להשתחל לאולם. החזיקי את האצבעות!
        17/4/15 18:31:
      דיווח שבועי על הנעשה במחוז חפץ וונקובר. מקווה שתלך לשמוע את בונו והחבורה עבור כולנו. תצלם ותדווח :) שבת שלום מהגולה הדווייה: מדינת-ישראל .
        17/4/15 17:29:
      היוונים האמינו, ד"ר לאה, כשהמציאו את המשחקים האולימפיים. בעשורים האחרונים של המאה ה19 האנגלים מיסדו את הספורט הקבוצתי ומאז הוא המאפיין הבולט של הלוקל פטריוטיזם. הכפר שלנו נגד הכפר שלהם. מקווה בשבילכם שהגשם כבר מאחוריכם, אתם לא בנויים לזה. :)
        17/4/15 13:00:
      מי היה מאמין לפני דורות, שהספורט יעצב את חיי האנשים (הגברים?) במדינה והם יקבעו את סדר יומם על פי תחרויות במגרשים? מזג האויר אצלנו השתולל השנה בצורה שאינה זכורה לוותיקים. ימים של חום אביבי ושמש התחלפו בעננות כבדה וגשם סוחף, וקור עז, ואפילו שלג. ומחזור כזה חזר לפחות פעמיים. נדחו חגיגות כמו המימונה, כי אי אפשר היה לחגוג מתחת כיפת השמיים. שיהיה לך ימים מעניינים בשבוע של חג העצמאות, כפי שסיפרת, וגם הנאה לך ולמשפחה.
        16/4/15 09:37:
      שבוע נפלא יקירתי, הפסדנו את המשחק הראשון ): אבל מחר כבר יש עוד אחד. (*לא אמרנו "בלי טיובות"?? ) תמיד שמח לראות אותך אצלי :)
        16/4/15 09:13:

      "כל מלח יודע" את זה בונו שר.

      גשם נעים יש אצל קולינס שבהחלט יודע על מה הוא שר.

       

      ''

       

      ובעיקר, המשך שבוע נ ה ד ר!! :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין