עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    כל שיר בנפרד, צד א'

    0 תגובות   יום רביעי, 25/3/15, 12:27

    כל שיר בנפרד, חלק א

     

    שני הפוסטים הבאים, הם פוסטים למרחיקי לכת. ראו הוזהרתם, ראו השקעתי. נשאלתי הרבה על השירים, ונעניתי לבקשה להגיד עליהם כמה מילים, על מי ועל מה. היריעה באמת קצרה כדי לעשות את העבודה במלואה, אז חילקתי את היריעה לשני פוסטים נפרדים, אולד-סקול, צד א' וצד ב', 6 שירים בכל פעם. וגם אז, בחרתי רק פתיונות תזונתיים מתוך השירים, לפעמים בנתחים קטנים מאד, לפעמים בנתחים בשרניים יותר, באזורים שונים בשיר, לאו דווקא מתוך הליבה. את רוב העבודה והעונג השארתי לכם, למי שבא לו לצלול לתוך השיר, עם קישורים ליוטיוב ולבנקמפ של כל שיר בנפרד, הכוללים גם מילים, גם קרדיטים וגם אופציה להורדה, של כל שיר בנפרד, או כל השירים יחד (יותר זול ומהיר וקל). היה כיף וקשה. להלן, החיים בשירים.

     

    האלבום המלא ניתן להורדה כאן:

    http://hadara.bandcamp.com/album/rage-against-the-eclipse

     

    שיר # 1    Is It Too Late?  

     

    https://youtu.be/a4dTABgq2QQ         http://hadara.bandcamp.com/track/is-it-too-late

     

    אני אומרת לעצמי: "על מי את עובדת? מעולם לא הייתְ שייכת. תמיד העדפת שיר טוב על פניי",  ו"את קרובה עכשיו יותר מתמיד אל האזור החופשי". האזור החופשי המפוקפק הזה, לפי ראו­­­ת השיר, מעדיף שירים טובים, על פני קשרים אנושיים.


    .Whom are you kidding; you couldn't bet better, you're closer than ever

    to the land of the free

    .You never belonged, as you always preferred a good song over me 

    ואני ממשיכה לרדת על כותב השירים, או על עצמי: "כל הסיפורים האלה ביחד, לא הכי קשורים ביניהם, יכולים להיות מועמדים בקלות להצגה הכי שווה בעיר. אבל מה איכפת לך, אם דרכך, הם מצליחים להפיל הפעם גם אותך." בקיצור, אל תנסה להבין את כותב השירים. יש לו עולם משלו של מנצחים ומפסידים. הוא עצמו תמיד יפסיד. או לפחות, הוא תמיד יעמיד פנים של מפסיד. כי המפסיד אוצר בתוכו את הסיפורים הכי טובים בעיר. תראו, לפעמים גם הלב שלי נשבר, לפעמים גם לי עצוב. לפעמים השירים מצליחים באמת לגעת בי. כלומר, גיבורי השירים. כלומר, לפעמים החיים מצליחים להעפיל על השירים. השנה העניין הזה הפתיע אותי בענק. העצב ושיברון הלב. והשיר הזה, כאמור, קיבל משמעות מעובה, אחרי פרידה משמעותית שעברתי. אבל כמו שאתם רואים, אני לא מפסיקה לנסות לייצר מהשבר הזה שכבות על שכבות של מציאויות, או יצירות, או פוסטים בפייסבוק, או איך שתקראו לזה. גם בדיעבד, השיר נולד מחדש עם משמעויותיו החדשות.

     

    .All those stories collected, not inter-related, can be well nominated

    for the best show in town

    .But what is it to you, if through you, they're all getting to you this time

     

    שיר # 2   Trust  

     

    https://youtu.be/T4heO7mVLoM          http://hadara.bandcamp.com/track/trust 

     

    "הדמעות מאחורינו, סבבנו את העולם פעמיים, שאגנו כאריות, שאגות מוקפדות, העמדנו פנים בטירוף, שהחיים טובים בסך הכול, אבל זה ממש לא הספיק לי. זה נראה קל מדיי, הלוואי שיכולתָ ללמד אותי איך לשקר, לחייך ולהיעלם. הגשם הישן והטוב יורד חזק, כמו איזה אלוהים הכי עצבני בסביבה. אז מה עכשיו? סערה מתקרבת, אני לגמרי לבד, ואין אף מלאך בפתח הדלת. טעות! אל תנסה אפילו לזייף, אל תנסה אפילו לפתות אותי עם האהבה שלא היתה לנו מעולם. הלוואי שיכולתי לאבד שליטה ולעוף, רק כדי להתחבא ממך. אני פשוט לא סומכת עליך יותר".

     

    זה שיר שנכתב על חורבן, כמה שנים טובות לפני החורבן. חורבן האמון. חורבן הבית. שיר שבדיעבד נעשה כואב וקשה, בגלל נסיבות החורבן הפרטי שלי. ההפקה לקחה אותו למקום אפל ויפה, הרבה יותר מאיך שדמיינתי אותו לפני שנים. פעם זה היה שיר קליל כזה. אבל איציק פצצתי המפיק לקח את השיר לצד האיטי, הכבד, שהעמיד את השיר במקומו.

     

    שיר # 3   J-Town Girl

     

    https://youtu.be/IbPf_mcxEBo         http://hadara.bandcamp.com/track/j-town-girl  

     

    זה שיר שעבר כמה גלגולים לא צפויים. הוא נכתב מזמן, כמילים למנגינה אחרת. הוא נכתב כשיר כאב לאהוב מיתולוגי שעשה איתי כמה ניסים ונפלאות בשירים. הלהקה שתיארתי בשיר היא הלהקה שלו. השיר לקוח מהשפה הפנימית שלנו, מהעיר שגידלה אותנו יחד, מהשיחות האינסופיות שלנו על החיים, ועל מוזיקה, ועל עצמנו. עד היום אנחנו גוררים בכוח סוג של דיאלוג חוצה עידנים וחוצה אוקיינוס, בצמתות מרכזיים בחיים, כשאנחנו זקוקים לאיזה סדר עליון יותר, במצבור הטלאים והתלאות. היין הוא היין שלנו (אצלו זה יותר וודקה סטרייט), והסודות שנשפכו מאיתנו בשירים הם ז'אנר של דיאלוג שהיינו מנהלים בזמנו, כשלא העזנו להתעמת ולדייק, אלא דרך השירים. עם הזמן, השיר הזה התאים את עצמו לאהובים חדשים ולפרידות חדשות ובעיקר לשריטה הירושלמית. עיר שהיתה פעם בית מוזר, והפכה לעיר רפאים קדושה. בתוך הסוף הזה, בתוך החורבן הזה, לא נשאר מה לתת ומה לקחת.


    להרחבה על השיר, ועל תרגומו המלא לעברית, בפוסט נפרד:


    http://cafe.mouse.co.il/post/3195205/ 

     

    שיר # 4 Leave Me Alone  

     

    https://youtu.be/5WlxgLY-4GM   http://hadara.bandcamp.com/track/leave-me-alone     

     

    זה השיר הכי מאוחר באלבום, ובהרבה, והיחיד שנכתב אחרי הפרידה הגדולה שלי, ותוך כדי ההקלטות. כלומר, ממש לאחרונה. אני כל כך אוהבת אותו, ולא רק כי הוא שיר נוסע, וגם השיר היחיד שבו מתארח המפיק, איציק  פצצתי, בדואט ממש, ונותן לקול שלו לתפוס בגרון. זה גם שיר שמסמן כיוון, והתחלות חדשות, ודרך, ומזכיר לי שאני אמונה על מלאכת הפיכתם של מִפגעים לשירים, ושזו הדרך ללכת בה ולהתבשם בה, כי אין הרבה יותר מזה. זה מה שזה. וזה נשמע טוב, ואפילו שמח ברגעים. ואם עכשיו, ממרחק מה, אני מקשיבה לו שוב, אז חוץ מזה שבא לי לזמזם אותו בלי סוף, ולרקוד איתו, אני גם שמה לב שהוא מתאר בדיוק מצב צבירה של היפרדות, שהוא מצב שבירה מתגלגל. או במילים אחרות, כשאני אומרת "עזוב אותי" אני מתכוונת, "אל תעזוב אותי לעולם".

     

    "אז אני ארוץ כמה שאוכל, ואקח כמה שאצטרך,  ואכאב כמה שבא לי, ועזבו אותי, באמא'שכם", כמו שתרגם למופית עמי פרידמן החתיך מוויינט.

     

    להרחבה על השיר בפוסט נפרד:  http://cafe.mouse.co.il/post/3185270/

     

    שיר # 5     Mama Blues  

     

    https://youtu.be/QzgzyABp1Pw       http://hadara.bandcamp.com/track/mama-blues   

     

    השיר הזה לא תיכנן להיכנס אי פעם לאלבום כלשהו. זה היה יותר שיר הופעות. שיר צווחה, ניאו-בלוז, שקיבל את העוצמה שלו מזיעת ההופעות. ולמרות שדפקתי אותו תמיד על פסנתר, דמיינתי אותו עם גיטרות, וגיטרות הוא אכן קיבל מתמר אייזנמן שגם הפיקה, ובחרה את השיר. זה סוג של דיאלוג בין האמן לצד האחר שלו (המאמא שלו), הקול הפנימי הזה בלב הוויכוח הנצחי, בין החלום לשברו, בין האמן לפרנסיו. זה המשא ומתן הזה, על המחיר הענק של כל תעצומות היצירה האלה.

     

    My mama broke her heart on her way to save me.

    .If I only knew, this broken heart would take us to a higher ground, mama

     

    She smiled at me, she said, don't worry about it baby.

    .You got the blues, so you can never lose, don't let them take you down

     

    .Oh mama, sweet ma, you're too good but don't you know

    .It doesn't matter who you are, or where you go, the devil always takes it all

     

    !Your song is cutting a hole in the sky

     

    .My mama kisses me, she says, you've always been a smart ass

    There's always a taking & shooting & faking & lying & buying & fighting & crying.

    .Don't let it ever stop you, girl.

     

    .But mama, no one ever listens to my song

    .If it ain't coming fast from a reality TV blast, the genius of the crown will crash it down

     

    Oh babe, I don't much about the music business.

    But your song, I'm saying, your song Is cutting a hole in the skies! Your song….

     

    Now, I don't want to break your heart again, mama.

    But too much of this good stuff will mess you up real tough.

     

    שיר 6  Right Behind You  

     

    https://youtu.be/z5aV_AjhvN0        http://hadara.bandcamp.com/track/right-behind-you  

     

    גם זה שיר שנכתב מזמן, ועבר גלגולים ועיבודים, ובידיו של איציק פצצתי קיבל בום לפנים, והתעשת. הצ'לו המטריף של עדן ג'משיד, והטרומבון של אבי שניידר, גומרים על השיר. "כשהמוחות רדומים, ויש קול אחד שמזעזע סיפים, זה כואב לדבר וכואב להקשיב".

    השיר התחיל במחאת כאב על ימים אפלים, ליקוי מאורות, אם תרצו, ועל בערות נוראה ומסוכנת שמרדימה את כל המוחות החושבים, עד כדי כך שקול אחד רהוט וחכם יכול לזעזע סיפים, ולהכאיב. ואז כואב לדבר, וכואב להקשיב, כי אין חכם בעת ההיא. או שהחכם פשוט שותק מדיי. אבל השיר, במרוצת הימים והחיים והנסיבות, הפך גם הוא לשיר כאב על פרידה שלא זוהתה בזמן הנכון. על הקושי להרפות, גם כשהדברים ידועים, וגם כשהמילה האחרונה כבר נאמרה, בטלפון, או בחרב. נורא קשה להרפות, ולהמשיך הלאה, ולעלות על הדרך קדימה, ולא להביט אחורה. ואז קורה שנשארים יותר מדיי באותו המקום, או סתם נשארים מאחור, וזה פחד אלוהים, בעיקר כשנדמה שבן הזוג הרחיק והלך הלאה מזמן, הרבה לפני ששמת לב. וזה נורא עצוב הסיפור הזה.


    "אני יודעת שאמרתי שאבין כל מה שתעשה וכל מה שתגיד. טוב, שיקרתי פה. עכשיו אני יודעת שאנחנו לא שייכים זה לזו, ואני כבר לא צריכה לכתוב עוד שיר בשביל להבין את זה. וזה נורא מעציב אותך".

     

    .Right behind you, don't look back. I'm moving ahead, I'm on my track,

    thank God for that 

    ,When all the minds are put to sleep, and there's a voice that cuts so deep

    .it hurts to listen & it hurts to speak

     

    I should have heard it long ago, but it's not easy to let go

    ,Upon a notion or a word, upon a phone call or a sword

    .I stayed, perhaps too long 

     

    .I know I said I'll understand, whatever you may choose or say,

    well I lied on that

    .Now I know we don't belong & I don't need another song,

    And it makes you sad

     

    ***

    עד כאן חצי אלבום ראשון, צד א'
    Rage Against the Eclipse

     

    המשך צד ב', בפוסט הבא.

     

    עניינים:

     

    כל המילים והלחנים נכתבו ע"י הדרה לוין ארדי

    כל הזכויות שייכות להדרה לוין ארדי

    המפיקים המוכשרים שעשו אותי: איציק פצצתי, תמר אייזנמן, נעמן טל, אדם ג'יימס לוין ארדי.
    את האלבום המלא ניתן לשמוע ולהוריד בזול (כולל כל המילים ותמונות) כאן:
    http://www.hadara.bandcamp.com 

    וגם אפשר להיכנס לכל שיר בנפרד, בעמוד האלבום, כדי לקרוא את המילים של כל שיר בנפרד.

    אם הורדתם ואהבתם, ספרו על זה בפרהסיה, שתפו והפיצו.

     

    הצליחו והצילו.
    לפניות, מענות, טענות, הופעות, הרצאות, חוגי בית ספרותיים
    פנו אליי ישירות כאן:
    HADARAMUSIC 

     

    או כאן
    HADARA.CO.IL 

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין