עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    ימים צהובים

    16 תגובות   יום רביעי, 11/3/15, 01:45

    עכשיו זה כבר מתחיל להיות מדאיג באמת, החורף השני הכי חם בהיסטוריה של ההתיישבות הלבנה בבריטיש קולומביה, הוא לא משהו ממש חם במושגים שלכם. אנחנו עדיין צריכים ללבוש שתי שכבות בבוקר ושלוש בשעות הערב, אבל המחסור בגשם וימי השמש הארוכים הם משהו שממש לא מוכר כאן, ואפילו גורמים לתושבים רבים לשנות את התנהגותם הרגילה ופשוט לחייך בלי סיבה נראית לעין. פתאום אתה הולך ברחוב ורואה עוברים ושבים מסבירי פנים אחד לשני, מחייכים. ממש כאילו היינו מיאמי. הנפילה החדה במחירי הנפט, כבר נמחקה בתחנות הדלק היקרות שלנו, בועת הנדל"ן ממשיכה להתנפח בכסף זר שמגיע מסין ומלזיה, העיתונים אומרים שמחצית מעשירי סין מעוניינים לעזוב את המדינה. כי ככה זה בדיקטטורה, קח את הכסף וברח.

    http://www.cbc.ca/news/business/almost-half-of-china-s-rich-want-to-leave-the-country-barclays-says-1.2766823

    ההגירה הזאת מביאה לכך שאי השיוויון הכלכלי בבי. סי. רק הולך ומחריף. http://www.vancouversun.com/business/Richest+tenth+families+half+province+wealth+report/10194471/story.html

    העשירון העליון בבריטיש קולומביה מחזיק יותר ממחצית ההון הפרטי בפרובינציה. אבל בכל זאת, אנשים איכשהו מבסוטים מהחיים. תן להם שמש כזאת כל הזמן, והם שוכחים מכל הצרות. באמת לפעמים החיים יכולים להיראות מוזרים במקומות אחרים של העולם.

     

    **

    אצלכם הולכים לבחירות השבוע וכמו תמיד מדד המתח והעצבים מאיים לשבור שיאים חדשים. כמו תמיד אני נושא מכאן רק תפילה אחת, שזה לא יגמר באלימות. שלא ירים אח על אח חרב. ההיסטוריה של העם היהודי מלמדת כי מלחמות אחים הן הסכנה הקיומית הגדולה ביותר. הרטוריקה שאני נחשף אליה בשבועות האחרונים מעוררת דאגה, זה לא רק שחזרנו אל ימי הפיצול של 12 השבטים, זו החברה שהולכת ומאבדת את סבלנותה ואת שפיות דעתה ובעיקר את היכולת לנהל דיאלוג פנימי וחיצוני בין בני אדם בעלי דעות שונות. בלי עקרונות ורעיונות משותפים, אין דמוקרטיה. תאוות בצע היא לא אידיאולוגיה אלא רעיון דורסני. תשאלו את המיליונרים מסין שרוצים להגר לקנדה. שעדיין מקבלת אותם בזרועות פתוחות, אפילו שהסטטיסטיקה מלמדת שלאורך זמן הם משלמים פחות מיסים מאזרחים שהגיעו לקנדה בתור פליטי מלחמה. מוזרים הקנדים.

    http://www.cbc.ca/news/business/refugees-pay-more-income-tax-than-millionaire-investor-immigrants-1.2984982

     

    **

    גם אצלנו הולכים לבחירות השבוע, ראשי הערים של העמק התחתון רוצים לשפר את תשתית התחבורה ומבקשים מהציבור – הקורס תחת הנטל – להעלות את מס הקניה בחצי אחוז בשל המטרה הזאת. הפרוייקטים שבתוכנית הם כאלו שנדחו על ידי הממשלה הפדרלית והפרובינציונלית שקובעות את סדר העדיפויות. ראשי הערים – עם רוח גבית חזקה של התורמים שלהם – רוצים לקדם עיניינים ולהמשיך לחפור כאן ולהעלות אבק ומיסים על חשבוננו ועל חשבון איכות החיים שלנו. סקרים שפורסמו שבוע לפני המשאל מראים יתרון של 55 למתנגדים לעומת 33 לתומכים בתוכנית. התושבים הולכים להגיד "לא" להצעה. http://www.tricitynews.com/news/295627831.html  

    התומכים בתכנית סבורים כי עיקר הכעס של התושבים הוא על תאגיד התחבורה המקומי, טרנסלינק, שצבר הרבה ביקורת שלילית על משכורות מטורפות ולא מעט בעיות של יעילות ותדירות, בעיקר בערי הפריפריה. לשם כך, גייסו ראשי הערים את ג'ים פטיסון, האיש העשיר ביותר בפרובינציה, עם הון עצמי של 9.5 מיליארד דולר, שהתנדב לעמוד בראש ועדת ביקורת בלתי תלויה שתפקח על כל סנט שיעבור מהתושבים לטובת הפרויקט. פטיסון הציל בעבר את בי.סי באירוח תערוכת אקספו 86' ששמה את וונקובר על המפה העולמית. מאז ההון שלו רק הלך ותפח, מעניין איך זה יעבוד הפעם.

    http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/jim-pattison-to-monitor-translink-transit-tax-spending-if-referendum-passes-1.2983426

     

    **

    בנתיים השבוע שלנו היה מלא ודחוס באירועים חברתיים. ביום ג' הגיעו למעלה ממאתיים איש לכנס ההיטק הישראלי של וונקובר, שאירח את שגריר ישראל בקנדה, רפאל ברק. http://www.vancouversun.com/business/Opinion+Israeli+innovation+comes+British+Columbia/10855274/story.html

    ברק סיפר בראיון מיוחד לקהל (ולקוראי העיתון) על הקשרים העסקיים ההולכים ונרקמים בין ישראל וקנדה, ועל שיתוף הפעולה הטכנולוגי המתקדם בין שתי המדינות. אחריו עלו לפאנל הנרי רוטשילד הפילנטרופ, דיאן ווטס, ראשת העיר סורי, פרץ לביא נשיא הטכניון וד"ר ג'ון הפבורן סגן נשיא למחקר באוניברסיטת UBC. הרב שיח הפך לקראת הסיום לדואל משעשע בין שני האקדמאים, אבל בקנדה כמו בקנדה הכל הסתיים ברוח טובה והאורחים עברו להנות מהבופה. השמועה החזקה בחדר היא שיוסי ורדי בכבודו ובעצמו מגיע לביקור אצלנו (טוב, אצל הבן שלו) בחודש מאי. נקווה שהוא יוכל להתפנות לשוחח גם עם הפורום ההולך ומתרחב של ה VIT.

     

    **

    אחרי הפאנל הלכתי לראות את ג'וליאן מור בתפקיד שהביא לה את האוסקר "עדיין אליס". זהו עוד אחד מהסרטים הללו שאמורים ל "העלות את המודעות הציבורית לעניין זה וזה". אלצהיימר היא מחלה נוראה, כדי להדגיש את האכזריות של הטבע, מור מגלמת פרופסורית באוניברסיטת קולומביה שנפגעת מהמחלה כתוצאה מגנטיקה אומללה, כבר בגיל הצעיר של 50 שבו היא בשיא פריחתה המקצועית והמשפחתית. הסרט עוקב אחרי התהליך ההדרגתי שבו הפרופסורית הולכת ומאבדת את היכולות הקוגנטיביות שלה ואת הדילמות הנוראיות שהיא משאירה לבני משפחתה שצריכים להתמודד עם אכזריות הגורל ואימת הביולוגיה שלנו, שלא פעם היא רצחנית ונוראה, (אלצהיימר פוגע באופן חמור יותר במוחות מבריקים, היש בדיחה יותר אכזרית מזאת?). אלק בולדווין מספק בן זוג סביר למור, קריסטין סטיוארט היא הבת הצעירה והמורדת שגונבת את ההצגה, קייט בוסוורט היא הבת הגדולה והמוצלחת, שגונבת את המצלמה. הנטר פאריש הוא הבן האמצעי, ובתור שכזה הוא בקושי מורגש. בהחלט אהבתי את ההחלטה לתת לג'וליאן מור את האוסקר, אנחנו אוהבים אותה עוד מאז שחשפה את השיח האדמוני שלה ב "תמונות קצרות" של אלטמן (93'), אבל מי שראה את Away from her הקנדי של שרה פולי (2006) יודע כבר פחות או יותר מה לצפות מסרט אלצהיימר. באנגלית קוראים לסרטים שכאלו box of tissue, או הכינו את הממחטות. כי הרי טוב זה לא יכול להיגמר

    ''

     

    **

    בפורים לקחתי את הילדים לראות את הקראת המגילה ב "בית ישראל" עם עוד מאתיים משפחות, היתה באמת הצגה יפה. בדרך חזרה עצרנו בתיכון לראות את הבכורה שלי מופיעה עם להקת התיאטרון בהצגה "הנסיכה הקטנה" (ע"פ ספרה של פרנסס ברנט), נתנה הופעה מרשימה הילדה, הרבה נחת לאבא ביום הולדתו. הרבה נחת. אחרי שהם הלכו לישון סחוטים, עוד הספקתי לקפוץ למסיבה של הכולל (ביחד עם הילל) ולפגוש עוד אנשים שמחים ורוקדים בשלל תחפושות מרשימות. השמועה שרצה חזק באולם היא שהכולל נכנס לבניה מחודשת שבסופה יעמוד בניין בן ארבע קומות לטובת הקהילה.

     

    **

    ואם אנחנו כבר בענייני נדל"ן, הרי שהלישכה לשירות המשפחה (JFSA) שנמצאת ממש ליד הכולל, עוברת בסוף החודש לכתובת חדשה : 475 מזרח ברודווי, בצד השני של העיר. שלא תגידו שלא ידעתם. במוצ"ש קינחנו את החג עם עוד מאתיים ישראלים (בעיקר) שבאו למסיבה המסורתית של Yossilinks. "החשודים הרגילים" הרקידו את הקהל וכרגיל הקדישו לנו את הלהיט של הביטלס get back to where you once belong, באמת תודה רבה. הייתה אחלה מסיבה, כל הכבוד למארגנים. השמועה החזקה שרצה באולם הייתה שמיכה ביטון יבדר אותנו בערב העצמאות. מעניין איך כל השמועות מגיעות תמיד אלי? http://micha-biton.com/  

     

    **

    ביום שישי ה 13 (בלי עין הרע) עולה "גט: המשפט של ויויאן אמסלם" למסך של המרכז לקולנוע בינלאומי (Seymour 1181) לשבע הקרנות, סרטם של רונית ושלומי אלקבץ זכה בארבע פרסי אופיר 2014, כולל הסרט הישראלי הטוב ביותר. גם להתגרש יותר קשה בישראל.

     http://www.viff.org/theatre/films/fc8413-gett-the-trial-of-viviane-amsalem

    ביום ג' 24 לחודש, מועדון העסקים של הכולל חוזר למפגש נוסף. בחמישי, 26 לחודש, המוישה האוס ואקסיס מארחים "בירה ותורה" עם ארבע מומחים שיענו לשאלות הצעירים בפאב הריפיינרי (1115 Granville). ביום ג' 31 לחודש הקרנה חינם באחת בצהריים של הסרט "נשואים מאורגנים" (Arranged) במרכז פרץ, לפנסיונרים וחבריהם. ליל הסדר מגיע כבר ביום שישי השלישי באפריל, אז כדי שיהיה לכם נושא לשיחה ליד השולחן – איפה שלא תשבו – הנה משהו חביב בשבילכם. https://www.jccgv.com/content/canada-israel-hockey 

     

    **

    כן, אני יודע שאני לא מושלם, אבל כן, אני מכיר את עצמי, מבפנים ומבחוץ, ואני יודע את מה שאני יודע, וסקרן לדעת את מה שאני עוד לא יודע. בדבר אחד אני בטוח, ממש כמו שג'ן גרנט שרה "אף אחד לא יאהב אותך כמוני". באחריות. בחירות נעימות וחג חירות שמח חברות וחברים.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/4/15 20:02:

      צטט: א ח א ב 2015-04-09 14:29:46

      להבדיל - הזמן הצהוב.

       

      הספר של גרוסמן עדיין משמש כמקור השראה, אפילו שחלק מהרלוונטיות שלו התפוגגה עם השנים. תודה על הביקור.

        9/4/15 14:29:
      להבדיל - הזמן הצהוב.
        25/3/15 17:20:
      בקנדה קוראים להם "קבוצות מיעוט ויזואליות" כלומר כאלה שניתן להבחין בשונות שלהם במבט עין. 'visible minority' כלומר - שאינם לבנים - ואכן, הצהובים אצלנו עולים במספרם על יוצאי אפריקה. אבל מה זה משנה? כולם נרטבים אותו דבר בגשם, ועוד עושים זאת מבחירה. נערה יקרה.
        24/3/15 14:01:

      אצלנו כבר הלכו לבחירות.

      אנחנו דמוקרטיה (ולא מתמול-שלשום) בינתיים אין פה אלימות. בעצם, פעם רצחו פה ראש ממשלה, אבל ככה היו מחליפים מנהיגים גם ברומא שלא נבנתה ביום :(

      לגבי המהגרים מסין, אחד הדברים שלי היו מוזרים בעין זה כשהגעתי אליכם ישירות מסיאטל בנסיעה ולא בטיסה דרך שדות של דובדבנים עם שלטים לעצור ולקטוף - היה שלא ראיתי כושים ברחובות אבל ים של מלוכסנים... (ולקח לי זמן לקלוט את זה) וכן. אנחנו שזה הישראלים עשינו כאמור את הבחירות שלנו. 

        19/3/15 01:36:
      תודה רבה יסינראל, אנסה להשיג את הספר - כאן בקצה העולם - מאוד מקווה שזה לא יקרה בזמנים שלי...:)
        18/3/15 20:06:
      ממליצה לקרוא את הספר "כשסין תשלוט בעולם" של מרטין ז'אק. נראה לי שכמה דברים שכתבת עליהם מתחברים לתמורות שהספר דן בהן.
        16/3/15 18:13:
      תודה באבא, בדיוק קראתי הרגע את הסקרים האחרונים אצלכם, בדיוק 12 מפלגות אמורות להרכיב את הכנסת הבאה. אם זה יגמר כך, האין כאן סימבוליות מדהימה. בהצלחה לך ולנבחרייך
        16/3/15 08:11:
      זו החברה שהולכת ומאבדת את סבלנותה ואת שפיות דעתה ובעיקר את היכולת לנהל דיאלוג פנימי וחיצוני בין בני אדם בעלי דעות שונות. - כן זה מאיים על החברה הישראלית ועל עתידה. תודה על הסקירה משם, בעיקר על המליונרים הסינים
        13/3/15 17:12:
      שמח שהקדשת לו זמן, שטוטית יקרה, מקווה שהיה שווה. קח את הכסף וברח! זה מה שיקרה אצלנו עם התחממות כדור הארץ, כולם יפשטו על המדינה הענקית שלנו ויחפשו בה מקום. אפוקליפסה עכשיו! בהצלחה בבחירות!
        13/3/15 12:32:
      קח את הכסף וברח, וכן, כדור הארץ מתחמם תשאל את דובי הקוטב:) פוסט ארוך כהרגלך כמו מעניין. שבת שלום:)
        12/3/15 08:44:
      הלוואי - הלוואי - הלוואי O היקרה, מקווה שהבושה מהפייסבוק תחזיק מעמד גם בשלהי אוגוסט. אבל בנתיים, כל פעם שאפשר להרגיש קצת חו"ל, זה מבורך. נחמד לראותך שוב אצלי. בחירות מוצלחות לך ולנבחרייך.
        11/3/15 22:56:
      בשבת האחרונה יצאה השמש והלכנו כולנו לים. למרות "מלחמת הבחירות", היית צריך לראות כמה נחמדים כולם היו. עד כדי כך שקבוצה של נערים עם רמקול ענק, לא פתחו אותו אפילו כי ליד היתה אמא עם תינוק קטן וקבוצה אחרת של גברים צעירים ובקבוק וודקה ענק, אפילו פינו אחריהם את כל הבקבוקים והכוסות. זה לא מובן מאליו. אני לא יודעת אם לזקוף את ההנהגות האירופאית לזכות השמש המוקדמת, שלוות הים או שצף של סרטוני השוקולד-פתחת'חד ודומיהם ששטפו את הארץ לארונה וגרמו לכולם לחשוב פעמיים לפני התקף העצבים הבא. יש תקווה והיא נמצאת בשיימינג בפייסבוק.
        11/3/15 17:53:
      ד"ר לאה היקרה, רבים מחברי הקהילה היהודית שלנו, בעיקר אנשים בגילך, עדיין מתייחסים אליכם בתור "הפלא המודרני של מדינת ישראל"....כן, אני יודע שזה נשמע מפתיע, אבל בעולם הרחב, שבו יש פרספקטיבה הרבה יותר ארוכה על תהליכים היסטורים, תקומתה של מדינת היהודים היא תופעה פלאית וממש בלתי נתפסת. אני לא מצביע, אבל שמח לספק לך את הפרספקטיבה הזאת, תצביעי למי שיחזיק את הפלא בחיים.
        11/3/15 11:12:
      קראתי את הנעשה ב"ישראל הקטנה" שלכם. אני משערת שבעוד שנים, לא מעטות, ינדדו ישראלים ומשפחותיהם, לארצות שונות בעולם, ויקימו בהן קהילות ישראליות, שהמאחד אותן תהיה הארץ המרכזית "ישראל", והתודעה היהודית בגיוון חילוני. האנשים יבואו , מפעם לפעם לבקר בישראל, יארחו בקהילתם משפחה וחברים מישראל. ילמדו שפת המקום בנוסף לשפה העברית. הקהילות הללו תפרחנה מבחינה כלכלית ותרבותית, בניהן, בחלקם, ישרתו בצבא ויחזרו לקהילה. מדוע אני סבורה כך? הבעייה הערבית אינה ברת פיתרון מתקבל על הדעת. כאשר החלה הציונות להתנחל בישראל, ראו כאן, ארץ יהודית, משני עברי הירדן. הערבים , נראו כעוברי אורח, פועלים זמניים. הלאומיות לא היתה מוכרת לערבים, הם למדו אותה מהיהודים (והיהודים - מארצות אירופה), והפכו לפלשתינאים. אני עומדת להצביע בפעם ה-17. 16 פעמים ידעתי מראש מה תהיה הצבעתי. היום, שבוע לפני הבחירות, ואני עדיין מתלבטת. בינתיים, אאחל לך כל טוב וכמובן גם ליקיריך.
        11/3/15 04:01:
      שמח שאת אוהבת אותה, באמת יש לה שירים נפלאים. אם אני לא טועה זו פעם שנייה שלה בבלוג הזה. חבל שלא קראת אותו...כי גם אני לא ממש סיימתי איזה רומן שלו, אבל הוא מאוד אינטליגנטי. את זה אי אפשר לקחת ממנו, תבחרי נכון, פיליה יקרה, כי אין ברירה אחרת.
        11/3/15 02:03:

      ג'ן גרנט נהדרת לא רק המוזיקה אלא גם התמונות. וג'וליאן מור הג'ינג'ית מהאוסקר אהובה כבר ים של זמן. לא יודעת למה ואולי זה באמת קצת הגוונים. אבל הכותרת שלך. קצת הזכירה לי 7 רומנים של אחד שאני לא סיימתי לקרוא אותו מעולם. ולגבי הבחירות. אצלנו (זה בלי לערב פוליטיקה רק לספר לך מכאן) הולכים לשוק. משהו שעושים רק בארץ הקודש. וחלק אפילו בלי מצלמות. למה? לאלוהים הפתרונים. זה מי שמאמין שיש אחד כזה בשמיים. תחילת סופ"ש טוב. ואביב שמח!! ובינתיים מפה אף מילה על בניית חומות או אולי כן אבל כאלה של תקווה ונתראה לפני או אחרי הבחירות כאמור. מה שייצא :) 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין