עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    מה בין יחסים ויחסיות

    47 תגובות   יום ראשון, 17/2/08, 19:46

     

    היום עברתי מדינה בשתי דקות נסיעה ומרחק של קילומטר. היום הבנתי שב-20 שנים אנחנו הופכים מאופטימים למפוכחים.

     

    אח שלי ערך לפני כשבועיים כתבה מזעזעת למהדורת השבת של ערוץ 10 על התנאים המחפירים בהם שוהים הפליטים מדרפור בתל אביב. עזבו אתכם מהסברים, פירצה פתוחה, עניי עירך קודמים וכל זה - המחשבה שאני יושבת בביתי המחומם, באחד הלילות הקפואים בשנה, כקילומטר ממאות אנשים שאין להם מספיק אוכל, בגדים, שמיכות או בכלל גג מעל ראשם - הביאה אותי לדון עם אחי על מה עושים (תקראו גם אצל rayv). אחי וגיסתי, הורים ירקרקים שילדים קפואים הרעידו את ליבם אספו בגדי תינוקות שהגיעו אליהם בירושה והעבירו למקלט הילדים שבתחנה המרכזית.

    אצלנו במערכת אספנו בגדים חמים, מגבות ומצעים ישנים ונסענו היום לשד' הרציון 3. בליבה של התחנה המרכזית הישנה, בשכונת העובדים הזרים שנבנתה לה, כמה מאות מטרים מהעיר הלבנה והיקרה להחריד, מטשטשים פניהם של הפליטים זה בזה. הכניסה פנימה, לחדר המדרגות, אל החכיון בעיניים, השקט ההמולתי והבקשה המפורשת לבגדים חמים, גרמה לנו לשמוט את השקיות שתכולתן נאספה מיידית על ידי השוהים. הם שאלו אם יש לנו נעליים. לא היו לנו. בחוץ עמד רכב פרטי והוציא שמיכות חמות. עוד יוזמה של אנשים טובים.
    על דלת האולם נקבע שלט מתכת: "המקלט מכיל 144 אנשים". אני מוכנה להתערב שספירה תכפיל את מספר האנשים שישנים במקלט.
    יחס אנושי.

     

    קילומטר מהבית שלי, מהשכונה שלי, שמ"ר נמכר בה במחיר של 5,000-7,000$.
     יחסיות.

     _______________

     

    בעבודה הסתבר לי היום שהאביב הגיע. אולי עוד קצת קר אבל אצלנו מאוהבים. יחסים חדשים כמו בדים ירוקים על גזע עץ, לחיים סמוקות כמו פרחים וצחקוקים כמו ציוצי ציפורים. מי יאמין, שבאפס מעלות יש הוכחות שהאביב הגיע. המאוהבים האופטימיים צעירים ועדיין שואלים שאלות כמו "אז מתי אתם עוברים לגור יחד?" ו"מה הוא הביא לך לוולנטיינ'ס?". במקביל התקיימו סביב דיונים על מתי מתקיימת החתונה הקרובה של זו שרק עכשיו עזבה ומתי ההיא תענה להוא על ה-SMS המתמהמה שלו.


    בינתיים, קיבלתי מייל מחבר גרוש, שגלל את סיפורה הלא יאמן של גרושתו שהחליפה לו כיוון, פנים ויחס אחרי 15 שנות יחסים ונישואין + שני ילדים, שנדמו לו בזמנו כטובים ומאושרים.

    יחסים.

     

    20 שנים מפרידות בין הסומק מהתרגשות לסומק מזעם.
    יחסיות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/08 19:27:

       

      צטט: אורנת 2008-02-20 10:45:15

       

      צטט: רז 007 2008-02-19 14:30:20

       

      בואי נגיד שאני ישן טוב בלילה...  דעתי האישית היא שהתרומות הללו רק מנציחות את הבעיה, האזרח נכנס לתוך החלל  והמדינה מבחינתה שמחה מאוד להוריד ממנה את הנטל הזה. זה נכון לא רק לגבי הפליטים אלה לכל תרבות העמותות למינהן.

      האמת...עצוב שיש אנשים כמוך

       

      מה עדיף שכולנו נמשיך לישון בלילה טוב כמוך בלי לעזור אחד לשני...

      ונמשיך להאשים את המדינה....

      מה עם טיפת חמלה לאחר.

       

      כדאי שתיקח דוגמא מאנשים כמו ליאת שמשתמשים בפלטפורמה הזאת

      כדי להעלות דברים חשובים באמת

      לעומת אחרים שמסתובבים פה ומברברים דברי הבל.

      ואתה עוד מגדיר את עצמך כאדם רוחני...

       "עצוב שיש אנשים כמוך"  מסכים לכל מילה שלך, זה לא נעים שמישהו שם לך מראה מול הפנים ואומר לך את האמת בפרצוץ. הדבר האחרון שאת יכולה זה להטיף לי מוסר. למה שלא תאמצי לביתך משפחה סודנית עד שהתאקלמו בארץ....?    תמשיכי עם הפאלטיס וההליכות בים שאת כ"כ אוהבת....

      לא ניתן לככב פעמיים

      אין קשר למה שאני כותבת עכשיו אבל,

       את התוכן הזה צריך להציף לראשי ומייד

        20/2/08 18:48:

       

      צטט: פו3 2008-02-20 14:36:41

      רק לפני כמה ימים היתה עצרת בעד זכויות האדם, אמנם ירד גשם

      אבל מה זה גשם לעומת אנשים שנרצחים, מעונים וחסרי בית ואני חשבתי לתומי שהנה ישנה הזדמנות בעצרת עולמית שכזאת לבוא

      ולהביע תמיכה גם אם קצת לא נוח....

      אלה שהגיעו באו מלב אמיתי שהבינו שישנה הזדמנות אמיתית בזמן אמת ,להביע תמיכה למרות הקור והגשם....

      מה שאני מנסה לומר שלפעמים ניתן לוותר על נוחות כלשהי כדי לצאת ולהביע תמיכה הרי אנחנו איכשהו קשורים אחד בשני כמו טבעות וכל אפקט שקורה בצד השני של הכדור מתבטא גם אצלנו....

      את יודעת, אני מנסה לא ליעץ או לומר דבר כי גם אני הייתי ועדיין פאסיבית רוב הזמן. מעניין מתי אנחנו מוצאים שהדברים נוגעים לנו ואז פועלים.

      מעניין, חברה שלי שעומדת בפני מעבר עם משפחתה לבית חדש החליטה, בעקבות הסיפור שלי, למסור את כל מה שלא הית זקוקה לו. הבוקר היא שלחה את בן זוגה לשד' הר ציון כדי למסור את אותם הדברים. אז מה? אז עשינו משהו קטן ועזרנו לאחר, אז תרמנו קצת כסף לארגון שדואג לחיות, אז השתתפנו בהפגנה, התנדבנו לחלוקת אוכל לנזקקים - העיקר שעשינו משהו.

        20/2/08 14:36:

      רק לפני כמה ימים היתה עצרת בעד זכויות האדם, אמנם ירד גשם

      אבל מה זה גשם לעומת אנשים שנרצחים, מעונים וחסרי בית ואני חשבתי לתומי שהנה ישנה הזדמנות בעצרת עולמית שכזאת לבוא

      ולהביע תמיכה גם אם קצת לא נוח....

      אלה שהגיעו באו מלב אמיתי שהבינו שישנה הזדמנות אמיתית בזמן אמת ,להביע תמיכה למרות הקור והגשם....

      מה שאני מנסה לומר שלפעמים ניתן לוותר על נוחות כלשהי כדי לצאת ולהביע תמיכה הרי אנחנו איכשהו קשורים אחד בשני כמו טבעות וכל אפקט שקורה בצד השני של הכדור מתבטא גם אצלנו....

        20/2/08 13:05:

       

      צטט: אורנת 2008-02-20 10:45:15

       

      צטט: רז 007 2008-02-19 14:30:20

       

      בואי נגיד שאני ישן טוב בלילה...  דעתי האישית היא שהתרומות הללו רק מנציחות את הבעיה, האזרח נכנס לתוך החלל  והמדינה מבחינתה שמחה מאוד להוריד ממנה את הנטל הזה. זה נכון לא רק לגבי הפליטים אלה לכל תרבות העמותות למינהן.

      האמת...עצוב שיש אנשים כמוך

       

      מה עדיף שכולנו נמשיך לישון בלילה טוב כמוך בלי לעזור אחד לשני...

      ונמשיך להאשים את המדינה....

      מה עם טיפת חמלה לאחר.

       

      כדאי שתיקח דוגמא מאנשים כמו ליאת שמשתמשים בפלטפורמה הזאת

      כדי להעלות דברים חשובים באמת

      לעומת אחרים שמסתובבים פה ומברברים דברי הבל.

      ואתה עוד מגדיר את עצמך כאדם רוחני...

      תהיתי באמת איך לענות לרז אבל אז הבנתי שאין לי יותר מה לומר. טוב שיש כמוהו, טוב שיש גם אחרים.

       

      תודה יקירתי

        20/2/08 10:45:

       

      צטט: רז 007 2008-02-19 14:30:20

       

      בואי נגיד שאני ישן טוב בלילה...  דעתי האישית היא שהתרומות הללו רק מנציחות את הבעיה, האזרח נכנס לתוך החלל  והמדינה מבחינתה שמחה מאוד להוריד ממנה את הנטל הזה. זה נכון לא רק לגבי הפליטים אלה לכל תרבות העמותות למינהן.

      האמת...עצוב שיש אנשים כמוך

       

      מה עדיף שכולנו נמשיך לישון בלילה טוב כמוך בלי לעזור אחד לשני...

      ונמשיך להאשים את המדינה....

      מה עם טיפת חמלה לאחר.

       

      כדאי שתיקח דוגמא מאנשים כמו ליאת שמשתמשים בפלטפורמה הזאת

      כדי להעלות דברים חשובים באמת

      לעומת אחרים שמסתובבים פה ומברברים דברי הבל.

      ואתה עוד מגדיר את עצמך כאדם רוחני...

        20/2/08 10:39:

      ליאתי

      קודם כל - כל הכבוד על כך שאת מעלה לדיון ומזכירה לכולנו את הנושא החשוב הזה.

      לטעמי, אם זה יגרום לעוד אחד לעזור במעט - זה גם משהו.

       

      חוץ מזה, מאוד אהבתי את הדרך שכתבת את הדברים. RESPECT

       

       

      מצדיעה לך על פוסט איכותי וממצה. כואב ונוגע.

      תודה יקירה

        19/2/08 19:02:

       

      צטט: רז 007 2008-02-19 14:30:20

       

      בואי נגיד שאני ישן טוב בלילה...  דעתי האישית היא שהתרומות הללו רק מנציחות את הבעיה, האזרח נכנס לתוך החלל  והמדינה מבחינתה שמחה מאוד להוריד ממנה את הנטל הזה. זה נכון לא רק לגבי הפליטים אלה לכל תרבות העמותות למינהן.

      ועל זה רק אומר - סבבה לך.

        19/2/08 14:30:

       

      בואי נגיד שאני ישן טוב בלילה...  דעתי האישית היא שהתרומות הללו רק מנציחות את הבעיה, האזרח נכנס לתוך החלל  והמדינה מבחינתה שמחה מאוד להוריד ממנה את הנטל הזה. זה נכון לא רק לגבי הפליטים אלה לכל תרבות העמותות למינהן.

        19/2/08 14:13:

       

      צטט: בנגורה 2008-02-19 13:14:47

      ליאת, גיליתי אותך בקפה.

      כתבת טוב ,בקשר לפליטים-כולם חייבים לעשות משהו. אומרים ולא קורה.

      יום טוב

      רחל בנגורה

      נייס טו מיט יו (שלחתי לך את הלינק :-))

        19/2/08 13:14:

      ליאת, גיליתי אותך בקפה.

      כתבת טוב ,בקשר לפליטים-כולם חייבים לעשות משהו. אומרים ולא קורה.

      יום טוב

      רחל בנגורה

        19/2/08 13:06:

       

      צטט: רז 007 2008-02-19 12:43:17

       

      את משתיקה את המצפון שלך עם תרומה של סמרטוטים ישנים שקרוב לוודאי אין להם שימוש ואף ערך. זה כל מה שאת יכולה לעשות להטיב עם אותם פליטים?  אם את כ"כ מזדהה עם סיבלם למה שלא תקחי ותאמצי משפחה בביתך עד שיצליחו להתארגן? זה קשה אני יודע, יותר קל לתרום ולהשאר  רחוק. עכשיו תקחי את התשובה שלך לשאלה זו ותביני מה עובר על אותם תושבים באילת ובבאר שבע שתקעו להם את כל הפליטים הללו.

      כן. זה המעט שעשיתי. זה יותר ממה שעשיתי לפני כן ומה שעשו רבים אחרים. כל מה שהבאתי נלקח, מפני שגם את זה הם צריכים. סמרטוטים לא היו שם.

      אין לי יכולת לאמץ משפחה אבל לפחות עזרתי במשהו. אם תכנס ללינק של הכתבה תראה שגם אתה יכול לעשות משהו. תנסה. או שלא. מה שבא לך.

      אגב, מצפוני לא הושתק ושלך?

        19/2/08 12:43:

       

      את משתיקה את המצפון שלך עם תרומה של סמרטוטים ישנים שקרוב לוודאי אין להם שימוש ואף ערך. זה כל מה שאת יכולה לעשות להטיב עם אותם פליטים?  אם את כ"כ מזדהה עם סיבלם למה שלא תקחי ותאמצי משפחה בביתך עד שיצליחו להתארגן? זה קשה אני יודע, יותר קל לתרום ולהשאר  רחוק. עכשיו תקחי את התשובה שלך לשאלה זו ותביני מה עובר על אותם תושבים באילת ובבאר שבע שתקעו להם את כל הפליטים הללו.

        19/2/08 12:28:

       

      צטט: יגאל שתיים 2008-02-19 10:37:38

       * תודה - Z !

      אח...שתיים - האיש והכשרון - בא, כיכב והלך ליצור את היצירה הבאה.

        19/2/08 10:37:

       * תודה - Z !

        19/2/08 07:55:

       

      צטט: y2work 2008-02-18 23:44:12

      עלתה המחשבה לחזור אבל זו היתה מלחמה פסיבית ולכן לא היתה שום סיבה שבעולם לבוא לשבת במקלט או באיזה חדש אטום.

       

      אם זו היתה מלחמה הגנתית או משהו שאפשר היה להועיל בו הייתי שוקל להפסיק את שיעורי הסקי ואת שנת החופשה אחרי 4 שנות צבא.

       

      וכניראה סבלתי כמוך  מהמלחמה :-)

       

      ולא. למרות כל מה שכתבנו כאן הדרפוראים ועוד מני פליטים לא סבלו סבל דומה לשלי ואין שום קשר בין סטטוס הפליט שלי לשלהם 

      סבא שלי היה קורא לזה - מלחמה דמיקולו :-)

        18/2/08 23:44:

      עלתה המחשבה לחזור אבל זו היתה מלחמה פסיבית ולכן לא היתה שום סיבה שבעולם לבוא לשבת במקלט או באיזה חדש אטום.

       

      אם זו היתה מלחמה הגנתית או משהו שאפשר היה להועיל בו הייתי שוקל להפסיק את שיעורי הסקי ואת שנת החופשה אחרי 4 שנות צבא.

       

      וכניראה סבלתי כמוך  מהמלחמה :-)

       

      ולא. למרות כל מה שכתבנו כאן הדרפוראים ועוד מני פליטים לא סבלו סבל דומה לשלי ואין שום קשר בין סטטוס הפליט שלי לשלהם 

        18/2/08 22:59:

       

      צטט: y2work 2008-02-18 22:21:36

       אין לך מושג מה זה ללמוד סקי באוסטריה עם רדיו בגלים קצרים בזמן מלחמת המפרץ ולהסביר לחבר'ה מה קורה שם (פה).

       

      ויום אחד בהפסקת צהריים אברי וארז בגל המשולב אמרו משהו כמו "האוסטרים יושבים להם שם באלפים ונותנים לנו עיצות" (הציטוט הוא מזיכרוני אבל לא אשכח את רוח הדברים)  ואני באלפים מתפוצץ מצחור ומסביר לכמה חברים מכל העולם מה אמרו עכשיו עלינו :-)

       

      ובערב ישנו ברכב קמפינג שלנו מחוץ לאכסניה באינסברוק שריחמו עלינו ונתנו לנו להשתמש במטבח, מקלחות ובעצם בהכל פרט לחדרים ואמרו לנו תישארו. אל תחזרו לישראל. מסוכן שם :-)

       

      (אלו היו שלושה שבועות שהייתי עם חבר ישראלי)

       

      אני הייתי כאן ואחרי כמה ימים של חוסר ודאות ותל אביב ריקה, נשארו פליטיה האחרונים באנרכיה קטנה של ממלכה אבודה. החלפנו יום בלילה, נדדנו מבית לבית ויצאנו לקפה בגדד בבן יהודה, שהיה הבר הכמעט יחיד שהיה פתוח בתל אביב. תקופה מצויינת, בלי אוניברסיטה ובלי מלצרות.
      נו, ובאותו הזמן, חגגת לך באלפים. ככה יפה?
        18/2/08 22:50:

       

      צטט: יפעת פלד 2008-02-18 22:29:19

      זה קורה לא רק עם פליטים, זרים, כאלו שקל לנו לברוח מהם.

      בתוך המדינה שבה את חיה חיים בצורה קוטבית כל-כך המוני אנשים.

       

      וזה שיש לו אף פעם לא ידע.

       

      ..

       

      עצוב.

      יפה מאוד מה שעשיתם.

      ו-rayv היא בכלל נשמה טהורה שפועלת כל היום למען הכלל.

       

       

      כמו שכתבה רותם כאן למעלה - רק לא להיות אדישים, רק לעשות טוב. לנסות לפחות.

        18/2/08 22:29:

      זה קורה לא רק עם פליטים, זרים, כאלו שקל לנו לברוח מהם.

      בתוך המדינה שבה את חיה חיים בצורה קוטבית כל-כך המוני אנשים.

       

      וזה שיש לו אף פעם לא ידע.

       

      ..

       

      עצוב.

      יפה מאוד מה שעשיתם.

      ו-rayv היא בכלל נשמה טהורה שפועלת כל היום למען הכלל.

       

       

        18/2/08 22:21:

       אין לך מושג מה זה ללמוד סקי באוסטריה עם רדיו בגלים קצרים בזמן מלחמת המפרץ ולהסביר לחבר'ה מה קורה שם (פה).

       

      ויום אחד בהפסקת צהריים אברי וארז בגל המשולב אמרו משהו כמו "האוסטרים יושבים להם שם באלפים ונותנים לנו עיצות" (הציטוט הוא מזיכרוני אבל לא אשכח את רוח הדברים)  ואני באלפים מתפוצץ מצחור ומסביר לכמה חברים מכל העולם מה אמרו עכשיו עלינו :-)

       

      ובערב ישנו ברכב קמפינג שלנו מחוץ לאכסניה באינסברוק שריחמו עלינו ונתנו לנו להשתמש במטבח, מקלחות ובעצם בהכל פרט לחדרים ואמרו לנו תישארו. אל תחזרו לישראל. מסוכן שם :-)

       

      (אלו היו שלושה שבועות שהייתי עם חבר ישראלי)

       

      צטט: ליאת z 2008-02-17 22:45:50

       

      הטיול של אחרי הצבא היה לאירופה לשנה. זה היה ב 1990-1991.

      בשלב מסויים החלה פה מלחמת המפרץ. היתה לי חברה גרמניה וחשבתי איך לארגן לעצמי שהות קצת יותר ארוכה ואישור עבודה בגרמניה.

      אחרי התייעצות עם הקהילה היהודית החלטתי להגיש בקשה למעמד של פליט בגלל מלחמת המפרץ. זה עבד :-) קיבלתי ויזה לשנה (מאותה סיבה גם גורשתי מאנגליה כי פחדו שאשאר שם מחייך).

       

      בקיצור פליט מזרח תיכוני בגרמניה. סיפור הזוי וחביב ואין כמו משטרת ההגירה הגרמנית. היו מאוד חביבים

       

      חחחחחחחחח

      מעולה הסיפור.

       

      תשמע, חבל - גם היית פליט וגם הפסדת את התקופה הכי פרועה בתל אביב מאז :-)

       

        18/2/08 22:13:

       

      צטט: cg91 2008-02-18 21:45:02

      פוסט חזק ביותר

      את לא אדישה לצער ולאושר

      איך עברת מהעוני ועליבות שבה חיים אנשים ללחיים הסמוקות

      אין ספק שכולנו צריכים לעשות יותר

      גם אצלי בעבודה אספו דברים אבל לזקנים שצריכים שמיכות ותנורים

      כל מקומות העבודה צריכים לעשות דברים שכאלה

      אם לפליטים או לזקנים או לתושבים משדרות

      היופי של המדינה שלנו זה שאיכפת לאנשים

      ואם כל הדיבורים על הבועה

      אני רואה שגם בתוך הבועה אנשים עושים דברים

      וגם אם זה בגד לתינוק

      או שמיכה לקשיש

      כל מעשה מבורך

      ושוב ליאת

      פוסט חזק ביותר!!!

      תודה רבה.

       

      העניין הוא שבאמת פשוט מאד לעשות את זה - לאסוף את הדברים שאינם נחוצים לנו כדי לתת לאחר. קל לביצוע.

        18/2/08 21:45:

      פוסט חזק ביותר

      את לא אדישה לצער ולאושר

      איך עברת מהעוני ועליבות שבה חיים אנשים ללחיים הסמוקות

      אין ספק שכולנו צריכים לעשות יותר

      גם אצלי בעבודה אספו דברים אבל לזקנים שצריכים שמיכות ותנורים

      כל מקומות העבודה צריכים לעשות דברים שכאלה

      אם לפליטים או לזקנים או לתושבים משדרות

      היופי של המדינה שלנו זה שאיכפת לאנשים

      ואם כל הדיבורים על הבועה

      אני רואה שגם בתוך הבועה אנשים עושים דברים

      וגם אם זה בגד לתינוק

      או שמיכה לקשיש

      כל מעשה מבורך

      ושוב ליאת

      פוסט חזק ביותר!!!

        18/2/08 21:41:

       

      צטט: sherry refael 2008-02-18 21:17:30

      אפילו פה בחיפה ה"נקיה" זה ארץ אחרת בין הדר לכרמל...

       עצוב

      עצוב? מציאות די עצובה.

        18/2/08 21:38:

       

      צטט: רותם צמרת 2008-02-18 20:58:38

      כתבת יפה. מרגש ונכון.

      הכי חשוב זה לא להישאר אדישים.

      לא משנה למה ולמי תבחרו לתת

      רק אל תישארו אדישים

      זה הכל

      בקשה קטנה!!!!

      האמת, שאפשר גם לעזור  במאמץ קטן ביותר כמו זה, לא?

        18/2/08 21:17:

      אפילו פה בחיפה ה"נקיה" זה ארץ אחרת בין הדר לכרמל...

       עצוב

        18/2/08 20:58:

      כתבת יפה. מרגש ונכון.

      הכי חשוב זה לא להישאר אדישים.

      לא משנה למה ולמי תבחרו לתת

      רק אל תישארו אדישים

      זה הכל

      בקשה קטנה!!!!

        18/2/08 07:29:

       

      צטט: dee-dee 2008-02-18 07:19:19

       

      צטט: ליאת z 2008-02-17 21:38:39

       

      צטט: dee-dee 2008-02-17 21:27:58

      עצוב אין לי משו חכם להגיד. זה רק עצוב.

      כדי לשמח אותך, אני מזמינה אותך לקרוא את החלק השני של הפוסט קורץ

      קראתי. לא שימח אותי. סורי

      הסיפור לא משמח, הא? אני תוהה אם בכלל יש משהו טוב בהתפכחות הזו שבאה עם הגיל.

        18/2/08 07:28:

       

      צטט: נ ע מ ה 2008-02-18 06:46:26

      ליאתי,

      כל כך ריגשת אותי. מעבר לעובדה שאת כותבת נפלא נגעת במשהו שכואב לי ומדמם לי במצפון ממש ממש חזק.

      הלוואי והיינו יכולים לעשות משהו, אפילו קטן, על מנת לשנות את מצב.

      אלפי אנשים חיים במדינה הזאת בתת-תנאים וברור שכל צעד קטן מצידנו, קטנטן ככל שיהיה עשוי להיות להם צעד משפר תנאים, מחמם, משביע (גם אם לזמן קצר, גם אם למראית עין).

       יחסים-יחסיות, שברים שרואים מכאן לא רואים משם. לגמרי.

      מה שנותר לנו לעשות הוא באמת כל כך מעט שאני לא בטוחה שזה אפילו מנחם לזמן קצר.

      תודה מותק.

        18/2/08 07:19:

       

      צטט: ליאת z 2008-02-17 21:38:39

       

      צטט: dee-dee 2008-02-17 21:27:58

      עצוב אין לי משו חכם להגיד. זה רק עצוב.

      כדי לשמח אותך, אני מזמינה אותך לקרוא את החלק השני של הפוסט קורץ

      קראתי. לא שימח אותי. סורי

        18/2/08 06:46:

      ליאתי,

      כל כך ריגשת אותי. מעבר לעובדה שאת כותבת נפלא נגעת במשהו שכואב לי ומדמם לי במצפון ממש ממש חזק.

      הלוואי והיינו יכולים לעשות משהו, אפילו קטן, על מנת לשנות את מצב.

      אלפי אנשים חיים במדינה הזאת בתת-תנאים וברור שכל צעד קטן מצידנו, קטנטן ככל שיהיה עשוי להיות להם צעד משפר תנאים, מחמם, משביע (גם אם לזמן קצר, גם אם למראית עין).

       יחסים-יחסיות, שברים שרואים מכאן לא רואים משם. לגמרי.

        17/2/08 22:51:

       

      צטט: ליאת z 2008-02-17 21:37:09

       

      צטט: רוני k. 2008-02-17 21:14:17

      ראיתי את הכתבה המזעזעת והמצוינת (שילוב נורא של מילים) הזו לפני שבועיים וגם את הכתבה ששודרה שבוע אח"כ, שסיפרה על אנשים טובים שבעקבות השידור פנו לאמץ כמה ממשפחות הפליטים.

      כרגיל, וזה לא יחדש כלום וזה מה שאולי הכי נורא, שוב אנשים טובים שמתגייסים - אתם במערכת, אחרים - וכרגיל מי שלשלם קצת יח"צ פנים/ בינ"ל קיבל את החלטה לאשר להם להישאר פה - מפקיר אותם במקלטים המצחינים.

      חייבת להגיד שדווקא עם האמירה בכתבה וגם האמירה שלך - שאנחנו כמדינת פליטים צריכים לדעת טוב מזה - קשה לי. אנחנו, כאנשים נקודה, צריכים לדעת טוב מזה. אם נדרוש יותר, אם נעשה יותר - נפסיק להיות אדישים לצרכים של פליטים מארצות אחרות ולצרכים של אלו החיים כפליטים בארצם שלהם. 

       

      נו, הצלחת להעלות על לחיי סומק של זעם...

      (ולא חושפת כאן סמקים אחרים... קורץ)

       

      צודקת. סתם להיות בני אדם - די פשוט ויכול להיות די אפקטיבי. בלי הצהרות ועניינים.

       

      (רגע, לי באוזן תגלי סמקים אחרים? מחייך

      מאמי, לך באוזן אני מגלה הכל.. קורץ

        17/2/08 22:45:

       

      הטיול של אחרי הצבא היה לאירופה לשנה. זה היה ב 1990-1991.

      בשלב מסויים החלה פה מלחמת המפרץ. היתה לי חברה גרמניה וחשבתי איך לארגן לעצמי שהות קצת יותר ארוכה ואישור עבודה בגרמניה.

      אחרי התייעצות עם הקהילה היהודית החלטתי להגיש בקשה למעמד של פליט בגלל מלחמת המפרץ. זה עבד :-) קיבלתי ויזה לשנה (מאותה סיבה גם גורשתי מאנגליה כי פחדו שאשאר שם מחייך).

       

      בקיצור פליט מזרח תיכוני בגרמניה. סיפור הזוי וחביב ואין כמו משטרת ההגירה הגרמנית. היו מאוד חביבים

       

      חחחחחחחחח

      מעולה הסיפור.

       

      תשמע, חבל - גם היית פליט וגם הפסדת את התקופה הכי פרועה בתל אביב מאז :-)

        17/2/08 22:33:

       

       

       

      צטט: ליאת z 2008-02-17 21:35:11

       

      צטט: y2work 2008-02-17 21:12:24

      אולי לא הבנת אותי אבל לא סתרתי את דברייך אלא הוספתי עלייהם.

       

      רק רציתי להראות שגם הפתגם "עניי עירך קודמים" לא שווה כלום פה. אז על אחת כמה וכמה הדרפוראים (שאינם יהודים ולכן כניראה אינם נחשבים לבני אדם בעיניי חלק מהמגזרים).

       

      מה שמצחיק הוא שהייתי פעם פליט רשמי בגרמניה והוכרתי כפליט :-) אבל זה סיפור חריג וחביב

      מתנצלת. באמת לא הבנתי. הכל נקרא אחרת פתאום :-)

       

      יאללה, מה הסיפור על הפליטות בגרמניה? נשמע קצת הזוי. צריך שמיכה?

       

       

      הטיול של אחרי הצבא היה לאירופה לשנה. זה היה ב 1990-1991.

      בשלב מסויים החלה פה מלחמת המפרץ. היתה לי חברה גרמניה וחשבתי איך לארגן לעצמי שהות קצת יותר ארוכה ואישור עבודה בגרמניה.

      אחרי התייעצות עם הקהילה היהודית החלטתי להגיש בקשה למעמד של פליט בגלל מלחמת המפרץ. זה עבד :-) קיבלתי ויזה לשנה (מאותה סיבה גם גורשתי מאנגליה כי פחדו שאשאר שם מחייך).

       

      בקיצור פליט מזרח תיכוני בגרמניה. סיפור הזוי וחביב ואין כמו משטרת ההגירה הגרמנית. היו מאוד חביבים

       

        17/2/08 21:38:

       

      צטט: dee-dee 2008-02-17 21:27:58

      עצוב אין לי משו חכם להגיד. זה רק עצוב.

      כדי לשמח אותך, אני מזמינה אותך לקרוא את החלק השני של הפוסט קורץ

        17/2/08 21:37:

       

      צטט: רוני k. 2008-02-17 21:14:17

      ראיתי את הכתבה המזעזעת והמצוינת (שילוב נורא של מילים) הזו לפני שבועיים וגם את הכתבה ששודרה שבוע אח"כ, שסיפרה על אנשים טובים שבעקבות השידור פנו לאמץ כמה ממשפחות הפליטים.

      כרגיל, וזה לא יחדש כלום וזה מה שאולי הכי נורא, שוב אנשים טובים שמתגייסים - אתם במערכת, אחרים - וכרגיל מי שלשלם קצת יח"צ פנים/ בינ"ל קיבל את החלטה לאשר להם להישאר פה - מפקיר אותם במקלטים המצחינים.

      חייבת להגיד שדווקא עם האמירה בכתבה וגם האמירה שלך - שאנחנו כמדינת פליטים צריכים לדעת טוב מזה - קשה לי. אנחנו, כאנשים נקודה, צריכים לדעת טוב מזה. אם נדרוש יותר, אם נעשה יותר - נפסיק להיות אדישים לצרכים של פליטים מארצות אחרות ולצרכים של אלו החיים כפליטים בארצם שלהם. 

       

      נו, הצלחת להעלות על לחיי סומק של זעם...

      (ולא חושפת כאן סמקים אחרים... קורץ)

       

      צודקת. סתם להיות בני אדם - די פשוט ויכול להיות די אפקטיבי. בלי הצהרות ועניינים.

       

      (רגע, לי באוזן תגלי סמקים אחרים? מחייך

        17/2/08 21:35:

       

      צטט: y2work 2008-02-17 21:12:24

      אולי לא הבנת אותי אבל לא סתרתי את דברייך אלא הוספתי עלייהם.

       

      רק רציתי להראות שגם הפתגם "עניי עירך קודמים" לא שווה כלום פה. אז על אחת כמה וכמה הדרפוראים (שאינם יהודים ולכן כניראה אינם נחשבים לבני אדם בעיניי חלק מהמגזרים). 

       

      מה שמצחיק הוא שהייתי פעם פליט רשמי בגרמניה והוכרתי כפליט :-) אבל זה סיפור חריג וחביב 

      מתנצלת. באמת לא הבנתי. הכל נקרא אחרת פתאום :-)

       

      יאללה, מה הסיפור על הפליטות בגרמניה? נשמע קצת הזוי. צריך שמיכה?

        17/2/08 21:33:

       

      צטט: ettgar1 2008-02-17 21:06:28

       

      אנשים זורקים כמויות של אוכל, כשקילומטר מהם מתגוררים אנשים שמחטטים בפחי זבל והולכים לישון רעבים. בצד אחד של העיר אנשים הולכים לישון בביתם המוסק לעייפה, ומתכסים בשמיכת פוך מנוצות אווז, על מצעי כותנה מצרית סרוקה. בצד אחד של אותה עיר ממש הולכת לישון משפחה שלמה כשהם לבושים מעילים. הם ישנים באותה מיטה, כדי לחמם זה את זה.

      חלוקת העושר בכל העולם היא עיוות הזוי. זה מקומם וצובט את הלב. זה מעצבן עוד יותר לגלות, שגם אנחנו חלק מ"כל העולם" הזה.

      כתבת נפלא.

      אני ממש לא משופעת בשנים האחרונות, בלשון המעטה. בבוקר אני יושבת בקפה שאתה מכיר, כפינוק. פעם, בעודי מקטרת, ככה, קצת, אמרה לי ענת חברתי: יקירתי, אם את שותה כאן קפה כל בוקר, את מהאחוזונים הבודדים ברי המזל שיש להם בעולם. צודקת.

      רצינו קפיטל - שילמנו.

        17/2/08 21:27:
      עצוב אין לי משו חכם להגיד. זה רק עצוב.
        17/2/08 21:26:

       

      צטט: ליאור רועי 2008-02-17 20:55:43

      מה שתמיד מטריד אותי בסיפורים האלה היא העובדה שבסוף יוצא שהאנשים הפרטיים הם היחידים שהמצפון שלהם באמת עובד. מי זה היה שאמר שהדמוקרטיה היא שיטה מחורבנת אבל מחורבנת פחות מהאחרות? (זכרתי קיסינג'ר, גיגול זריז עדכן אותי שזה היה צ'רצ'יל)

       

      יצא לך פוסט רהוט, שוטף ומעורר מחשבה. מעורר מחשבה בכמה רבדים, המשמעות, המוטיב, אפילו הסומק.

       

      (תרשמי, אני אשוב עם ירוקת..)

      דווקא יש יוזמות ברוכות וצריך להדגיש אותן - עיריית תל אביב היא הדואגת העיקרית למשאבים. היא גייסה את עיריית בת ים ועיריית גבעתיים. קרן אריסון תורמת כסף ואוכל. רגע לפני שמשמיצים את הרשויות והעשירים, חשוב שכולכם תדעו.

        17/2/08 21:14:

      ראיתי את הכתבה המזעזעת והמצוינת (שילוב נורא של מילים) הזו לפני שבועיים וגם את הכתבה ששודרה שבוע אח"כ, שסיפרה על אנשים טובים שבעקבות השידור פנו לאמץ כמה ממשפחות הפליטים.

      כרגיל, וזה לא יחדש כלום וזה מה שאולי הכי נורא, שוב אנשים טובים שמתגייסים - אתם במערכת, אחרים - וכרגיל מי שלשלם קצת יח"צ פנים/ בינ"ל קיבל את החלטה לאשר להם להישאר פה - מפקיר אותם במקלטים המצחינים.

      חייבת להגיד שדווקא עם האמירה בכתבה וגם האמירה שלך - שאנחנו כמדינת פליטים צריכים לדעת טוב מזה - קשה לי. אנחנו, כאנשים נקודה, צריכים לדעת טוב מזה. אם נדרוש יותר, אם נעשה יותר - נפסיק להיות אדישים לצרכים של פליטים מארצות אחרות ולצרכים של אלו החיים כפליטים בארצם שלהם. 

       

      נו, הצלחת להעלות על לחיי סומק של זעם...

      (ולא חושפת כאן סמקים אחרים... קורץ)

       

        17/2/08 21:12:

      אולי לא הבנת אותי אבל לא סתרתי את דברייך אלא הוספתי עלייהם.

       

      רק רציתי להראות שגם הפתגם "עניי עירך קודמים" לא שווה כלום פה. אז על אחת כמה וכמה הדרפוראים (שאינם יהודים ולכן כניראה אינם נחשבים לבני אדם בעיניי חלק מהמגזרים). 

       

      מה שמצחיק הוא שהייתי פעם פליט רשמי בגרמניה והוכרתי כפליט :-) אבל זה סיפור חריג וחביב 

        17/2/08 21:06:

       

      אנשים זורקים כמויות של אוכל, כשקילומטר מהם מתגוררים אנשים שמחטטים בפחי זבל והולכים לישון רעבים. בצד אחד של העיר אנשים הולכים לישון בביתם המוסק לעייפה, ומתכסים בשמיכת פוך מנוצות אווז, על מצעי כותנה מצרית סרוקה. בצד אחד של אותה עיר ממש הולכת לישון משפחה שלמה כשהם לבושים מעילים. הם ישנים באותה מיטה, כדי לחמם זה את זה.

      חלוקת העושר בכל העולם היא עיוות הזוי. זה מקומם וצובט את הלב. זה מעצבן עוד יותר לגלות, שגם אנחנו חלק מ"כל העולם" הזה.

      כתבת נפלא.

        17/2/08 20:55:

      מה שתמיד מטריד אותי בסיפורים האלה היא העובדה שבסוף יוצא שהאנשים הפרטיים הם היחידים שהמצפון שלהם באמת עובד. מי זה היה שאמר שהדמוקרטיה היא שיטה מחורבנת אבל מחורבנת פחות מהאחרות? (זכרתי קיסינג'ר, גיגול זריז עדכן אותי שזה היה צ'רצ'יל)

       

      יצא לך פוסט רהוט, שוטף ומעורר מחשבה. מעורר מחשבה בכמה רבדים, המשמעות, המוטיב, אפילו הסומק.

       

      (תרשמי, אני אשוב עם ירוקת..)

        17/2/08 20:15:

       

      תתפלא - ההבדל עובר כשאתה עובר מגן החשמל לרחוב העלייה אבל כמו שכתבתי - אל תסביר לי על עניי עירך, שדרות, יפו, דו"ח העוני וכו'. אני מכירה את כל אלה טוב לפחות כמוך וזה מענייני בערך כמו שמעניינך, אני מניחה. אני ישראלית, בת של פליט מלפני שנות אור רבות, משהו כמו 60 שנה. יש אצלי כנראה רגישות לפליטים אלה, שחצו מדינות ויבשות, ברגל, אגב כשאף אחד לא עזר להם בדרך. אז לא, אני לא חושבת שפתיחת הגבול עבורם היא אפשרות מבחינתנו אבל אלה כבר נמצאים כאן ולנו יש יותר מלהם. לכולנו יש יותר מלהם. כן, אני עוזרת ל"עניי עירי" ותורמת גם אבל מנסה לעשות משהו הומני גם עבורם.

      יאללה, טיפה חמלה עוד לא הרגה אף אחד.

        17/2/08 19:53:

      ואם תעברי מרחק של פחות מסנטימטר בין ה "תל אביב" ל "יפו" (יש מקף באמצע) תוכלי לגלות עולם שלם של אנשים שחיים פה כבר מ 1948 ובעצם הרבה קודם רק שה "פה" הוגדר אז. ותגלי המון דברים על ביוב, חשמל, תשתיות, תעסוקה, חינוך, אפליה וכו' וכל זה באותה עיר שמשכנת פליטים מדרפור ובאותה עת לא ממש מטפלת באזרחייה שנמצאים פה עוד מלפני שהיא נולדה.

       

      ואת אותו הדבר אפשר להשית גם על ערי הפיתוח, הזקנים, ניצולי השואה וכל זה עוד לפני הפליטים שחשבו לתומם שפה האור.

      (מזכיר לי את הפרפר שנמשך למנורה וזה יהיה גם סופו) 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת z
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין