עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    בין הרים ובין סלעים

    16 תגובות   יום שישי , 13/2/15, 06:47

    חמש שנים מלאו לבלוג. תראו מה זה? מי היה מאמין? פשוט מדהים העידן הוירטואלי הזה שבו אנו חיים, מצד אחד הקצב שבו דברים משתנים בעולמנו, הפנימי והחיצוני, הוא פשוט מהמם. הכמות והשטף הבלתי פוסק של אינפורמציה שזורמת לכולנו היישר לתוך העורקים היא בלתי נתפסת במונחים של האדם הקדמון למשל. אבל האמת היא שלא צריך להרחיק עד לשם, דמיינו לכם איכר צרפתי מהמאה ה 15 למשל, אם אחד כזה היה נוחת במציאות של ימינו, ספק רב אם הוא יוכל להתמודד עם כמויות האינפורמציה שנשפכת על האדם המודרני. אבל זהו העידן שבו אנו מבלים את חויית החיים הנוכחית שלנו, וכמו בפתגם העתיק של הסינים, "מי יתן שתזכה לחיות בזמנים מעניינים", אני חושב שהתקופה הנוכחית היא די מעניינת, הרי אפילו אתם, ישראלים נרקומנים של חדשות, לא יכולים להתלונן על 2015 שהתחילה רק לפני כמה שבועות. איזה קצב, אקשן רודף אקשן, העולם מתגלגל בין אירועים דרמטים בשידור חי, לבין זרמים עצומים ותת קרקעיים של שינויים שאנחנו חשים בהם רק בפרספקטיבת הזמן. לפני חמש שנים נולד הבלוג הזה שעדיין נושא בגאווה את השם "האולימפיאדה שלי", כי הוא נולד כדי לתאר את אולימפיאדת החורף 2010 בוונקובר קנדה. העיר שבה בחרתי לגור, לחיות ולהתפתח. זוהי השנה העשירית שלי בוונקובר, החמישית של הבלוג, כנראה שדי הרבה אקשן מתרחש מחוץ לחלון. ממש כמו ב 2010 גם השנה אין שלג בפסגות ההרים שמסביב לעיר, והעניין מעורר דאגה רבה אצל ראשי תעשיית הסקי. בניגוד לשבועיים האולימפים ההם, שהיו כמעט נטולי גשם, אנחנו סופגים מטחים כבדים של גשם חם מהוואי. הם באים במחזוריות מונוטונית שנקטעת ביממות יבשות ונעימות שבהן כולם יוצאים החוצה לנשום אוויר צח. כל מה שקורה מעבר לענני הגשם, לא ממש משפיע על המציאות שלנו. אלו רק חומרים שמוזרמים אלינו דרך צינורות הכבלים והאינטרנט. וכך, כל מה שנשאר למהגר לעשות, זה להתרכז במסע העצמי והיחודי שלו, להמשיך ולהתקדם אל היעד. בתקווה שיש דבר כזה.

     

    **

    במצב הרוח הזה אני יוצא למפגש חברתי של פורום הפייסבוק של הישראלים בוונקובר, לא הגיעו יותר מדי אנשים, כך שניתן היה לשוחח בנחת עם כמה פנים חדשות שנחתו לא מזמן, ועדיין מנסים להתרגל לגשם. אני חוזר על דברים שאמרתי בעבר על מסע ההגירה, בתקווה שחלק מהמסר יעבור. זה תמיד מפתיע את האנשים העניין הזה שהמסע שלהם רק מתחיל עכשיו, הם חושבים שאם הם אירגנו ויזה, ומכרו בית ורהיטים ואוטו, ונפרדו מכל החברים והמכרים, וטסו לצד השני של העולם, הם עשו את המסע של חייהם. הם תמיד מופתעים לגלות שזו רק תחילת הדרך. כי הרבה תהפוכות עובר המהגר בדרכו, ממש כמו גיבור של סרט שצריך להתקל במכשולים ומהמורות, בהפתעות ובצרות, בהרים ובסלעים, כך גם המהגר נלחם על מקומו ועל הרלבנטיות שלו בארצו החדשה. לפעמים בחושך לפעמים באור, בסופו של דבר כל אחד צריך למצוא את הנישה שלו, או להמשיך הלאה או אחורה. זה לא מסע לחסרי סבלנות, זהו לא המירוץ למיליון, זהו בעיקר מסע למקום אחר, שאתה לא יודע איך הוא נראה ואיך הוא מרגיש, לכן אתה רק יכול לנסות ולדמיין ובעיקר לקוות שיהיה לך מספיק זמן ואורך רוח להגיע בשלום אל המקום החדש שלך. המקום שאליו אתה רוצה להגיע. הבעיה עם מסעות של יהודים היא שגם אם נדמה לך שהגעת, לא תמיד אתה באמת שם.   http://www.cic.gc.ca/english/newcomers/after-life-shock.asp

     

    **

    לכבוד יום ההולדת של הבלוג נעזוב לאיזה שבוע את כל מאורעות הטרור וזוועות המלחמה והפוליטיקה. בין שדות הקרב של עיראק ואוקראינה, שם עדיין בוערות הגחלים הלוחשות, אצלנו בעורף הקפוא והקר מתעסקים גם בעניינים אחרים. הנה למשל המחקר שפרסמה השבוע האוניברסיטה של בריטיש קולומביה (UBC), שגורס שכסף אולי לא בהכרח מביא אושר, אבל הוא בהחלט עוזר להרחיק את העצב והכאב. http://www.theprovince.com/Having+money+bank+make+less+happy+study+finds/10761533/story.html על פי המחקר, שמחה ועצבות הינם שני מצבים נפשים שונים, אבל אינם הפכים מוחלטים. אתה יכול להיות עשיר אבל לא מאושר, מצד שני אתה לא בהכרח עצוב. לעומת זאת, חיסרון כיס מגביר את הסיכוי שלך להיות מדוכדך ומדוכא. והרי הבלוג הזה כבר גילה לכם בעבר, כי לרוב האנשים מספיקים 75 אלף דולר בשנה כדי להיות מאושרים. זוכרים את הפוסט הזה?

    (http://cafe.mouse.co.il/post/1876411/ )

     

    **

     

    הנה מהגר אחד שעלה השבוע לכותרות כי החיים שלו היו יכולים להיות נטולי דיכאון לחלוטין. קוראים לו ג'ואל איפרגן, תושב מונטריאול, שרכש שני כרטיסי לוטו בחודש מאי 2008, רק מה, הוא חיכה עד לרגע האחרון של ההגרלה, קרי 9 בערב. רצה הגורל, והכרטיס השני שלו הכיל את כל שבעת המספרים הזוכים ומר איפרגן כבר חשב שהוא הולך לקחת הביתה חצי מהפרס הגדול שעמד על 27 מיליון דולר. רק מה? הכרטיס השני יצא ממכונת הדפוס 7 שניות אחרי השעה 9 בערב, וחברת הלוטו של פרובינצית קוויבק סירבה לתת לאיפרגן את 13.5 מיליון הדולר שלו. איפרגן פנה לבית המשפט המחוזי ונדחה ב 2012, הוא עירער לבית המשפט העליון של קוויבק ונדחה ב 2014, בשבוע שעבר דחה בית המשפט העליון של קנדה את הערעור האחרון שלו בפרשה. 100 אלף דולר שכר טרחה לעורכי דין עלתה לאיפרגן המערכה הזאת עד עכשיו, והוא טרם קיבל את החשבון המשפטי של הצד המנצח, קרי, חברת הלוטו של קוויבק, שגם אותו הוא יצטרך לשלם, עכשיו, בגיל 60, עם רגל וחצי אל תוך הפנסיה. זה מה שנקרא 7 שניות בגן עדן.  http://www.thestar.com/news/canada/2015/01/29/quebecer-7-seconds-too-late-for-135-million-lottery-jackpot-as-court-rejects-case.html

     

    **

    צוות חוקרים בכיר באוניברסיטת אוטווה יצא למחקר מקיף ומעמיק כדי למצוא את המוטיבציה של נשים לקיים יחסי מין. המחקר כלל ראיון עם 510 נשים רובן ממזרח קנדה, 78% מהן היו לבנות, לא דתיות והגיל הממוצע שלהן הוא 21.6 שנים. החוקרים חזרו עם המסקנה המרעישה "נשים מקיימות יחסי מין אקראיים בשביל הכיף". http://news.nationalpost.com/2015/01/19/women-have-casual-sex-for-fun-ottawa-study-finds-the-mushy-emotional-stuff-comes-later/ דירוג המוטיבציה המלא נמצא בגוף הכתבה, "הוא היה מושך מבחינה פיזית" במקום הראשון, "זה הרגיש טוב" מדורג במקום השני, "הייתי חרמנית" הגיע למקום השלישי. החוקרים מצאו גם כי הקשר הנפשי נוצר לרוב רק אחרי האינטרקציה הפיזית. רק שתדעו. זה מדעי. או, קנדה!!!

     

    **

    הסופרבול הנפלא מאחורינו, וטקס האוסקר ממש מעבר לפינה. כראוי לקולנוען המכבד את עצמו הלכתי סוף סוף לראות את "בירדמן" שמחזיק מעמד 17 שבועות בבתי הקולנוע, הישג מכובד בהחלט בהתחשב בקצב המסחרר של חיינו. בדרך לאולם נזכרתי כי איש הציפור עלה לאקרנים בדיוק באותו שבוע של הקרנת הבכורה של "פתק בעץ האלון", בפסטיבל הסרטים היהודי של וונקובר. בירדמן של הבמאי המקסיקאי אלחנדרו גונזלס אינוריטו, הוא לא שובר קופות היסטרי, הוא בעיקר המודל של סרט אוסקר בעידן הנוכחי, אם בוחנים את טבלת שוברי הקופות מגלים את ההקבלה המעניינת בינו לבין "התיאוריה של הכל". שניהם נולדו בחברות המשנה של האולפנים הגדולים, שניהם נעשו בתקציב דומה, הרוויחו פחות או יותר אותו הסכום על פני מספר דומה של שבועות הקרנה. בירדמן: פוקס סרצ'לייט, 18 מיליון דולר תקציב, 17 שבועות בקולנוע, 35 מיליון דולר הכנסות. התיאוריה: סרטי פוקוס (NBC), תקציב 15 מיליון, 14 שבועות באולמות, 32 מיליון דולר בהכנסות. "צלף אמריקאי" של קלינט איסטווד הכניס כבר 280 מיליון דולר ב 7 שבועות על המסך. ככה העסק עובד, ובהוליווד קודם כל מדובר בעסק. אז איך העסק של "איש הציפור", שהופק בין היתר על ידי ארנון מילצ'ן שלנו, ובכן, זהו סרט על שחקנים, על מאחורי הקלעים של עולם הבמה, על היחסים המורכבים בין קולנוע לתיאטרון, על הדחפים הבלתי נשלטים של האמנים ועל היחס בינם לבין עצמם ובינם לבין הקהל. להקת השחקנים בראשות מייקל קיטון, היא פשוט נפלאה, עבודת הצילום מהממת, הסיפור מאוד מזכיר את "כל הג'אז הזה" של בוב פוזי (עם רוי שריידר) עם נגיעות של ניו ריאליזם איטלקי שבחיים לא הייתי מאמין שיעשה קאמבק למסך הכסף ובוודאי שלא לסרט על ברודווי. אבל כנראה שבאמריקה לא הרבה משתנה, גם "כל הג'אז הזה" שזכה בפסטיבל קאן 80' הופק ב 12 מיליון דולר, גרף 37 מיליון בקופות, היה מועמד ל 9 אוסקרים וזכה בארבע פרסים בקטגוריות המשנה. מעניין אם משהו ישתנה הפעם, לדעתי זה הולך לדו קרב של קלינט נגד הארווי ווינשטיין, אבל זו רק דעתי. אם אתם אמנים, לכו לראות את "בירדמן", אם אתם לא, אולי תחפשו אופציה אחרת, אחרי הכל, גם בחיים הרגילים קשה לכם להבין אותנו.  

     

    ''

     

    **

    פסטיבל "חוצפה" השנתי של וונקובר יוצא השבוע לדרך עם הופעות של אמנים מישראל כמו להקת הרגאיי זבולון דאב סיסטם, ולהקות המחול של שי קובלר ועידן שרעבי, כל הפרטים והכרטיסים ב http://chutzpahfestival.com/  . פסטיבל הסטנדאפ השנתי נוחת גם הוא בעיר עם קרייג רובינסון בערב המרכזי, אבל גם משה כשר שלנו בין האמנים השונים. http://northwestcomedyfest.com/  . במוישה האוס מזמינים אותכם לערב של נפלאות המטבח היהודי (17 לחודש), ומסיבת אוסקר (22). בכולל חוזרים למועדון הביזנס (24 לחודש) וכבר עובדים על הכנות לפורים עם שני ארועים גדולים, 4 למרץ למבוגרים, 5 לחודש למשפחות. ב JCC יצינו את פורים ב 1 למרץ עם הפעלות לכל המשפחה. בבית ישראל ב 4 למרץ אחר הצהריים. מועדון ההיטק VIT חוזר עם רב שיח ב SFU DT ב 3 למרץ. הסרט הישראלי הקצר "איה" המועמד לפרס האוסקר מוקרן השבוע במרכז לקולנוע בינלאומי (1181 Seymour) אל תחמיצו.

     

    **

    קוראים להם "דצמבריסט" והם מגיעים מפורטלנד, אורגון, מרחק 10 שעות נהיגה דרום מאיתנו. כל מה שהם רוצים זה "לעשות אותך טובה יותר", והם חורכים את גלי האתר ללא הפסקה בשבועות האחרונים. כנראה שיש עוד טיפוסים כאלו בחוף המערבי. שלא תגידי שלא אמרתי לך. אגב, יש לי יום הולדת בפורים. המשך חורף נעים לכולכם.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/3/15 01:31:
      תודה רבה פיליה המופלאה. חג שמח ומבדח לתל אביב :)
        4/3/15 12:56:

      [היום] יום-הולדת שמח חיוך שחר.

      והמשך חורף נעים,

        2/3/15 00:28:
      זה בהחלט נושא לדיון מעניין בפני עצמו, באבא יאגה, אני לא חושב שלאיכרים צרפתיים במאה ה 15 היה את אותו הידע שיש לנו בפסיכולוגיה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה ועוד הרבה מדעי חברה אחרים שמסייעים לנו לעצב את הדיאלוג הנוכחי של החברה האנושית. אבל כן, סביר להניח שהוא היה יכול להסתדר בטבע הרבה יותר טוב מרוב בטטות הכורסא של ימינו. תמיד מעניין לשוחח איתך, ברוך שובך.
        28/2/15 11:30:
      קודם כל מברוכ לבלוג שלך! חוץ מזה, היה מעניין. איכר צרפתי מהמאה ה 15 למשל, אם אחד כזה היה נוחת במציאות של ימינו, ספק רב אם הוא יוכל להתמודד עם כמויות האינפורמציה שנשפכת על האדם המודרני . אתה כותב. זה נכון בחלקו, נדמה לי, שגם האדם המודרני לא מתמודד עם כמויות האינפורמציה והם בדרך כלל פוגעים בעומק הידע. לאיכר הצרפתי במאה ה-15 היה ידע מסוג אחר, מעמיק יותר ללא ספק, על יחסי אדם וסביבה ואולי אף על יחסי אדם לאדם.
        18/2/15 01:37:
      פייסצ'וק מותק, אני בהחלט רואה אותך בתור אלו שצריכים ללכת לראות את בירדמן. בהחלט!! המשך חוצפה נעימה לך.
        18/2/15 01:34:
      תודה רבה שחר י. אני אנסה להפנים את המשמעות של דבריך, למרות שרגועים זה סוג של אופי לאומי כאן.
        18/2/15 00:44:

      אחרי מה שכתבת על מי נכון לו ללכת לראות את בירדמן לא יודעת איך להגיב לסוגיה..

      מה שכן. דצמבריסט בהחלט מתאים לריחוף שיש שם בפריים הראשון (לפחות) ולגבי "חוצפה" פעם היה משחק מונופול שכמובן הגיע ממוחו הקודח של יהודי עם אותו שם ממש. בהחלט מעניין מה או מי הזוכים באוסקר השנה. 5 שנים חתיכת תקופה. ברכות ולעוד המון שנים יפות !!

        17/2/15 23:32:
      הפוסטים שלך תמיד רגועים אבל מלאים. אהבתי.
        16/2/15 17:42:
      תודרבוש שטוטית יקרה, מקווה שצלחת את היריעה... תמיד כיף לראותך כאן
        16/2/15 03:12:
      מזל טוב לבלוג ולך :)
        15/2/15 19:33:
      תודה חברה, אני מצטער שזהו המצב, אבל לוחות הזמנים ושפע האירועים דורשים הכנת "קוקטייל" כזה, שדווקא נראה כאילו התחבב על קהל הקוראים, שכל אחד מהם נהנה מחלק אחר. תודה רבה על ביקורך, כשיחזור לך חיידק הטיולים, נו את יודעת לאן אני ממליץ לך לנסוע....
        15/2/15 19:19:

      *
      כבר אמתי לך פעם, כל חלק של הפוסט שלך שווה חלק נפרד. והיות ואינני יכולה לקרוא הכל בבת אחת, הוא אינו מהקצרים אולי מוטב לי לקרוא כל פעם חלק כדי לא להפסיד.
      בינתיים באמת אהבתי את החלק הראשון, אתה כותב היטב ויפה. גם דיבר אלי אכישהו משום מה, למרות שאני לא בדיוק הטיפוס של מהגר, אבל ממש כן מטייל.
      בשנים אחרונות לא טיילתי אבל לפני שנים אלו טיילתי המון.
      לא אותו דבר, אבל הדברים מדברים אל הלב, כי מי מאתנו לא חשב פעם להגר? הרי הדשא של השכן תמיד טוב יותר...
      יאללה ממשיכה אח"כ חלק שני.
      שוב, אהבתי   חיוך

        15/2/15 17:17:

      צטט: נערת ליווי 2015-02-15 14:24:19

      אהבתי את הפוסט שלך מפעם שצרפת לפה וקראתי עכשיו פעם ראשונה.

      5 שנים. מה?

      ופורים. חג של מסכות. בכלל מה שכתבת פה הפעם ובעצם גם בפוסט ההוא עם השיר של רנדי ניומן שפעם היה אמור להגיע לארץ הקודש ובסוף לא בא ויש לו בכלל כמה טקסטים נפלאים לא פחות מזה שהבאת שם. נפלא.

      כסף לא עושה בן אדם מאושר אבל תמיד יכול לעזור. ומי שאין לו מוטיבציה (וזה לא קשור לעניייני מין של נשים או גברים ולמרות שאצלך זה כן קשור ל-הוו קנדה ולמחקר) מי שאין לו מוטיבציה יכול או יכולה להיות היצור הכי מוכשר עלי אדמות ועם כל הכסף שהוא או היא ירשו להגיע לכלום ולהיות היצור הכי אומלל. 

      שנה טובה שתתחיל לך. כי יומולדת היא תמיד שנה חדשה נשיקה

      והשבוע התפרסם מחקר עוד יותר חדש, נערה יקרה, שגורס כי זוגות שמתעשרים באופן מהיר ודרמטי, נוטים להתגרש באחוזים יותר גבוהים, מאשר אלה שצוברים נכסים בקצב מתון. רק שתדעי על מה האקדמאים הקנדים מוצאים זמן, כסף אנרגיה ומשאבים רק כדי להסביר לאנושות את עצמה. לגבי רנדי ניומן, זה הפוסט שסייד קשוע ציטט באחד הטורים שלו, וכאשר הוא ביקר כאן, סייד לא רנדי, הזכרתי לו את זה ושנינו צחקנו ברגע של מבוכת סופרים. מוטיבציה תמיד חשובה ומועילה, לכן אני מודה לך כמו תמיד שקפצת לבקר, שבוע נפלא, ואל תרוויחי הרבה כסף, שלא יעמוד ביננו :)

        15/2/15 14:24:

      אהבתי את הפוסט שלך מפעם שצרפת לפה וקראתי עכשיו פעם ראשונה.

      5 שנים. מה?

      ופורים. חג של מסכות. בכלל מה שכתבת פה הפעם ובעצם גם בפוסט ההוא עם השיר של רנדי ניומן שפעם היה אמור להגיע לארץ הקודש ובסוף לא בא ויש לו בכלל כמה טקסטים נפלאים לא פחות מזה שהבאת שם. נפלא.

      כסף לא עושה בן אדם מאושר אבל תמיד יכול לעזור. ומי שאין לו מוטיבציה (וזה לא קשור לעניייני מין של נשים או גברים ולמרות שאצלך זה כן קשור ל-הוו קנדה ולמחקר) מי שאין לו מוטיבציה יכול או יכולה להיות היצור הכי מוכשר עלי אדמות ועם כל הכסף שהוא או היא ירשו להגיע לכלום ולהיות היצור הכי אומלל. 

      שנה טובה שתתחיל לך. כי יומולדת היא תמיד שנה חדשה נשיקה

        13/2/15 16:54:
      תודה רבה ד"ר לאה, שמח שנהנית בשעת הקריאה שלך, לגבי הברכות ליום הולדת, יש עוד שבועיים, לא צריך להקדים. שבוע נפלא, בגשם או בשמש.
        13/2/15 15:45:
      היום היו דבריך "שעת קריאה", ומאד נהניתי ממה שקראתי. באשר ליום ההולדת שלך, ברכה אישית ממני שנולדה בנר הרביעי של חנוכה, וזללה (כנראה) סופגניות למכביר...תמיד חשבתי שלהיוולדבפורים זה כיף מיוחד, או בדיחה חמודה, ולך -ברכות לשנים טובות ומאושרות..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין