עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    הנסיכה צׇ'נֽדֽרׇוׇטי – אגדה הודית

    6 תגובות   יום ראשון, 8/2/15, 11:52

    הנסיכה צׇ'נֽדֽרׇוׇטי – אגדה הודית

     

     

    זהו סיפורה המיוחד של נסיכה יפהפייה, כפי שמובא ב"סיפור נאסיקֶטה" – גרסה מימי הביניים של סיפור הילד נׇצ'יקֶטׇס, מכתבי-הקודש ההינדים, הידוע במיוחד מ"קׇטֽהׇה אוּפׇּנישׇד".

    ראה ספרי: The Nāsiketa story. Exlibris. USA. 2009.

     

    "בארמונו היפה והמרווח של המלך רׇגֽהוּ, על שפת נהר הבּֽהאגירׇטֽהי (גנגס), חייתה בת המלך,

    נצר (מלכותי) צעיר, כלילת יופי, ושמה צׇ'נֽדֽרׇוׇטי היפה.

    נסיכה כה יפה, אדמדמה כמו זהב ממורט.

    ....לא הייתה נערה יפהפייה שתשווה לה בשלושת העולמות, גם לא בעולם האלים.

    כיצד ניתן לתאר את איפוקהּ הנפלא, את יושרהּ, את אמׅתוּתהּ, ואת יתר תכונותיה הטובות?

    היא נהגה לעמוד על מרפסת מוגבהת בארמון,

    שם עמדה תמיד בתו היפהפייה של המלך.

    ....אף נערה, אף רקדנית שמימית, לא הגיעה אפילו לחלק הששה עשר של יופיהּ".

     (פרק 2, פסוקים 6 – 9).

    לנערה היפה, התמימה והישרה הזאת, הועיד הסיפור גורל מר ונמהר. מבלי דעת הסתבכה בסיפור נצ'יקטס, שמלכתחילה, בספרות הוודית, לא הייתה בו כלל דמות אישה.

     

    החכם המיתולוגי אוּדְדאלׇקה הסתגף במשך ששים ושמונה אלף שנה (!), במטרה להגיע ל"שחרור". אחרי שביקר אצלו הנווד האלוהי פּיפּֽפּאלׇדה, ששאל אותו מדוע אינו נושא אישה, הלך להתייעץ עם אביו, האל פְּרׇג'אפׇּטי (בְּרׇהְמה) - הבורא. תשובת אביו הייתה: "קודם ייוולד לך בן ורק אחר כך תגיע האישה".

    הדברים היו כה חידתיים, מבלבלים ומסעירים, שהחכם הישיש לא היה יכול להוציא מדעתו את דמות האישה, בה יזכה יום אחד. תשוקתו גברה וזרעו פרץ מגופו ללא כל שליטה. תוך דבקות במצווה (מהתורה שבעל-פה!) האוסרת על השחתת זרע לבטלה, אסף אודדאלקה את זרעו והניחו, כמו בספל, בתוך פרח לוטוס יפה, ושלח את הפרח לשייט במורד הנהר.

     

    הנסיכה צ'נדרווטי, שירדה כהרגלה לנהר עם נערותיה, ראתה את הלוטוס היפה, שהפיץ ריח אלוהי, וביקשה להביאו אליה. היא קרבה אותו אל אפה ושאפה את ריחו הטוב אל קרבה. זרעו של אודדאלקה (שלא כדרך הטבע) חדר דרך אפה אל רחמה. שם (בדרך הטבע) הפרה ביצית ועיבר את הנסיכה.

    כעבור זמן, כשהבינה צ'נדרווטי את מצבה, שקעה בדיכאון והרבתה להסתגר בחדריה ולבכות. נערותיה הפצירו בה שתשיח בפניהן את סיבת כאבה ואחרי שידולים ממושכים, שיתפה אותן בצרתה. הנערות לא יכלו להחשות ומשלחת מטעמן יצאה לבשר את דבר ההיריון למלכה. כאשר שמעה המלכה את הדברים, נפלה מעולפת ארצה. הנערות השיבו את רוחה ואז היא שילחה אותן בחזרה למגורי הנסיכה.

    המלכה מיהרה לחלוק את המידע עם המלך. המלך רגהו, שאהב את בתו היחידה כמו בן, התרגז וזעף מאד.

    "או ילדה רעה!  ביצעת חטא בל יסולח! איך יכולת להמיט עלינו חרפה שכזאת?"

    ולמלכתו אמר:

    "אחת דינהּ – מוות!"

    נערות הנסיכה, העידו ונשבעו בפני המלך והמלכה, שלא נכנס כל זכר - לא אנושי, לא אלוהי ולא אחר - למגורי הנסיכה. הנסיכה טענה בפני אמהּ, שלא חטאה, אך ייתכן שהדבר קורה לה בשל חטא שביצעה בגלגול קודם. אולם המלך לא היה מוכן להקשיב. העלבון הצורב, החרפה והצורך לשמש דוגמה של דבקות ב"דהרמה" – דרך החיים המוכתבת על ידי הדת – חייבו את המלך, על פי תחושתו, להעניש את בתו. הוא לא יכול להוציאהּ להורג בעצמו וגם לא לצוות על כך את משרתיו – הרג בן/בת משפחה הוא חטא. במקום להוציאהּ להורג, הוא ציווה על משרתיו לקחת את הנסיכה אל יער שומם מאדם, שורץ חיות טרף, ולהותירהּ שם לבדה.

    הנסיכה צ'נדרווטי התיישבה תחת עץ ביער, מיררה בבכי וקוננה על מר גורלהּ. במקרה עבר באותה עת ביער חכם אחד, מן הסגפנים המתבודדים, ושמע את בכיהּ. הוא הלך בעקבות הקול והגיע אל הנסיכה. לרגע נותר המום ופעור פה לנוכח יופיהּ. הוא היה משכנע שלפניו אחת האלות, או אחת הרקדניות השמימיות.

    כשהתעשת שאל אותה:

    "מדוע הגעת ליער זה, את שמאירה בנוכחותך את כל כיווני הרוחות?

    איזה אסון פקד אותך? מדוע את כה בוכייה?"

    עדיין רועד כולו, הוסיף ומנה את רשימת האלות והנשים השמימיות שעמן היא נמנית.

    הנערה מבית המלכות, הראויה לכל שבח, בעלת החזה הכבד והאחוריים המרשימים (למה ששם לב הנזיר הסגפן!), נפלה לרגלי החכם, אישוניה כמו בריכות של לוטוס בתוך עיניה המעוצבות כעלי לוטוס.

    "נערה אהובה, יקירתי, למה הגעת לכאן?

    ספרי לי, את בתו של אל או של יצור שמימי".

    "אינני אלה וגם לא כל אישה שמימית אחרת,

    אני בתו של המלך רגהו ובשל הנסיבות יוצאות הדופן של הריוני,

    נעזבתי כאן, חסרת חיים, ביער השומם הזה, בפקודתו של אבי הנזעם".

    הנערה הוסיפה לקונן עוד על מר גורלה, ממררת בבכי.

    "מיום זה את נערתי האלוהית, אל תיעצבי אל לבך!", ניחם אותה.

     

    החכם הוביל אותה לאשרם שלו, דאג לכל מחסורהּ, והיא גמלה לו בביצוע עבודות התחזוקה באשרם. ימים רבים חלפו והגיעה העת של צ'נדרווטי ללדת. ברצונה להתבודד, הלכה אל גדת הנהר. בכפות ידיים מוצמדות שפכה לבה בתפילה ובתחינה לאל וישֽנוּ.

    "אני מצדיעה לנהר ולשמש ולכל השומרים על חוקי היקום.

    משהו נכנס בי, או וישנו.

    אני טהורה, בת למשפחה טהורה,

    מזרעו של המלך רגהו, ומלכתו הנפלאה סְׇטׇיׇוׇטי.

    אם אני בהיריון, מבלי לקיים מגע מיני,

    אז, אנא אל, שייוולד התינוק מן האבר שדרכו נכנס אליי!"

    (פרק 3 פסוקים 19 – 21א).

    ברגע שסיימה לדבר, העובר עשה דרכו מן הרחם אל הלב. וכך, בעודה רועדת, הוא הגיע אל האף ונותר שם. תוך זמן קצר, בתום תשעת ירחי הלידה, ילדה צ'נדרווטי בן זכר, והיא עודנה בתולה. (זה קרה גם בהודו, לא רק בארץ הקודש).

    הבן, שאך זה נולד, פצה את פיו וסיפר לאמו ההמומה, מי הוא ומיהו אביו וכיצד הגיע אל רחמהּ. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהתינוק דיבר.

    צ'נדרווטי הביאה את התינוק אל החכם וסיפרה לו שנולד מן האף.

    "אם כך", אמר החכם, "ייקרא שמו 'נאסיקטה' ('נאסה' = 'אף', בסנסקריט ומשם הגיע שם האף גם לשפות ההודו-אירופיות)".

     

    וכך הפך נצ'יקטס, הגיבור מן הספרות הוודית, לנאסיקטה בספרות הימי-ביניימית, ולנו הקוראים, נוספה אגדה שמככבת בה נסיכה יפהפייה ואומללה.

    מה קרה לנאסיקטה? האם הגיע אל אביו?

    מה קרה לצ'נדרווטי? האם נישאה לאבי תינוקהּ?

    האם פגש המלך רגהו שנית את בתו?

    ובכלל, לשם מה נוצרה האגדה הזאת ונוספה לסיפורו של נצ'יקטס?

     

    התשובות וכל יתר מעשיהם של הגיבורים, הרי הם כתובים על כתבי-היד, וכן בספרי בלועזית "סיפור נאסיקטה". 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/2/15 15:30:

      צטט: פרמינה 2015-02-15 10:53:09

      מענין איך היוולדו של ילד לעולם חייב להיות תמיד צמוד למוסכמות הנוקשות של החברה האנושית , גם אם נצליח להמציא סיפורי אגדה מופלאים כאלה ואחרים ....:-)

      תודה רבה, טלי.

      הסיפור נוצר במסגרת הספרות ההינדואית ובסופו של דבר משרת את מטרות הממסד הדתי. גיבור הסיפור נולד בנסיבות פלאיות, כמו גיבורים אחרים - דתיים, או חילוניים. בניתוח הסיפור בעבודתי האקדמית, הצבעתי על האלמנטים הפלאיים בסיפור והפונקציה שלהם בעיצוב דמות הגיבור.

      שבוע טוב, עמוס. 

        15/2/15 10:53:
      מענין איך היוולדו של ילד לעולם חייב להיות תמיד צמוד למוסכמות הנוקשות של החברה האנושית , גם אם נצליח להמציא סיפורי אגדה מופלאים כאלה ואחרים ....:-)
        9/2/15 01:44:

      צטט: רחלי בן-צור 2015-02-09 00:07:23

      מדהים!

      תודה רבה, רחלי.

        9/2/15 00:07:
      מדהים!
        8/2/15 18:56:

      צטט: sari10 2015-02-08 18:23:58

      וואוו עמוס!
      איזה סיפור ....
      מוזר ומדהים באמת.
      נהניתי לקרוא, עשה לי ככה פסק זמן ♥
      וכן... מעניין מה קרה בהמשך....

      תודה רבה, שרי.

      שמח מאד על "פסק הזמן".

      סבלנות לגבי ההמשך.

      כל טוב, עמוס.

        8/2/15 18:23:

      וואוו עמוס!
      איזה סיפור ....
      מוזר ומדהים באמת.
      נהניתי לקרוא, עשה לי ככה פסק זמן ♥
      וכן... מעניין מה קרה בהמשך....

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין