עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    בחסות החשיכה

    12 תגובות   יום שלישי, 27/1/15, 00:30

    שלא תגידו שלא הזהירו אתכם. ינואר הוא החשוך והמדכא בחודשי השנה, לפחות בחלק הזה של הפלנטה. חושך, גשם, כל מיני מפלצות אפלות מטפסות מתחת לאדמה ורוצחות בני אדם, בפריס, בניגריה, באדמונדטון ובתל אביב. לסוף השבוע האחרון קיבלנו כאן מנה של "אננס אקספרס", סוג של סופת גשמים סאב טרופית שנולדת מעל הוואי ושוטפת אותנו בשלושה ימים של מבול צפוף. ינואר תמיד מביא איתנו שעות ארוכות של חושך, יממות קודרות וקצרות מפרידות בין לילות ארוכים של אפלה סואנת, שבהן מעיזות המפלצות להוציא את ראשן ולהגיח אל האדמה. הנה במוצאי השבת השנייה של החודש, ברבע לשלוש לפנות בוקר, בזמן שהילדים שלי חלמו בחדר השינה, פתאום משום מקום אירע תקיפה מינית של בחורה על הגשר שמחוץ לחלון. אירוע נדיר מאוד במקומותינו. ביום שני בבוקר האירוע הפך כבר לאייטם חדשותי מוביל במעגל החדשות המקומי. הבחורה בת ה 23 הלכה בצד המזרחי (הרחוק של הגשר), שני הדרום אסייאתים זיהו אותה מהצד המערבי של הגשר הדומם, הם קראו לעברה ואחר כך חצו את הכביש הריק וניסו לתקוף אותה. היא הניסה אותם והם ברחו בריצה לכיוון הגרנוויל איילנד. בפורום התוסס שלנו התעורר דיון עירני במיוחד על הסיפור הזה. שאלתי את הילדים, גם הם, ממש כמוני לא שמעו שום דבר במהלך הלילה. דובר המשטרה רנדי פינצ'מן הציע לתוקפים להסגיר את עצמם לפני שהמשטרה תלכוד אותם. בשבועיים שחלפו מאז זה עוד לא קרה. המשטרה הקנדית היא יסודית ובדרך כלל אירועים כאלו מסתיימים בהעמדה לדין. אבל יש מקרים שבהם מדובר בתיירים, שכאמור לא חסרים באילת שלנו, ואז לך תדע. בכל אופן, אני יודע שאתם מתמודדים עם רמה אחרת לחלוטין של זוועות, ככה זה, כל אחד והשדים שלו. http://www.vancouversun.com/news/Woman+sexually+assaulted+Burrard+Street+Bridge/10720967/story.html  

     

    **

    הדרך היחידה להתמודד עם החושך, היא להמשיך ולצאת מהבית. זוהי דרך החיים כאן, להמשיך להיות סוציאלי ומעורב ופעיל ולצאת מהקופסה. כי נורא נוח להפוך לדב חורף. יש לי שכנים כאלו, דובי מערות שיורדים לשנת חורף, לא תיראו אותם עד אפריל, זכותם. החורף כאן איננו דומה לחורף שאתם מכירים, בני אדם מגיבים אליו בדרכים שונות. אבל אצלנו לא מאמינים בסגנון כזה, אנחנו חייבים להמשיך ולהיות סוציאלים ולצאת ולהפגש עם אנשי המשפחה, השבט והקהילה שלך. "כל אזרח מייצר את מעגל השייכות שלו" אני מסביר לאזרח ישן – חדש שטוען בפני שזו אחת מהערים הכי עויונות שבהן הוא זכה להתארח. הרבה מהגרים מוצאים את וונקובר הרבה יותר קשוחה ממה שהם ציפו, מפתיעה בצינת העורף שלה, ואני לא מדבר רק על מהגרים ישראלים. הדרך לצאת מזה היא לייצר מעגל שייכות, קבוצה חברתית או מקצועית שמספקת את רשת הביטחון, לפחות הסוציאלי, החברתי, אם לא את הכלכלי. כי אחרת זה באמת קשה. לכן, כאשר מזמינים אותי לחזור לצוותי המחשבה של הפדרציה היהודית, אני עושה זאת בלי היסוס. ותיקי הקוראים עוד זוכרים את הביקור הקודם שלי בחדר הישיבות של המצודה.(http://cafe.mouse.co.il/post/2017294/ )

     

    **

    אז אני לא יודע אם ראש הממשלה היה מאוד מאוד מרוצה משלוש השנים האחרונות שלי כאן. אבל למה להתחבט בשאלות קשות, העובדה היא שאני עדיין ברשימת המוזמנים. שולחים לי שאלון אלקטרוני ושואלים אותי מה היא הפדרציה בעיני, ואני אומר את המילה הראשונה שעולה בראש  "כסף". זה הרי בדיוק מה שצריך לעבור לכם בראש כאשר אתם חושבים על הממשלה שלכם, אבל אתכם מנסים לשכנע כל הזמן שהמילה הכי חשובה שהממשלה מתמודדת איתה היא "אויב". אבל לא נלך לשמה עכשיו, כי אני בדיוק מספר לכם איך אני מגיע למצודה ומצטרף למעגל שמסביב לשולחן הקבינט, וכצפוי רוב הדיון התנהל סביב עניינים פיננסים. את השאלות והתשובות ניהלה מומחית מקליפורניה, שהוזמנה ע"י ראש הפדרציה החדש שלנו, עזרא שנקן (http://cafe.mouse.co.il/post/3150054/) הייתי בקבוצה השלישית והאחרונה של מתיידנים, בסך הכל 30 איש השתתפו בדיונים. הועלו בדיון הרבה סוגיות שאנחנו נלאצים להתמודד איתם כאן, החל מאוטובוסים לבית הספר ועד לבתי האבות והקברות שלנו. לקהילה יהודית בגולה יש הרבה סוגיות להתמודד איתה, בישראל אתם לא ממש יכולים להבין מה הפרוש להיות אחוז אחד מהאכלוסיה הכללית. מה זה להיות מיעוט. אולי זו אחת הסיבות שבפגישה הזאת המליץ חבר בכיר בחליפה ועניבה, כי הגיע הזמן לדרוש מהישראלים יותר שקיפות בטיפול בתרומות שאנחנו שולחים לכם. בעיני לפחות, זו הייתה הערה הכי חשובה והכי רלוונטית בכל הדיון הזה. אתם רוצים להיות מערביים, הכל מתחיל בשקיפות כלכלית, רוצים להיות סעודיה, תמשיכו לעשות את השירקעס האלו שלכם ולחשוב שאתם מתחמנים את כל העולם ואחותו. "ישראל היא מילת קוד סקסית", אומר פול, "כשיש מלחמה כולם מיד נרתמים, אבל אנחנו לא נרשה שיעשו צחוק מאיתנו, לא בישראל ולא כאן, אצלנו". צודק, גם בשבט יש חוקים. במיוחד בשבט שאמור להיות מוסרי ואנושי. הרי חז"ל אמרו "שלושה סימנים נתן בהם: ביישנים, רחמניים וגומלי חסדים". אם אלו הסימנים האחרונים שמקשרים את האומה היהודית הגלובלית הגיע הזמן שתתחילו להתבייש קצת במעשים שאתם עושים אחד לשני בחסות החשיכה. נסו לגלות מחדש את הפלא שנקרא גמילות חסדים, אנשים שניסו את זה, אומרים שזה עושה הרגשה נהדרת.

     

    **

    כדי לשכוח מהבוץ הישראלי, אני קופץ עם המפיק שלי, משה מ. אל הסנימטק לערב עם השחקנית הקנדית סנדרה או, רובכם מכירים אותה בתור ד"ר כריסטינה יאנג מהסדרה "האנטומיה של גריי", http://www.imdb.com/name/nm0644897/  שם היא שיחקה ב 220 פרקים במהלך 9 שנות עבודה. בין לבין  היא שיחקה גם בכמה תפקידים קולנועים בלתי נשכחים, כולל ההופעה ב"דרכים צדדיות" המופלא של אלכסנדר פיין. עכשיו סנדרה חזרה למולדת והיא מחפשת להשקיע את המרץ שלה בפרוייקטים חדשים. "אם את לא מוכנה לסבל הכרוך בחיי האמן, אל תעשי את זה", היא עונה לצעירה שחולמת על קריירת משחק, "אם את עושה את זה בגלל שאת חושבת שתהיי מפורסמת, או כי זה מה שכרגע "מתחשק לך", אל תעשי את זה. או שזה משהו שאת מוכרחה לעשות, משהו שאינך יכולה לחיות בלעדיו, משהו שמגיל צעיר ידעת שזה מה שאת צריכה לעשות ואת מוכנה לסבול בשביל זה, והסבל הוא קשה ארוך ומתמשך, רק אם כך את מרגישה, רק אז תלכי להיות שחקנית". סנדרה משתפת אותנו עם הפרויקט החדש שלה, "סוסי חלונות" של האמנית הקנדית אן מרי פלמינג. פרוייקט אנימציה העוסק בנערה קנדית ממוצא סיני שנוסעת לסימפוזיון שירה בינלאומי באיראן, לא פחות, בפעם הראשונה בחייה היא נתקלת בחוכמת החיים של תושבי הממלכה הפרסית, לא פחות!. הפרויקט ניהל קמפיין גיוס ציבורי באינדיגוגו, הם ביקשו לאסוף 65 אלף דולר כדי להוציא את ההפקה לדרך, הם סיימו עם 80 אלף, 123% מעל הסכום המבוקש. עכשיו נערת המקל יכולה ללכת לגופי המימון והשידור ולבנות תקציב. זה יקח עוד כמה שנים של סבל, אבל אחרת מה שווה המסע. לפחות הן יודעות שיש להן גב מהקהל שלהם, יש אמנים שגם בזה לא יכולים להיות בטוחים. אני מחזיק אצבעות לסנדרה ולפרויקט שלה, הכישרון שלה הוא לא משהו שיכול לשבת על המדף בחדר החשוך, כישרון הוא אחד המשאבים החשובים ביותר שיש לכל דמוקרטיה, אבל צריך לעזור לו לצאת אל האור.

     https://www.indiegogo.com/projects/window-horses-an-animated-feature

     

    **

    הכישרונה הבכורה שלי קיבלה תפקיד בימתי בהצגת בית הספר שלה "הנסיכה הקטנה" ולא היא לא משחקת את הנסיכה, זה לא הסטייל שלה. אף פעם לא היה. היא תהיה "מיס מינצ'ין", מנהלת בית היתומות, ארבע לילות על הבמה בחודש מרץ ואני כבר מתרגש בשבילה. אני הקרנתי את "פתק בעץ האלון" במוישה האוס ביום שלישי שעבר. הגיעו 30 איש, היו עוד שני סרטים קצרים של יוצרים מהקהילה שלנו, "אנחנו הולכים לעשות סרט" מיוזיקל בבימויו של אלכס קוניבס. ו "מקהיר אל הענן" פרומו דקומנטרי של מישל פאימר העוסק באוצר הגלום של הגניזה שהתגלתה בבית הכנסת היהודי העתיק בקהיר. האוצר כולל אלפי מסמכים וניירות עבודה שהיו שייכים למשפחות שחיו בקהיר בין המאה ה 8 למאה ה 19 והוא חושף מידע מדהים על חיי היום יום של היהודים הללו. אחר כך הגיע התור של הסרט שלנו, בניגוד להקרנה בפסטיבל הסרטים היהודי, שהתקיימה באולם גדול עם למעלה מ 300 צופים, כאן היתה תחושה של קבוצת מיקוד, ואחרי שהכותרות החלו לעלות ניתן היה להרגיש את הדממה המעיקה שבחדר. לקחתי את המיקרופון וסיפרתי קצת על ההפקה וחבלי הלידה, עניתי על כמה שאלות, וסיפרתי -פחות או יותר - לאן אנחנו רוצים ללכת. התגובות היו מאוד חיוביות, אנחנו עם הפנים קדימה. נראה מה יביא לנו העתיד, אחרי שתתפזר קצת החשיכה.

     

    **

    בנתיים ביום א' מגיע הסופרבול ה 49 מהאצטדיון באריזונה. העיר השכנה שלנו, סיאטל שולחת לשם את "ניצי הים" האהובים, קרוב ל 4000 וונקובראים מחזיקים מנוי שנתי למשחקי הסיהוקס שזכו אשתקד באליפות הראשונה שלהם, הם הגיעו השנה בפעם השנייה ברציפות לסופרבול אחרי מהלך מדהים של הבועט הקנדי ג'ון ראיין שהפך את המומנטום במשחק. הם יפגשו את ניו אינגלנד פאטריוטס הקבוצה של שנות ה 2000 במה שאמור להיות קרב ספורטיבי אדיר.בעיני הסיפור המעניין הוא דו קרב המאמנים בין פיט קארול שעבד אצל הפטריוטס בתקופה שאני עוד שידרתי פוטבול בישראל, ופוטר אחרי שנתיים למרות מאזן חיובי, ועכשיו נפגש עם האיש שהחליף אותו בתפקיד, ביל ביליצ'ק, למשחק היוקרתי מכולם. קייטי פרי ולני קרביץ יבדרו במופע המחצית. נקווה שהפעם בלי הפסקת חשמל בהפסקה.  

     

    **

    ביום שישי 27.1 ארוחת טרום טו' בשבט בכולל. בא' בשמונה בערב, חב"ד מזרח מארחים בכפר האולימפי את הרב שוחט, עם גבינות ויין. ביום ג', 3 לפברואר, שגריר ישראל באו"ם, רון פרוסור בהרצאה בבית ישראל. ביום א', 8 לחודש מפגש לישראלים בוונקובר, חברי פורום הפייסבוק נפגשים אצל שרון וו. ביום שני התשיעי לחודש, יום המשפחה, חופש לאומי, ילדים והורים מוזמנים למופע של אלכס עם הגיטרה ב J החל מ 10 וחצי בבוקר. למחרת, ג', 10 לפברואר המדליסט הפרא-אולימפי הישראלי נועם גרשוני במפגש ערב JCC. ביום א' ה 22 לפברואר המוישה האוס מזמין אותכם למסיבת אוסקר, בלי טוקסידו, החל מארבע אחר הצהריים. לחיים.

     

    **

    קבלו בבקשה את נדידי או. שגדלה כאן אצלנו בברנס לייק, בריטיש קולומביה. השיר הזה שלה, "עד מתי?", יצא לאור בפברואר אשתקד ותפס לא רע. כי כולנו בסופו של דבר רוצים לדעת כמה זמן עוד נאלץ לחכות עד שהדברים יהפכו קצת יותר קלים. תשובות והצעות יתקבלו בברכה. שבוע נפלא אנשים. אני מקווה שעוד נשתמע, מתישהו, אחרי החשיכה.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/2/15 01:54:
      תבלי יפה באבא, שמעתי נפלאות על העיר הזאת...
        12/2/15 01:18:
      אצלכם חשוך וקר, ואני בבואנס איירס הלוהטת, שהאור והחום בה לא נגמרים
        28/1/15 22:00:
      תודה רבה ליאת, כל משרתי הציבור אצלנו, מתנהגים כראוי למשרתם כלומר "משרתי ציבור" תרתי משמע. נדיר מאוד למצוא דברים כמו אלו שמדווחים אצלכם. מקום אחר, חיים אחרים.
        28/1/15 20:59:
      לפחות הקצינים הבכירים במשטרה שלכם מתנהגים בסדר, שלא כמו סוטי המין במשטרע שלנו. ואין להקל בזה ראש. וחוצמזה, אחלה תיאור של החיים הרחוקים מכאן :-))
        28/1/15 20:54:
      תודה בונבוניטה יקרה, והעיקר והעיקר לא לפחד כלל.
        28/1/15 20:45:

      *
      התחברתי במיוחד לחלק הראשון, בדרך כלל אני שמה לב במיוחד אליו.
      החושך, הפחד ממנו....לא להכנע לו
      ונזכרתי בשיר שאומר מה אני חושבת על החלק הזה בפוסט שלך, ועל הנושא בכלל

      ''

        28/1/15 01:09:

      צטט: סימן טובעדני 2015-01-27 12:59:51

      פוסט מעניין,עם השקעת כתיבה.תודה

      תודה חבר, מעריך את ביקורך.

        27/1/15 18:13:

      צטט: נערת ליווי 2015-01-27 15:58:06

      מסיבת אוסקר בלי טוקסידו נשמע בהחלט טוב.

      וגם הקליפ בסוף.

      על גמילות חסדים והיתר אני באופן אישי צריכה לקרוא שוב (או לחשוב)

      אבל עניין השדים שיש לכ"א. אז הנה לרקוד עם שד. או כמו שבעצם קוראים לו - ניצוצות.

      רק לא הבנתי מה זה נשתמע מתישהו?

      ניצוצות אחד השירים הגדולים ביותר בתולדות הרוק הישראלי, שמח שאהבת את נדידי, היא חמודה בהחלט.

      לגבי הסוף, נו, אחרי ההקרנה אמרה מישהי חכמה בשורה השנייה "לא תמיד צריך לדעת את הסוף",

      הישארי סקרנית, נערה יקרה, אנחנו במילא נשתמע, כאן, שם או בכל מקום...:)

        27/1/15 18:10:

      צטט: דוקטורלאה 2015-01-27 11:36:40

      השיר -נחמד. קראתי את ההווי שלכם, וזה בעצם חיים נורמליים בתנאי חיים לא כל כך נורמליים, מבחינת מזג האוויר. אצלנו היה יום אחד של גשם וקור ברמה גבוהה, ובדיוק אז, כבה החשמל בעשרות אלפי בתים, ושלי בתוכם. אי אפשר היה לעשות דבר בתוך הבית, כי לא היתה תאורה. למזלי, קניתי יום קודם צמר לסריגה, ישבתי ליד החלון, וסרגתי אפודה יפה. עכשיו השאלה מי יקבל אותה. יש לי ששה-שבעה מועמדים. נבדוק על מי היא המתאימה ביותר... בעולמנו הישראלי , כידוע, אווירת בחירות שלכולם נמאס ממנה. פרט למועמדים להיבחר. במאה ה-21 ערכו כאן בחירות מוקדמות ידניות. מסתבר שהספירה, של אנשי החברה שנשכרה לשם כך, היתה לא מדוייקת, בלשון המעטה. ועכשיו רבים שנים על המקום שלדעתם מגיע להם. זה עבר כבר את בתי המשפט דלמטה, השלום והמחוזי, ועכשיו יש ערעור לעליון. ולמה ערכו בחירות ידניות? כי בפעם הקודמת ערכו בחירות ממוחשבות, והמערכת נפלה והיו צריכים לספור באופן ידני. אם כך רוצה המפלגה לשלוט עלינו, אולי כדאי שקודם תלמד להשתמש בדרך נכונה באמצעים המודרניים העומדים לרשות כל אדם כאן. ואת זה הם עדיין לא למדו... כפי שאמרתי - "שמח" כאן...

      אז מי בדיוק חי בתנאים לא נורמליים?? ד"ר לאה היקרה, העיקר שימשיך להיות "שמח"...:)

        27/1/15 15:58:

      מסיבת אוסקר בלי טוקסידו נשמע בהחלט טוב.

      וגם הקליפ בסוף.

      על גמילות חסדים והיתר אני באופן אישי צריכה לקרוא שוב (או לחשוב)

      אבל עניין השדים שיש לכ"א. אז הנה לרקוד עם שד. או כמו שבעצם קוראים לו - ניצוצות.

      רק לא הבנתי מה זה נשתמע מתישהו?

        27/1/15 12:59:
      פוסט מעניין,עם השקעת כתיבה.תודה
        27/1/15 11:36:
      השיר -נחמד. קראתי את ההווי שלכם, וזה בעצם חיים נורמליים בתנאי חיים לא כל כך נורמליים, מבחינת מזג האוויר. אצלנו היה יום אחד של גשם וקור ברמה גבוהה, ובדיוק אז, כבה החשמל בעשרות אלפי בתים, ושלי בתוכם. אי אפשר היה לעשות דבר בתוך הבית, כי לא היתה תאורה. למזלי, קניתי יום קודם צמר לסריגה, ישבתי ליד החלון, וסרגתי אפודה יפה. עכשיו השאלה מי יקבל אותה. יש לי ששה-שבעה מועמדים. נבדוק על מי היא המתאימה ביותר... בעולמנו הישראלי , כידוע, אווירת בחירות שלכולם נמאס ממנה. פרט למועמדים להיבחר. במאה ה-21 ערכו כאן בחירות מוקדמות ידניות. מסתבר שהספירה, של אנשי החברה שנשכרה לשם כך, היתה לא מדוייקת, בלשון המעטה. ועכשיו רבים שנים על המקום שלדעתם מגיע להם. זה עבר כבר את בתי המשפט דלמטה, השלום והמחוזי, ועכשיו יש ערעור לעליון. ולמה ערכו בחירות ידניות? כי בפעם הקודמת ערכו בחירות ממוחשבות, והמערכת נפלה והיו צריכים לספור באופן ידני. אם כך רוצה המפלגה לשלוט עלינו, אולי כדאי שקודם תלמד להשתמש בדרך נכונה באמצעים המודרניים העומדים לרשות כל אדם כאן. ואת זה הם עדיין לא למדו... כפי שאמרתי - "שמח" כאן...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין