עמק חפר שוכן בין הכבישים 4, 6, והערים חדרה ונתניה, יש פה פנינות יפות לטיול ,ביקרתי בטיול קצרצר של יום שישי בשלוש נקודות.

התחלתי מצפון לכביש 57 שעובר בין כביש 6 מרכז נתניה, בעבר הייתה זו דרך צלבנית בין אום ח'אלד לקלנסוואה בשניהן היו מצודות צלבניות ולכן הצטרכו הצלבנים לבנות מגדל שמירה שיפקח על הדרך שעברה פעם דרך יער אלונים עבות ,ואכן בין בורגתא לחניאל לאחר כניסה למשתלה מקומית הגעתי לקיר ששרד מהתקופה הצלבנית, קיר שנקרא על שם עברו המגדל האדום.

מפליא לראות שקיר כה גבוה שרד את תלאות מזג האוויר ואיתני הטבע מה שלא הצליח לעשות היער שנכרת כנראה בזמן התורכים, וחבל שמקום כזה מוצנע וצריך להגיע אליו בדרך לא דרך.

חזרתי לכביש 57 לכיוון מזרח, נכנסתי צפונה לכביש 5714,אחרי בת חפר פונים שמאלה לכביש 5803  עד לסביבת מרכז הספורט יכון בין הישובים אומץ וגן יאשיה.

יש פה גן לאומי בהתהוות, בכניסה מופיעה מצבת זיכרון לחללי חטיבת אלכסנדרוני.

בתקופת תש"ח היה חשש שהכפר העויין ששכן פה יהווה נקודת פתיחה לפעולה שתבתר את המדינה הצעירה לשני חלקים במותן הצרה שלה.

ישב פה חיל משלוח עיראקי ומקומיים שהטרידו את ישובי עמק חפר ביחוד סבל קיבוץ המעפיל שתושביו התקשו להתנהל באור יום, בקרב שנמשך יומיים הצליחו חיילי גדוד 33 להדוף את החייל ההצלה העיראקי תוך גרימת אבדות כבדות לחייליו. נפלו פה 16 חללים מהגדוד.

בעליה לתל שגובהו 57 מטר מעל פני הים ניכרת חשיבות המקום ששולט על כל הסביבה. גם הצלבנים הבינו את חשיבות המקום ,והקימו פה מצודה קקו (על שם האצילים ממשפחת דה-קקון), הם הקימו פה כנסיה ששרדה אך ורק כתוצאה מהפיכתה למסגד ע"י הממלוכים שכבשו את המקום.

בהמשך הפך המקום למרכז מנהלי, וב 1799 נערך פה קרב נוסף בין נפוליאון לפני עליתו לגדולה לכוחות העותומאנים, שהסתיים בניצחון הצרפתים.

גם ב 1834 לערך סבל הכפר מנחת זרועו של שליט מצרי וכח בראשותו של איברהים פאשה כבש את המקום שהעז להתנגד לכובשי הארץ החדשים.

יש פה שרידי מסגד/כנסיה ומבצר שמסוכן קצת להתקרב אליו, שמכוסה בשיחי צבר , ונוף מרתק של הסביבה, ובאר מים שתשוקם בעתיד.

מכאן המשכתי דרך כביש 581 לכיוון חדרה, ומשם דרך כביש 4 דרומה עד לכביש 5720, אחרי הכיכר הראשונה פונים ימינה ולהחנות בסביבת הגשר (להזהר מלהשאיר חפצים שיפתו גנבים ברכב).

נחל אלכסנדר נקרא עפ"י גירסה אחת על שם אלכסנדר ינאי המלך החשמונאי, ועפ"י גירסה שנייה ע"ש איסכנדר סוחר אבטיחים עשיר שהיה משיט את האבטיחים דרך הנחל עד נמל קטן בים התיכון, ומשם מייצא את הסחורה למצרים.

כך או כך יש פה אוכלוסיה של שני סוגי צבים צב רך גדול, וצב ביצה יש פה גם נוטריות, ונמיות,שועלים,שפמנונים,דגיגים, אגמיות,סופיות,וברכיות.

למרות האיסור בני האדם שמגיעים לפה נוהגים להאכיל את הצבים, דבר שפוגע בהם והופך אותם לתלותיים ומתקשים להסתדר עם המזון בטבע.

לפעמים הלחם המושלך למים, מסייע לצבים בכל זאת ע"י פיתוי להקות דגיגים שנערמות סביב הלחם המפתה, ומושכות את הצבים שהם טורפים למנה דגיגה עשירה.

חבל שפינת החמד הזאת עומדת בפני סכנות של זיהום גם מזרימת שפכים מנחל שכם וטול כרם, ומעונות גשומות שאז נסחף זיהום חקלאי מהסביבה לנחל.