עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    גוף

    נדרים פרקים 11-13

    0 תגובות   יום שישי , 24/10/14, 10:17

    נדרים-פרק 11

    בדרך לקיסריה

     

          ימים ולילות רבים העביר אביתר על מדרכות וברחובות תל אביב. האביב חלף והסתיו שוב הגיע. והנה חלפו כבר שנה וקצת לנטישתו של אביתר את ביתו ואביתר מוצא את עצמו במכוניתו של שניר חברו אשר אסף אותו לביתו בימים האחרונים. שניר פגש את אביתר במקרה כאשר ביקש לבלות באחד המועדונים בעיר. אביתר שכב שם על המדרכה כהומלס עלוב וכלל לא זיהה את שניר בהתחלה. שניר גרר את אביתר למכוניתו והובילו אל ביתו, עזר לו להתקלח ואף הציע לו מיטה חמה שם צלל אביתר לשינה עמוקה במשך שעות.

           למחרת מציע שניר לאביתר להתלוות אליו. שניר הוזמן למסיבה אצל חברים בקיסריה ורצה מאד שאביתר יצטרף אליו. שניר הוציא מארונו הפרטי חליפה מחויטת שהתאימה בדיוק לגופו של אביתר. אביתר נראה טוב, ברור וחייכני שלא כמו בימיו האחרונים, מוכן ליציאת הערב.

          הנסיעה הייתה חלקה עד לשלב מסוים. אביתר ושניר ניהלו שיחת חולין וניסו להדביק את הפער שנפער בתקופה שלא התראו. שניר הצטער מאד לשמוע על ייסוריו של אביתר בשנה האחרונה. ואביתר הופתע לשמוע ששניר הנמצא בחופשה מהצבא הפך למפקד מצליח. הם שמעו מוסיקה טובה ושרו. וכמו בימים אחרים נדלק ניצוץ החברות בעיניהם, ניצוץ ואף יותר מזה, רק שהם לא ידעו לתרגם זאת לשפה הנכונה והעדיפו לא לפתח רגשות סמויים. אך כל אחד מהם הרגיש את העוצמה הפנימית הגוברת והרגשות כלפי השני. ואז תוך כדי התלהבות הדיבור וסחף היצרים הפנימיים, מטה שניר את ההגה וזאת אחרי שקיסריה הייתה כבר מאחור. החושך היה מפחיד ואמיתי, שניר הרגיש איך הוא מאבד את השליטה על הרכב. אביתר נתקף בפחד נוראי. שניר מנסה לייצב את ההגה בבהלה נוראית, חבטות חזקות, ענפים ושברי עצים הכו בחלון הקדמי ובחלונות מהצד. ובשניות הפך הרעש הנורא לשקט תהומי ופתאומי שרק בסופו יכלו להבין שניר ואביתר מה באמת קרה.

        ידו הימנית של שניר שאחזה בטרוף בהגה, מנסה כאיל ולהחזיק את כל כובד המשקל של הרכב באמצעותו, כאבה בטרוף, הוא בקושי הצליח להזיז אותה.

    בידו השמאלית, פתח את חגורת הבטיחות. חלק מן הענפים שהציצו לעברו מן החלון הסגור, נראו שבורים ומפוחדים בדיוק כמוהו. הרכב נתקע בסלע, ונעצר כשאפו כלפי מטה. בבהלה חלפה בראשו מחשבה, כיצד תוך אלפית שנייה הכל השתנה. לפני דקה, היו הוא ואביתר בנסיעה בעולם מוקטן ובטוח, שנקרא הרכב שלו, אל עולם קטן מאד שנקרא המזל שלו.

          אביתר כמו שניר ניסה גם הוא לצאת מהרכב, הוא ניסה לזוז ימינה לכוון השיחים הרמוסים. אביתר הרגיש שרגלו השמאלית נרדמה ושאינה זזה. הוא הצליח לגרור עצמו כמטר ונפל על השיחים הכבושים. כשפקחו את העיניים לאחר עלפון זמני, לקח להם מספר דקות לשחזר ולהבין מה קרה.

          חודש שלם לקח לאביתר להתאושש מן התאונה ותוצאותיה. הוא כבר לא שהה אצל שניר חברו, ולמעשה הם נפרדו עוד בזמן הטיפול הרפואי בבית החולים. שניר המשיך בדרכו ואביתר נרדם שוב על אחד מספסלי העיר כשרגלו עדיין לא החלימה סופית מן התאונה ובכל יום נעשית שחורה יותר.     

       משום מה נפל על אביתר מן רוגע משונה, שלווה אשר עטפה את גופו ונשמתו. הוא לא הצליח לשייך את זה לתאונה שעבר. אך חשב ואולי מנקודה זו בחייו הוא הופך לאדם אחר. עם כל מה שעבר בשנה וחצי האחרונות נעשה מחושל יותר. וחשב איך העיר תלאביב סטרה על פניו ולא כבדה אותו. איך מנער שברירי הפך לגבר ערירי ומתוסכל. ולאן עליו לפנות מכאן. וחשב, האם מישהו ממשפחתו מנסה בכלל לחפש אותו. היכן דודתו מרים נעלמה בסיפור זה ואחר כך נזכר שבכלל לא שמר איתה על קשר. עם כל זאת הרגיש מחוזק, משהו מבפנים מבשר לו שעתידו מובטח. למרות הכאבים החזקים ברגל שמאל וההחמרה הוא סבר שהוא נמצא בנקודת זינוק מבחינתו. שרע יותר ממה שעבר לא יכול לקרות לו, והוא מוכן לזרוק את עצמו לאש.

       אך איך יעשה זאת, והוא לא מכיר אף אחד. לאן ולמי יפנה, במה יעבוד? מי בכלל ייקח אותו לעבודה?. שאלות רבות התרוצצו במוחו, אך תשובות לא היו לו.

        ברגעים נזכר אביתר באותם חברים של שניר מקיסריה. הוא זכר את הכתובת המדויקת בגלל ששמע אותה מספר פעמים מפיו של שניר. אביתר מחליט בכל דרך להגיע לשם.....

     

     

     

     

    12- בצל תת המודע

     

         ימים ולילות חלפו על אביתר בניכר. בלילות חלומותיו תלתלו אותו ובימים הזיותיו שגעו אותו. הוא חלם מגוון חלומות שאת פשרם לעולם לא יידע. אך חלום אחד תפס את ראשו ואינו מש ממחשבתו. אולי בגלל שחישב בראשו את צעדיו הבאים בניכר, אולי כי גמל בליבו החלטה לבקר באותה כתובת בקיסריה לשם שניר חברו רצה לקחתו......

           חורף בשדרה הפרומה בקיסריה הדהויה בהתאם לעונה. אך הבית הגדול עמד שם בקצה המוצלל של הרחוב. קרני השמש הקצרות חסו על דפנותיו ופיסלו שביל ארוך ומדוגם אל תוכו.

          פסנתר שחור שידע ימים טובים יותר ניצב בפינת חדר מרוהט בפשטות. אור שמש אחרון נפל על שלד העץ וליטף את חלקיו לאט לאט חושף את בלותו ואת שכבות האבק הרבות שנצטברו ושזרו בו פסי שיבה קטנים.

          חריקת דלת, קול צעדים קלים ,שיעול ולאחריו פתיחת חלון שהפכה את קרני השמש האחרונות לאור שופע ומתיז בתוך החדר האפל. והם ניצבו שם שניהם מביטים האחד בשניה, שני הוריו של אביתר אילמים ללא קול. כאילו כל המילים והצלילים פרחו להם דרך החלון הפתוח וחמקו אל הרחוב הריק. וכשהתרגלו שניהם אל האור הבחינו באותות הזמן שניכרו בכל פינה. חליפתו המהודרת של משה איננה עוד, ובמקומה מונחים על גופו מכנסי ג'ינס וסוודר אופנתי. ורבקה אף היא נעמדה שם בשמלה פרחונית ופשוטה. המטפחת שעל ראשה נעלמה ופינתה מקומה לשיער ארוך וגולש. שני ההורים מופתעים והמומים, ממולם עומד אביתר כפי שלא הכירו מעולם. פניו נראות מהורהרות משהו. הילד שהכירו נעלם.

         אביתר כמובן שלא זיהה אותם בהתחלה. הוא אמר להם שקיבל את כתובתם מחברו שניר וכי הוא ושניר היו בדרכם אליהם ואז קרתה להם תאונה. נראה לו קצת מוזר העניין אך הוא לא הצליח לקלוט מהר את שמתרחש מולו. משה ורבקה ניסו כמה שיותר לא לישר מבטם אליו על מנת שלא יקלוט אותם אך חלפו מספר דקות ואביתר הבין.   

         אביתר החל לשוטט ברחבי הבית בעוד ששני הוריו עומדים קפואים במקומם. לפתע נעצר מול מראה שהייתה בכניסה לאחד החדרים, ליטף מעליה בזהירות שכבת אבק והביט בבואה שהשתקפה בעדה. בקמטים הקטנים שהחלו להצטבר, בחיוך העייף, בעיניים הכבויות עם שמץ חוכמת חיים, בפנים עם זיפי זקן בני שבוע... במה שהפך להיות.

      משתדל שלא להביט זמן ממושך מידי. לפתע הניס עצמו אל החדר בו ניצבים שני הוריו. עדיין עומדים ומתחבטים. מהרהר האם להתיישב. האם לפנות אליהם, או ללכת?  מה מעשיהם בוילה המפוארת בשכונה היוקרתית הזאת. ולמה הם לבושים כאנשים רגילים לכל דבר??

       לבסוף גל געגוע שעטף אותו הכריע את הכף והוא התיישב על כיסא שהגיב בקול מחאה צורמנית . הניח לאט אצבע ועוד אצבע על מקלדת הפסנתר ופתאום קול זיוף נשמע מבין הקלידים הקרים למגע. הוא נרתע ומשך ידיו ממנו. פחד השתלט עליו וידיו החלו לרעוד בלא שליטה רעד טיפס ועלה במעלה גופו לגרונו עד שלבסוף נכנע לו, נשנק ובכה.

         ועם כל דמעה שפגעה בשלד העץ השחור נוצר סימן בים האבק. כשתמו הדמעות החליט לנסות שוב. מבטו של אביתר ננעץ בעיניו של אביו, מה קורה כאן האם אני חולם? זה אתם או שאני חולם?

        ואז היה חיוך.חיוך של שניהם, של שני ההורים.  חיוך של מבוכה מהולה בבושה. אביתר הניח שוב את אצבעותיו על הקלידים בחרדת קודש והחל לנגן. והערב ירד. קיסריה החורפית  הפכה שקטה יותר ויותר והצלילים רמים יותר ויותר מפלחים את הלילה ומפליגים הלאה הלאה עד לאן שתישא אותם הרוח.

        והצלילים היו האות לכעס ולמבוכה, ועדים לכך היו הכוכבים הנעלמים בין העננים האפלים. הציפורים הנמות בשנתן בין ענפי העצים, הירח הלבן,העננים המעטים ששיטו בשמיים והעיר. אותה העיר שבחסותה נפגשו ההורים והבן אך על מצע של כעסים, חוסר ודאות ואימה.

     

        אביתר התעורר מהחלום המשונה. זיעה קרה עטפה את גופו. הוא לא ידע אם לחלומו זה יש פשר. וחשב אולי בתוך חלומו זה טמונים רמזים לעתידו ולמה שעומד לקרות לו. לבסוף החליט להניח לעניין ולא להתחבט יותר בחוויית תת המודע אשר תקפה אותו בפתאומיות.

     

     

     

    נדרים פרק 13

    מה צופן העתיד

     

        אביתר התעורר מחלומו, מזיע ומבולבל. אותו ספסל בגן העיר עליו הוא היה זרוק באותו לילה כבר לא נראה לו וחשב להעתיק את מושבו משם. הוא לא הפסיק לחשוב על זה החלום ועל פשרו גם ימים רבים לאחר מכן. דמותם של שני הוריו הנראים שונה ממה שהיה רגיל הטריפה את מחשבתו. אביתר ידע גם שברצונו להגיע לאותה כתובת בקיסריה אולי שם ימצא מנוחה ואוזן קשבת למצוקותיו.  

         אביתר הביט על השתקפותו מן הבקבוק הריק שבידו, וחשב לעצמו-משוגע, חיוך עקום, שיער פרוע, מבט מטורף, הוא לא היה מזמין את עצמו אל ביתו. אביתר החל לדבר עם עצמו, "אתה גועלי ואיני רוצה לדבר איתך". אביתר הבין שעליו לעשות שינוי דרסטי בחייו וידע שהכתובת לשינוי זה היא אותו מקום בקיסריה לשם רצה לקחתו חברו שניר.

         אביתר השיג בגדים יפים וחדשים, גם סחב וגם גנב. גילח את שיער ראשו וזקנו בעזרת מכונת תספורת אשר מצא באחד מפחי האשפה והיא עדיין עובדת. דאג לעצמו לנעליים תואמות, ובהשתקפותו מן הבקבוק הריק שעדיין באמתחתו נראה לעצמו מיליון דולר ובהחלט שכך הוא מוכן להזמין את עצמו לביתו.

        אביתר עלה על האוטובוס לקיסריה, הוא שילם מהכסף הרב שהכיל הארנק אותו הוא כייס. כשהגיע לקיסריה שאל על הכתובת המבוקשת ועד מהרה מצא את עצמו ברחוב הנרקיס 19, אותה כתובת אשר השאיר אצלו חברו הטוב שניר.

          אביתר פוגש אותו ליד הבריכה, אביתר מביט בו מופתע, אותו איש עסקים ידוע היה מוכר גם לאביתר דרך כתבות שקרא בעיתון. גבר בסוף שנות השלושים לחייו בעל חזות קשוחה, אך עד מהרה מבחין אביתר עד כמה חביב האיש. נמרוד נתן זהו שמו של איש העסקים הידוע מקיסריה שידוע גם כמיליונר ונדבן דיי ידוע למען הקהילה. ואין זה מפתיע כי אותו נמרוד נתן מתגורר לבדו בוילה ענקית בעלת שלוש קומות ומשתרעת על שטח עצום.

    והרי זה פלא כי אותה וילה, אותה שכונה ואותו רחוב הופיעו בחלומות של אביתר כמה ימים לפני, אותו חלום מוזר בו פגש את הוריו בסלון של אותה וילה ממש.

          "נמרוד, האיש הצעיר הזה מחפש אותך", העירה את תשומת ליבו של נמרוד סוכנת הבית. נמרוד שהיה עם בגד ים בלבד לגופו מהר לשים חלוק הולם. "במה אוכל לעזור לך", פנה נמרוד אל אביתר ברשמיות. "נעים מאד, שמי אביתר ואני חבר טוב של שניר". לרגע נוצרה שתיקה של מספר שניות.... "אתה הבחור החרדי, שיצא בשאלה....". תוך כדי שהוא נועץ עיניים משתאות ומתפלאות על הבחור יפה התואר שניצב לפניו, ואשר נוגד נחרצות את תיאוריו של שניר. "כן זה אני", הסגיר את עצמו אביתר. "טוב שניר סיפר לי רבות עליך, ואיך עזבת לפני כשנתיים וחצי את ביתך בירושלים, את משפחתך ואת אורח חייך לטובת חיים אחרים בכלל. זה נכון??". "כן זה בהחלט נכון", השיב לו אביתר בחיוך קל החושף שתי גומות מסמיקות. "אתה שונה בהחלט ממה שדמיינתי אותך", אמר נמרוד לאביתר. "בוא נכנס לתוך הבית אני רוצה לשמוע ממך עוד", חייך בקטנה נמרוד, סלל לאביתר את הדרך אל תוך ביתו. מעלית, שלוש קומות וסלון ענק כשבמרכזו פסנתר כנף לבן, אותו פסנתר ממש שניצב באותו חדר עם אותם וילונות שלידם עמדו שני הוריו המומים, זכר לחלומו מלפני מספר ימים.

          "כן ספר לי מה מביא אותך אליי", תוך כדי שהוא מגיש לאבית רמשקה, ותוך כדי שהם מתיישבים על הספות המרווחות אחד מול השני. אביתר לא ידע מאיפה להתחיל, מה בדיוק לומר או לספר לנמרוד. נמרוד הרגיש את מבוכתו של אביתר, ואז פנה אליו בחיוך רחב: "מה דעתך להיות דוגמן...., בבעלותי מותג חדש בביגוד לגברים ואני חושב שיש לך את הנתונים המתאימים". אביתר התבלבל לגמרי ובטח שלא חשב על כיוון כמו שהציעו לו זה עתה. " אני לא יודע... באמת", "תחשוב על זה, ובינתיים אני מציע לך לעבור לגור אצלי, אני אקצה לך את יחידת הדיור בעליית הגג, אינך צריך לשלם לי שכירות, ובתמורה מספר ממשכורותיך יעברו אליי".

        נמרוד כבר ידע שאביתר עשוי להגיע אליו, וכבר קיבל המלצות חמות משניר שאף הוא היה דוגמן בית של אחד ממותגיו. ונמרוד גם ידע שהפיל על אביתר "פצצה", מבלי שלאביתר הייתה הזדמנות לחשוב או לסרב. נמרוד ידע שרק הוא יכול להציל את הבחור המסכן הזה שנשמתו מטלטלת כבר שנתיים וחצי, וידע גם שאביתר מחפש כיוון ורק זקוק ליד מנוסה ומכוונת.

       הדירה שהוקצתה לאביתר על גג הווילה של נמרוד הייתה מרווחת ויפיפייה. שני חדרים צמודים, מטבחון וחדר אמבט מרווח. על דלת הכניסה היה עדיין תלוי השלט: כאן גר בכיף שניר דוידוב. ארון בגדים כבד ניצב באחד החדרים, וכמובן שלאביתר לא היה מה לשים בו. במרכז החדר מיטה זוגית ורחבה ולצידה שידת טיפולים לגבר עם כל הפרפורמריה הדרושה לטיפוחו של גבר צעיר. אביתר לא ידע מה לעשות עם עצמו, הוא לא הבין איך זה נפל עליו. רק אתמול הוא נחשב לאחד ההומלסים המוכרים בתל אביב, ותוך יום חייו עומדים להשתנות. אביתר הרהר רבות בחלומו המוזר, הוא ידע שאותו חלום בא לבשר לא דבר שהוא, וכי הוריו שעמדו ברקע מרגישים אותו.   

        אביתרהיה המום מהצעתו של נמרוד להיות דוגמן, אביתר לא ידע בכלל מה הוא עומד לדגמן. הוא כבר לא היה ביישן כמו פעם והרי העיר תל אביב חשפה אותו במלוא הדרו ברבדים שונים ומשונים. אך עתה יהיה עליו למכור את גופו בדרך אחרת, אך האם מכובדת?   

         השחר הראשון החדש הפציע, ואביתר מוצא את עצמו בדירת חמד מלאה בציורי קיר, ותמונות מכל הסוגים. כשקם ממיטתו הבחין בפתק שהיה מונח מתחת דלתו, "תלבש את הבגדים המונחים בארון, ותהיה מוכן ליום הראשון לעבודתך בחברת סיוון". הפתק היה רשום בכתב ידו של נמרוד. אביתר התגלח והתקלח, ולבש את אותם בגדים שכללו, חולצת טי שירט אופנתית אשר הבליטה את חיטוביו, ומכנסי ג'ינס צמודים שנתנו לו מראה של ערס שהגיע מן הזורנל......

     

     

    © כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      elimish
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין