עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    החצר האחורית

    עיי חורבות | האוטיסט והגברת | תרגום לגרמנית

    1 תגובות   יום שבת, 18/10/14, 19:51

    טוב, אתם רוצים ראיות בגרמנית? אז הנה. שני תרגומים של ד"ר גונדולה שיפר המבריקה לשניים משיריי, "עיי חורבות" ו"האוטיסט והגברת"' וזה הראיון המלא ב NRG - על הכתיבה והבריחה מן הכתיבה ועל הספר "ליקוי מאורות".


    Trümmerhaufen / עיי חרבות

     

    עיי חרבות

     

    על נערות בבל,

    שם ישבתי ובכיתי

    ונעלבתי מחורבני,

    מבוהלה ככול העמים היושבים

    על תהום גאולתם,

    נוכריים לנפשם,

    שהיא תהום שאין לה הופכין,

    בגילופין,

    קללת הרובצין

    על נערות בבל היפות

    בעלות המחלפות

    לראשיהם של שִמשונים, המתחלפים

    תחת דברי כיבושין

    שנופלים על אזניים ערלות

    בין השמשות

    המתנפצות לעת עצבים.

    קצפם יצא על פלשתים

    וגופם אל הנערות.

    הם במזרח

    והזה שלהם במערב

    הרחוק

    מעבר לים, מעבר לתיכון,

    מעבר לאלפיון

    העליון שבעליונים

    מלך מלכי האוחזים בין המצרים.

    זה אומר, כולה שלי,

    וזה אומר, כולה שלי,

    וככה עומדים ואוחזין ומושכין,

    חמומי מוחין, וזורקי מילים

    שאין להן נצח אלא את עצמם בלבד,

    לעת זו

    ולעת אחרת.

    כי עת לזו,

    ועת לאחרת.

    ואתְ,

    שגבה לבבֵךְ כך,

    שלא ראיתְ איך כל מה שהתנגדתְ לו

    בכל מאודֵךְ,

    נמצא קרוב אצל עצמֵךְ,

    במעונֵךְ,

    מתחת לאפֵךְ

    ועל חמתֵךְ,

    מתחת לעפרך, ולשטיח אשר תחת רגלֵךְ,

    שצבר כל סרח עודף

    ועכשיו קם עלייך עם קרדית האבק,

    עם כל ההֶגיונות האלרגיים להֶגיונותַיִיךְ.

    תסתכלי על עצמך.

    הלב שלָך עיי חורבות, מי ישורנו,

    שככה יעמוד מנגד כל ארץ, ולעולם לא יבוא בהּ.

     

    Trümmerhaufen

     

    An den Mädels zu Babel,

    da saß ich und weinte,

    und war beleidigt wegen meinem Desaster,

    entsetzt wie alle Völker, die am

    Abgrund ihrer Erlösung sitzen,

    der eigenen Seele fremd,

    ein Abgrund, völlig unmotiviert,

    alkoholisiert,

    Fluch der Abhänger

    an den schönen Mädels zu Babel,

    mit Zöpfen und Nadeln

    für die Köpfe von Samsons, die sich wandeln,

    wo ihre Worte statt zu erobern,

    auf taube Ohre stoßen

    zwischen den Fensterscheiben,

    die zerspringen in Zeiten der Trauer.

    Ihre Wut geht auf die Philister los

    und ihr Körper auf die Mädels.

    Sie sind im Osten,

    aber ihr Dingsbums ist im fernen

    Westen

    jenseits des Meeres, jenseits des Mittelmeers,

    jenseits des Tausendstels

    mit dem Höchsten in der Höhe,

    König der Könige, die dich halten in der Not.

    Dieser sagt, es gehört alles mir,

    und jener sagt, es gehört alles mir,

    und so steht man da und hält und zerrt,

    Hirneinheizer, und Wortentsorger,

    weil die keinen Bestand haben, sondern nur sich selbst,

    für diese Zeit

    und für eine andere Zeit.

    Denn diese hat ihre Zeit

    und eine andere hat ihre Zeit.

    Und du,

    deren Herz so stolz geworden ist,

    merkst nicht, wie alles, gegen das du gekämpft hast,

    mit all deiner Kraft,

    nah bei dir selbst liegt,

    in deinem Zuhause,

    unter deiner Nase

    und gegen deinen Willen,

    unter deinem Dreck, und dem Teppich unter deinen Füßen,

    wo alles Überschüssige zusammengekehrt ist

    und sich jetzt gegen dich erhebt mit der Staubmilbe,

    mit all den Logiken, die allergisch sind gegen deine Logiken.

    Sieh dich doch an.

    Dein Herz ist ein Trümmerhaufen, sein Los, wer kann es erspähn,

    dass er dem Land gegenübersteht, ohne in es einzudringen.

     

     

    Der Autist und die Lady / האוטיסט והגברת 

     

     

    האוטיסט והגברת

     

    רק יַחַס אחד היה מונח במקומו,

    כשהאוטיסט פגש את הגברת.

    היא עשתה ממנו בנאדם,

    והוא עשה ממנה סוררת.

    הם לא דיברו הרבה,

    אבל ידעו מאוד זו את זה.

     

    רק רעידת אדמה נסתרת

    הֵפֵרה את קשרי המכאוב.

    הסוררת רצה הנה והנה,

    והאותיסט הסתגר בגנו.

    הם נשארו יחד ככה איזה מאה שנים,
    ובסך הכול אפשר לומר שהיו מרוצים.

     

    מאחורי גבם אמרו הרבה דברים.

    אבל האוטיסט התעלם, והלך לרקוד עם השועלים,

    והסוררת ישבה בין שוֹאלי תורה,

    וחידשה הלכה בדורהּ.

    אם הפוליטיקה החדשה היתה חדשה, ואם היו לה ביצים,
    אז רות קלדרון היתה מביאה לכנסת אגדות וחידושים

    מהחיים האמיתיים

    של האוטיסט והסוררת,

    ולא רק אגדות נושנות מפוליטיקה עתיקת יומין.

     

     

    Der Autist und die Lady

     

    Nur eine Beziehung stand auf dem Plan,

    als der Autist die Lady traf.

    Sie machte aus ihm einen Menschen,

    und er machte aus ihr eine Rebellin.

    Sie redeten kaum miteinander,

    doch kannten sich sehr gut.

     

    Bloß ein verstecktes Erdbeben

    brach entzwei die Schmerzensbande.

    Die Rebellin lief hin und her,

    und der Autist versteckte sich im Garten.

    So lebten sie beisammen so um die hundert Jahr,

    und die meiste Zeit wohl: untrennbar.

    Hinter ihrem Rücken witterte man Gefahr.

    Doch der Autist verschwand, ging mit Füchsen in die Tanzbar,

    derweil die Rebellin unter Toradeutern saß,

    ihrer Generation eine Neuinterpretation des Gesetzes verlas.

    Wäre die neue Politik wirklich neu, ein echter Shooting Star,

    hätte Ruth Calderon für die Knesset Märchen mit Updates lieferbar

    aus dem wahren Leben

    des Autisten und der Lady,

    und nicht bloß diese schäbigen Märchen einer längst vergangenen Politik.

     

     

    ***

    לחץ כאן לראיון המלא ב NRG.

    לחץ כאן לתאריכי הופעות ו\או מפגשי אמן
     


    1. ירושלים | ספרות וגאווה | לכבוד הספר "ליקוי מאורות":


    יום שלישי 11.11.14 - תמול שלשום- בשעה 19:00 (מפגש אמן)

     

    מפגש אמן אינטימי לכבוד רומן הביכורים שלי "ליקוי מאורות". אקרא (קצת) מהספר, ובעיקר נדבר (גם אתם, אם תרצו), על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם, כי אהבה זה צרות. נדבר על קנאה והצלחה, סקס וזכויות אדם, אלוהים והעיר הגדולה, זרות ויצירה, מוזיקה והומואים, זיקנה ונעורים, על המעבר ממוזיקה לספרות, ועל הסיפור האמיתי. בקהל ישבו גם חלק מגיבורי הספר החתיכים, ואולי יתרמו חלקם לעניין. 


    2. תל אביב | הופעת מעבדה מיוחדת לכבוד הסינגל הראשון מהאלבום החדש שלי שיצא בקרוב: 

    יום ראשון 16.11.14 בלבונטין 7 בשעה 20:00 בדיוק 

     

    זו תהיה הופעת מעבדה חדשה, עם הרכב מורחב וחתיך, והפעם גם עם הכנר השווה והסימפוני שלי, שהחלים כבר מהפעם הקודמת. ושוב, בלי חזרות, נלך אחרי השירים החדשים, וננסה להתאהב לחתיכות! אני מבטיחה לדבר איתכם על כל מה שלא העזתם, פנים מול פנים. אז בואו לשתות (ולדבר) איתי מקרוב, ולהתאהב לחתיכות, לשעה קלה, כי אח"כ זה כבר צרות.

     

    ''

    בתמונה: ד"ר שיפר ואני, קלן 2014

    אני תמיד בפייסבוק.


    ואני תמיד עם מוסיקה.

    *** 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין