עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (15)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS

     

     

    ברוטוס:   איך רקיום הגענו אליכן? טעות איומה שלנו

     

     

    נטוס:      הפוסט עושה לי חשק לטוס לסין וללכת בעקבותיך 


     

    ..


     

      8/11/14 10:26:

     

    תודה, עמנב. כחוקר תרבות דרום-מזרח אסיה המשובים שלך תמיד חשובים בעיניי. ניסיתי להעביר משהו מהתחושה של המיליונים הרבים שגרים בעיר באמצעות שיבוץ של כמה דברים שעלו בשיחה עם גו ייא, יליד שנגחאי. יש עוד כל כך הרבה חומר שלא כללתי... נפלא לכתוב על סין, אבל גם האתגר עצום.

    ====

    צטט: עמנב 2014-11-07 21:59:28

    שושן, השקעת! כתבות מעניינות ומאלפות ותמונות יפות - מעבירות משהו מן ההווי של שנגחאי, העיר הסינית-מערבית. כמובן שקשה להעביר תחושה מלאה של עיר בת 23 מיליון תושבים. כל הכבוד, עמוס.
      7/11/14 21:59:
    שושן, השקעת! כתבות מעניינות ומאלפות ותמונות יפות - מעבירות משהו מן ההווי של שנגחאי, העיר הסינית-מערבית. כמובן שקשה להעביר תחושה מלאה של עיר בת 23 מיליון תושבים. כל הכבוד, עמוס.
      6/11/14 18:56:

    התענגתי, בודאי אשוב ואתענג, לפני שאגיע לשנגחאי
    "כרזות ששימשו לדברי Yang Peiming , אספן הכרזות ומנהל המקום: "ז'ורנל היסטורי. אמצעי ליידוע ולשימור הקולקטיב של אזרחי סין... מורשת תרבותית... איכות אומנותית יוצאת דופן שתהיה משמעותית לתמיד בהיסטוריה של אומנות סין". כרזות להאדרת רעיונות ולביצור השלטון. האדם הבודד והאותנטי לא בתמונה. עדיין שימושי בצפון קוריאה." - כרזות כאלו מרגשות אותי במיוחד, באמצעותן אתה מבין את רוח התקופה את מה שבין המילים, הצורות והצבעים

    תודה רבה

      21/10/14 15:20:

     

    והאוכל, האוכל!!!

    מחכה לך שם, שוש, המומחית הווירטואלית שלי לאוכל ולמסעדות, עולם עצום של טעימות ורשומות :-)

     

     

    צטט: שוש חזן גרינברג 2014-10-21 14:32:46

    אני בטוחה שמתישהו אגיע, איך אפשר לפספס את כל זה?
      21/10/14 14:32:
    אני בטוחה שמתישהו אגיע, איך אפשר לפספס את כל זה?
      18/10/14 20:49:

    תודה! על שני החלקים.

      16/10/14 19:27:

    צטט: bonbonyetta 2014-10-16 12:29:02

    *
    יאללה ממש מדריך תיירים שלם עשית לנו כאן.

    ================

     

    תודה. זה בחלק השני של הפוסט. בחלק הראשון ראיינתי את בשמת לוין, ציירת ישראלית שחיה בשנגחאי. ממליצה לקרוא משהו יותר כללי על העיר ועל האומנות שבה.


      16/10/14 12:29:

    *
    יאללה ממש מדריך תיירים שלם עשית לנו כאן.

    תודה, שנה טובה, מצפה להמשך.
      8/10/14 09:27:
    מרתק!
      8/10/14 09:21:
    שנה טובה ומתוקה, שושן! אתאזר בסבלנות :)
      7/10/14 10:31:
    ממתינה בסבלנות לתמונות. נעשתה כאן עבודה חשובה למען המבקרים העתידיים באיזור. שנה טובה וחג סוכות שמח!
      7/10/14 10:17:
    תודה, למדנית, על התגובה והעידוד. צר לי שהעלאת התמונות בחלק ב' לא הסתיימה. אצטרך להמתין כחודש עקב מגבלות האתר. שנה טובה וסבלנית :-)
      7/10/14 09:18:
    תודה על הפוסט המרתק. נהניתי מאוד לקרוא. מצפה בסקרנות לצאת ספרך. חג שמח, שושן!
    0

    רק זאת העיר: שנגחאי – חלק ב

    15 תגובות   יום ראשון, 5/10/14, 16:34

     מתיירים בשנגחאי עם בשמת לוין – ציירת ישראלית בשאנגחאי 

     

    מה את אומרת על משפט מפתח במדריך הטיולים של לונלי פלנט: "שנחאי ניצבת בחזית האופנה והעיצוב של סין [...] על היעדרם של אתרים היסטוריים, מפצה העיר באופנתיות העדכנית שלה ובמציאות שיש בה."4

    נכון מאוד. הכל נוצץ. בהתחלה חשבתי שניו-יורק כבר מפגרת אחריה אבל בניו-יורק התרבות נמצאת עמוק בפנים, ובשנגחאי הכול כסף. הקבלה של התרבות הסינית הנהדרת חוזרת לאט.

     

    כמה ימים לתייר בעיר?

    שבוע

     

    איפה לישון?

    אני אוהבת את הרובע הצרפתי. הוא שקט ויפה. הרחובות קטנים. כיף להסתובב בו. לא לישון בפודונג, אין לתיירים מה לעשות שם. קשה להמליץ על מקומות לינה כי כמו שאמרתי הכל משתנה בעיר הזאת. מה שהכרתי כבר נסגר. עד שאני אתן פה עצה זה כבר לא יהיה. בעיניי Jia Hotel הוא מלון בוטיק נחמד. מלון Urban Hotel גם כן מלון בוטיק קטן וזול בגבול הרובע הצרפתי [מידע בשימושון].

     

    המלצה פרטית לביקור?

     Twin Villas. אולד שנגחאי, חנות ששופצה. שלוש קומות ומסעדה. אפשר להיכנס ולהסתכל בפריטים. מידע ותמונות http://www.creativehunt.com/shanghai/articles/shanghai-shanghai.

     ועוד המלצה: Elite Club ברובע הצרפתי. בניין מקסים משנות העשרים של המאה הקודמת. יש בו מסעדה יקרה. מקום מדהים. http://www.yongfooelite.com/club_tour.php

     

    ארוחה טובה?

    במסעדה מערבית: Mr. Willis 

    http://www.smartshanghai.com/venue/4661/Mr._Willis_shanghai

    במסעדה סינית: Fu 1088 – אוכל סיני במסעדת דמפלינגס [כיסונים] יקרה ויפה.

    http://paulstravelpics.blogspot.co.il/2013/06/fine-shanghainese-cuisine-in-shanghai.html

     

    מוזיקה?  

    ג'אז בערבים ב- Peace Hotel – באחד הבניינים המרשימים בבונד.

     

    מסיבות וריקודים?  

    המון מסיבות. גלגול מודרני של נשפים מימי שנגחאי האחרת בתחילת המאה העשרים. אני הולכת לקלב Unico בבונד [מידע בשימושון].

    בשנגחאי, כמו בערים אחרות בסין, התושבים מתכנסים בצמתים ורוקדים על המדרכות בשכונות המגורים שלהם, לא באתרי תיירות. כיף להצטרף אליהם.

     

    קניות?

    אין סוף. הבזאר על יד גן יו [יו-יואן], שוק המוצרים המזיופים ברחוב Xiang yang, שוק הבדים, רחוב Huai hai, רחוב Nanjing dong lu הניצב לבונד ונמשך מערבה, קניונים ... אני תופרת, לא קונה.

     

     

    מה אומרים לך באופן אישי המקומות האלו [המומלצים לתיירים]? 

    * הערה: התשובות לשאלות הן של בשמת לוין. הכיתוב מתחת לתמונות הן שלי [שושן].

     

    הבונד Bund

    יפה מאוד בלילה, עם הרבה מסעדות יקרות ומבנים מרשימים, כמו Peace Hotel. שיעור סיני. יש בו משהו שכדאי לזכור גם היום: בבונד היה כל העושר, אבל כל מי שהקים שם משהו, זרקו אותו בשנות החמישים. אנחנו אורחים, כל שנייה יכולים להעיף אותנו. זה הגלגל.

     

    ''

    הבּוּנד – Wàitān  – בין אור יום לאור יקרות. אחד מסמלי העיר. פסגת התיירות בעיר. ארבע רצועות: נהר חואנגפו; סוללה שתומכת בגדת נהר בוצית [=בונד] שהפכה לטיילת רחבה ומטופחת לאורך נהר; רחוב ראשי East Zhongshan Rd הומה ושדרת בניינים בסגנון אירופי רב שכבתי: גותי, ניאו-קלסי, האר-דקו, בארוק ורנסנס מתקופה קולוניאלית שחלפה ונשארה. 'פריז של המזרח' כינו את העיר, ולימים הסינים תיקנו: 'פנינת המזרח'.

    תיירים וסינים עכשוויים אמורים לדמיין מה היה כאן לפני כמאה שנה. אני מצטטת מספרה של קתרין הריסון5 "כיסא הקשירה": "הוואנגפו המצחין האפוף אדים, ההומה מעבורות ומפרשיות, וגווייה של מכור או זונה מיטלטלת פה ושם בין גופי הספינות. ארבות שקועות למחצה תחת משקלם של פחם וקלחי כרוב, ספינות לאורך המזחים מחליפות ארגזי ביסקוויטים בתיבות תה, יין במשי. ספינות דואר מקיאות את שקי המכתבים וכתבי העת [...] עיר הסכנות וההזדמנויות הידועה לשמצה? [...] שדרות של מבנים ענקיים ובראשם עליות-גג וצריחים וכיפות ומרפסות, כולם גבוהים וחשופים בלי בושה – שום חומות לא הקיפו את הבתים האלה [...] הטרלול העצבני של שנחאי, חוסר-המנוחה המשולהב שלה [...] מי הנהר הצהובים, העכורים [...] הבינה שבאה אל מקום שהכל אפשרי בו [...] היש עוד מקום רועש כמו שנחאי? [...] מעולם לא חש מאושר יותר, חי יותר [...] זו שנחאי שמסריחה [...] שנחאי היא לא יותר מביצה מעופשת, רטובה, מזוהמת. מדמנה".

     

    פודונג  Pudong 

    פףףף, אין מה לעשות שם. זה מרכז כסף וכל האמריקאים גרים שם כמו בפרוור. יש שם וילות, זה סוף העולם, זה רחוק.

     

    ''

    פודונג מטיילת הבונד. מבט לעבר הגדה המזרחית של נהר פו. קצה הגדה גבוה ומחודד. המשכה רגוע ושרוע יותר. עיר שבה "הצעקה האחרונה שאינה מתעייפת בכל תחום שלא יהיה".6  "רגע בזמן הוא סנטימטר של זהב."7

    קו הרקיע של פודונג בגדה המזרחית של הנהר משדר גלובליזם מגובב אבל גאה בעצמאותו. בנייני הבונד – "חברי שבט בטון עצום"8 משדרים קולוניאליזם מערבי, עדות להשפלה לאומית. מתח בין הגדות. זו שלהם, והשנייה גם כן.

    תמונות שצילמתי מהבונד לעבר הגדה המזרחית של נהר פו מזרחה בשנת 1991, כשביקרתי לראשונה בשנגחאי, מראות בניינים נמוכים, תעשייתיים ומוזנחים. תושבי שנגחאי עדים לצמיחה נוסקת של מגה-עיר, ובמקביל לתמורות חברתיות, כלכליות, תרבותיות, משפחתיות ואישיות. Gu Yi, יליד שנגחאי, מייחס את השגשוג של העיר גם לגמישות של תושבי העיר. ליכולת שלהם לעקוף הגבלות ותקנות, לנכונות לנהל עסקים בעזרת השקעות של זרים, לעובדה ששנגחאי איננה בירה והיא נטולת סמליות ואחריות לאומית-היסטורית.

     

    נהר חואנגפו  huangpu

    חוצה את שנגחאי. הוא לא יפה. הוא ירקרק כזה... אין שום דבר יפה בשנגחאי שקשור בטבע. זה לא מקום לבוא ולראות טבע או נהרות. מים עכורים כאלו.

     

    נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעולם במרכז הפיננסי העולמי  上海环球金融中心

    הייתי שם לפני כמה שבועות. מקום של תחרות. הכי גדולים, הכי גבוהים, ועוד שבוע יהיה אחד יותר גבוה בהונג-קונג ואז יבנו בשנגחאי עוד יותר גבוה... התחרות הבלתי מובנת. הם משתדלים להיות הכי הכי הכי.

     

    דרך נאנג'ינג [מזרח] E Nanjing Rd  

    רחוב ניצב לבונד. בהמשכו כיכר העם. מסלול הליכה. היי-לייטס תיירותי. קניות ואנשים. מלא קניונים מדהימים. כל הזמן נפתחים חדשים ויקרים שאני לא יודעת מי קונה בהם. הם ריקים. הם יפים, מודרניים אבל...

     

    ''

     

    ''

    "הביטחון המנצנץ של רחוב החנויות [...] אורות הנאון חסרי השינה של שנחאי".9 מדרחוב נאנג'ינג. "מוזיאון אורבני" סואן, תפסת מרובה, בלייני. השיטוט העירוני כבילוי ממוקד-צרכנות. לפני 25 שנה, בין ה-15 באפריל ל-4 ביוני 1989, כאשר בבייג'ינג ובמקומות נוספים הפגינו בעד רפורמות דמוקרטיות, בשנגחאי לא קרה כלום. רעשים פוליטיים מזיקים לעסקים. אנטיתזה למשטר קומוניסטי של "חיים ללא בילוי וצבע".10

    זיכרון אישי מאוגסט 1991: נכנסתי לחנות כלבו מרכזית ברחוב. מאות/אלפי קונים התגודדו במקום, לא הותירו מקום למדרך רגל, לסיכוי לערוך קנייה כלשהי, ואפילו לנשום. מאווררים ענקיים [לא מזגנים] התאמצו לנרמל את המקום. זה היה סין ביום חול, כחול אשר על שפת הים שנפל בחלקה.

     

    כיכר העם  Rénmín Guǎngchǎng

    גדול. כולל פארק, רחבה, מוזיאונים. ...אמממ, גם אזור תיירותי. מלא אנשים, קשה למצוא שם מונית, אבל אפשר לרדת לתחנת הרכבת התחתית העמוסה וגדושה מתחת לכיכר. החיים הכפולים של העיר. אני לא מגיעה לשם יותר מדיי. העם לא מסתובב שם, זה מקום לתיירות ותיירות שופינג מעל ומתחת לאדמה.

     

    ''

    מוזיאון שנגחאי Shànghǎi bówùguǎn בכיכר העם. שופע מוצגים. יוצאים ממנו גדושי תרבות סינית לדורותיה. אדריכלות סמלית של מתאר היקום ברוח סינית: ארץ מרובעת ושמים עגולים. במעיל ירוק: סלע ברוש.

     

    ''

    פארק רנמין. פארק העם. "פינת שידוכים". הורים פוגשים הורים, מפרסמים את הצעתם על דפים. על פינה כזאת בבייג'ינג כתבתי ברשומה: "זוג דגים – מצאתי לך אישה בפארק ז'ונגשאן בבייג'ינג". http://cafe.mouse.co.il/post/2920292/ 

    "הפינה המיואשת ביותר" – נכתב באינטרנט על מתחם השידוכים בפארק רנמין בשאנגחאי. לא ראיתי ייאוש על הפנים של האנשים בפארק, אבל זה אולי מפני שאני לא יודעת לקרוא טוב-טוב את פני הייאוש כאן.

     

    רחוב האוכל חואנגחה Huánghé  lù měishí jIē   

    לתיירים. על יד כיכר העם. יש בעיר כחמישה רחובות אוכל עם מסעדות ייחודיות ואוכל אותנטי של שנגחאי ואזורים אחרים בסין [ראו קישור על מרכזי הסעדה בעיר בשימושון].

     

    ''

     

    הרובע הסיני/העיר העתיקה

    יפה, לא מגיעה. הייתי בו פעם אחת כשהגעתי לעיר, וזהו. לא הגעתי לשם מאז.

     

    ''

    רחוב ברובע הסיני בסגנון סיני עתיק. לפני כמאתיים שנה שכנה כאן עיירה, שלימים הפכה למגה-עיר. ברקע מתנשא מגדל בסגנון סיני עכשווי ובראשו כתר בדמות פרח פורש עלי כותרת כלפי שמיים. כך בסין. הגגות המכונפים, מאונקלים וכיוצא באלו הם כמו ציפורים עפות או כמו צמחים, מקיימים יחסים עם השמיים.

    וכך מתואר הרובע הסיני בספר "כיסא הקשירה" בראשית המאה שעברה, מנקודת מבטה של מערבית הנגועה חלקית ב"השקפה המתנשאת שציוויליזציה פירושה מערב, גם לגבי מי שנולדו במזרח": "מעבר לחומה החוצצת בין חדש לישן, בין סיני לאירופי, התפצל הרחוב לסמטאות מקושטות בשלטים ובדגלים, מעברים אפלים ועלובים שבעיני אליס היו מסתוריים, אפילו רומנטיים."11

     

    גן יו [יו-יואן]

    נורא יפה אבל לפעם אחת.

     

    ''

    גן יו: תילי סלעים מעטרים בריכות עם דגי זהב נושאי ברכה, שבילים מתפתלים, מסדרונות מקוּרים, גשרונים, עצי ערבה, אורן, גינקו, דובדבן ומגנוליה, ביתני-מנוחה [פביליונים], תבליטי דרקונים, ציפורים, פרחים, חלונות עטורי סבכות מגולפות כציור. הגן הסיני הוקם על ידי מנהלן בכיר בשירות שושלת מינג באמצע המאה השש עשרה. נהרס ושופץ פעמיים. הגן עמוס מבקרים בחגים ובסופי שבוע, אבל נראה "רגוע", יחסית למהומת המבקרים ברחובות ובשוק הסמוכים.

     

    ''

     

    הרובע [איזור הזיכיון] הצרפתי

    אני גרה בו. מקסים. המקום הכי יפה בעיר. שילוב של מגורים רגועים בצל עצים, מלונות בוטיק, חנויות בוטיק קטנות, גלריות, בתי סטודיו, משרדים, מסעדות, בתי קפה, מגדניות, קונדיטוריות. במאה התשע-עשרה והעשרים כינו את המבנים העמידים האלו בשם שה-קומן [shíkùmén – gate(s) of a stone storage house]. בתים נמוכים, בסמטאות צרות. כל המקומות היפים, כמו ש'ינטיאנדי [Xīn-tiān-dì – חדשים שמים אדמה] וטיאנדזפאנג [Tián-zǐ-fāng – אדמה בן בית-מלאכה] האופנתיים כיום לא תוכננו על ידי הסינים. ש'ינטיאנדי הפך למקום יפה ונורא תיירותי כי מערבים וזרים  שיפצו אותו. הזרים לימדו אותם להפסיק להרוס, והסינים הלכו עם זה כי זה מכניס כסף. ואולי יש לסינים הרבה משקעים כעוסים ביחס לעבר שלהם ולפעמים מתעלמים מזה שהמקום פשוט יפה.

     

    ''

    בולברדים מערביים משוקעים בהקשר סיני. בשנגחאי שלושה "מעגלים" של דמוגרפיות: במרכז גרים הזרים. במעגל השני מתגוררים תושבים עשירים שהגיעו מפרובינציות אחרות בסין. במעגל השלישי, הפריפריילי, גרים תושבי שנגחאי. כמו שגוּ יִיא מתאר בשיחה איתו [29.8.13]: "תושבי שנגחאי גרים באבו-גוש של ירושלים".

     

    מגדל פנינת המזרח  Dōngfāng Míngzhūtǎ  

    מרשים. מפגין כוח. להראות שהסינים מסוגלים. מכוער.

     

    ''

    בטור עולה. משמאל מגדל פנינת המזרח. על שום שמה של העיר שנגחאי בפי הזרים בראשית המאה העשרים. מגדל תקשורת. כל כדור פנינה. 468 מ', מרפסות תצפית בכל כדור, מסעדה מסתובבת בכדור העליון, בגובה 267.

    מימין: מגה-גורד שחקים חדש: Shànghǎi Zhōngxīn Dàshà - Shanghai Central Tower. גליל מתברג לגובה 632 מ', 121 קומות. בשביל הסינים המבקרים בשנגחאי זה כמו לחיות בחוץ לארץ. 

     

     

    גורדי שחקים

    המרכז הפיננסי העולמי  Shànghǎi huánqiú jīnróng  

    מאוד מרשים. את לא יודעת אם את בסין או בבירה עולמית אחרת. הסינים צועדים בצעדי ענק, אבל ברור למי שגר שם שהפערים בין האנשים גדולים מאוד. יש להם בניינים הכי משוכללים, רכבת תחתית הכי משוכללת, אבל העם פוגש את זה ללא תהליך.

    מגדל ג'ין מאו  ["בניין השגשוג הזהוב"]  Jīn Mào Dàshà  

    מרשים לא הייתי למעלה.

    מגדל שנגחאי

    בקרוב יהיה הבניין הכי גבוה בסין. הבנייה בתהליכי סיום. ואחר כך...

     

    ''

    ראשון בתמונה מגדל ג'ין-מאו ["בניין השגשוג הזהוב"] – Jīn Mào Dàshà – כ-420 מטרים, 88 קומות. ארכיטקטורה המדמה קנה במבוק. מומלץ לשתות קפה במלון גראנד הייאט שאנגחאי [בקומות 53 עד 87] ולחסוך זמן וכסף בתצפית שבמרכז הפיננסי העולמי בגורד השחקים הסמוך. כמו סלע, אתם עלולים לגלות פחד גבהים שלא הכרתם קודם, ולנוס במעלית חזרה אל הקרקע. שימו לב לספרה 8 ונגזרותיה המשגשגת בנתונים המספריים של הבניין. ספרת מזל אולטימטיבית בסין.

    ליד מגדל ג'ין-מאו מתנשא גורד שחקים  גבוה יותר ברובע פודונג : המרכז הפיננסי העולמי של שנגחאי. 492 מ',  101 קומות. מכונה "פותחן הבקבוקים" על שום החלון בפסגתו. מרפסות תצפית בראשו. מדליה לעולים.

     

     

    מוזיאונים חדשים

    נפתחים כל הזמן. Long Muzeum בשני מקומות. YUZ Museum נפתח במאי 2014. הם מציגים לראווה אספנות מסיבית של אומנות מערבית ומזרחית, בעיקר עכשווית. Mingsheng Art Museum – נפתח ב-2010. Aurora Museum שנפתח ב-2013 ויש עוד. מוזיאונים פרטיים עם אוספים של אדם אחד. יש בשנגחאי אנשים עם כל כך הרבה כסף... במוזיאון תחנת הכוח – Power Station of Art –  התחילו להביא אומנות מכל העולם.

      

    ''

    Power Station of Art – תחנת כוח שננטשה והפכה למוזיאון. שילוב של כוח ואומנות בכניסה למוזיאון תחנת הכוח. בשנגחאי יש תקופות של fair mania: ביאנלה, טריאנלה בסבבים, כולם מתחרים על תשומת הלב.

     

    ''

    בחודשים אוגוסט-נובמבר 2013 נערכה ב- Power Station of Art תערוכה מסכמת: Portrait of the Times: 30 Years of Chinese Art

    התערוכה כללה מאות עבודות, רובן אייקוניות, המזוהות עם "אומנות סינית עכשווית" [ראו בפוסטים קודמים על מתחם האומנות 798 ועל מתחם צאוצ'אנגדי]. עניין מיוחד היה לעקוב אחר אומנים ועבודות שהודרו מן התערוכה. חלק בלתי נפרד מכל "דיל" תרבותי.

    בתמונה: ענת וילנאי תחת ההשפעה של עבודת הוידיאו Physique of Consciousness: Spiritual Fitness, 2011  ,MadeIn Company

     קבוצת אומנים הפועלת בשנגחאי מאז 2009 בראשות האומן Xu Zhen ,  

    30 דקות. תרגילי ההתעמלות התרבותית שבמבנה הגוף של התודעה מבוססים על תנועות שמקורן בריקוד, בהתעמלות, בריטואלים פולחניים, רוחניים ותרבותיים שנצברו במהלך ההיסטוריה האנושית. לצפייה של 6 דקות ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=eflDprEQ4qk 

     

    מרכז הימליה

    בניין מקסים. קצת בסגנון גאודי. קניון ענק עם כמה חללים של תערוכות מתחלפות.  

     

    ''

    מרכז הימליה מזכיר לי את הנקרות בסלעי הגיר בגווילין, דרום סין.

     

    מרכז כרזות התעמולה  Shanghai Propaganda Poster Art Center

    כל ההיסטוריה הסינית מעניינת. מה שהאנשים האלה עברו לא פשוט. מבחינה אומנותית הכרזות יפות. אני אוהבת את הסטייל. פרופגנדה היא תמיד יפה כי משקיעים בה. כמו בפרסומות.  

     

    ''

    צילום במוזיאון הכרזות. מרכז ייחודי יחיד בסין המציע אוסף של 6000 כרזות תעמולה מקוריות מ- 1949 ועד 1979.  

    כרזות גם בכתב. טרור בכתב. הצפה כאוטית של תעמולה ב"כרזות של סימניות גדולות" [dazibao] שכיסתה ובלעה קירות ובניינים. צילום שאני מצרפת לאוסף "אוריינות שצילמתי בסין".

    בספר המבקרים כתבתי בעברית: "השורשים דומים, אבל הצמרות התפתחו אחרת. ימים יבואו..., נירה, ענת ושושן".

     

    ''

    הו מאו-מאו, לו אך ראית, זוג חברות מארץ ישראל שנולדו שתיהן, איך לא, בקיבוץ. עם ענת וילנאי. ברקע, כרזות ששימשו לדברי Yang Peiming , אספן הכרזות ומנהל המקום: "ז'ורנל היסטורי. אמצעי ליידוע ולשימור הקולקטיב של אזרחי סין... מורשת תרבותית... איכות אומנותית יוצאת דופן שתהיה משמעותית לתמיד בהיסטוריה של אומנות סין". כרזות להאדרת רעיונות ולביצור השלטון. האדם הבודד והאותנטי לא בתמונה. עדיין שימושי בצפון קוריאה.

    בסוף הנסיעה שלנו לשנגחאי שמעתי את ענת מספרת לחברתה חגית בטלפון: "הלכנו מגלריה לגלריה, מתמונה לפסל. לא קנינו אפילו טישו. הכרנו קצת את הסצינה האומנותית של שנגחאי. שושן כל הזמן מצלמת ורושמת, אני מחכה לטיסה כדי לדבר איתה קצת."

     

    ''

    אומנות מהפיכה גם על בדים, מצעים, מפות שולחן וכיסויים בשירות הכריזה. צירוף של מסורת ומודרניזם קומוניסטי. הפרחים המעטרים הם פרחי אדמונית [מו-דן בסינית, peony באנגלית] – סמלה המסורתי-לאומי של סין. הסימניות הסיניות [מימין] מאחלות מזל ואושר [כפולים כמובן] לזוג שהתחתן. הציור שהתוסף לקלסיקה: המון מתפלל לשמש הזורחת, מריע לשמש-העם המושיע. קרי: מאו / הרפובליקה העממית של סין [החדשה] / המפלגה הקומוניסטית. הצבע המסורתי האדום גויס והועתק. המזרח הוא אדום. אין צורך לשאול: "למה האדום עז כל כך?"

     

     

    העיר לאן, בשמת? האם יש בעיר פוטנציאל לפרוץ לעולם?

    יותר גבוה, יותר קלאבים, מסעדות, אין לזה סוף. היא כבר פרצה לעולם. אין חברה שמכבדת עצמה בעולם שאין לה חנות או סניף בשנגחאי. אם את לא שם, איחרת את המועד. קפיטליזם וגלובליזם בהתגלמותו. בקרוב לא יהיו מזכרות שנוכל להביא מארץ לארץ.

     

    ואת לאן?

    בשנתיים הבאות אני שם. אחרי זה חזרה לניו יורק.   

     

    *

    לילות שנגחאי –   shànghǎi   - לאלף [גם] את שנגחאי

    את המתח שהעיר אוצרת כתבו והלחינו בשיר "לילות שנגחאי". להיט משנת 1949 בביצועה של Zhou Xuan – זמרת וכוכבת-על בקולנוע הסיני, בעלת "קול זהב" מעידן הגרמופון. המילים של השיר, ולא הלחן הקליל, רומנטי ומתקתק בנוסח מערבי של אותם ימים, מעמתות בין חיי הלילה ה"נשפיים", העליזים, הלא מחייבים והקלילים עד זנותיים של העיר לבין חיים מפוכחים ומהוגנים. מתח רווח בתרבות, שהתעצם בלהיט משנת 1949, כששנגחאי נאלצה לשנות את מי שהיא הייתה, בנוסח ארכיטיפי שבו אישה-זונה הופכת למורה. ועכשיו אל השיר: https://www.youtube.com/watch?v=JbTv4IjIYcQ . תלחצו על לשונית 'כתוביות' בתחתית המסך של הסרטון כדי לקרוא את המילים בתרגום לאנגלית. ייא שנגחאי...

    *

     

    שימושון

    מזג אוויר וביקור בעיר – חם, לח וגשום בקיץ, לחות קרה בחורף. רצוי להימנע מביקור ביולי [32 ויותר מעלות צלזיוס] ובינואר [8-1 מעלות צלזיוס]. בינתיים, בחורף אין הסקה מרכזית בבתים, והחימום בהם מוגבל.

     

    זיהום אוויר – עם עליות וירידות. בדרך כלל פחות חמור מהמצב בבייג'ינג. ב-6 בנובמבר 2013 ראינו שמש קודרת.

     

    מספר הטלפון של הקונסוליה של ישראל בשנגחאי – 21-62098008

     

    הגעה לעיר – מומלץ להגיע או לעזוב את העיר ברכבת המהירה. לתחנת Hongqiao מגיעות שלוש רכבות מהירות: שנגחאי-האנגג'ואו, שאנגחאי-נאנג'ינג ובייג'ינג-שנגחאי.

     

    מידע על העיר: אתרים, אירועים, סיורים, בילויים, אוכל, לינה, קניות

    טיים-אאוט שנגחאי: http://www.timeoutshanghai.com/

    מגזין מקוון לאירועים, מוזיאונים, גלריות  http://www.shanghai-detour.org 

    המדריך של שנגחאי: מידע שימושי, הכנות לטיול, מסלולים וטיולים  

    http://www.masa.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A9%D7%A0%D7%97%D7%90%D7%99/light/

    טיפים למטיילים  http://www.lametayel.co.il/%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99

    כולל מידע שימושי על העיר: אירועים, אטרקציות, קניות, סיורים, מלונות ולינה, מסעדות ואוכל ועוד.

    מידע על העיר ואתריה באתר של יובל נעמן –   http://www.yuval-naaman.com/travel/articles/china_shanghai.htm

    אתר הרדיו הבין-לאומי של סין בעברית: שנחאי –  http://hebrew.cri.cn/22/2012/05/04/2s11532.htm

    על אזור ש'ינטיאנדי - http://en.wikipedia.org/wiki/Xintiandi

      http://www.shanghaixintiandi.com/xintiandi/en/index.asp

    מתחם טיאנדזפאנג – Tiánzǐfāng http://en.wikipedia.org/wiki/Tianzifang

     

    שיט - שעה עד שלוש שעות. יציאה מהמזח ליד טיילת הבונד. מומלץ לשוט בשעת השקיעה.

     

    קניות

    אזורי קניות מומלצים בהמלצת אתר למטייל  

    http://www.lametayel.co.il/%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99++%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D

    שווקים בהמלצת אתר הרדיו של סין בעברית -  http://hebrew.cri.cn/1/2010/04/20/2s5250.htm

     

    לינה בעיר – בביקור ב-1991 לנו במלון שרתון. אז לא היו הרבה בחירות למערביים. בביקור באפריל 2010 לנו, סלע ואני, ב- Park Hotel, בסינית שמו שונה: 'מלון בין-לאומי' - Guójì Fàndìan. מלון משנת 1934, בעל ייחוד ארכיטקטוני והיסטורי בעיר. הארכיטקט ההונגרי László Hudec עיצב את המבנה המהודר בסגנון אר[ט]-דקו, ולעבודתו נודעה השפעה על הבנייה בעיר. מיקום מצוין, מול כיכר העם בקצה דרך נאנג'ינג. מרחק הליכה לאתרים לוהטים בעיר. מחיר: כ- 900 יואן לזוג. http://www.parkhotelshanghai.cn/online-reservation.html. חדר עם נוף לכיכר העם עשוי להיות יקר יותר.

    ענת ואני לנו ב- Hotel Equatarial. מלון 4 כוכבים סמוך מאוד למלון הילטון, ושילמנו 800 יואן לאדם בחדר נפרד ובקומה גבוהה, כולל ארוחת בוקר עשירה ומנעימה https://www.equatorial.com/sha/

     

    ''

    Park Hotel – שריד של ניחוח מערבי ב"פנינת המזרח". במילים חשופות: ניחוח טוב/מעיק של קולוניאליזם.

     

    ''

    מבט מחלון בחדר מלון  Equatarial – גם הכבישים קומות על קומות. כביש עילי מהיר, כבישי שירות, מהומת מכוניות, עיר מזדקרת, זיהום באוויר. "העיר הרעשנית".12 העצים משמאל גובלים בקצה הגן שהקיף בעבר את ביתו של אליס [אליהו] כדורי. בית האחוזה נקנה על ידי סוּנג צ'ינג-לינג, אשתו של סון יאט-סן, אבי האומה הרפובליקנית של סין. סוּנג הפכה אותו ל- Jinan Gongyuan "פארק הרוגע" עבור צעירים. 


     

    מלונות בוטיק בהמלצת בשמת לוין: Urban Hotel – טל': 21-51534600. http://www.urbnhotels.com/content/eat-drink

    מלון בוטיק חדש Cachet Boutique Shanghai – טל': 21-62179000     

    http://www.cachethotels.com/en/destinations/shanghai/overview 

    מדריך המלונות של שנגחאי - http://www.orientaltravel.com/hotels/Shanghai.htm

     

    מסעדות

    מרכזי הסעדה בשנגחאי –  http://www.tourschina.com/travel-shanghai/food-restaurant.htm 

    מסעדות שאהבנו:

    בלה נאפולי – מסעדה מערבית-איטלקית שתפגשו בה מקומיים ולא תיירים: Bella Napoli – Changle Road Restaurant

    Lane 946 #4 Changle lu (near Wulumuqi lu), Shanghai
    Tel: 021-6248 8985
    上海市长乐路946弄4号(近乌鲁木齐中路)

    שעות פעילות: 11:30 – 15:00, 17:30 – 23:00.

    The Urban Harvest – מסעדה במרכז הימליה, בקניון המקיף את מרכז הימליה לאומנות:

    B1-152, Himalaya Center 1188 Nong, Fangdian Road , Tel: 60456255; 60456256

    שעות פעילות: 10:00 – 22:00.

     

    מסיבות – במועדון Unico בבונד:

     Three on the Bund, 2/F, 3 Zhongshan Dong Yi Lu, near Guangdong Lu  中山东一路3号外滩三号2楼, 近广东路 Tel: 53085399

    מועדון ג'ז ומסעדה – Brown Sugar   טל': 21-53828998 Xintiandi Plaza   Building 15, Lane 181, Taicing Road.

     

    מספרה טובה ולא יקרה: Peter Salon & Spa –  80 Middle Urumuqi Road, Xuhui Area, Tel: 15821949203

     

    חנות ספרים – The Zhongshuge Bookshop – מקום לצלם? לקרוא? לקנות ספרים? רחוק ממרכז העיר. דלת הכניסה לחנות מעוצבת בסגנון גותי.    930, Lane 900, Sanxin North Road, Thames Town, Songjiang district. Tel: 21-6766-1899 10:00-21:00. כתבה וצילומים על החנות: http://usa.chinadaily.com.cn/culture/2013-05/20/content_16511274.htm

     

    שנגחאי ויהודים – ברובע חונג ציאו – Hong Qiao – בית כנסת ומוזיאון יהודי [ברחוב  Chang Yang lu, 62; טל': 21-65120229; 21-65415008] ואנדרטה בגן על יד מלון OCEAN. סיור להכרת שנגחאי היהודית עם דביר בר-גל, טל: 13002146702. אתר הקהילה היהודית בשנגחאי  - http://www.shanghaijewishcenters.com/

     

    האתר של בשמת לוין -  http://www.basmatlevin.com

     

    הסטודיו של בשמת לוין –  MOGANSHAN ROAD (M-50), BUILDING 4, ROOM 215    [ראו במפת המתחם].

     

    *

     

    הרשומה מוקדשת באהבה ובהוקרה לבשמת לוין, ענת וילנאי ונירה פורן. 

    ______________________________________________________________

    © כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לכותבת ד"ר שושן ברוש-ויץ. הרשומה לקוחה מספרי על חיי בסין "למה האדום עז כל כך?" [בהכנה].

     

     1. אפשטיין, ג'ניפר קודי. הציירת משנחאי. מאנגלית: מירית בר-אילן. תל-אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2011, עמ' 306.

    2. Pu Jie.  Double Vision: Pu Jie on Chinese Contemporary Art, History and Society. translated by Daniel Ho. Victoria: Australia China Art Foundation, 2012.

    3. בָּק, פרל. פיאוני. מאנגלית: ש' פרמינגר. תל-אביב: פֶּן הוצאה לאור, ספרי חמד, ידיעות אחרונות, 2013.

    4. הארפר, דמיאן וחוב'.  העולם: סין. מסדרת מדריכי לונלי פלנט. תרגום: ל' אדליסט וחוב'. תל-אביב: שטיינהרט-קציר, 2012, עמ' 207.

    5. הריסון, קתרין. כיסא הקשירה או ביקור מטעם האגודה לשחרור הרגל. תרגום מאנגלית: אלינוער ברגר. תל-אביב: עם עובד, 2001, עמ' 15, 16, 81, 83, 157, 228.

    6. הציירת משנחאי, עמ' 375. 

    7. שם, עמ' 43. 

    8. שם, עמ' 328.

    9. שם, עמ 204, 422.

    10. Halliday, Jon and Chang, Jung (2007). Mao: The Unknown Story. London: Vintage Books, p. 594.

    11. כיסא הקשירה, עמ' 161, 49.

    12. הציירת משנחאי, עמ' 306.

     

    *

    חלק א של הרשומה ראו:   http://cafe.mouse.co.il/post/3148214/?last_method=edit

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין