עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שולחן לשניים

    עדי רימל יוצאת לאכול ומספרת על זה

    0

    ארוחה מכשפת בבאבא יאגה

    3 תגובות   יום חמישי, 11/9/14, 21:29

    העולם הקולינרי ידע תמיד לדבר בשפת הטרנד: טרנד המסעדות הסיניות של שנות השמונים עם האגרול והרוטב הזרחני האדום, טרנדבהסושיות שהפך כמעט למנה הרשמית של ישראל, טרנד מסעדות השוק וכמובן טרנד הטאפאסים ומנות החלוקה מהים התיכון. משום מה, לא תפס כאן מעולם טרנד האוכל הרוסי. המסעדות הרוסיות מתפקדות פעמים רבות כאולמות אירועים עם המון וודקה ומיונז, ולמרות העלייה הרוסית הנכבדה, קשה לומר כי האוכל הרוסי התאקלם והפך להיות "אחד משלנו". יתכן והדבר נובע מהאקלים הארץ - ישראלי שמתאים פחות למנות הכבדות, ויתכן כי הסיבה נעוצה במרכיבי המנות והצירופים שאינם כשרים (גדי בחלב אמו וכו'). כך או כך, האוכל המזרח אירופאי בכללו סובל מיחסי ציבור נחותים ולא בצדק.מכנים אותו אפרפר, חסר תבלון ומשעמם. ובכן, מי שעדיין חושב כך, מומלץ לו כי יסור בדחיפות למסעדת באבא יאגה התל אביבית וילמד כי אוכל רוסי ועונג קולינרי יכולים לדור  בכפיפה אחת.

     

    ''

     

    באבא יאגה (הנקראת על שם מכשפה מיתולוגית, שעל פי האגדה גרה בבית עץ העומד על כרעי תרנגולת.... ויש האומרים שנקראת על שם החמות של אחד השותפים), מציעה תפריט מגוון עם הרבה מנות רוסיות מסורתיות לצד מנות מהמטבח הצרפתי ומעט מהמטבח האיטלקי. בצהריים יש עסקית מרחבי אירופה ובערבים יש גם הופעות ג'אז, שנסונים צרפתים או גיטרה ספרדית. אגב פס הקול המושמע במסעדה אינו כולל שירים רוסיים, ובכלל- האווירה  אינה עממית אלא משדרת יוקרה ואלגנטיות ...עם מבטא רוסי.

    שפית המסעדה, מריה פיסנץ, הפרוטוטייפ של האימרה גם יפה וגם אופה, מספרת כי מאז הניצחון שלה בסדרת הריאליטי "רויאל שף", פוקד את המסעדה גם קהל שאינו רוסי. "החלום שלי, שיבואו לפה יותר ויותר "צברים" ויכירו את המטבח הזה, שנעשה בהרבה אהבה". היא אומרת.

    ואכן, בביקורי במקום, הבחנתי במשפחות רבות שבאו בשעת צהריים וישבו בחצר הקסומה, שנותנת תחושה כפרית בלב תל אביב, או בחלל הפנימי המהודר, המתאים גם לאירועים חגיגיים. גם השירות פה הוא מקצועי: כאן לא יגמגמו בקשר למרכיבי המנות: ניכר כי כל מלצר ומלצר מכיר את המנה על בוריה ואף מתגאה בה. ומילה טובה נוספת לגבי השירות: כאשר התחלפה המשמרת, המלצרית המקסימה שלנו עברה בין כל השולחנות והציגה את המלצר החדש שישרת אותנו מכאן והלאה. שאפו.

    אני לא מכירה את המטבח הרוסי, אך המטבח של סבתי הליטאית היה חביב עלי מאד. ובדיוק כפי שנהג סבי לאכול מדי בוקר, גם כאן הוגש לחם רוסי דחוס עם חמאת שום שמיר (12 שקלים).

     

    ''


    את הלחם אכלנו לצד ירקות כבושים תוצרת בית (26 שקל) - כרוב, מלפפונים  בשום ושמיר כמובן, לצד העגבנייה הטובה והטעימה ביותר שתוכלו לאכול מבלי להעליב חלילה את סלט העגבניות של רושפלד.

    את הארוחה ליווינו במיץ מורס (72 שקל לקנקן) - מחיר לא זול למיץ מופלא  מסורתי, שהחליף אצלנו את כוסית היין בשל טעמו המרענן והייחודי על בסיס פירות יער, לימון ונענע.

    על השולחן עלו כמה ראשונות:

    גרבלקס (48 שקל) - סלמון טרי בכבישה קרה באיכות מעולה ובכמות נדיבה, מוגש עם לביבות תפוחי אדמה שמנמנות (שונות מהלאטקס הדקיקות) וכמובן, גבינת שמנת . מנה שגם הילדים נהנו ממנה מאד.(לחם שחור, חמאה, סלמון, שמנת ולביבה ביד השנייה..... כל מילה מיותרת).

     

    ''

     

    פארשמק (68 שקלים)- זו מנה שילדים לא השתגעו ממנה אך לי היא העלתה זיכרונות מבית סבתא. הפארשמק היא מנה מהמטבח היהודי  הרוסי, הקלאסי. זהו למעשה סלט או ממרח ,אם תרצו, מדג מטיאס טחון, בצל, תפוחי-עץ סמית, ביצים וחמאה. גם סבתי הייתה מכינה גרסה דומה, מלוחה יותר, ושנים לא טעמתי אותה. הו סבתא סבתא....כמה אני מתגעגעת. המנה הזו הייתה עבורי סוג של התרגשות, געגוע לעולם שהיה ולא יחזור.

     

    ''


    בורשט 42 שקלים- מרק אוקראיני מסורתי מסלק, קוביות סינטה, בצל, גזר, כרוב לבן, תפוחי אדמה ועגבניות, מוגש בליווי שמנת חמוצה, לחם הבית וחמאת שום שמיר. למען האמת מעולם לא טעמתי בורשט חם. ואני חייבת לציין כי זה אחד המרקים העשירים והמנחמים שיש. לכל הטוב שהיה בקערה, הוספתי גם את השמנת, מה שהפך את המנה לוורדרדה (ניסוי נחמד בשילוב צבעים). אם אתם רוצים להכיר מטבח רוסי במיטבו, זו מנת חובה לא רק לחובבי הסלק.(הסלק לא מאד דומיננטי כאן).

     

    ''

     

    בעלי, שהפך לצמחוני, זכר בערגה את הבורשט בבאבא יאגה ולכן הצטער לשמוע כי אי אפשר להכינו ללא בשר, יחד עם זאת, מסתבר שיש מרק סלק נוסף שאינו מופיע בתפריט:

    צבילניקי-מרק סלק קר (38 שקלים) - הגירסה היהודית לבורשט הרוסי המסורתי. מוגש בתוספת מיץ לימון, סוכר, ביצה קשה ושמנת מתוקה, ללא תוספת בשר. בניגוד לבורשט המסורתי המוגש חם לשולחן, הבורשט הקר- כשמו כן מוגש קר והוא חמצמץ ומרענן. בעלי ממש התענג עליו. ואני חייבת להודות כי הוא הרבה יותר טעים מהמרק שזכור לי מילדותי.

     

    ''

     

    קוקי סאן ז'אק (68 שקלים) -  מנה שאינה רוסית מסורתית והיא חדשה ועדיין אינה מופיעה בתפריט. הסלט שכולל עלים ירוקים ותפוח, אינו מעניין במיוחד אבל הקוקיות מוגשות כאן ברמת עשייה מדויקת יחד עם רוטב פשוט של שום, לימון ושמן זית. תענוג צרוף לחובבי הצדפה. בכלל, יש לציין כי איכות פירות הים כאן היא מצוינת.

     

    ''


    לעיקריות הזמנו שתי מנות מהמטבח הרוסי, ושתיים מוכרות יותר ממטבחים אחרים: 

    ורניקי (68 שקלים) - כיסוני בצק ממולאים במחית תפוחי אדמה ובצל מטוגן, מוגשים, איך לא, עם שמנת וחמאה . זו אחת מהאפשרויות הצמחוניות המועטות בתפריט, אך היא עלתה על כל הציפיות: בצק בעובי מושלם ששמח מאד להשתדך לבצל המטוגן שהוא חובה בוורסיה היהודית ולשמנת, שאולי לא טובה לגזרה, אבל מצוינת לכיסונים.

     

    ''


    ביף סטרוגנוף (98 שקלים) -רצועות פילה בקר עשויות ברוטב שמנת פטריות, מוגש בליווי פירה תפוחי אדמה. מנה מהמטבח הרוסי (שגם הצרפתים לוקחים עליה בעלות). קלאסיקה עשירה ודי כבדה, שלא הצלחתי לסיימה למרות שהייתה טובה מאד. הרוטב השמנתי על הפירה הוא שחיתות לשמה. כזו שתנחם כל יגע וחפוי ראש.

     

    ''


    הבנות, שחששו לנסות את ההארד קור הרוסי (ולמרות זאת ביקשו שוב ושוב לחלוק עם אמא את הפירה בשמנת), הזמינו מנות שמוכרות להן:

    לינגווני פירות ים (98 שקלים)- פסטה לינגוויני עם מולים, שרימפס, קלמרי ותמנונים, מבושלת ברוטב שמנת, שום, יין לבן ופרמז'ן. מנה עם רוטב גבינתי עשיר, שהיה מצוין גם בחימום בבית, כיון שהקטנה לא יכלה הייתה לסיים את המנה מפאת גודלה. .

     

    ''


    קוקטייל פירות ים
     (128 שקלים) - מנה נפלאה ששווה את מחירה, כיון שאיכות פירות הים כאן היא משובחת והכל מוגש בנדיבות. במחבת נחים להם סרטנים, מולים ענקיים, טייגר שרימפס על קליפתם, קלמרי ונתחי תמנון ברוטב שמנת, שום ואגוז מוסקט. לחובבי פירות הים ההנאה מובטחת ביג טיים. אני עזרתי לילדה במלאכת הפיצוח, והיא "קטפה את פירות" עבודתי (פירות ים ליתר דיוק).

     

    ''


    אז מה לקינוח?  הקינוח המוכר והידוע הוא ורניקי דובדבנים (72 שקלים), שהוא בעצם אותו כיסון עדין הממולא תפו"א, כאן בגרסת הקינוח עם דובדבנים. המנה די חמצמצה, וניתן להמתיקה עם סוכר המוגש בצד. אני העדפתי להערים עליה שמנת, שגם היא, מוגשת כאן (כמו בכל מנה כמעט), ויחד עם הרוטב העדין, זו חגיגה בחמוץ מתוק.יש לציין כי את הקינוח ניתן לחלוק בקלות כיון שהוא כולל מספר לא מבוטל של כיסונים.

     

    ''


    אבל הקינוח המנצח הוא ללא ספק עוגת שכבות דבש (38 שקלים) - שהיא אחת מעוגות הדבש הטובות שאכלתי, וטעמה שונה מכל מה שהכרתם. העוגה המסורתית עומדת בקירור יומיים כדי שהבצק הפריך יספוג את טעמי קרם החמאה והדבש המופלא. העוגה מוגשת לצד פירות יער חמצמצים המאזנים את המתיקות. עם כזו עוגת דבש, מובטחת לנו שנה מתוקה ונפלאה.

     

    ''


    אווירה - אירופאית קלאסית.

    למי כן: למי שסקרן להכיר מטבח אחר, וגם למי רוצה מנות מוכרות יותר מבוצעות ברמה גבוהה. מתאים לחגוג יום נישואין או יום הולדת.

    למי לא: למי שמחפש אוירה צעירה ואוכל קליל.

    כשר: לא

    חנייה: מאד בעייתי. מצאנו חנייה כרבע שעה הליכה מהמסעדה.

    שורה תחתונה: סנוב, פארמשאק כבר אכלת????

    גילוי נאות: הייתי אורחת המסעדה.

    באבא יאגה

    כתובת: רחוב הירקון 12 תל אביב. טלפון : 03-5175179

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אתר של המסעדה www.babayaga.co.il
        11/9/14 21:58:
      זו בהחלט ארוחה שמתאימה לחגיגה כלשהי. תודה :-)
        11/9/14 21:44:
      נראה טוב, אפילו טוב מאוד. למרות שיקר למדי, כך שלא נלך לשם ביומיום, אבל לחגוג ארוע כלשהו...כן, בהחלט ננסה.

      ארכיון

      פרופיל

      עדי_רימל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין