עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    טיפות אחרונות של שמש

    17 תגובות   יום שני, 8/9/14, 23:48

    טיפות אחרונות של שמש. זה מה שקיבלנו בסוף השבוע, אחרי כמה ימים של צינת בוקר מרעננת, תזכורת למקום בו אנחנו חיים. את הפינוק הזה, של צהריי יום א' עם 27 מעלות, ניצלתי לביקור ראשון באחד האתרים הכי מפורסמים בוונקובר, מקום שטרם יצא לי לבלות בו יום של קיץ, בדיוק המקום לסגור בו שבוע ראשון של שביתת בתי הספר, שביתה שאיתה מתמודדים ההורים בבריטיש קולומביה מאז ה 13 ליוני. גם חודשיים של קיץ חם לא עזרו לשני הצדדים להגיע לעמק השווה. עכשיו, כאשר תמונות החזרה לבית הספר מגיעות מכל רחבי העולם, ואצלנו צעקת ההורים הכועסים עולה לשמיים, עכשיו מורידים הצדדים את הכפפות. משרד האוצר הדליף לתקשורת חלקים מדפי הדרישות של המורים, למשל כמה מאסאז'ים מגיע לכל חבר בשנה. המורים דבקים בעמדתם שהמאבק הוא על כיתות ועל מורים ובמיוחד עוזרי מורים כדי לטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים. כמו שאין בבריטיש קולומביה בית משוגעים, כך אין כאן חינוך מיוחד, ילדים בעלי צרכים מיוחדים לומדים ביחד עם בני גילם בליווי של עוזרת מורה צמודה. אירגון המורים רוצה עוד עוזרות כאלו בכיתות הלימוד. האוצר אומר שסך דרישות המורים יעלו לפרובינציה 2 מיליארד דולר לאורך החוזה המוצע. האוצר רוצה שש שנים, המורים רוצים רק חמש. אולי הנתון המעניין ביותר שיצא מין הסכסוך הזה אל התקשורת, היא הציטוט ב "גלוב אנד מייל". על פי העיתון הלאומי המכובד אירגון המורים של BC יצא לשביתה 52 פעמים משנת 1987, הוא עשה זאת תחת ממשלות שייצגו שלוש מפלגות שונות וארבע ראשי פרובינציה שונים, מספר השביתות של BCTF בטווח הזמן של 35 שנים הוא חסר תקדים בכל האיגודים המקצועים בקנדה מחוף אל חוף". לפחות עכשיו כשהשרוולים קופלו והסכינים החדות כבר מונפות באוויר, נמצאה נוסחה שמונחת על השולחן, סביר להניח שבעוד כמה ימים יכריזו על החתימה. סכסוך העבודה הזה לא עושה נוח לאף אחד. שלא לדבר על הכסף הרב שנשפך. הממשלה מפצה את ההורים בתשלום יומי של 40 דולר עבור כל ילד מתחת לגיל 12, מורים רבים שאיבדו את מטה לחמם מציעים לטפל בילדים בביתם תמורת...ניחשתם, 40 דולר ליום לילד. חברי אירגון אחרים מאשימים את המורים הללו בבגידה באיגוד ומאיימים להלשין על שוברי השביתה. כל הדרמה הזאת מתחרשת ברשת האינטרנט, בזמן שהצדדים מתגוששים בחדרי הישיבות. לנו בתור הורים נישאר רק להתפלל שכולם ירדו כבר מהעץ הגבוה הזה ואולי, אולי יצליחו להחזיר את הילדים לבית הספר – כנראה – בראשון לאוקטובר. אמן.

    http://www.timescolonist.com/b-c-education-minister-pans-binding-arbitration-to-end-teachers-strike-1.1344619  

     

    **

    בהרבה מאוד תחומים הקנדים נראים אדישים למתרחש סביבם. למהגרים חדשים – ושוחחתי עם לא מעט כאלה בחודש האחרון – זה תמיד נראה כאילו המקומיים חיים בבועה, אבל יש מקומות בהם הקנדים יתרעמו בקול וגם יכעסו, אפילו מחוץ לזירת ההוקי. בתור מי שהיה חלק ממהפכת האינטרנט של עולם העיתונות הישראלית, אני זוכר איך עניין הטוקבקים הפך לאישיו מרכזי בזירה התוססת של הדיון הציבורי בישראל. האינטרנט בישראל הוליד את "הטוקבקיסט" ואת הטרול ואת "אחד שיודע". עיתונים בקנדה יכולים רק לחלום על דיונים ארוכים כמו שמתנהלים באתרים ישראלים. חוץ מדיוני ההוקי שמעוררים גלים של תגובות, ידיעות בחדשות היומיות בקושי מדגדגים את דעת הקהל המקומית. כנראה שצריך היה מישהו בעל ניחוח ישראלי כדי לעשות את זה לקוראים הקנדים. הכוכב של השבוע עונה לשם שי טופז והכתבה עליו בוונקובר סאן גררה לא פחות מ 43 תגובות נזעמות. איך זה קרה? ובכן הקיץ כידוע הוא עונת החתונות, וחלק מהפרובינציה שלנו מורכבת מהמון איים קטנים ושלווים באוקיינוס הפסיפי. באיים הללו חיים כל מיני טיפוסים. מר טופז מצא את חייו באי סולט ספרינג ואפילו מצא שם אהבה חדשה העונה לשם קליר פרסנדה השניים תיכננו למסד את הקשר וקבעו את החופה למוצאי שבת בחוף הים. המשטרה הפדרלית הגיע למקום ועצרה את מר טופז תחת צו שהוציא שופט פדרלי, אחרי שהחתן נמנע מלשלם מזונות בסך 7000 דולר. את ליל הכלולות שלו בילה מר טופז בבית המעצר שבאי, האורחים הלכו הביתה מאוכזבים והכלה נותרה לבדה. טופז, בן ה 47, אב לשניים שעובד בחברת תקשורת בינלאומית, סיפר כי התחנן בפני השוטרים אך הם אפילו לא הודיעו לכלה על דבר מעצרו. ביום ראשון בבוקר סיפר טופז לשופט (בשימוע טלפוני) כי לא ידע על 4 צווי המעצר שהוצאו נגדו. נו איך הוא ידע, הוא חי על אי מבודד. אורחי החתונה אספו עבורו 1400 דולר והוא שוחרר בערבות, החתונה יצאה אל הפועל ביום א'. הסיפור עורר כאמור הרבה תגובות נזעמות של קנדיות כועסות שמזהירות את הכלה הצעירה מפני החתן החדש שלה. אין מה להגיד, כנראה שיש ישראלים שיש להם את היכולת הזאת. אבל תמיד הרבה יותר קל לטעון שהעולם כולו נגדנו. http://www.vancouversun.com/news/Groom+whisked+away+from+wedding+jail+failing+child+maintenance/10160437/story.html#ixzz3BnlYDXvd

     

    **

    מצד שני, באמת יש הרבה אנשים בעולם שמנצלים את הרגשות שלהם כלפי ישראל והישראלים כדי להסתיר כל מיני דברים שלא נעים להודות בהם. הנה עוד ריקושט קטן ממבצע "צוק איתן" שהגיע עד לפרלמנט הקנדי, שם התפטרה בסוף אוגוסט חברת הפרלמנט סאנה האסיניאה ממפלגת המיעוט הסוציאליסטית NDP. סיבת ההתפטרות המפתיעה היא תמיכתו של ראש המפלגה, טום מולקייר, בעמדת ישראל בסכסוך בעזה. האסיניאה היא ממוצא תוניסאי והיא נבחרה לפרלמנט במסגרת "המהפכה הכתומה" שכיסתה את מונטריאול בקיץ 2011, אבל מאז נולדו לה שני ילדים, והפרלמנטרית בת ה 39 הופיעה בסך הכל ל 8.7 אחוז מכלל ההצבעות בבית הנבחרים. מקורבים למולקייר סיפרו להפינגטון פוסט כי "האסיניאה מעולם לא אמרה מילה על הסכסוך הישראלי – פלשתינאי, היא רק מנסה לכסות על העובדה שיש לה את רקורד ההצבעה הגרוע ביותר בבית הנבחרים של קנדה". זה נהדר שיש עניין ישראלי שאפשר להפוך אותו לקרדום לחפור בו, העיקר ששלוש השנים שלה בפרלמנט נכנסו לספרים והפנסיה שלה תמשיך לתקתק מדי חודש על חשבון משלם המיסים הקנדי.

    http://www.huffingtonpost.ca/2014/08/20/sana-hassainia-ndp-independent-israel_n_5695159.html?utm_hp_ref=canada-politics

     

    **

    את עונת הכדורגל הקיצית הזאת אני מסיים עם כפות רגליים מפורקות, לא כאבים נוראים כמו שקראתי בסיפור הטרגי של החלוץ הארגנטינאי הפנטסטי גבריאל באטיסטוטה, אבל עדיין כאבים. http://www.haaretz.co.il/sport/world-soccer/.premium-1.2423508 כנראה שאותות העבודה הקשה של החודשים האחרונים מתחילים לתת סימנים על הדשא. מזל שהעונה מסתיימת, עוד הצלחתי להוציא שער יפיפה לפני שבועיים, אחר כך בישלתי גול קל לשלומי ג. והשבוע עוד אסיסט נפלא מקרן לרני. אבל הסך הכל לא היה מרשים. הרגלים צריכות מנוחה. העובדה שאני משחק בלי עדשות מגע, מורידה עוד שניה מזמן התגובה לכדור ולכן כמו קנדי אמיתי אני מתנצל בפני כל מי שלא קיבל ממני הגבהה מדוייקת או פס לרגל, קורה לכולנו. אבל כשאני עם המשקפיים אני עדיין רואה משחק מצוין, אני אפילו בין האחרונים שראו את הקבוצה שלנו, הוויטקאפס מבקיעים גול במגרש. הקיץ של המועדון שלנו היה שחון במיוחד, עם ניצחון יחיד בעשרת המשחקים האחרונים, ועכשיו רצף של 411 דקות מבלי למצוא את הרשת. בסוף השבוע הם פגשו את מוליכת המזרח, די.סי יונייטד לעוד 90 דקות נטולות שערים. לפחות שם מצאתי פתרון פוטנציאלי למאמן נבחרת ישראל בכדורגל, אלי גוטמן, שיוצא בחודש הבא לקמפיין היורו. הבלם האחורי של וושינגטון הוא בחור בשם סטיב בירנבוים, הוא בן 23, 188 סנטימטר, נולד בניופורט, קליפורניה. בלינק אולי אומרים שהוא קשר, אבל בפועל הוא מנווט את ההגנה השניה בטיבה ב MLS והוא עושה את זה תמורת 85 אלף דולר בעונה. אם ברקוביץ או גולדהאר או יענקל'ה שחר מחפשים עוגן יציב בעמדה הזאת, העונה נגמרת עוד חודש וחצי. אם האיראנים יכולים לגייס את סטיבן ביתאשור מקליפורניה לנבחרת שלהם, גם אנחנו יכולים. עדיף לפני שהוא מקבל זימון לבוגרים של נבחרת ארה"ב. פנחס, לטיפולך המהיר אודה. http://en.wikipedia.org/wiki/Steve_Birnbaum  

     

    ** אם עוד לא הלכתם לראות את THE F WORD אולי תשמחו לדעת שבישראל יקראו לו "אולי בכל זאת" והוא יופץ בארץ הקודש בשבועות הקרובים.

    https://www.youtube.com/watch?v=A86JGbBEaBk  

    בנתיים השבוע פורסמה התוכניה הרשמית של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של וונקובר שהמהדורה ה 33 שלו תצא לדרך ב 25 לספטמבר. הסרטים שייצגו את ישראל הם "אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא ו "הגננת" של נדב לפיד. זוהי ירידה של חמישים אחוז במספר הסרטים הישראלים בפסטיבל לעומת השנה שעברה. אבל אנחנו קנדים, אנחנו אומרים תודה על כל מה שנותנים לנו. מועדי ההקרנות המדוייקים נמצאים באתר הפסטיבל שיקרין 353 סרטים מ 65 מדינות שונות, בהן 223 סרטים ארוכים ו 130 סרטים קצרים. הסרט של הצוות שלי לא הספיק להכנס לרשימה, אבל אולי נספיק להגיע לפסטיבל הסרטים היהודי בחודש נובמבר. זכרו את השם: "פתק בעץ האלון". http://archive.viff.org/e-blasts/viff/2014/Sept3HighlightsPR.html

     

    **

    לא נשכח להזכיר כי החגים מתקרבים ואם אתם מחפשים מתנה בעברית מוונקובר, או אתם זקוקים להעסיק את הילדים במשהו עם 40 הדולר ליום שהממשלה נותנת לכם, "הנסיך השגרתי" בעברית, רק 6 דולר (לא כולל משלוח) וזכה להמלצות חמות משלל אמהות יהודיות מוונקובר וישראל. נסו ותהנו. https://www.createspace.com/4447251  

     

    **

    אז אחרי שבוע סוער שכזה, אם כל כך הרבה מידע ואינפורמציה בראש, ועם יום א' ראשון של פוטבול אבל 27 מעלות בחוץ, ביום שכזה צריך האזרח הגלובלי לנקות את הראש. לפני שנתיים ביום העבודה טיפסתי לראשונה לפסגת הגראוס והכרזתי "למות או לכבוש את ההר" (http://cafe.mouse.co.il/post/2719607/) אבל הקיץ הזה היה הרבה יותר מפויס. לכן כאשר הייתי צריך להחליט איפה לבלות את יום השמש האחרון לעונה, רצוי במקום שעוד לא הייתי בו בתשע השנים שלי בוונקובר, התשובה הייתה די ברורה. חוף רק (wreck beach) שבקצה האוניברסיטה, הוא המקום הנכון להעביר בו כמה שעות של שקט נפשי. חוף האוניה הטבועה משתרע על פני 7.8 קילומטר והלבוש בו הוא אופציה מה שהופך אותו לחוף הנטורליסטים הגדול ביותר בצפון אמריקה. החוף היה מלא בבני אדם מכל העולם, האווירה הייתה כיפית להדהים. פתאום כל השטויות על התמונות של ג'ניפר לורנס נראות מגוכחות. כראוי לאזרח ותיק שכמוני תוך שעתיים מצאו אותי אנשים שאני מכיר ועברתי למעגל שלהם. היה קסום ושקט ורומנטי, קיבלנו שמש לכל הסתיו. ומה אני אגיד לכם, "בהאחזות הנח"ל בסיני, הרבה דברים יפים ראו עיני". יהיה נחמד לחזור לשם גם בקיץ הבא.

     

    **

    ג'ימס נולדו בשנת 1982 במנצ'סטר אנגליה. הקיץ יצא להם תקליט חדש, "ממשיך הלאה" הוא הלהיט הראשון מתוכו שחצה הקיץ את חצי מיליון הצפיות. אתם מוזמנים להנות. רק דבש חברות וחברים. רק דבש.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/14 17:10:

      צטט: גילהסטחי 2014-09-12 13:36:02

      איש, איזו חוויה מופלאה זו לצלול לתוך הסיפורים שלך, שמכילים ניצוצות קסומים וצהלולי שמש. שילוב המתיקות והחספוס מעניקים תחושת תנועה תוך כדי אהבה. מאחלת שהמרחבים בלבך ימצאו תמיד את השלמות והאיזון. נעמת לי מאד, תודה

      בשמחה רבה, גילה, משתדל תמיד לחפש איזון, גם בשמש וגם בשלג. שבת שלום גם לך.

        12/9/14 13:36:
      איש, איזו חוויה מופלאה זו לצלול לתוך הסיפורים שלך, שמכילים ניצוצות קסומים וצהלולי שמש. שילוב המתיקות והחספוס מעניקים תחושת תנועה תוך כדי אהבה. מאחלת שהמרחבים בלבך ימצאו תמיד את השלמות והאיזון. נעמת לי מאד, תודה
        12/9/14 00:11:
      תודה לך יסינראל, מבטיח לבדוק. שבוע נפלא!
        11/9/14 08:11:
      יפה לך באור, בצהוב, בירוק ובכחול... מציאה :-) ואם תתגעגע לשמש אולאפור אליאסון סידר לאירופאים המוצלים שמש חסודה ב"פרויקט מזג האוויר" https://www.youtube.com/watch?v=-dFOphuPqMo מרהיב. שנה טובה
        10/9/14 17:17:

      צטט: face 2014-09-09 21:10:06

      לגמרי דבש הקליפ (ואני מתכוונת לא רק למוסיקה אלא לקליפ כולו) על הסרט שיש לו כבר שם בעברית.. אחרי שאראה כמובן. ושנה טובה עוד תאוחל בזמן. נסיך. לא שגרתי. נסיך ענק!! תודה :)) 

      שמח שאהבת פייסצ'וק שמח לראות אותך שוב כאן, את גורמת לי להסמיק.

        10/9/14 17:13:

      צטט: באבא יאגה 2014-09-10 12:41:27

      האנימציה בקליפ נפלאה ועצובה, כמעט כמו סוף קיץ

      אני לתומי חשבתי, באבא, שיש מקומות שבהם סוף הקיץ הוא הקלה גדולה.

        10/9/14 12:41:
      האנימציה בקליפ נפלאה ועצובה, כמעט כמו סוף קיץ
        10/9/14 02:28:

      צטט: שטוטית 2014-09-10 02:08:45

      אז עוד מעט חורף בוונקובר. דבש :)

      מה זה, ככה את מדלגת על הסתיו? אצלנו ארבע עונות זה ארבע עונות. אין חפיף. תודה שבאת :)

        10/9/14 02:08:
      אז עוד מעט חורף בוונקובר. דבש :)
        9/9/14 22:32:

      כיוון שאין לי מה לומר,
      אז אני מביאה כמה ענתיקות לסוף הקיץ

      ''

       

      ועוד 

       

       

      ''

        9/9/14 21:10:

      לגמרי דבש הקליפ (ואני מתכוונת לא רק למוסיקה אלא לקליפ כולו) על הסרט שיש לו כבר שם בעברית.. אחרי שאראה כמובן. ושנה טובה עוד תאוחל בזמן. נסיך. לא שגרתי. נסיך ענק!! תודה :)) 

        9/9/14 17:06:

      צטט: דוקטורלאה 2014-09-09 11:37:49

      נהניתי מכל החומר שהבאת. המוזיקה והחוטים היו חווייה מיוחדת במינה. באשר למורים ולשביתות. הוזמנתי לכיתה של אחד מנכדי, הגר בעיר מסודרת, כדי להרצות על המשוררת לאה גולדברג. כתלמידה וגם כמורה לא ראיתי בחיי מחזה שכזה. על הספסל הראשון ישב ילד ולידו אשה חרדית היא הסייעת שלו. אחר כך ישבו שני בנים בעלי הפרעת אישיות, כל הזמן שלפו חפצים מתיק בית הספר ואחר כך הכניסו אותם. אחד מהם נשכב על הילקוט העמוס. בסוף הכיתה היתה שורה של תלמידים מוכשרים. פרט לשורה זו, שעיקרה היו בנים, שאר התלמידים סבלו מהפרעות שונות. וזו כיתה רגילה, לא כיתה טיפולית. אינני מקנאה בנכדי החייב ללמוד בכיתה כזאת. אגב, כך נראות גם שאר הכיתות. ולשנה החדשה - איחוליי הלבביים לבריאות טובה, להנאה ולהצלחה בכל מעשי ידיך.

      תודה רבה ד"ר לאה, באמת סיפור מעניין. אצלנו הדברים כנראה יותר מסודרים מהעיר המסודרת שבה ביקרת. הילדים מקוטלגים על פי הגדרת ההורים בטופס, בתור בעלי צרכים מיוחדים ועל פי המספר שלהם, הנהלת בית הספר מסדרת את כיתות הלימוד ואת עוזרות המורה. כך הילדים שלי זכו ללמוד בחברתם של תלמידים הסובלים מכל מיני בעיות, נכים בכיסאות גלגלים, חרשים, מוגבלים שכלית ואחרים, אבל הם תמיד במספר מצומצם ותמיד מלווים בסייעת. והילדים לומדים לקבל אותם כחלק אינטגרלי מכיתת הלימוד והחברה הכללית. שנה טובה ומתוקה גם לך ולמשפחתך.

        9/9/14 16:59:
      הי גלית, אין לי כלים מדעים למדוד אם יש קשר או אין קשר, מה שבטוח הוא שנמצא נושא שמרתיח את הקנדים. את "התבגרות" כולם משבחים, אבל טרם מצאתי 162 דקות פנויות בלו"ז בשבילו. אני אלך לראות את "אפס ביחסי אנוש" בסוף החודש, אקבל אותו באהבה למרות ששוב מדובר בעוד הפקה של משרד הביטחון. MASH לבחורות..נכון?
        9/9/14 15:48:

      באמת יש קשר בין ישראליותו של מר טופז לקצף שיצא עליו? אולי זה פשוט בגלל שהוא deadbeat, וכאלה יש מכל העדות.

       

      לך תראה את אפס ביחסי אנוש. זה מקרה נדיר של הסכמה בין המבקרים לקהל (וביני).


      את Boyhood ראית כבר?

        9/9/14 11:37:
      נהניתי מכל החומר שהבאת. המוזיקה והחוטים היו חווייה מיוחדת במינה. באשר למורים ולשביתות. הוזמנתי לכיתה של אחד מנכדי, הגר בעיר מסודרת, כדי להרצות על המשוררת לאה גולדברג. כתלמידה וגם כמורה לא ראיתי בחיי מחזה שכזה. על הספסל הראשון ישב ילד ולידו אשה חרדית היא הסייעת שלו. אחר כך ישבו שני בנים בעלי הפרעת אישיות, כל הזמן שלפו חפצים מתיק בית הספר ואחר כך הכניסו אותם. אחד מהם נשכב על הילקוט העמוס. בסוף הכיתה היתה שורה של תלמידים מוכשרים. פרט לשורה זו, שעיקרה היו בנים, שאר התלמידים סבלו מהפרעות שונות. וזו כיתה רגילה, לא כיתה טיפולית. אינני מקנאה בנכדי החייב ללמוד בכיתה כזאת. אגב, כך נראות גם שאר הכיתות. ולשנה החדשה - איחוליי הלבביים לבריאות טובה, להנאה ולהצלחה בכל מעשי ידיך.
        9/9/14 07:51:

      צטט: שלויימה 2014-09-09 06:35:54

      גם אני גר באחד האיים בפסיפיק השבוע קיבלתי מכתב מהמשטרה מתנדבת ראתה אותי נוסע 62 ק'מש באזור של 50 ק'מש לא שלחו לי דו'ח , רק בקשה שאקפיד יותר בפעם הבאה נחמדים פה באי...

      זה מה ששמעתי על האיים, האנשים שם חיים בקצב אחר לגמרי. אז על תשכח, החיפזון מין השטן. שבוע מצוין, שלויימה.

        9/9/14 06:35:
      גם אני גר באחד האיים בפסיפיק השבוע קיבלתי מכתב מהמשטרה מתנדבת ראתה אותי נוסע 62 ק'מש באזור של 50 ק'מש לא שלחו לי דו'ח , רק בקשה שאקפיד יותר בפעם הבאה נחמדים פה באי...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין