ארבעים הימים של מוסה דאג הוא סיפרו של פרנץ ורפל (1890-1945) ,יהודי יליד פראג ששירת בצבא הגרמני,שהחליט לכתוב את הספר לאחר ביקורו בדמשק ב 1929,לאחר שהמראה מעורר החמלה של ארמנים פליטים בעלי מום בעיקר ילדים ונערים שהסתובבו בחרפת רעב, "נתן לי את הדחיפה האחרונה לגאול מתהום הנשיה את גורלו המוזר של העם הארמני".
הרומן שכתב מבוסס על רישום שיחות של אנוור פחה (שר המלחמה העותומאני שנחשב לאחד ממתכנני רצח העם הארמני) והכומר יהואנס לפסיוס,ותעודות שנשתמרו, ומתאר את התבצרותם של ארמנים בשנת 1915 לאחר שקיבלו צווי גירוש וישוב מחדש (תיאור רך למסע מוות שבכמותם נרצחו כ מיליון וחצי ארמנים) , הארמנים שמנו כחמש אלף איש ואישה זקנים וטף היו מוקפים בכוחות עותומאנים שכנראה לא היו מספקים. במציאות ההתבצרות על ההר נמשכה 53 יום עד שהם חולצו ע"י 4 ספינות קרב צרפתיות ובריטיות, בהליך קשה ומסובך שכלל את הצד של ההר התלול שירד לכיוון החוף. הפליטים המורעבים והתשושים יושבו בפורט סעיד,ואחרי המלחמה הוחזרו לתורכיה למוסה דאג בחסות צרפתית.
הספר קפץ לי לתודעה לאחר אירועי הימים האחרונים שמקרה דומה וטרגי לא פחות של בני העם היזידי כורדים שנמלטו מאנשי דאע"ש המוטרפים התבצרו להם על הר סינג'ר בעיראק.היזידים חוו טיהור אתני שכלל איסלום בכוח, מוות למתנגדים להמרת הדת, אונס וחטיפת נשים המונית, וקבירה בחיים של ילדים וזקנים בקברי אחים.
די מוזר ומביש שעמנו ומדינתנו שמייצגת אותו, שחוו שואה ומני פורענויות וטביחות בתקופות שונות ורבות, מעזות להתרפס לתורכים לאורך כל השנים,ולהתעלם מהכרה רשמית ברצח העם הארמני, שקדם לשואה היהודית ביותר מעשרים שנה.
עוד יותר זה ממש מתסכל לשמוע את ארדוואן נשיא-ראש הממשלה התורכי ביציאות אנטישמיות שמשוות אותנו להיטלר,ואת השנאה שנושבת מתורכיה. זאת יכולה להיות נקודה שבה מדינת ישראל תתקן את המעוות והסיכון לפגיעה ביחסים שגם כך הם די הרוסים הוא שולי.
ההכחשה התורכית לרצח העם היא גורפת וחזקה, לחצים שהפעילו מנעו פעמים סרטים הוליוודים שעמדו לצאת ולספר את הסיפור של ארבעים הימים על מוסה דאג ,פעם בשנת 1934 ופעם ב 2007.
פרנץ ורפל הפך לגיבור העם הארמני ומנהיג ארמני מצוטט " פרנץ ורפל הוא הגיבור הלאומי של הארמנים. סיפרו הגדול הוא נחמה לנו,לא ,לא נחמה,באשר אין נחמה. אך חשיבותו הוא בקיומו, הוא מבטיח שמה שקרה לעמנו לעולם,לעולם לא ישכח". |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה איציק
:)
שבת טובה
תודה צבי
:-)
ערב טוב
תודה אסנת
:-)
לילה טוב ושקט
חיה,
מכתבים למערכת כותבים לעיתונים
חברה שלך אני לא כנ"ל את שלי - לא מכירה אותך. אז אנא
יש אצלי פוסט אם יש לך מה להגיב לתכנים שלי
אילן עדיין תודה. הספר נותר מעולה וכנ"ל התמונה משוק מחנה יודה
תודה סיגל
:)
לילה טוב ותקווה שהפסקת האש תתארך
תודה שטוטית
:-)
שבוע טוב ושקט
תודה חיוש היקרה
:-)
שבוע טוב ותחדש עלינו הפסקת אש חדשה וארוכה
שבתי אילן חברי להצמיד כוכב אהבה
ותודה על ההמלצה החמה לקריאת הספר
שבוע טוב ושקט
תודה לך ולחברה היקרה " נערת ליווי"
ואתם בטח תבינו....
תודה אחאב
:-)
שבוע טוב ושקט
תודה אבירם
:-)
שבוע טוב ושקט
תודה
:-)
גם אני נגד צינזור
שבוע טוב ושקט
תודה דניאל
:-)
שבוע טוב ושקט
תודה קרן
:-)
זאת לא ביקורת על ספר ,זה פוסט על נושא אקטואלי שקשור לנושא מהעבר שמובא בספר.
אני לא מתיימר להיות כותב מקצועי. תודה על ההמלצה אני בהחלט אחפש את הספר בבית אריאלה.
שבוע טוב ושקט
תודה ורד
:-)
שבוע טוב
תודה חיוש
:-)
שבוע טוב ושקט
אם זו דעה אישית אז בשביל מה הפרצוף הסובל?
ואילן אכן ספר נפלא!
אני אגב בעד השארת תגובות כי מכל תגובה לומדים.
תודה ושבת שקטה....
הספר מעולה.
*
הצורך שלך לכתוב עליו עתה רק מראה שאנשים הם בני אדם.
{יהודים, נוצרים, ערבים, טורקים, תורכים, סינים, יפנים, אמריקאים... עוצרת אותי כאן}
אלא אם הכותב ירצה הסבר ובעלת הטור - כלומר אני תשמח לשוב ואף לחפש רק בדה מרקר כותבים מעולים אשר העלו תכנים על כתיבה העוסקת בתקופת השואה
*
התגובה של חיוש חברתי מעציבה אותי. ולו משום השימוש במילים שואה בהקשר לדרום.
וחיוש יודעת כמה אני אוהבת אותה ועצובה על הקשיים שהיא ועוד רבים עוברים שנים וימים ולילות.
היה ראוי לטעמי לערוך הפרדה ברשימה שלך -
המלצה על הספר, ואז כותרת חדשה, או לחילופין להביא עוד ספרים על שואה ועוולות.
*
כרגע ממליצה לכותב לקרוא את "האי של סופיה" ולו משום המרחק הגאוגרפי של האי מטורקיה {לא כיון שאני חושבת שהוא ראוי לעמוד באותו מדף ספרים עם הספר שציינת אתה}
תודה !!