לאוכל מקסיקני יש פינה חמה בלבי. הורי, שלא נהגו לקחת אותי לטיולים למיטבי לכת ובמקום זאת שקדו בילדותי על הענקת חינוך קולינרי רחב, היו נוהגים לפקוד לעיתים קרובות מסעדה מקסיקנית תל-אביבית שאת שמה איני זוכרת ובינתיים נסגרה. מדובר על יותר משלושים שנה אחורה, אך עדיין אני זוכרת את המנות שהילכו עלי קסם: הקסאדיה עם הטעם הממכר של הגבינה המותכת, הסביצ’ה שהיו לי אתה יחסי שנאה-אהבה, והמרגריטה המסתורית שאמא תמיד הזמינה. אוכל הוא זיכרונות ולכן, כשטסתי לפני הצבא, עם לב שבור, לטיול שורשים בלונדון, נחתתי דווקא במסעדת טקס מקס מקומית. כן, דווקא בלונדון, העיר שמציגה אותנטיות קולינרית מכל פינה על הגלובוס, התודעתי לאוכל המקסיקני בגירסה האמריקאית שלו. זהו אוכל ממכר, צבעוני, שמח ומנחם (מצוין ללב שבור) אבל משמין תועפות. בעקבות הטרנד העולמי של אוכל בריאות, תפס תאוצה קונספט של טקס מקס בריא: ה”פרש מקס”. הפאסט פוד האמריקאי-מקסיקני השמנוני הפך כאן למזון מהיר ללא טיגון, עם שימוש במגוון חומרי גלם טריים כגון: אבוקדו, עגבניות, בצל סגול, תירס, כוסברה, מנגו ועוד, בשילוב התבשילים המסורתיים המתבשלים להם לאיטם. אני בחרתי בארוחה גדולה אחרת, כזו שמאפשרת ללכלך את הידיים בדיוק כפי שאני אוהבת: שלושה טאקוס פריכים מולאו בתבשיל צ’ילי קון קרנה, שעועית שחורה, גווקומולי, סלסת מנגו עם פלפלים, בצל, כוסברה ולימון ומעל גבינה אמריקאית מגורדת. אני יודעת שזה נשמע כמו בליל של טעמים לא קשורים, אבל בפועל, זה האוכל המהיר הכי מענג שאני יכולה לחשוב עליו. לרגע, השתררה שתיקה בינינו, דבר שמאד לא מאפיין את הזוגיות שלנו, והתמסרנו לעונג של טעמים טריים, עמוקים, פריכים ונימוחים, חמצמצים וחריפים, והכל משתלב לכדי כיף גדול ללא רגשות אשם הנובעים מאכילת מזון מעובד ותעשייתי. אני מצפה להזדמנות להכיר גם לילדיי את האוכל השמח הזה, כיוון שצ’ילי קון קרנה הוא אחד המאכלים האהובים עליהם, והיכולת לשחק עם הטעמים במנות מאפשרת לכל אחד למצוא את המנה המועדפת עליו. גילוי נאות: הייתי אורחת המסעדה. דונקי: https://www.facebook.com/DonkeyFreshMex?fref=photo דונקי החשמונאים: 03-5465295, החשמונאים 91 ת”א |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה