עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    ארס וארוס

    4 תגובות   יום שבת, 19/7/14, 17:29

    ארס וארוס 

     

    "אתם נוסעים לרמת-גן? אתם השתגעתם? זאת החזית עכשיו!" כך אמרו לנו חברים, ולא במלחמת המפרץ הראשונה, אלא במבצע "צוק איתן"!

     

    עד אתמול, יממה לאחר תחילת הפריצה הקרקעית, כמעט ולא הרגשנו אצלנו את אימת הטילים. חווינו באזורנו שלוש אזעקות בלבד. הטילים שנורו לעברנו יורטו באוויר, או נפלו בשטחים פתוחים ושמענו רק הדי פיצוצים מרוחקים. אולם, אתמול הוזמנו לארוחת ערב שבת משפחתית ברמת-גן, וזה היה סיפור שונה לחלוטין. ברגע מסוים אחד זה אכן נראה כאילו אנחנו בחזית של העורף.

    סביב השולחן, נשמעה כל העת המולת שיחות והיינו מנותקים מרעשי החוץ והרחוב. כשסיימנו את המנה העיקרית והצלחות הריקות עדיין לפנינו, נשמעה לפתע אזעקה. כמה מן הנשים נשמעו לחוצות והיתה דאגה לילדים, אך ידענו שאין מה למהר – באזור תל-אביב יש דקה וחצי למציאת מחסה. קמנו במתינות מן השולחן ובהעדר ממ"ד, יצאנו אל חדר המדרגות.

    החבורה המשפחתית היתה מגוונת מאד. התכנסנו לכבוד הגעתם ארצה (למרות המצב), של שישה מקרובי משפחתנו באוסטרליה: זוג הורים – בני דודים שלנו מדרגה שנייה, שני בניהם בשנות השלושים, שהבכור עובד בארה"ב, ואחרי שנה שלא התראה עם הוריו, נפגש אתם עתה בארץ, וכן בתם ובן זוגה, שהתחתנו לפני כשנתיים. אנו היינו חמישה זוגות ישראלים ועוד בן משפחה רווק, וכן ארבעה נכדים של המארחת, שהגדולה שבהם עולה לכיתה ב'.

    בעודנו מצטופפים בחדר המדרגות נשמעו שני פיצוצים רחוקים למדי, ועוד אחד קרוב יותר שהרעיד את קירות הבית. גם הלב קצת רעד, אך כולנו שמחנו שיצאנו מן האירוע ללא פגע. נפנינו לחזור לדירה, אך בני הזוג האוסטרלים הצעירים נצמדו זה לזה בנשיקה תאוותנית סוערת, וחסמו את המעבר. בעודם צמודים, דידו בחזרה פנימה, נעלמו באחד החדרים ונעלו אחריהם את הדלת.

    הם חזרו סמוקי פנים ונבוכים, רק כשעמדנו לסיים את הקינוח.

    חזרנו הביתה לקראת חצות, ללא אירועים חריגים נוספים.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/14 00:08:

      צטט: טלוני 2014-07-19 22:49:35

      עמוס, אלה הם חיינו הבלתי נתפסים כאן במדינה. ולגבי ארוס, צפו לבייבי בום בעוד תשעה חודשים...חיוך 

      תודה רבה, רוני.

      למרות שגם העורף סופג, המלחמה מורגשת יותר בדרום וב"עוטף עזה".

      הממ"דים צפופים וגדושים - קצת קשה להכין את הבייבי בום.

      שבוע טוב, עמוס.

        19/7/14 22:49:

      עמוס, אלה הם חיינו הבלתי נתפסים כאן במדינה. ולגבי ארוס, צפו לבייבי בום בעוד תשעה חודשים...חיוך 

        19/7/14 19:31:

      צטט: sari10 2014-07-19 19:18:58

      עמוס,
      אני רמת גנית, וגמאני הייתי אתמול בארוחת שישי, אצלי,
      אבל הספקנו גם לסיים את הקינוח כשהיא הגיעה...
      קשה להתרגל לזה...

      תודה רבה, שרי.

      עכשיו כולם יאמינו שהסיפור אמתי.

      שבוע טוב, עמוס.

        19/7/14 19:18:

      עמוס,
      אני רמת גנית, וגמאני הייתי אתמול בארוחת שישי, אצלי,
      אבל הספקנו גם לסיים את הקינוח כשהיא הגיעה...
      קשה להתרגל לזה...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין