שְׁתֵּי הַנָּשִׁים שֶׁהֵן אַתְּ. בְּכָל-פַּעַם מֵחָדָשׁ אֲנִי מִשְׁתּוֹמֵם על הַכְּפִילוּת הַמַּדְהִימָה הַזּוֹ.
לְדֻוגְמָא, יוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן, אֲנִי, את, חֲבֵרִים יָשַׁבְנוּ בְּ"קפה ****" הַמְּשֻׁפָּץ,
הַיָּם נִשְׁבַּר עַל הַמֵּזַח וּרְסִיסִים מְלוּחִים רָטְטוּ בָּאֲוִיר.
בְּרֶגַע מְסֻיָּם קָרַצְתְּ לִי, לָמָּה קָרַצְתְּ? הַמְּרִיבוֹת לעיתים הֵן החוּט-הַשָּׁנִי בְּחַיֵּינוּ. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#