עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    גוף

    הקרבה

    0 תגובות   יום שלישי, 3/6/14, 10:40

    שממה, החושך עוטף,

    הוא עומד לבדו וחושב על השנים שחלפו,

    בתוך הימים הוא נותר לבד.

    אנשים התרחקו, מעיניהם לא נפלה דמעה,

    רק מבט ציני וקודר.

    עיניו מושפלות, נשימותיו נחנקות,

    מקולו יבבות ומתחיל לבכות.

     

    קולות בכיו שככו ושוב שממה.

    הוא נזכר באותם אנשים אשר הפנו גבם,

    איך בקולו ביקש: "אל תעזבוני".

    שקט נשבר ובכיו נשמע שוב,

    אך הפעם בדמעות אין קץ......

     

    בלילה שנתו נודדת,

    קטעי זכרונותיו מציפים, פנים ושמות,

    איך צחוקו תמיד נגדע ומתחלף בקול בכי.....

     

    הוא ישאל: איך אמשיך לחיות ואני מנודה?

    ואני שונה, אולי מוזר.

    כל יום חש כאב ותש מבכי....

    איך אפשר להספיד אותי, להתמיד...למה?....

     

    © כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      elimish
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין