עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    כדור שוטה - סיפור קצר לעונת הפלייאוף

    14 תגובות   יום רביעי, 14/5/14, 22:11

    ''

     

    איתן רשף עמד על המרפסת ושאף את הבריזה הצוננת שהגיעה מעבר לדיונה של גבעת אולגה. רוח שובבית של לילות האביב. הוא הציץ בשעון, שתיים ושמונה דקות לפנות בוקר. הוא לקח עוד לגימה מכוס החלב. אחר כך הפעיל את הטלפון האלחוטי וחייג. מהצד השני של הקו ענה לו קול מנומנם, עוזרו פלג ארבל. "מה אתה ישן?", שאל רשף. "אתה יודע מה השעה?" ענה לו פלג בשאלה. "מה זה משנה מה השעה, מחר משחק העונה, איך אתה יכול לישון?", התקיף רשף. "נדבר על זה בבוקר", חתך העוזר התשוש וכיבה את הטלפון. איתן הביט בשפופרת כלא מאמין, אחר כך כיבה את המכשיר. הוא הביט אל האורות המנצנצים במרחק, תוהה האם זו תל אביב או אולי רק הפריפריות, הרצליה ורעננה. הכל מחכה רק לו, קבוצות גדולות עם תקציבים וכסף וים של לחץ, לחץ שקורע אותך מבפנים, לחץ שדופק בחזה ימים שלמים, מהבוקר עד הלילה, בדיוק כמו שהוא אוהב. הוא צריך רק לנצח את נהריה מחר והקבוצה שלו עולה ליגה. לאומית ב' זה מקום שכבר מתחשבים בו, כותבים כמה מילים בעיתונים. לפעמים אפילו מצלמים משחקים בטלויזיה, ערוץ הספורט וכאלה. אם הוא ייתן עונה טובה בלאומית ב', הבוסים של ליגת העל לא יוכלו להתעלם ממנו, משם והלאה השמיים הם הגבול. רק לנצח את נהריה מחר. אפילו נקודה תספיק. הוא הביט לאחור אל סלון הדירה שלו. שולחן זכוכית עם שלושה שלטים, לטלויזיה לוידיאו ולסטריאו. ארון גביעים צנוע בפינה, ספה עם כיסוי סקאי לנוחות האורחים. מה רע לי? הוא שאל את עצמו, יש לי הכל בחיים. עבודה, חברים, אוטו, מעמד, כסף. שתלך להזדיין, הבת זונה. הוא זרק את כוס החלב ועקב אחרי מסלול מעופה ממרפסת הפנטהאוז שלו ועד להתנפצות החרישית על האספלט השחור של מגרש החניה. אף רעש לא נשמע אחר כך. בסביוני חדרה כולם ישנים בלילה. הוא נכנס בחזרה לסלון ודחף שוב את הקלטת של נהריה אל הפה השחור של הוידיאו. איך הוא לא רואה את זה? חפרה בו שוב השאלה. הנה, שבע דקות לסיום המחצית וסטיבי ניקס הולך לישון על המגרש, כמו כל הזרים האלו, ברמה הזאת, הוא פשוט ישן על המגרש. עד לאמצע המחצית השנייה, הוא לא יעשה סל. אין לו אוויר אז הוא מעדיף להעלם בדקות האלו. בטח שאין לו אויר, כל הלילה הוא מזיין את אישתי. המחשבות טסו לו בראש כמו זיקוקים של יום העצמאות, הנה הוא חוזר הביתה מוקדם מהאימון, והוא עייף ומת לאכול צהריים, והנה היא והכושי מחובקים על הכיור שלו. לפני חודש הוא החליף את השיש במטבח, לא רוצה זיכרונות. אבל כנראה שזה לא מספיק, לזיכרונות יש כוח רצון משלהם. הם חופרים לך את העור והעצמות, מחלחלים לך בתוך הנפש כמו חומצה. קורעים את האיברים הפנמיים ומרסקים לך את הלב. איתן הרגיש שוב את הגוש החונק בגרון.

     

    ב. סטיבי ניקס הגיע לארץ לפני שנתיים, שיחק בליגת העל, ושיחק טוב. הבטיחו לו חוזה גדול אם הוא מביא תעודת זהות כחולה, כזו של ישראלי כשר. אמרו לו להתחתן עם ישראלית, כמו שכולם עושים. מה הבעיה למצוא איזו פרחה? שאל אותו הסוכן החלקלק. באמת מה הבעיה? חשב איתן, כאילו שחסרות פרחות בנהריה. למה הוא היה צריך דווקא אותה? איך הוא הגיע אליה בכלל? הוא זוכר איך הסיפור התגלגל בשלולית הכדורסל, איך מאמנים אחרים הביטו עליו בזלזול. הוא נזכר בעיתונאי התל אביבי שפרסם תמונה של סטיבי ניקס, סולנית להקת "פליטווד מק", שהצטלמה למגזין אמריקאי לצידו של כדורסלן שחור. ציניקנים לא חסרים שם בתל אביב, רוב הקוראים לא הבינו מה עושה צילום כזה במדור הספורט, אבל מי שצריך היה לדעת - ידע. הסוכן שלח את סטיבי ניקס לשנה בנהריה, עד שיסדרו לו את התעודה הכחולה במשרד הפנים. ומחר בערב, בעוד פחות מ 17 שעות, הם יעלו למגרש, אחד מול אחד, למשחק שהמנצח בו עולה ליגה, הבת זונה בטח תשב ביציע, היא בטח תעודד אותו. איתן ניסה להתרכז בתמונה הירוקה והמרצדת שעל המסך, הנה ניקס מוריד את הכדור לרצפה ועובר את האיש שלו מהצד החיצוני, עולה לג'אמפ על קו הרוחב ודופק את הכדור בפנים בזריקה עדינה ומדויקת. אני חייב לעצור אותו, אני חייב לעצור אותו. מלמל איתן רשף לעצמו עד שעיניו נעצמו.

     

    ג. הלמות הכדורים הדהדו באולם הריק כמו תופי מלחמה ממקומות אחרים, לאט לאט נאסף הקהל, מביא עמו בליל של קולות נרגשים, תרועות חצוצרות וקריאות עידוד וגנאי. השחקנים המשיכו בחימום מרימים את הראש רק מדי פעם, כדי לבדוק את היציעים. איתן רשף עמד בחיבוק ידיים ובחן את השחקנים שלו מתחממים, הוא נזכר איך סיפר להם מאמן הנבחרת הלאומית באחת ההרצאות בקורס של מכון וינגייט, על הרגעים האלו, דקות ההמתנה. אלו הרגעים הכי קשים למאמן כדורסל, הכל כבר נעשה ונאמר, השחקנים כבר מוכנים, ורק אתה צריך לחכות בלי לעשות כלום עד שיתחיל המשחק, מנסה להגיד שלום לכמה שיותר אנשים. לוחץ כמה ידיים, אבל חוץ מזה כלום, נאכל מבפנים, מנסה לנקז את הלחץ. הוא ניסה לשכנע את עצמו לא להביט על היציע, לא רוצה לראות את הקהל, אולי היא שם, הוא חייב להתרכז במשחק, לשנן את תוכנית המשחק. "איייתן! איייתן!", הוא שמע קול צועק מאחוריו, מעבד הצלילים במוחו עיבד את פס הקול והוציא פלט ברור ופשוט, זאת היא. הוא ניסה להילחם ביצר שהורה לו שלא להסתובב אבל לבסוף נכנע. "היי, ערב טוב" הוא ניסה לשחק את הקשוח למרות שהחיוך שלה המיס אותו בחצי שנייה. "מה העניינים?", היא התריסה כלפיו, "איזו עניבה מגניבה, מתאים לך בול, קנית לבד?", כרגיל היא הפציצה בשאלות מצד אחד, אבל בודקת מה קורה איתו מצד שני. "קניתי לבד, במשביר. את יודעת יש המון בונוסים העונה". הוא גמגם, הוא לא יכול היה להיות קשוח מולה, כמו שהיה עם השחקנים. "תחגוג מותק, היום אנחנו מנצחים ועולים ליגה", היא חייכה ולו התחשק להביא לה סטירה שתעיף את כל השיניים הלבנות שלה מהפה, ממש כמו בסרטים המצוירים. אבל הוא רק חייך והסתובב. כמעט רוצה לבכות. היא נפנפה לשלום והלכה לתפוס מקום ביציע, בשורות הראשונות. הוא הסתובב ובחן את דמותה המתרחקת. היא הייתה לבושה שמלה שחורה עם מחשוף נדיב, מעל המחשוף נתלה צמיד עדין עם אבן שחורה במרכזו, עבודת יד, בטח עלה המון כסף. אולי הקבוצה מליגת העל כבר משלמת לניקס את העונה הזאת, לך תדע. עזוב אותך משטויות ניסה איתן לשכנע את עצמו. פלג נעמד מאחוריו, שואל אם הכל בסדר, נותן לו גב. מעניין אם הוא לכלך עלי בהנהלה, חשב איתן, יש עוזרים כאלה, אבל על פלג אי אפשר להאמין. מה גם שהוא צעיר מדי בשביל תפקיד המאמן ראשי, בקושי שלוש שנים באזרחות.

     

    ד. הנה בא הולץ ללחוץ לו את היד, איך שיבצו לו את השופט החרא הזה, הטיפוס הכי זבל בליגה. תמיד דוחף את החולצה האפורה שלו עמוק עמוק במכנסיים, כאילו הרגע יצא מארוחת ליל הסדר. כל משחק הוא דופק תספורת, גילוח, ייקה מאנייק. "מה נשמע רשף?" חייך הולץ. "הכל בסדר, נקווה שיהיה משחק קל", השיב איתן בפאסון. הולץ חייך שוב, הוא הרים את ידו וניגב את קצה האף, איתן ידע שעכשיו תבוא הסטירה אבל הוא לא יכול היה לעשות כלום. "איך יהיה משחק קל? הא רשף? הרי אצלכם זה כמעט דרבי משפחתי, לא ככה?". איתן בלע את הרוק, הגוש החונק בער לו בגרון. "לפחות תשתדל לשפוט בהגינות", הוא הפליט והסתובב אל עבר הספסל של קבוצתו. הוא התכופף ולקח בקבוק מים מינרלים ולגם ממנו ארוכות, מקווה כי הנוזל הקר יצנן את הדליקה שבערה באיבריו הפנימיים. הוא יוכיח להם, לכל המלעיזים, כנגד כל הסיכויים, ככה יקראו לכתבה שיכתבו עליו. כולם הרי נגדי. אפילו גדי הירש, מנהל הבנק שבו עבד בשעות הבוקר, סירב לשחרר אותו לפני השעה ארבע. לך תסביר לו שבכדורסל סופרים את הכסף בחודש מאי. כל היום רצו לו מספרי הפק"מים מול העיניים ואף סיפרה לא נקלטה אצלו בראש. רק סטיבי ניקס עמד שם וחייך מאחורי צג המחשב, עם הגופייה מספר 7 ואישתו תלויה על הכתף השמאלית שלו. ממש כמו בצילום, בשער האחורי של המקומון שפרסם את הסיפור הבלעדי. הסקופ. בהתחלה חשב לרוץ לחנויות ולקנות את כל הגיליונות, אולי לעשות מדורה גדולה. אחר כך החליט להלחם על כבודו במגרש. כמו גבר, כמו ספורטאי אמיתי, כמו שלימדו אותו כל השנים. לאמו הזקנה הביא באותה שבת את המקומון המתחרה, שם כתבו עליו דברים טובים, אחר כך גם הם הצטרפו לחבורת הכרישים שניסו לטרוף אותו, ברקודות קרא להם פעם מאמן גדול מהמרכז, איתן העריץ אותו. הוא האמין בדיוק באותם העקרונות. החיים הם מלחמה, כדורסל הוא מלחמה, או שתטרוף או שיטרפו אותך. הוא ניצל את השניות האחרונות כדי להשקיף לאחור, על הקריירה שלו. עד היום אף אחד לא נתן לו מתנות, את כל התפקידים הרוויח ביושר, בלי ללכלך על אחרים, בלי השמצות, מקצוען נטו. "אני מוכר רק כדורסל" היה תמיד אומר ליושבי הראש שחששו להעסיק אותו. לפעמים דפקו אותו במחיר, הבטיחו כסף ולא שילמו, הוא התרגל, שכנע את עצמו שכולם חיים ככה בענף, חבל לשכור עו"ד שייקח את כל הכסף, הרי לא מדובר בסכומים של ליגת העל, כאן זה ליגה ארצית, כאן נותנים כסף לסיגריות.

     

    ה. הולץ זרק את הכדור, ישר וגבוה למעלה. איתן העיף מבט וראה שהיציעים מפוצצים, בדיוק כפי שחשש. נהריה לא הפתיע אותו, השחקנים שלו היו מוכנים לכל התרגילים. הם סגרו יפה את הצד החלש בתרגיל החסימה הכפולה שאמורה לשחרר את ניקס לקליעת שלשה. הוא חייך למראה חוסר האונים של שפרינגר, המאמן המקומי. במחצית צרח איתן בחדר ההלבשה, "זה שלנו, זה שלנו, שלא תעזו לחרבן את המשחק הזה. אנחנו מובילים כל המשחק, שלא תעזו לתת להם לחזור, אני רוצה רצח על המגרש". פלג ניסה לקרר אותו אבל הוא לא שמע כלום, איתן היה בטראנס שרק מאמני כדורסל מכירים, הכל זרם לו מול העיניים והוא תזמר את העסק כמו הכרוז של הקרקס. מוריד את הקופים ומעלה את הסוסים, נותן לליצן שתי דקות ואחר כך מחליף אותו באיש השרירים. הכל הלך על פי תוכנית המשחק שלו, אפילו ניקס נרדם לשמונה דקות, ממש כמו שאיתן תכנן. בלעדיו נהריה שיחקה כמו חבורת עזים, לוקחת זריקות קרש, מאבדת כדורים, השחקנים שלו הצליחו להחזיק את שבע נקודות היתרון, עד שלוש דקות לסיום. בהתקפה הבאה הולץ שרק סל ועבירה על ניקס, נותן לו להוריד את ההפרש לארבע בלבד. איתן הרגיש את הדופק הולם ברקות, ממש בפינה של המצח, הוא היה רטוב מזיעה, הרכז שלו איבד כדור, ניקס גמר את המתפרצת בהטבעה נוסח האן. בי. איי. הוא הסתובב למזכירות ולקח פסק זמן, הקהל היה בטירוף, פתאום היא קפצה לו מול העיניים, מחייכת, הילה של אושר עוטפת אותה. הוא חש צורך עז לנשק אותה, במקום זה הוא שתה מהבקבוק וצרח על הילדים שלו. "אל תחכו לשריקה, הולץ לא ישרוק פה פאול גם אם יהרגו אתכם, שחקו על אורי כי הוא חם. אם לא, אני רוצה כדור לבני מתחת לסל ומה שלא יהיה תאכלו את כל השעון". הם נראו מעודדים כשחזרו לפרקט, הולץ חייך אליו משולחן המזכירות, חיוך של שטן, עברו 18 שניות של כדורסל והולץ שרק צעדים לאורי. ניקס לקח את הכדור האחרון, מעביר את הזמן עד לשש השניות האחרונות. ואז כמו בקלטת הוא חתך למטה, עבר את האיש שלו מהצד החיצוני ועלה לג'אמפ, בני הגבוה רץ לעזור ממש כמו באימון, אבל הוא היה עייף והגיע באיחור של שנייה, מכה רק את היד של ניקס, אחרי שהכדור יצא לדרך, טס באיטיות, קופץ על הברזל וצולל דרך החישוק פנימה. הולץ שרק, צפצוף חד וצורמני, עבירה. הסל נחשב, זריקה אחת לניקס, שתי שניות נשארו על השעון. איתן הרגיש איך האוויר מתרוקן ממנו, הוא רצה ליפול ולא לקום יותר, ברכיו רעדו בחולשה. ניקס הביט בו וחייך, "לוזר", הוא לחש, קורץ לבחורה בשמלה השחורה שצרחה באושר ביציע. איתן הסתובב ומשך את כיסא הפלסטיק שעמד ליד המזכירות, הוא רץ אחוז אמוק אל קו העונשין מנחית את הכיסא בעוצמה על ראשו של השחקן, פעם אחר פעם אחר פעם, הוא עיווה את פניו רק כשהפלסטיק נשבר וחתיכה ממנו קרעה לניקס את הפנים עד הצוואר, עד לעורק הראשי. עד שדם כיסה את כל הפרקט. "אף אחד לא יקרא לי לוזר", הוא הסביר לפסיכיאטר המחוזי מדי יום בעשרים השנים הבאות, "אף אחד".

     

    ספטמבר 1998. כל הזכויות שמורות ©

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/14 04:32:

      צטט: רון רייק 2014-05-18 00:55:13

      סיפור מעולה. זרק אותי באחת לכמה פלאשבקים באולמות שונים בארץ, מנעמן ועד צ'יינין. פייבאק

       

      מנהרת הזמן לשירותך תמיד, אדון רייק. שמח שנהנית.

        18/5/14 00:55:

      סיפור מעולה. זרק אותי באחת לכמה פלאשבקים באולמות שונים בארץ, מנעמן ועד צ'יינין. פייבאק

        15/5/14 22:19:

      צטט: באבא יאגה 2014-05-15 20:52:30

      בראוו, נהניתי. הייתי מרווחת קצת כדי להקל את הקריאה לעווארים

       

      תודה באבה, חששתי שהמסגרת של הקפה תכווץ את הטקסט בגלל האורך, בפעם הבאה.

        15/5/14 20:52:
      בראוו, נהניתי. הייתי מרווחת קצת כדי להקל את הקריאה לעווארים
        15/5/14 19:44:

      צטט: נערת ליווי 2014-05-15 19:27:09

      ימי הוידאו. ענק :-))

      זה מילא, נערתי היקרה, אבל לילות הוידאו......לא נס ליחם...:)

        15/5/14 19:27:

      ימי הוידאו. ענק :-))

        15/5/14 17:07:

      צטט: דוקטורלאה 2014-05-15 12:26:49

      זו היתה כניסה מצדי לעולם זר ומוזר למדי. נהניתי מהטיול במחוזות שלא היתה לי ידיעה עליהם. אם תוכל - אני מציעה שתקרא בפוסט שכתבתי אודות ההנצחה של אחי, בין ההערות של הקוראים, את ההסבר לבעייה שאני נלחמת בגינה הרבה שנים... תודה!

      לפעמים הסיפורים הכי גדולים מתרחשים ממש בחצר האחורית שלנו, ד"ר לאה היקרה, שמח שיכולתי להכיר לך פינה חדשה במציאות הישראלית. משתתף בכאבך, על מאבקך המוצדק.

        15/5/14 12:26:
      זו היתה כניסה מצדי לעולם זר ומוזר למדי. נהניתי מהטיול במחוזות שלא היתה לי ידיעה עליהם. אם תוכל - אני מציעה שתקרא בפוסט שכתבתי אודות ההנצחה של אחי, בין ההערות של הקוראים, את ההסבר לבעייה שאני נלחמת בגינה הרבה שנים... תודה!
        15/5/14 09:32:

      צטט: איציק אביב 2014-05-15 07:48:33

      נהריה מתקה להפתיע. סיפור נחמד מאוד.

       

      בכיף ובכבוד, איציק אביב.

        15/5/14 07:48:
      נהריה מתקה להפתיע. סיפור נחמד מאוד.
        15/5/14 00:17:

      צטט: Rust1234 2014-05-14 23:27:02

      נגד נהריה? חשבתי שזה היה נגד מוצקין.

       

      שלושים שנה, לך תזכור...:)

        14/5/14 23:27:
      נגד נהריה? חשבתי שזה היה נגד מוצקין.
        14/5/14 23:13:
      תודה רבה צבי
        14/5/14 22:38:
      סוף שבוע נחמד לך

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין