יָצַרְתִּי יְצוּר יְצִיר צֳרִי, 

צוּר צָרָתִי אֶת יְצִירָתִי.

אצור צִירִי יָצָר 

וְצַר אֲנִי עַל כָּל מַה 

שֶׁלּא נוֹצֵר. 



מִי יצורר לִי עַל 

היצרת והיצירון, 

שֶׁלּא בָּאוּ לְעוֹלָם

ונשכחו מְצוֹר-ליבי? 

עֲדֵי עַד אציר עֲלֵיהֶם

בַּצֹּרֶת-יְצִירָתִי, 

וָאֶתְנֶחָם עַל סבלותי 

במיצרי יְצוּרָי חָשְׁכִּי. 



צֳרִי רַבּוּ וִכּוּחֵי אֶפֶס, 

וְאַחֲרֵי שֶׁתָּבוֹא שְׁנָתִי 

וְאַדִּיר קיומי 

מֵהָעוֹלָם, 

לֹא יִמָּחוּ יצירותי 

וּשְׁמֵי לֹא יֻשְׁכַח,

רַבּוֹת אַחֲרֵי לֶכְתִּי

ש"מ, תל אביב, תשע"ג