יָצַרְתִּי יְצוּר יְצִיר צֳרִי,
צוּר צָרָתִי אֶת יְצִירָתִי.
אצור צִירִי יָצָר
וְצַר אֲנִי עַל כָּל מַה
שֶׁלּא נוֹצֵר.
מִי יצורר לִי עַל
היצרת והיצירון,
שֶׁלּא בָּאוּ לְעוֹלָם
ונשכחו מְצוֹר-ליבי?
עֲדֵי עַד אציר עֲלֵיהֶם
בַּצֹּרֶת-יְצִירָתִי,
וָאֶתְנֶחָם עַל סבלותי
במיצרי יְצוּרָי חָשְׁכִּי.
צֳרִי רַבּוּ וִכּוּחֵי אֶפֶס,
וְאַחֲרֵי שֶׁתָּבוֹא שְׁנָתִי
וְאַדִּיר קיומי
מֵהָעוֹלָם,
לֹא יִמָּחוּ יצירותי
וּשְׁמֵי לֹא יֻשְׁכַח,
רַבּוֹת אַחֲרֵי לֶכְתִּי
ש"מ, תל אביב, תשע"ג |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#