עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוגורונצ'יק

    אפרסם פה הגיגים, סיפורים קצרים, מתכונים...

    ארכיון

    הקצרנית ועוד

    0 תגובות   יום שבת, 5/4/14, 12:23

    השירים:

    1 הקצרנית

    2 אצייר לכם שיר

    3 מכתב שחזר

    4 יד המקרה

    5 נעימה לחתול שנתקע על גגון (אינסטרומנטלי)

    6 חלום של פילים (אינסטרומנטלי)

    7 ממש עכשיו

    8 שמחת ההולך על החבל (אינסטרומנטלי)

    9 איני יודע אם אני מאמין בגורל

    10 התחביב המוזר

    11 מוקדש לסתיו (אינסטרומנטלי)

    12 כואב אבל ארומטי (אינסטרומנטלי)

    13 אדם קצת אחר

    14 הרפתקאה בלי לאן

    15 רק חלק ממה שקוראים לו לחיות

    16 הידעת

    17 הבוקר בא

    18 זאת שאין לה דעה

    19 איפה לשים

    20 למרות שנשארתי

    ''

    אני מזמין אל דוכן העדות
    את אילנית בן חמוד
    אנא ספרי במילותיך שלך
    על אותו ערב אבוד

    ובכן הייתי בדיוק בדרכי
    אל חדר השירותים להקיא
    -מדוע הקאת גברת בן חמוד
    כנראה שאכלתי דג לא נקי

    בשעה אחת בקירוב
    שמעתי פיצוץ מכיוון הביוב
    לא יחסתי חשיבות לדבר
    כי הרהרתי בדיוק על בעלי שנפטר

    -ממה הוא נפטר אם יורשה לי לשאול
    מכל חסכונותינו הבנאדם חיסל הכל
    -האם התמלאת חימה או שלא
    עייפות יותר מתאימה כי לקחתי אקמול

    -אנא גשי לעניין עדותך
    ובכן אינני יודעת איך זה קרה
    אך לפתע כל החדר התמלא
    בבעליי הקודמים שהציפו את הדירה

    הראשון אלכסנדר בן נאוות המרדות
    השני פרננדו הסמרטוט
    השלישי בנימין מבשל החמין התמידי
    והנוכחי קוקרספנייל בן חמוד

    -מה הם רצו וזכרי שאת תחת עדות
    הם רצו לחזור אלי וגם לחנות
    הבהרתי להם שהם רפש מוחלט
    והם עזבו אבל מאד מאד לאט

    -אז על מה בדיוק מתנהל המשפט
    משפט? פה זה לא משרד התמ"ת?
    -את רוצה להגיד שטעית בכניסה?
    מצטערת, כנראה שזה חדר ליד

    ''

    צילם אלירן קנולר

    אצייר לכם שיר בצבעים נועזים
    משיכות עצמתיות של מכחול
    אשתמש באדום ושחור וזהב
    לא יהיה פה זכר לכחול

    השיר לא יבטא דבר
    מלבד חייתיות שלוחת רסן
    אשתמש בחפצים שאדביק לקנבס
    לא יהיה להם שמץ של מסר

    כל רצוני הוא
    שתעברו חוויה
    וגם תשכחו
    את כל מה שהיה
    לפני שלחצתם על פליי ובאופן בלתי נמנע
    משונה לא מוסבר וכולי תצרפו עצמכם לתמונה

    תקחו מכל הבא ליד
    כפפות מצבות או סרפד
    ת'יומן של קולומבוס אם מתחשק
    כן הכל יהפוך לאחד

    הוא ישתנה ללא הפסק
    הוא יקרוס מהקיר בכבדות
    יתנפץ לרסיסים יהיה פה מקסים
    יהיה פה מטריד וחמוד

    כל רצוני..

    וכשהערב ירד והתן
    יילל ישתעל וישן
    נתגאה ביצירה לה נקרא בפשטות
    "חייו של האדם"

    ''

    אהובה יקרה
    אנא רדי מהתקרה
    היישר אל זרועותיי
    את היחידה בחיי
    בואי ונשקי את דמעותיי

    אהובה ענוגה
    אנא צאי מהערוגה
    היישר אל עלומיי
    המתעוררים עד בלי די
    כשאת מנשקת את דמעותיי

    כתבתי לך מכתבים
    ושלחתי גם שי
    אך הכל חזר
    סגור אלי
    שכבתי לנוח
    עם מילותיי
    עד מתי אכתוב לרוח
    עד מתי (את מכתביי)

    אהובה מאירה
    אנא רדי מהמנורה
    מי יודע לא אשרוד אולי
    המשא כבד עלי
    בואי ונשקי את דמעותיי

    כן את עכשיו בכל מקום
    ואני כתמול שלשום
    לא יכול להפרד ממך לשלום

    אהובה מתוקה
    היושבת על מחוג הדקה

    ''

    מושפע כמובן

    אל תבואי באופן מתוכנן
    נשאיר הכל ליד המקרה
    כן זה יכול להתרחש בכל מצב
    כי כך אהובה זה קורה

    אל תחשבי יותר מדי
    יום אחד ודאי נתראה
    ונדע שמצאנו זה את זו
    בזכותה של יד המקרה

    כל מה שנכון יסתתר מאחור
    ולא משנה מה נאמר
    לא תהיה דרך משם לחזור
    אהובה אהיה מאושר

    אז אל תתאמצי מה ללבוש
    או האם לעשות קרה
    כי דברים כאלה אינם חשובים
    כשמדובר ביד המקרה

    יתכן שמזג האוויר
    יהיה מחורבן וגם לח
    ורעש איום ימלא ת'מקום
    שיהיה כנראה מלוכלך

    אבל אני מאמין שכל זה זניח
    נחיה אהובה ונראה
    איך למרות הכל דבר גדול
    מתמלא לו ביד המקרה

    ''

    לחן ותזמור דורון שפר, אחרי שיפוצים קלים, שעשוע שכזה, תודה למקשיבים ולmusescore! אני מנחש שהחתול (האבוב) העצוב פוגש בדרך חברים (ציפור - החליל, למשל) ולרגעים נעשה פחות עצוב, ובסופו של דבר הם מסיימים יחד בעליזות מסויימת בין אם הוא נחלץ או לא. מבוסס על מקרה אמיתי שקרה לחתול שלי יוליוס לפני שנים רבות, ואני מקדיש את הנעימה לו כמובן:)

    ''

    לחן ותזמור דורון שפר, בוצע בעזרת musescore, שעשוע שכזה, תודה למקשיבים ובריאות:) מככבים החלילים כמובן, משום מה התכנה הזו לא מאפשרת סטקטו (נגינה קצרה וקצובה) ולכן תפקידי הכלים המלווים (אבוב, בסון וכינור) נראים מעט מוזרים (רימיתי את המערכת חח), מאוחר יותר יצרתי את הקדמה שהיא מעין צעדים שכאלה (החוזרת גם בסיום ומתרחקת), אחכ ישבתי על ההרמוניה (בעזרת הפסנתר שבפועל די זניח במכלול הזה, סליחה חבר) ועל תפקידי המשנה של הכינור השני (אליו מצטרפות גם הויולות) והצ'לי (קונטרה-פונקט כמדומני) המצטרפים כל אחד בזמנו. הקונטרבס עושה את תפקידו המשעמם אך החשוב של בס ואף מתגבר (אולי משיעמום). בשלב מסויים לקראת הסוף החלטתי איפה לשים את המשולש (שבדרך כלל צריך לחכות לא מעט לזמנו, ומצד שני יש לו זמן לסמס לחברים או להכין שקשוקה וזה מגניב למרות שהמשולש מלא שקשוקה עכשיו). מה אומר, יש פה גם עבודה שחורה, אבל היה מהנה..וזה בסך הכל חלום:)ד

    ''

    זה שיר שנכתב
    ממש עכשיו
    ומה שעכשיו
    גם כן עכשיו
    ניתן לומר שכל דבר
    שאני כותב
    בדיוק באותו רגע
    נכתב

    אין אף משפט
    שנכתב בזמן אחר
    תאמינו לי
    אנ'לא משקר
    זו עובדה
    ואין מה לדבר
    למען האמת
    זה מוטיב חוזר

    כשפזמון מגיע
    ולא שהוא חייב
    גם הוא ממש
    מתרחש עכשיו
    מותר לפנטז על
    אפשרויות אחרות
    ולתת לדמיון המורכב
    לרחף באורות
    אך המציאות מראה
    שיש פה מצב
    שכשכותבים זה נברא
    לגמרי עכשיו

    כשכתבתי את
    הבית הראשון
    זה היה בעכשיו
    זה נכון
    אבל כשמביטים עליו
    מבינים שנכתב
    בעבר, זה מוזר
    כדישון

    וככל שאני
    ממשיך וכותב
    תחילתו של השיר
    היא זכרון כואב
    ועולים געגועים
    געגועים בהמון
    ועכשיו ישוב
    אותו הפזמון

    כשפזמון חוזר
    ולא שהוא חייב
    הוא כבר לא ממש
    נכתב בעכשיו
    מותר לפנטז על
    אופציות נהדרות
    ולתת לדמיון האכזב
    לקפץ עם פרות
    אך המציאות מראה
    שאין מצב שפרה
    תקפץ איתך בחזרה
    רק אולי עם קפיץ גדול נורא

    את הבית הזה
    אני שוב כותב בעכשיו
    ומה שעכשיו
    גם כן עכשיו
    ניתן לומר שכל דבר
    שאני כותב
    בדיוק באותו רגע
    נכתב

    ואם אתם מקשיבים
    זה סימן
    שהשיר נכתב
    כבר מזמן
    איך היינו צעירים
    ותמימים
    כשהעכשיו עזב
    ונעלם

    ''

    לחן ותזמור דורון שפר, שעשוע שכזה:)

    ''

    איני יודע אם אני מאמין בגורל

    אך אין ספק שהוא מייצג משהו מיוחל
    האם הוא נכתב לי מראש
    או שאני יכול בו להתערב
    אולי הכל קורה כמו שהוא אמור
    בגלל רצונו של הלב

    איני יודע אם אני מאמין בגורל
    אך אין ספק שהוא מתנהג מעט כמו משל
    בו סיפור עם כוונה
    שאני יכול לפרש כרצוני
    וכמו שהוא אמור אולי הכל קורה
    ולחסדיו הנני

    איני יודע אם אני מאמין בגורל
    מילה מעט מפחידה וכשאת עצמי אשאל
    אם הוא קיים אולי אין מה לעשות
    את דמעותיי למחות
    אך משהו בי מאד
    רוצה שאוכל לשנות

    איני יודע אם אני מאמין בגורל
    אך אין ספק שהוא מייצג את כל מה שאוכל
    לאחל לעצמי ומה שלא
    וכמה שלא אנסה
    אולי זה יהיה תמים להתכחש
    לכוח רב שכזה

    פזמון..

    איני יודע אם אני מאמין בגורל
    אולי הוא מאמין בי ובכלל
    אם הוא נכתב לי מראש
    או שאני יכול בו להתערב
    כנראה הכל קורה כמו שהוא אמור
    ואני מאמין ברצונו של הלב

    ''

    זה הסיפור על הזוג שאהב לבכות
    זה לא ברור התלחשו סביבם הבריות
    מה לא בסדר איתם זה מוזר מאד
    פעילות הזויה כזאת

    כבר על הבוקר הם יחד ממררים
    חיפשו החברה התיעצו בספרים
    נסעו לבקש מחכם שיתן עצות
    לפעילות הזויה כזאת

    רק דמעות
    או מה לעשות
    זה לא נגמר
    רק דמעות
    התחביב ש'להם לבכות

    בית א

    בצהריים לשניים זולגות דמעות
    תוך שעתיים נקווים פה הנהרות
    ניסו לדבר על ליבם ניסו בקשיחות
    ורק בכי עוד ועוד

    רק דמעות..

    בית א

    הנה הערב הם נפגשים לשולחן
    שוב מתחילים לבצע את הפולחן
    זה התחיל להדביק את כולם זה היה צפוי
    זה היה רק עניין של זמן

    רק דמעות..

    ''

     

    ''

     

    ''

    אילו הייתי אדם קצת אחר
    אילו יכולתי עלי לוותר
    אילו הייתי אדם קצת אחר
    משהו שונה אבקש לא יותר

    מישהו שלא חייב להתעמק
    מישהו שאם הוא רוצה הוא שותק
    אילו חיים אז הייתי חווה
    אילו שריקות אז הייתי שורק

    מישהו פחות זר כשבין אנשים
    מישהו שחייו אינם כה קשים
    כל מה שטוב מתקרב לביתו
    אילו הייתי יותר כמותו

    האם אז יכולתי שוב להתחרט
    לחזור חזרה לאני הקודם
    כי בתוכי מעיין לו שוקק
    וממילא אני שר ושורק

    כן זה לא סוד שאני משתנה
    ת'שיעורים בשקידה משנן
    כן זה לא סוד שאני משתנה
    ולאט לאט כשאני מתבונן

    אני שם לב שפתאום אני קצת אחר
    ויותר קל על עצמי לוותר
    אני שם לב שפתאום אני משתנה
    מעט שונה לא פחות לא יותר

    ''

    צילום אלירן קנולר

    כל הדרכים מובילות
    לעוד דרכים או סלולות
    או צדדיות מי ידע
    אין סיבה שאשאל שאלות

    מי שצועד בלי כיוון
    סתם כך בצעד מתון
    לגלות כמו באגדה
    מה בלא נודע 'שבילו צפון

    כן זו הרפתקאה של מי שרק מוכן
    בלי לאן
    להרגיש
    כה קטן

    ישנן דרכים שעולות
    וגם דרכים שתלולות
    בחובן ישנה חידה
    והתשובות לא קלות

    מי שמעז להמשיך
    מי שמרגיש שצריך
    הדרך היא לבדה
    והיא אותך אז תדריך

    כן זו הרפתקאה של מי שמעוניין
    לוותר על הזמן
    ולרצות
    באי שם

    לפעמים זה מעייף
    וגם החשק חולף
    אבל הרי זו עובדה
    שהמסע מלטף

    ''

    אם אתה מרגיש מיותר
    איש לא מתעניין בך כבר
    אתה שואל את עצמך
    איך הגעתי לכאן
    ומה נשאר ילד

    אם אתה מרגיש שאתה זר
    והעולם הוא מוזר
    אין לך חבר אמיתי
    שיבין ויאמר
    בוא איתי ילד

    אם אתה נאלץ להודות
    שבעצם עצוב לך מאד
    ואולי אין למה לצפות
    עלטה חשיכה שכזאת
    רוצה להעלם בשמיכות
    זה רק חלק ממה
    שקוראים לו לחיות

    אם אתה כבר לא מחוזר
    בכל בוקר מתעורר מאוחר
    אתה שואל את עצמך
    הכיצד זה קרה
    ומה נסגר ילד

    אם אתה מרגיש שאתה זר
    שום דבר כבר לא מחובר
    דמיין לך חבר אמיתי
    שיבין ויאמר
    יש לך אותי ילד

    ''

    צילם אלירן קנולר

    החומה הסינית נבנתה
    על ידי ילדה בת שלוש
    עד היום החוקרים
    שוברים את הראש
    איך היא עשתה את זה
    התשובה היא בלי לחשוש

    פסל החירות נבנה
    על ידי תינוק בן שנה
    עד היום החוקרים
    לא מבינים את התבונה
    לעשות דבר כל כך מדהים
    פשוט החליט ובנה

    וזה מדיר שינה מעיניהם
    ההסטוריה שונה מידיעותיהם
    והעובדות מנפצות לימודיהם
    אך לא נרחם ברשותכם עליהם
    בעיה שלהם

    הקולוסאום ברומא נבנה
    על ידי ילד בן חמש
    עד היום מלומדים
    ממשיכים להתעקש
    איך זה אפשרי זה לא יתכן
    וכל אחד מנסה לנחש

    וזה מדיר..

    את ארמון החול הזה
    בניתי לגמרי לבדי
    אז למה החוקרים
    לא בודקים את סודי
    איך אדם שהוא כבר גדול
    עשה לגמרי לבדו את הכל

    זה לא מדיר שינה מעיניהם
    זה גם לא יכנס להסטוריה, חבל
    אך לדעתי זה מדהים להתפעם
    לדעתי זה פשוט יוצא מן הכלל

    ''

    מילים ולחן דורון שפר, מתוך האלבום החמישי "ניגון קני הסוכר" 2014, הוקלט ובושל בלונה ע"י גיא לביוש, ע.טכנאי סטלה גוט, משתתפים: נועם חיימוביץ' ויינשל - ויולות, ליסה גרין, רע ארצי, יעל בקר, טל בלכרוביץ' והד גלבוע - קולות נוספים. צילום והפקה דורון שפר.

    הבוקר בא
    האור חזר לקירות הבתים
    הריח שב אל התבלינים
    והפירות המתוקים
    הטעם לממתקים
    הבכי לפיותיהם של ילדים רכים
    הכוכבים חזרו לשמיים
    מחר נדע הכל
    נשגה בדמיונות בנתיים

    הבוקר בא
    האור חזר לקירות הבתים
    אימהות חדלו לבכות
    על ילדים מתים
    בוקר אמיתי
    לצאת אליו זה כל מה שמעניין אותי
    העננים מלטפים את העין
    מחר נדע הכל
    נשגה בדמיונות בנתיים

    ''

    צילם אלירן קנולר

    אין לי
    מה לומר
    אבל זה לא משנה לי בכלל
    אין לי
    שום דבר
    מלבד המטעמים שבסל

    אין לי
    חששות
    שיבוא לו הזאב האכזר
    אין לי
    בקשות
    נו אולי כבר תהפכו את הדף

    אולי רק שם מסתתרת
    אמת דמיונית נפלאה
    שבכל העולם עוד יגידו
    עדיף לה שאין לה דעה

    איפה
    העצים
    נחטבו לשידות וטפסים
    איפה
    החמציצים
    האספלט אותי לא מקסים

    מתי
    תהיה
    תפנית, אני כמעט על הסף
    נראה
    כשנחיה
    ואולי אם נהפוך את הדף

    ''

    אם צברת זעם אדיר
    זה מובן זה התחיל
    כבר בגיל צעיר
    אם צברת זעם אדיר
    זה הזמן מבטך
    אליו להישיר

    אבל איפה לשים אותו
    מה לעשות איתו
    תגידו איפה לשים אותו
    כי אני לא מחבב אותו

    אם הדחקת כעס גדול
    זה מובן זה שקוף
    אם אינך יכול
    סתם כך לשחרר את הכל
    ומצד שני
    מי רוצה לסבול

    אז איפה..

    אם צברת שק של מכאוב
    להניח לו
    זה כה קל לכתוב
    זו עבודה לשנים
    אז תרפה ובסוף
    הוא יוביל לטוב

    אל תחשוב איפה..

    ''

    העולם כל כך גדול
    כמעט לא נסעתי בכלל
    ובכל זאת חוויתי
    כמה רגעים יוצאים מן הכלל
    החיים לא רימו אותי
    קיבלתי כמה מתנות ששומר איתי
    ולמרות שנשארתי במקומי
    לא היו גבולות לנסיעתי

    העולם כל כך גדול
    כמעט לא ראיתי דבר
    ובכל זאת הרגשתי
    עצוב וגם קצת מאושר
    אלוהים לא רימה אותי
    אספתי כמה כוכבים לאמתחתי
    ולמרות שלא משתי ממקומי
    לא היו גבולות לנסיעתי

    העולם כל כך גדול
    ספק אם אראה מה מכיל
    ובכל זאת התמלאתי
    בריח מגע ובצליל
    החיים לא רימו אותי
    יונה סעדה מידי
    ולמרות שאני בביתי
    יצאתי רבות לנדודים

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה