עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    הדולפינה

    6 תגובות   יום שישי , 28/3/14, 14:47

     

    אני חורג ממנהגי ומפרסם בזה סיפור, ככתבו וכלשונו, שהגיע אלי דרך המרשתת. אני אהבתי, מקווה שתאהבו גם אתם.

     

    לפני כמה שבועות השתתפתי בסדנת כתיבה בהנחייתו של הסופר גבי ניצן, שכתב את "באדולינה", הספר שאולי הכי נמכר בישראל. לא התעצלתי וכהכנה למפגשים איתו קראתי את  סיפרו הרביעי "שובה של המלכה". סיפור קטן בספר כבש אל לבי בַּתוֹם ובתובנה שעולים ממנו. בקשתי את רשותו לצטט את הסיפור והוא הסכים בשמחה.


    ישבתי לבד במרפסת החוּשה שלי בסיני, מתכונן לשקיעה, כשפתאום צדה עיני נער מקומי המתקרב ומחייך אלי. ראיתי אותו כבר בחוף ולא היה לי שום חשק לארח אותו במופע השקיעה הפרטי שלי. זכרתי שהנער חֵרֵש, וכאילו כדי לפצות על מוּמוֹ, הוא אינו מפסיק לדבר בשטף של הברות גרוניות בלתי נהירות ובתנועות ידיים.
    'קישטה', אני אומר לעצמי, רק אל תבוא ותבלבל לי את המוח שלא אפסיד את השקיעה. ברגע האחרון שיניתי כיוון, נשמתי עמוק, אמרתי אלחמדולילה (השבח לאל) והזמנתי את הנער להתיישב לצדי.

    הוא התיישב בשמחה והתחיל לפטפט בהתרגשות. לא הבנתי מילה אבל הוא הבחין בהקשבה שלי ועבר לפנטומימה והחווה בידו תנועות גליות כנגד הים, ואז הבנתי – דולפינים.

    עכשיו הוא זכה לתשומת לבי המלאה. שנים שהיה לי חלום מוזר על דולפינים. בחלום אני מסתובב על חוף, האור עמום, ופתאום אני רואה במים תנועה גלית של סנפיר של דולפינה – תמיד דולפינה, לא דולפין – ואני רץ למים, מעיף את בגדי, מגיע אל הדולפינה ויחד אנחנו שוחים בים שעה ארוכה.

    סיפרתי לו על החלום שלי ואיך שבמשך כמה שבועות, אחרי החלום, אני כמעט לא דורך על האדמה, אני עף.

    הנער השתתק… ואז שיתף אותי בסיפור מדהים:

    הנער הזה הוא דייג וצוללן… ללא ציוד. מתחת למים אין למוּמוֹ שום משמעות. ככה הוא פגש את הדולפינה, לפני כמה חודשים, ועכשיו, הוא אומר בפשטות, היא אהובתו ובת זוגו. הדולפינה עברה להתגורר איתו בְּמפרץ קטן ליד כפרו וכמעט אינה יוצאת אל הים הפתוח.  לימים, אגב, הדולפינה התפרסמה ותיירים מרחבי העולם היו מגיעים לחזות בה.

    עכשיו הוא אומר לי, וקשה לי לשחזר איך הוא בדיוק אמר את זה: "אתה חלמת על הדולפינה שלי, היא קראה לך. לֵך אליה. היא אינה נותנת לאיש חוץ ממני לגעת בה… אולי היא תשחה אתך."

    בלילה לא הצלחתי להירדם. הגעתי למקום באור העמום של הזריחה, כמו בַּחלום.

    הנער היה שם, מצביע אל עומק המים. לקח זמן עד שהעיניים שלי זיהו את התנועה המעגלית המופלאה של הסנפיר. החזקתי את עצמי שלא לרוץ פנימה. דשדשתי כברווז עם סנפירי הגומי על הקרקעית זרועת קיפודי הים, ממקם את מסכת הצלילה. ואז התגלמו מול עיני זוג העיניים הכי יפות והכי טובות שראיתי מימי. היא צפה ללא תנועה במרחק 20 סנטימטר ממני, מביטה לתוך עיני.

    הדקות הבאות עלו על כל חלום שהיה לי. הדולפינה נעמדה מולי ואז התקרבה, לא מפסיקה לחייך. אחזתי בסנפיר הגב שלה והיא החלה לחוג באיטיות מסובבת אותי אתה. אין לזה שם אחר – היא רקדה אתי. כעבור כמה דקות כשידעה שהאחיזה שלי טובה, היא יצאה למאוצים מסחררים במים, כששנינו מתיזים סילוני טיפות לכל עבר. לבסוף היא הרכיבה אותי עד למקום רדוד, אל מסדרון חולי נטול קיפודים. ברגליים רועדות דידיתי אל החוף.

    אני יודע שבכל יום ויום – מרגע שיצאתי רוטט מהמים ועד יום מותי – אם ישאלו אותי על שלושת הימים המאושרים בחיי, השניים האחרים אולי יתחלפו אבל היום הזה תמיד יהיה שם.

    הרבה פעמים יצא לי לחשוב כמה קרוב הייתי לפקשש את הגשמת החלום הכי יקר שלי. אלמלא הייתי משנה את הגישה שלי והנער היה נשאר אילם נודניק שבא להרוס לי את השקיעה.

    מאז לא חזר אלי החלום. אולי הוא מתבייש. חלומות לא אוהבים כשהמציאות עושה מהם צחוק.


    (מתוך הספר "שובה של המלכה" של גבי ניצן בהוצאת ידיעות אחרונות)

    וחשבתי… כמה חשוב להיות פתוחים להזדמנויות, להיות קשובים למתנות שמעניק העולם ממקומות בלתי צפויים. רובנו, לצערי, לא פתוחים להזדמנויות כאלה, רואים בהם הפרעה מיותרת… ורק תמהים מדוע זה תמיד קורה לאחרים…

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/4/14 00:20:

      צטט: bonbonyetta 2014-04-01 19:29:05

      *
      אוהבת את הסיפור ומכירה גם מכירה, אבל תמיד נהנית לקרוא עליו שוב. כל כך נדיר מקרה כזה ומרגש.

      תודה רבה,

      הסיפור אכן מרגש וכתוב יפה. במקרים כאלה אני לעתים תוהה עד כמה זה מציאות וכמה מזה הוא דמיונו וכשרונו של הסופר.

      כל טוב, עמוס. 

        1/4/14 19:29:

      *
      אוהבת את הסיפור ומכירה גם מכירה, אבל תמיד נהנית לקרוא עליו שוב. כל כך נדיר מקרה כזה ומרגש.

        29/3/14 13:07:

      צטט: נערת ליווי 2014-03-29 00:16:54

      דולפינים אני אוהבת מאד. דולפינות גם. ואת הסיפור. ברור. איך לא? :))

      תודה רבה לך.

      בספרי "אל מקורות הגנגס", אני מתאר את החוויה שהייתה לי עם דולפינים בקטע הראשון של מסעי - בים סוף.

      שבת שלום, עמוס.

        29/3/14 00:16:

      דולפינים אני אוהבת מאד. דולפינות גם. ואת הסיפור. ברור. איך לא? :))

        28/3/14 21:54:

      צטט: sari10 2014-03-28 17:35:33

      עמוס!!!!

      תודה שהבאת.

      זה באמת קטע מקסים.

      מהפנט הייתי אומרת או חלומי.

      והמסקנה כל כך נכונה!!!

      צריך להפנים ולהטמיע אותה.

      תודה רבה, שרי, על התגובה הנלהבת.

      גם אני מלא התפעלות מן הסיפור וממוסר ההשכל. הסיפור כתוב יפה מאד, גם אם הדברים לא קרו כך במציאות.

      שבת שלום, עמוס.

        28/3/14 17:35:

      עמוס!!!!

      תודה שהבאת.

      זה באמת קטע מקסים.

      מהפנט הייתי אומרת או חלומי.

      והמסקנה כל כך נכונה!!!

      צריך להפנים ולהטמיע אותה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין