עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    כי האדם עץ השדה

    4 תגובות   יום שבת, 15/3/14, 09:18

    כי האדם עץ השדה

     

    אדם נולד במושבה בגליל התחתון. על השם הסכימו שני הוריו - כל אחד וטעמיו. אביו - שגדל בבית מסורתי והתחנך ב"חדר", אך בארץ ישראל הפך לחקלאי - אהב את הסמליות שבשם "אדם", הקושר בין האדם לאדמה. אמו למדה בילדותה בבית ספר פולני בלבוב והתאהבה ב"פן טדיאוש" והפכה למעריצה של המשורר אדם מיצקביץ - ראתה בקריאת בנה הבכור בשם "אדם" מחווה לזכרו.

    אדם היה ילד נמוך קומה. רק שני ילדים בכיתה היו נמוכים ממנו. כפיצוי על היותו מאותגר גובה, דאג לפיתוח שריריו והשקיע עצמו מילדות בעבודה קשה בשדות המשק ובחצר החווה המשפחתית. אולם הוא לא הסתפק בכך ועמל גם על פיתוח מכוון של הגוף. בהעדר מכון כושר במושבה הקטנה, היה מבצע בבית ובחצר שכיבות סמיכה, כפיפות בטן, עליות מתח על צינורות המתקן לתליית הכביסה ואף הרים גזעי עצים ששימשו להסקה, במקום הרמת משקולות. בבית הספר הוא הפך לספורטאי מצטיין וקנה לו הערכה רבה בקרב חבריו.

    בשנות העשרה צמח אדם לגובה בינוני, אך בלבו לא כבתה השאיפה להיות גבוה יותר. בשל גופו ה"משולש" (כתפיו הרחבות ומותניו הצרות), זרועותיו החזקות והמסוקסות ורגליו השריריות, התנדב בצבא באופן טבעי לשירות ביחידה לוחמת. הוא קנה לו שם בשל הכוח, אומץ הלב והדבקות במשימה, שהוכיח בפעולות התגמול, ואף זכה בציון לשבח.     

    כתלמיד, אהב אדם לקרוא ולפעמים אף כתב בעצמו ושלח למגירה. בגיל מבוגר יותר, כתחליף, היה כותב לתיקייה במחשב. למרות שראשו ריחף לעיתים קרובות בעננים, רגליו היו נטועות היטב על הקרקע. באוניברסיטה העברית בירושלים למד בחוג לכלכלה והשלים גם תואר שני במנהל עסקים. הוא עמד במכרז לקבלת עבודה במשרד האוצר, שבו התקדם עד לדרגה של מנהל מחלקה באגף המסים. עם הופעת המחשבים הראשונים של "אפל" בשוק, הוא הבין  שזו תהיה המהפכה הבאה בתחום הידע, והחל ללמוד מדעי המחשב, תוך כדי המשך עבודתו במשרד האוצר. בגיל ארבעים פרש מהשירות הציבורי והקים חברת הזנק לפיתוח תוכנה. החברה הצליחה מאד, התפתחה והעסיקה מאות עובדים במחקר ובפיתוח של תוכנות חדשות בתחום אבטחת המידע. אדם התמנה לנשיא החברה.

    בגיל ששים, אחרי שלושים ושמונה שנות נישואים מאושרים, התאלמן מאשתו, שהייתה חברתו ואהובתו מאז לימודיו בבית הספר התיכון במושבה. הייתה זאת פגישתו הקרובה הראשונה עם המוות. אחריה אשתו, מתו בזה אחר זה גם הוריו. המוות הלם בו והביא אותו לחשיבה מחודשת על משמעותם וחשיבותם של החיים.

    עד אותה עת סירב בעקביות להצעות המפתות שזרמו אליו לרכישת החברה שעמד בראשה. עתה, במשבר גיל הששים, המלווה בחוויית המוות הקשה, נעתר להפצרות של אחת מענקיות הטכנולוגיה העילית ומכר לה את החברה תמורת מאות מיליוני דולרים.

    בשלב זה, יותר לא היה צריך לעבוד ויכול סוף, סוף, לממש את אהבתו הכמוסה לים. הוא למד לימודי ספנות וקיבל הסמכה כ"קפטן" ואז קנה יאכטה בינונית, שבה היה יוצא להפלגות - קצרות וארוכות יותר - בים התיכון. הוא היה מבלה הרבה עם משפחות בניו ונכדיו, ואף היה מצרף אותם להפלגותיו.

    אדם תרם תרומות כספיות נכבדות למטרות הציבור, בעיקר לסיוע בקליטת העולים מאתיופיה ולהקמת מפעלים ויצירת מקומות תעסוקה בפריפריה. כמו כן, היה מעניק בהתנדבות ייעוץ וסיוע כספי לחברות הזנק חדשות.

    בחלוף השנים אימץ לעצמו את הדימוי "כי האדם עץ השדה" (דברים, כ' י"ט), לנוכח המוות המתקרב, האורב מעבר לפינה. הוא הרגיש כמו עץ בשלכת. בהדרגה היה מאבד את "עליו" – היכולות הגופניות והשכליות שהצטיין בהן בעבר. זכרונו נחלש והוא התקשה להיזכר - בעיקר בשמות של אנשים ומקומות. למרות עיסוקו הקבוע בספורט אירובי ובשחייה, העצמות והסחוסים הלכו והתנוונו, והוא החל לסבול מכאבי גב ומכאבי רגליים. הוא לא התנחם בעובדה שאלה הגיעו אצלו בגיל מאוחר יחסית. רבים מחבריו היו מתלוננים על תופעות דומות עוד בשלבים מוקדמים בהרבה, וחלקם כבר אינם מתלוננים....

    אדם, איש האדמה, מצא את נחמתו בים. מרחבי הים הכחול האין-סופי הביאו מרגוע לנפשו. הוא היה מדמה את המוות להתמזגות עם ה"אין-סוף", והקץ המתקרב כבר לא נראה כה מחריד.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/14 00:25:

      צטט: bonbonyetta 2014-03-21 19:38:36

      *
      כתוב כל כך יפה מציאותי בגובה העיניים. וכל כך נוגע

      תודה רבה לך.

      שבת שלום, עמוס.

        21/3/14 19:38:

      *
      כתוב כל כך יפה מציאותי בגובה העיניים. וכל כך נוגע

        16/3/14 01:00:

      צטט: sari10 2014-03-15 18:58:41

      עמוס... איזה סיפור... יש בו הרבה עצב. זה סיפור אמיתי?

      תודה רבה, שרי.

      הדמות היא דמיונית. האירועים אמתיים, כתולדות חייו.

      פורים שמח, עמוס.

        15/3/14 18:58:
      עמוס... איזה סיפור... יש בו הרבה עצב. זה סיפור אמיתי?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין