רותם ישבה בתא בקומה העליונה ברכבת לחיפה. הדרך הביתה היתה ארוכה מתל אביב והיא שמה אוזניות ושמעה להיט של גאנס אנד רוזס כדי להעביר את הזמן. חברה שלה שלחה לה הודעה בוואטסאפ והיא מיהרה להגיב לה. "את באה אליי היום או את הולכת ישר לאמא שלך?" היא סימסה לה בדיוק תשובה כשאיתמר התיישב מולה. לקח לה כמה דקות לקלוט שהיא לא לבד והרימה את מבטה בדיוק כדי לפגוש במבטו. הוא היה חייל קרבי, עם רובה שמונח בין זרועותיו וקיטבג ענקי, עיניו ירוקות כמו המדים שלו גרמו לה להסמיק ולהפנות את מבטה מטה חזרה לפלאפון. הודעה מפייסבוק מאחותה דרשה ממנה מענה מיידי.

אחרי דקה נוספת היא הרימה שוב את מבטה אך הפעם עיניו היו שקועות במשחק קאנדי קראש והיא איבדה את ההזדמנות לשוחח איתו כשהרכבת עצרה בתחנה שלה. בדיוק כשקמה איתמר הרים את מבטו והביט בה שוב. היא כל כך רצתה שיתחיל איתה אך היא לא ידעה מה לומר. שוב הודעות מהפייסבוק והווטסאפ הסיחו את דעתה והיא הפנתה לו את גבה וירדה בתחנה. היא לא יכלה לראות את האכזבה בעיניו, כשהרכבת נסעה הלאה, ומבטו דרך החלון המתרחק עוד היה נעוץ בה בעודה מקלידה בקדחתנות תשובות למכריה ברשת החברתית.

התמונה לקוחה מהכתובת : http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=230967