עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    מפגש עם נערה סאמית

    2 תגובות   יום שני, 10/2/14, 16:44

    נערה סאמית

     

    החנינו את המכונית במגרש החנייה, שהיה ריק עדיין בשעת בקר מוקדמת זו, וכמו בשיר של שושנה דמארי,  נכנסנו כל המשפחה בזה אחר זה אל המוזיאון הסאמי בעיר קירונה בשוודיה. תמיד נהגתי לומר "לפי", ולא "סאמי", אך בביקורנו בלפלנד למדנו שהלפים רואים בשם "לפי" שמץ של עלבון, וקוראים לעצמם "סאמי".

     

    היינו המטיילים הראשונים שפקדו את המוזיאון באותו בקר, ובמשך כל זמן שהותנו בו, גם המבקרים היחידים, וכך יכלה אינגריד המדריכה, להקדיש לנו את כל תשומת לבה. היא היתה צעירה נאה בשנות העשרים, לבושה בחליפה מחוייטת כחולה, וצמותיה הבלונדיניות צונחות על כתפיה משני צדי ראשה, מוכיחה לנו, להפתעתנו, שיש גם סאמים בלונדינים!

     

    הטיול בסקנדנביה בקיץ של שנת 1990, היה טיול ארוך בן חודש - הטיול המשפחתי הראשון בחו"ל בו השתתפנו כולנו. מאז, לצערנו, בכל קיץ למישהו אחר מן הילדים היתה סיבה טובה להחמיץ את הטיול המשפחתי. בתנו התקרבה אז לגיל שתים עשרה, ועבורה היה זה טיול בת-מצווה, ולבננו הצעיר מלאו בחורף באותה שנה שלוש עשרה, ועבורו היה זה טיול בר-מצווה. הבכור בן השש עשרה זכה מן ההפקר - עבורו היה זה עוד טיול בחו"ל, אחד מני רבים שבאו בעקבותיו. 

     

    בסבלנות רבה הוליכה אותנו אינגריד בין המוצגים, הסבירה את משמעותם וענתה על שאלותינו. על אחד ממדפי הזכוכית היה מונח עיגול כסף בקוטר של כ-4 ס"מ, מעוטר בחריטה. לשאלתנו ענתה אינגריד שזהו מחבר של רצועות מנשא לתינוק, ואף הראתה לנו מנשא כזה בסמוך, שרצועותיו מצטלבות בתוך עיגול עץ פשוט יותר.

    "העיטורים" הסבירה, "נועדו להגן על התינוק מפני חטיפה בידי האולדרה".

    "האולדרה?" שאלנו בתקווה שתרחיב עליהם את הדיבור.

    "בוודאי" ענתה, "הם חוטפים תינוקות בעלי שערות כהות וסומרות, ובעלי מבע עז בעיניים, כדי שאלה יוכלו להשתלב בחברתם".

    "עד היום הם עושים זאת?" שאלנו.

    "בוודאי, הם אינם משנים את אורח חייהם", ענתה.

    "למדת על האולדרה באוניברסיטה?", שאלנו.

    "לא", ענתה "אני גדלתי אתם, אני בת סאמי". 

     

    אינגריד, הסטודנטית לספרות ולאמנות באוניברסיטה של אומיאו, לא דיברה על האולדרה מנקודת ראות של המחקר האנתרופולוגי. היא התייחסה אליהם כאילו הם השכנים שמעבר לגדר, או מוטב לומר, שמתחת לאדמה. התפעלנו עד כמה הם עבורה יצורים אמיתיים ולא מיתיים.

     

    הסבריה של אינגריד, ובמיוחד הסיפור על חטיפת התינוקות, תאמו במידה ניכרת את הסיפורים שכבר שמענו על האולדרה קודם לכן בדרך.

    לקראת הטיול בסקנדינביה קיבל על עצמו כל אחד מאיתנו להכין אחד, או יותר, מן הנושאים הקשורים לטיול – כל מדינה סקנדינבית ומאפייניה, פיורדים, טרולים, וגם לפלנד ותושביה. על הכביש המוביל צפונה לקראת כניסתנו אל לפלנד בשוודיה, סיפר לנו בננו הבכור על הלפים (עדיין קראנו להם כך, אז) - על אורח חייהם הנוודי, ועל פרנסתם המבוססת על הצייד ועל המרעה של איילי הצפון. אלא שלא כמו הבדווים, הם נודדים עם איילים בנופי הצפון, במקום עם גמלים ומקנה במדבר. בין היתר הוא קרא לנו קטע מתוך "אגדת סן מיקלה" של אקסל מונתה, שבו מתאר הסופר את המפגש שלו, בראשית המאה העשרים, עם שבטי הסאמי, ואת הסיפורים ששמע ממנהיג העדה שאצלו התארח. בין היתר נזכרו בסיפור גם האולדרה – היצורים המסתוריים דמויי אנוש, החיים במחילות מתחת לאדמה, שמדי פעם חודרים לבתי האנשים וחוטפים תינוקות כהים הדומים להם, כדי לחזק את קהילתם.

     

    אינגריד אמרה שאיילי הצפון מצויים בחסות האולדרה, אך יש רשות לציידים הסאמים לצוד אותם. אולם, אייל צפון לבן נחשב לרכושם הבלעדי של האולדרה, ורק במקרים נדירים מותר לצוד אותו. הצייד, בראותו אייל לבן, צריך להפנות בקשה מיוחדת לאולדרה, וכדי לוודא שאכן הם מתירים לו לצוד אותו, עליו לערוך מבחן. הוא צריך להשליך את פגיונו לעבר האייל הלבן - אם הפגיון מצליח לחלוף מעבר לאייל, הוא מותר בצייד, אך אם הוא נופל לפניו, אסור לצודו. בשום פנים אסור לתפוס את האייל לפני קבלת ההיתר.

     

    הודינו לאיגריד והמשכנו בביקורנו בעיירה ובמכרות הברזל שלה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/14 00:21:

      צטט: sari10 2014-02-11 13:04:08

      נשמע לי שהיה לכם טיול מעניין!!!

      תודה רבה, שרי.

      אכן היה מעניין וחווייתי - עד היום הטיול היחידי בחו"ל שבו השתתפנו כולנו.

      כל טוב, עמוס.

        11/2/14 13:04:
      נשמע לי שהיה לכם טיול מעניין!!!

      ארכיון

      פרופיל