זה היה שבוע די מוזר עבור האזרח הקנדי הממוצע, הביקור של ראש הממשלה סטיבן הרפר בישראל קיבל אצלנו כיסוי צמוד ומלא לאורך כל שעות היממה. כמו קרן אור מכוכב לכת אחר, הרפר נסע לטייל בארץ הקודש, מביא איתו תמונות של שמש חמימה וילדים עם פרחים ודגלונים, בזמן שרוב הבוחרים שלו, מבלים תחת עוד חורף חשוך וקר במיוחד. בזמן שהרפר זכה להיכרות חמימה עם כנסת ישראל, בקוויבק ובאונטריו החלו להערך לעוד גל קור מקפיא עצמות. אצלנו, בחוף המערבי, השמש זורחת בימים האחרונים, עם טמפרטורות רגילות לעונה 1 – 5 מעלות, אבל הרבה שעות של חושך. הקנדים שיכולים להרשות לעצמם, כמו הרפר ופמלייתו, מבלים את השבועות האלו של השנה מחוץ לגבולות המדינה, זה הרי התזמון המושלם לנסוע לישראל. במטוס שלו הצטופפה משלחת גדולה של ראשי הקהילה היהודית מכל רחבי קנדה, כי עם כל הכבוד ל 66 מיליון הדולר שהוא השאיר ברשות הפלסטינית ול 100 מיליון הדולר שקיבל עבדאללה, מלך ירדן, כדי להתמודד עם משבר הפליטים הסורים, גולת הכותרת של המסע הייתה ישראל. ביקור ראשון והיסטורי של ראש ממשלה קנדי בארץ הקודש. לא פלא שהקנדים יצאו מגדרם כדי ללוות את המסע הזה. בישראל כמה צפוי, היחס היה די שונה. במהלך ביקורו של הרפר בישראל, מתו ארבעה ילדים כתוצאה ממוות לא טבעי, אחד בפיצוץ בלון גז, שתיים כתוצאה מהרעלה של חומרי הדברה והרביעית בתאונת משחק בגן שעשועים. לא פלא שהישראלים דחקו את הביקור הממלכתי לעמודים המשניים של העיתונים. חלק מכלי התקשורת, לפחות אלו שמגיעים לכאן, אפילו הביעו זלזול בראש מדינה שהיא חברה קבועה ב ג'י 7 ואחת האומות העשירות בעולם. http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2222629 "האמת היא שעם כל הכבוד לראש ממשלת קנדה, הרלוונטיות שלו בקהילה הבינלאומית, השפעתו על הנעשה במזרח התיכון ויכולתו לסייע לישראל בנושאים של חיים ומוות עומדות ביחס הפוך לשטחה של ארצו". (ברק רביד, במאמר המצורף). כאילו, מה אתם רצינים? או שבאתם כאן להצחיק את החבר'ה. דווקא יש המון פוטנציאל לשיתוף הפעולה הזה, בין קנדה לישראל, בחיים צריך ללמוד להקשיב לכל מי שמוכן להציע עזרה, במיוחד מישהו כמו ראש ממשלת קנדה. מדינה מסודרת מאורגנת ומתוקנת בכל קנה מידה עולמי. אז כן, גם אצלנו נשרפו השבוע למוות חמישה זקנים בבית אבות בקוויבק, אבל גם בחושך ובקור, קנדה מספקת לאזרחיה, גברים, נשים זקנים וטף,מכל הסוגים וכל המינים, בית חם ובטוח, ובעיקר שקט. ** רק מה, דווקא בחושך הזה, האדם מחפש כל הזדמנות לצאת מהבית ולהיות סוציאלי. קנדה היא מדינה גדולה שבנויה מקהילות קטנות. המילה קהילה, מככבת בכל משפט של קנדי מקצועי. כי כאשר קר וחשוך בחוץ, לאן בדיוק תלך? לטייל ברחובות? לפיקניק בפארק? לבלות על חוף הים? אפשר, אבל קר. אז כולם נפגשים במקומות קהילתיים. המרכזים הקהילתיים, שכאן פועלים בכל שכונה, מלאים באנשים. חדרי כושר, בריכות, זירות של החלקה על הקרח, אולמות כדורגל וכדורסל, ריקודים מכל הסוגים והסגנונות, מפגשים של קבוצות עניין, סרטים, כמעט כל מה שבא לתא הדואר האלקטרוני מתקבל בברכה. אמנם אי אפשר להספיק את הכל, אבל לפחות יש לכל אחד מאיתנו תפריט עשיר של מרכיבים קהילתיים שממנו הוא יכול להרכיב את לוח הפעילות האישית שלו. כי עם כל הכבוד לפוליטיקה, ויחסים בינלאומיים, אנחנו כאן חיים בשלווה די גדולה שמאפשרת התפתחות וצמיחה אישית של כל אזרח, כדי שהוא יוכל להגיע ולממש את הפוטנציאל האישי שלו בצורה מקסימלית. כי זו השאיפה האולטימטיבית של המדינה, להפיק מאזרחיה את המיטב, והכל כמובן, תוך שמירה קפדנית על השיווין הקדוש של חלוקה בין זמן עבודה וזמן חיים. אז אחרי שסיימתי את הסמסטר הראשון של עונת הכדורגל עם 12 שערים, למרות בצורת מעצבנת של שלושה שבועות בנובמבר, החלטתי לקחת פגרה קצרה מאולם הקטרגל שלנו, אני כבר לא אכבוש בקריירה שלי שערים כמו יוסי ק. או אבי מ. צמד מלכי קור הרוח מול השער, אז עדיף לנוח ולהתאוורר כמה שבועות, כדי לראות כמה דברים אחרים. למשל, את מסיבת חצאי הגמר של ליגת הפוטבול ערכנו אצל שגית ומוטי ק. שסיפקו לנו אירוח סוף הדרך, תודה מכל השבט. גם לערב הקריוקי הישראלי הגחתי השבוע, היה נחמד לשיר קצת בעברית, עם בירה וחברים. אגב, מתי חוזרת מרים ב. מהסיור באירופה? היא הבטיחה לנו ערב אריק איינשטיין. אני בטוח שדפנה תמצא אותה עד לפברואר, למרים יש כבר את הקהילה שלה. אבל אני בעיקר נהנה בשבועות האחרונים לחזור ולקחת את הילדים שלי לחוג אחר הצהריים. מאוד התגעגעתי לסוג הזה של פעילות, ואם יש לי הזדמנות לתת להם קצת העשרה בדרמה ומשחק בסטודיו של כרמל, אז אין כמוני מאושר באדם. כמו שעה וחצי של שמש באמצע הערב האפל שמסביב, אגב, נותרו כמה מקומות, כדי לכם, כי הרי איך גורס הפתגם הסיני העתיק, כל מה שהאדם צריך בחיים זה פרוסת לחם ופרח. אז שהגולים יחכו קצת, האביב הרי נמצא מעבר לפינה.
** במדינה מסודרת ומאורגנת, התקופה הזאת של השנה מביאה איתה גם את הדיונים הראשונים על התקציב. בזמן שראש הממשלה הרפר גונב את הזרקורים עם הביקור בארץ הקודש, חתמה השבוע ראש ממשלת הפרובינציה שלנו, החברה כריסטי קלארק, על חוזה שני להקמת מתקן לעיבוד ויצוא של גז נוזלי מבריטיש קולומביה אל אסיה. החוזה הראשון נחתם בנובמבר עם חברה סינית תמורת 24 מיליון דולר, השבוע חתמה קלארק עם חברה אוסטרלית על עסקה שנייה, בגובה 17 מיליון דולר. אלו עסקאות מכירת קרקע, עבור הכנת הטרמינלים הענקיים שמתכננות שתי החברות הללו, אי שם בחופים הצפוניים שלנו. הגז הנוזלי (LNG) הוא אחד ממקורות האנרגיה העתידיים המבטיחים ביותר, הוא איננו מסוכן, איננו מזהם, ובמקרה של תקלה הוא פשוט מתחמם ומתאדה באוויר. כל תהליך השאיבה, ההובלה והשינוע של הגז הנוזלי מתבצע בטמפרטורות של מינוס 160 מעלות צלזיוס. הממשלה של קלארק מתכננת להקים לא פחות מחמישה טרמינלים עתידים של יצוא לגז הנוזלי שאמור להכניס מאה מיליארד דולר לכלכלה שלנו בשלושים השנים הבאות. הסכמי מכירת הקרקע להקמת שני הטרמינלים הראשונים מהווים צעדים ראשונים בדרך אל המטרה. בנתיים קלארק אמורה להציג את התקציב שלה לשנה הבאה ב 18 לפברואר. ההבטחה שלה כרגע היא להציג תקציב מאוזן, אחרי ארבע שנים של גרעון. התחזיות על מעבר לרווחיות, שעליהן דובר בקיץ, עדיין לא התממשו. הכלכלה עדיין מדשדשת, מחירי הדיור הם בלתי נתפשים, וונקובר שניה בעולם רק להונג קונג בסעיף הזה, ועל פי התקשורת, לא פחות מ 14 אלף תושבים נדדו השנה לאלברטה, הפרובינציה השכנה שלנו, עתירת הנפט, כדי למצוא עבודה קבועה ורווחית, ובעיקר דיור בר השגה.מישהו אמר לי השבוע שעובד נקיון בקניון בקאלגרי מרוויח כמו שחקן כדורסל בליגת העל הישראלית, וגם לא צריך לרדוף אחרי הכסף, כי הכל מסודר. בוונקובר זה לא ככה, לפחות לא בנתיים. אנחנו צריכים להחזיק אצבעות שכריסטי תמשיך לפתח את משאבי הטבע שלנו. כדי שלא נצטרך לקנא בשכנים שלנו שאולי עושים טונות של כסף, אבל חיים חצי שנה במינוס 20. בררר. ** היות וגם אנחנו צריכים דאגות בחיים, אז זירת הספורט המקומית שלנו והפכה לעצובה השבוע. מלך השערים של קבוצת הכדורגל שלנו, קאמילו, הבריז לנו לקבוצה במקסיקו, שנאלצה לשלם 1.5 מיליון דולר פיצוי על הפרת החוזה של הכוכב הברזילאי, אבל ליגת ה MLS לוקחת שליש מהסכום בהתאם לחוקת הליגה. בנתיים המאמן העצבני של הקאנקס, ג'ון טורטורלה, הורחק השבוע ל 15 ימים על ידי הנהלת ה NHL בעקבות מהומה חסרת תקדים במשחק בין הקאנקס לקאלגרי פליימס במוצ"ש. מאמן האורחים נקנס ב 25 אלף דולר על חלקו בקטטה ההמונית שרק הוסיפה עוד נדבך לקנאה והיריבות בין שתי הערים הקנדיות. בנוסף הורדנו השבוע את הכובע בהצדעה לקפטן הקאנקס, הכוכב השבדי הנריק סדין, שנאלץ השבוע להחמיץ משחק בפעם הראשונה מאז מרץ 2004. רצף המשחקים של סדין נקטע לאחר 679 משחקי ליגה וזהו הרצף השישי באורכו בהיסטוריה של ליגת ההוקי. האנק יהיה כשיר לאולימפיאדת החורף בסוצ'י, ביחד עם אחיו דניאל. בסך הכל שבעה שחקני קאנקס יהיו בסוצ'י. השוער רוברטו לואנגו ושחקן ההגנה דן המיוס (קנדה), ראיין קסלר (ארה"ב), המגן אלכס אדלר הוא השבדי השלישי, והמגן יאניק וובר ייצג את שוויץ. אנחנו מחכים למדליות, כי כמו שההוקי שלנו נראה בשבועות האחרונים, גביע היחיד שנקבל הוא על מכות. המשחק במוצ"ש שבר שיאים של בושה. תראו בעצמכם.
** הכותרות על מהומת ההוקי גנבו את החדשות מהעימות בין הרפר ואחמד טיבי, שהרוויח את הראיון שלו ברשת הטלוויזיה הלאומית שלנו. כי ככה זה כשחיים במדינה מסודרת ונטולת דרמות, צריך לתת לכולם להתבטא. אצלנו אין מורים שמוזמנים לשימוע ואין מאבקים בנוסח מה שקורה עכשיו בישראל בין ארגון תל"י, המאגד את זכויות התסריטאים והבמאים, לבין זכייניות ערוץ שתיים קשת ורשת, וחברת הסלולור פרטנר, שמסרבות לשלם תמלוגים קולקטיבים ליוצרים. למרבה הפליאה, הממונה על ההגבלים העסקיים בישראל פסק לטובת הזכיינים ונגד היוצרים, בעוד אחת מאותן שערוריות שרק ישראלים אמיתים יודעים איזה מניעים עומדים מאחוריהן. אני עוקב בענין אחרי המאבק הזה, גם בגלל שכמה מחברי הטובים בישראל הם חברי תל"י וגם בגלל שהוא יכול לשמש כמבחן לדברים שאתם יכולים ללמוד מהקנדים. נכון שנורא קל לצחוק עליהם כמה שהם מרובעים ומסודרים כאשר באים לכאן, אבל כאשר זה מגיע לעניינים כאלה, כמו הכיס של כל אחד מאיתנו, אז פתאום זה נורא נוח לחיות במדינה מסודרת עד הגרוש האחרון. כי בקנדה שאתה מקבל רשיון לתחנת רדיו אתה מחויב לשדר 35 אחוז מוזיקה קנדית. אם אתה רוצה ערוץ ספורט אתה מחויב לדווח 35 אחוז מהזמן על ספורטאים קנדים. ואם אתה בא לצלם כאן סרט, פרסומת, סיט קום, דרמת טלוויזה, לכל סוג ואורך יש את דירוג השכר שלו. מהבמאי ועד לאחרון אנשי הצוות. הנה לכם קישור להסכם הקולקטיבי של איגוד הבמאים הקנדי, שבו מפורט עד לרמת הסנט כמה מקבל כל איש צוות, בכל הפקה, לראות ולקנא. http://www.dgc.ca/bc/rate_sheets.cfm אז כן, במהלך החורף הזה סיימתי לכתוב את הגירסה הראשונה של התסריט הישראלי שלי. תסריט לסרט באורך מלא, אני חושב שהוא שווה את המאמץ וההשקעה, אבל עד שלא תתנהלו בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים – בין אדם לחברו –אז למה להתאמץ? כדי לראות אחר כך עוד איזה טייקון מקבל תספורת, לא עדיף כבר להיות איש נקיון בקניון בקאלגרי?
** היי אחי הדי. ג'י. שיר השבוע מוקדש במיוחד בשבילך. קוראים לו אבצ'י, הוא שבדי צעיר ומצליח. את השיר הזה הוא שיחרר בראשון לנובמבר 2103, בחודשיים וחצי הוא חצה את 50 מיליון הצפיות, זה הולך להיות אחד הלהיטים הגדולים של השנה. תבלו.
|
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמח שעמדת במשימה, חברה...
שמח שמצאת את הנקודה שמדברת אליך בטקסט, גברת יאגה, אבל כן, זהו עניין שניתן להשליך ממנו גם לרמה האישית וגם לרמה הלאומית.
שמח שמעניין לך, ליאת, בדרך כלל הישראלים שמגיעים לכאן מתלוננים שמשעמם פה, אז אולי זה רק אצלי.
את מוזמנת לבקר ולהתרשם בעצמך, מהמדינה...כמובן....:)
מה פתאום מסע הזדהות עם ביבי? הרפר דיבר על יחסי קנדה - ישראל, בדיפלומטיה אין יחסים אישיים, זה רק הישראלים שישר מורידים את זה לרמת האישי, כי ככה מתנהלים שם החיים. זה עניין דיפלומטי, ערכי, שחשוב להרפר, ממשלתו ובוחריו. אבל כן, היו כאן המון יחסי ציבור גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים.
לפני כמה חודשים הוא נסע לדרום מזרח אסיה, גם שלוש מדינות, לאוס, ויאטנם ועוד אחת, בקושי קיבלנו משם תמונה אחת ביום. כאן היה כיסוי לאורך כל היום, זה הפנים. מה הוא שידר לישראלים אתה יכול לראות בתגובה למטה. אני בטוח שיש עוד הרבה כאלה.
חן חן
אה, ואביצ'י...נהדר. תענוג לשמוע
אתה חושב שזה היה מסע ליחסי ציבור?
חשבתי שזה היה מסע הזדהות עם ביבי ועם דרכו הפוליטית,
קנדה בהחלט מכניסה וקולטת כמויות אדירות של מהגרים בשנה (נראה לי בסביבות ה250,000)
ורובם ככולם מגיעים הנה על סמך היכולת המקצועית שלהם,
אבל הרפר לא דיבר על קנדה הוא דיבר בעיקר על ביבי וכמה שהוא טוב
כראש ממשלה ימני ונוצרי הוא בסך הכל מבטא את הלך הרוח הציבורי של אלה שבחרו בו (ימנים שמרנים מבוססים ונוצרים)
ובהחלט , שני יורדים כמוך וכמוני לא יכולים להתווכח פה על ההתנחלויות.
בהוקי אנחנו מוצאים את כל האגרסיות שלנו...:)
שלויימה ידידי, אני לא נכנס כאן לעניין ההתנחלויות, אין לי שום עניין ללכת לפינה הזאת שממנה אף אחד לא יוצא טוב. אני גם לא נאיבי כמו הישראלים שחושבים שהרפר בא רק כדי לעשות טוב למערך ההסברה של ביבי, הקנדים לא תמימים ולא פראיירים והמסע הזה עשה עבורם המון פרסום ויחסי ציבור למותג שלהם שמתחרה על כוח האדם המעולה שישראל מייצרת, אבל לא ממש יודעת איך לשמור. מה שאני יודע, והדוגמא שלך על מזג האוויר היא בדיוק על זה, היא שקנדה היא מדינה ענקית עם הרבה הזדמנויות גם לישראל כמדינה וגם לחברות ועסקים ישראלים, אני חושב שראוי לכבד את זה.
רוב הדיונים מתנהלים בנימוס ונחת, להט ותשוקה שייכים לחדרים אחרים. מה שכן מעורר מחלוקת והפגנות הם דיונים על צינורות הנפט ואיכות הסביבה,ובעיקר על הוקי....
משמח! התסריט שלך וההסכם שהבאת של איגוד הבמאים בהחלט גם,
ראש הממשלה סטיבן הרפר שהיה כאן בביקור, לבד מארץ נהדרת גם נאם לתפארת בכנסת כמובן. אבל את זה בטח ראיתם למרות מזג האוויר, גם שם. ארץ נהדרת שווה לראות כמו שמכבית כתבה,
כתמיד מעניין אצלך . תודה ושבוע טוב!
שלום מכבית, תודה על האזכור, אני אחפש לראות אם יש את זה באינטרנט. אני לא אומר שהרפר הוא נטול ביקורת לחלוטין, הוא לא לגמרי כוס התה שלי, והוא קצת יורם כזה, אבל ראש הממשלה הקודם שלנו עשה עסקים עם האיראנים חופשי חופשי, והרפר היה הראשון בעולם שסגר להם את הברז. לגבי עניין ההסתגרות, אני חושש שהובנתי לא נכון, בוונקובר אנחנו בחוץ כל יום, כל השנה. יש ים ויש פארקים ויש טיולים בהרים. אבל יש תקופות שיורד החושך מוקדם, עדיף להיות בבית. לגבי התסריט, נא להתאזר בסבלנות, לא חושב שהקפה זה מקום לחשוף בו קטעים. שבוע טוב.
תודה תמרה, אנחנו בהחלט שונים מאוד מאחינו האמריקאים, אם הם השריף של העולם, אנחנו שומרי שלום, מנסים לגשר בין אנשים בעזרת מרפא וחינוך, אני לא לוקח באופן אישי את מה שכתבו בעיתון, אני רק מתפלא על קוצר הראות וחוסר ההבנה, ש "האסונות" הללו קורים כתוצאה של בחירה מדינית כלכלית חברתית רבת שנים שמעודדת קיצורי דרך, וחלטורה בתור שיטה לחסוך עוד כמה גרושים, זו התוצאה הסופית של הדרך הזאת. הכל מתחיל בקצת דרך ארץ...
טוב לקרוא אותך וולשמוע מגוף ראשון את הקורה במדינה הצפונית, וגם לראות נקודת מבט אחרת על מה שקורה פה ושם.
אכן דברים שראום משם לא רואים מכאן (ולהפך)
לא מתיימרת להיות פרשנית מדינית, פוליטית ואפילו לא חברתית, אבל כשקוראים אסונות כמו אלה שהזכרת, אין ספק שענינים של מדיניות חוץ וביקור מנהיג זר זוכים לכותרות משנה.
יש נטיה לראות את קנדה כמדינה שיותר מרוכזת בעצמה ופחות מנסה להיות השוטר של העולם, כשכנתה מדרום
אולי כי היא כזאת לא מעט פעמים...?
ולגבי מה שכתוב ה"הארץ", אני לא בטוחה שהם בעצמם לוקחים על זה אחריות...