עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (29)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      23/2/16 14:05:
    וקישור שני: http://shanghaiist.com/2013/01/14/china-ugliest-buildings.php#photo-7
      23/2/16 14:04:

    והנה קישורים לכתבות על בניינים הנחשבים בעיני סינים ומערביים למכוערים ולמוחרמים:
    http://shanghaiist.com/2016/02/22/china_officially_
    וbans_weird_archite.php

      21/5/14 11:44:
    מרתק!
      4/2/14 18:11:

    ''
    ''

     

     

    שלום קרין, קר לשוטט בחורף, ודי מסוכן ללכת בשבילים ולעלות על הרים שקרח יכול לכסות חלק מהמסלול. גם הרכבלים לא פועלים כעת. אם את מתעקשת נסי להגיע לפאן-שאן. כשעתיים נסיעה מבייג'ינג. בקיץ פועלים על ההר בתי הארחה [תמונה עליונה]. בחורף לא בדקתי... הבולדרים עצומים, המדרגות מאתגרות, בסיום פגודה מרשימה [תמונה]. בקיץ פועלות על ההר שלוש מערכות נמשכות של רכבל. אחת אל ראש ההר והמקדש, השנייה [ארוכה יותר] לאורך הרכס, השלישית לאחר הפגודה. תעלי, בבקשה, תמונת חורף, אם תבקרי שם. וקחי צל"ש למפרע...

      4/2/14 06:17:
    היי, שמי קארין אני דיילת ומגיעה בשנית לבי'גינג בסופש הקרוב. חשבתי לצאת מהעיר לשתי לילות למקום קטן עם טבע גדול ותרבות אחרת. יש לך רעיון למשהו קרוב? תודה מראש קארין
      24/1/14 16:33:
    תודה רבה, באבא יאגה נדירה. אנחנו חיים נהדר בלי הכוכבים שנשארו בחוץ - - -
      23/1/14 20:49:
    מפעים ומרגש, שושן. תודה על המידע, על הצלומים ועל רוחב היריעה. הכוכב בדרך, החוויר לעומת כוכבי הבנינים, יתאושש ויגיע. *
      19/1/14 11:14:
    אני חייב לבקר בסין, הבניה שם והדמיון שלהם מרתק אותי
      16/1/14 22:25:

    איזה צירוף מקרים: במוזיאון תל-אביב נפתחה הערב תערוכה בשם כוריאוגרפיה אורבנית. היא כוללת שני סרטוני אנימציה של האומנית צאו פיי [צאו ולא קאו כמו שכתוב במידע על התערוכה] שהכניסה לעבודות שלה בניינים שונים שהוצגו בפוסט. מעניין, משעשע וגם מבריק. כל הכבוד לאוצרת מאירה יגיד חיימוביץ ולמוזיאון.

      16/1/14 07:58:
    ושוב יצאתי לטיול, בסין החדשה והישנה. העיניים אינן שבעות מראות, והמוח חושב מחשבות מעשיות, איך חיים שם? תודה מקרב לב על הטיול המיוחד הזה (המשכו של הטיול הבלתי-נשכח הקודם).
      15/1/14 21:22:

    תודה, בועז, ועוד לא הזכרתי את הגשרים... :-)

     

    צטט: ~בועז22~ 2014-01-15 21:13:26

    סקירה מדהימה ומלהיבה. נדמה ואין כבר גבול ארכיטקטוני שלא נחצה ע"י בני-אדם. אלף תודות על פוסט מושקע כהלכה!!!
      15/1/14 21:19:

    תודה חכמה על המשוב וההדגשה. הנוף האורבני מרתק, מושך וגם מעיק. אם אני רואה נכון, הסינים הבוגרים מחוברים רגשית לפארקים ולסמטאות הישנות. הצעירים 'ניידים' יותר, צומחים עם מבני הזכוכית והפלדה ומתחפרים בניידים.

     

    צטט: חכמה 2014-01-15 19:08:27

    פוסט מרתק, הכולל את ההסברים והתובנות שלך מרחיבים את דעתי ועל כך תודתי. הבניינים כל כך שונים זה מזה אבל ברור שלא נועדו לעם עצמו שמסתכל ותוהה כפי שסיכמת את הפוסט שלך "מה הולך פה בדיוק? מה קורה ואיפה לגור".
      15/1/14 21:13:
    סקירה מדהימה ומלהיבה. נדמה ואין כבר גבול ארכיטקטוני שלא נחצה ע"י בני-אדם. אלף תודות על פוסט מושקע כהלכה!!!
      15/1/14 19:08:
    פוסט מרתק, הכולל את ההסברים והתובנות שלך מרחיבים את דעתי ועל כך תודתי. הבניינים כל כך שונים זה מזה אבל ברור שלא נועדו לעם עצמו שמסתכל ותוהה כפי שסיכמת את הפוסט שלך "מה הולך פה בדיוק? מה קורה ואיפה לגור".
      15/1/14 17:20:

    תודה, עטרה, והעיקר שיש לנו לא מעט זיכרונות משותפים מול נופים אורבניים  גם בסין :-)

     

    צטט: ATARALEVY 2014-01-15 15:56:40

    שושן יקרה, את מתעלה על עצמך, ומרימה מבלוג לבלוג את הרף של עצמך, נפלא!!!! מומלץ !!! ולא רק לשוחרי סין ולמתעניינים בארכיטקטורה, זהו בלוג מעניין, מרתק, מרחיב אופקים ותובנות !!! וכמה געגועים וזכרונות את מעוררת אצלי,,,מרגש מאד, תודה!!!
      15/1/14 17:15:

    תודה, עמנב, זה הדדי. אתה מאיר את עיניי בענייני הודו ואני משתדלת לשתף בחוויית סין. שושן

     

    צטט: עמנב 2014-01-15 09:32:29

    שושן, כל פוסט שלך פותח צוהר נוסף להכרת סין. התמונות יפות וההסברים שלך מאירי עיניים. כל הכבוד, עמוס.
      15/1/14 17:13:

    תודה, מכבית, על התגובה וההתייחסות.

     

    צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-01-15 08:21:27

    ממש טיול, ערכתן לי, תודה! התמונות מרהיבות עין.
      15/1/14 15:56:
    שושן יקרה, את מתעלה על עצמך, ומרימה מבלוג לבלוג את הרף של עצמך, נפלא!!!! מומלץ !!! ולא רק לשוחרי סין ולמתעניינים בארכיטקטורה, זהו בלוג מעניין, מרתק, מרחיב אופקים ותובנות !!! וכמה געגועים וזכרונות את מעוררת אצלי,,,מרגש מאד, תודה!!!
      15/1/14 09:32:
    שושן, כל פוסט שלך פותח צוהר נוסף להכרת סין. התמונות יפות וההסברים שלך מאירי עיניים. כל הכבוד, עמוס.
    ממש טיול, ערכתן לי, תודה! התמונות מרהיבות עין.
      15/1/14 08:05:

    תודה-תודה. אני כתבתי סוג של הומאז' לבניינם ואת - ראיתי בבלוג שלך - כתבת הומאז' מקסים לדודתך הרקדנית...

    ממליצה!

     

    צטט: HagitFriedlander 2014-01-15 07:25:57

    פוסט מאלף מוסבר ומצולם לעילא ולעילא! המון תודה..המון מידע שאשוב לקרוא...בוקר טוב!
      15/1/14 07:50:

    תודה, עתידה, בייג'ינאית  של יום-יום,

    רציתי להכניס לפוסט צילום מחלון הדירה שלך - כשבניין הטלוויזיה החד-פעמי סתם מרוח מול הפנים, אבל המקום מוגבל....

     

    צטט: AtidaZalzman 2014-01-15 03:03:16

    מרתק כמו כל שאר הכתבות שלך.
    יש לך יכולת צוחקקריצהלהראות ולספר לנו צדדים שאולי ביומיום אנחנו
    לא מתעכבים עליהם, אבל כאת כותבת עליהם את מכניסה אותנו ממש לענינים.

      15/1/14 07:25:
    פוסט מאלף מוסבר ומצולם לעילא ולעילא! המון תודה..המון מידע שאשוב לקרוא...בוקר טוב!
      15/1/14 07:13:
    תודה, מקרב לב, על הפוסט הנפלא שושן! התענגתי על דברייך המאירים ועל התצלומים שובי הלב. אגב, בנוגע להתכתבותנו בפוסט הקודם שלך: מצאתי את הפוסט על צ'ונגצ'ינג שבו מצולם בית הספר לאמנות של פביאן ורדיה. מסתבר שקראתי אותו ב-2011. הפעם זכרוני בגד בי.
      15/1/14 03:03:

    מרתק כמו כל שאר הכתבות שלך.
    יש לך יכולת צוחקקריצהלהראות ולספר לנו צדדים שאולי ביומיום אנחנו
    לא מתעכבים עליהם, אבל כאת כותבת עליהם את מכניסה אותנו ממש לענינים.

      14/1/14 20:22:

    חחחחח, הצחקת. תודה.

     

    צטט: תכשיט 2014-01-14 19:16:35

    ווואו.. !!!
      14/1/14 19:16:
    ווואו.. !!!
      14/1/14 11:46:
    מעדיפה את הנופים והאדרכילות של סין הישנה,לפני המהפכה.שמחה לראות שחלקם נשתמרו :-)
    פוסט מעניין ומעשיר..
    0

    ארכיטקטורה בסין: קריאה בשפת האמצעים החזותיים – סיור וירטואלי בגלריה של תמונות [חלק ב']

    29 תגובות   יום שלישי, 14/1/14, 11:18

    קשה לבחור מתוך שישים ושישה אלף צילומים שצילמתי בשיטוטיי בסין. בחרתי כאן בייצוגים אדריכליים בולטים, בהנחה שהם נגישים למבקרים בסין.* כל ייצוג חזותי מבטא "שפה", "שיח" ו"סיפר" [נרטיב] באמצעים רטוריים. ההערות שלי מנסות לפרש את הייצוג האדריכלי בהקשר חברתי-תרבותי.

     

    גלריה של תמונות והערות

     

    ''

    ארכיטקטורה צרובה בתודעה הסינית. אין מקום יישוב נשוא-כבוד ללא פגודה – . בתמונה: הפגודה המערבית בקונמינג, בירת יון-נאן בדרום סין בסגנון שושלת טאנג, כפי שנבנתה בסוף המאה השמינית ונבנתה מחדש ב- 1882. מפעל הנדסי ואסתטי של בנייה, כמו גם מפעל תרבותי-פוליטי של הפצת דת, מלכדת שטחי ארץ רחבים. שלוש עשרה שכבות מדורגות. ציר מרכזי רחב מכותר בגגות, בתפקיד מרזבים,  מכונפים אל על. הצריח חרוטי, ובראשו קישוטי ברזל "כולאי-שד", קרי: קליע-ברק. הפגודות, כפי שעוצבו בסין, שייכות לכתב היד הראשוני של האדריכלות הסינית.

     

    ''

    מתחם מקדש-מנזר לאמה – Yōnghé gōng  – מודל של ארכיטקטורה סינית-טיבטית מסורתית מהמאה השבע עשרה. רעפי הטורקטיז הוחלפו בצהוב הקיסרי.

     

     

    ''

    העיר הקיסרית האסורה. היכל ההרמוניה העילאית. סימטריה נעלה. לכל מפלס, תצורה, גודל, כמות, מרחק וצבע משמעות מטא-פיזית. סימבוליזם פיזי. הסידור המקומי על פני האדמה נמצא בקורלציה עם השמים ועם העולם. מיקרוקוסמוס של המַקרוקוסמוס. 

     

    ''
     

    הקיר האדריכלי ממשמע היררכיה, סדר, בידוד והדרה בעיר האסורה. חותך שמים וארץ. חומה מָסיבית בקו ישר, גבוה ואדום. מרפרר לחומה הארוכה [הגדולה]. שליטה במציאות חיצונית דרך בידודה של המציאות הפנימית ולהפך. אינות קיסרית נוכחת. אייקון מקומי וקולנועי.

     

     

    ''

     

    ''

    צילום: בריגיטה דה-מאס

    ליד כפרים שקטים בפרברי בייג'ינג. כפר ליוליצ'אנג – Liulichang [Glazed Roof Tile Village] – כפר ציורי, מט ליפול, משווע למשאבים ולשיפוצים. נראה שהוא כבר לא מועד להריסה ברוח "לא כלום אתמול – מחר הכול!". גיל: 700 שנה. תפקוד: תושבי הכפר ייצרו רעפים ו"תכשיטי" גגות עבור העיר האסורה וארמון הקיץ בימי שושלות מינג וצ'ינג, וכן סיפקו קירויים להיכל העם ולהיכל הזיכרון ליו"ר מאו. לא נשאר להם הרבה לעצמם.

    עוני ובליה של שכונות וכפרים מאפשרים הריסה שמאפשרת בנייה, "קפיצה גדולה קדימה" ומסע שיקום בלשון פוליטית. הקונטקסט של דיירי הבית בכפר – זמן ומקום ["כרונוטופ" בלשונו של בכטין] – יומר למוצר נדל"ן ניאו-ליברלי של עיר עולם.

     


    ''
     

    באותו כפר – Liulichang – חצר בייג'ינית מסורתית, רבועה וטיפוסית. זה הדגם הבסיסי של בניית בתי מגורים, ארמונות, מקדשים, מנזרים, משרדים ועסקים: חצר מוקפת בבניינים מכל ארבעת עבריה. בסין מכנים את הסגנון הזה 'סגנון מסורתי' ולא 'סגנון ימי-הביניים' אולי לתפארת ה"פנים", כי הגאווה התמקדה במודרניזם, והאנרגיות הושקעו בניתוץ סממני המשטר הפיאודלי. בשנים האחרונות "סגנון מסורתי" נשמע ניסוח מכיל וגאה, בניחוח חוזר בתשובה.

     

    ''
     

    ההיכל הגדול של העם בכיכר טיאנאנמן. מונומנט. היכל אל-ביתי. שדר של הזרה וניכור לטובת הנכחה של סמכות שלטונית ממלכתית חדשה וחזקה. הַשְׁאָלוֹת ארכיטקטוניות מערביות וסובייטיות במבנה משנת 1959. דוגמה לבניין 'אידאלי' [או מושגי] בהיותו "תוצריה של 'אידאה' פוליטית שלטת – ולא של התייחסות קונקרטית-ממשית אל המקום ואל יושביו" [בניסוחה  של ורד מימון לעניין אחר, http://erev-rav.com/archives/27595, 31.12.2013].

     

    ''
     

    הצהרה פוליטית באמצעות אדריכלות בשפה חזותית. אקסטרה-לארג'. המרחב הפתוח והגלוי במרכז הרפובליקה העממית של סין שהוקמה בשנת 1949. נִרְאוּת  הכוח, אחרי מלחמת אזרחים מרה ואחרי שנים ארוכות של חולשה לאומית. בצילום כיכר טיאנאנמן בימים אסורים לביקור. מראה מכיוון העיר האסורה. מימין, בצלע המערבית, ההיכל הגדול של העם בסגנון ניאו-קלסי (הוצג במלואו בתמונה הקודמת). משמאל, בצלע המזרחית, המוזיאון הלאומי בסגנון מהודר וסובייטי [מתנצלת על מגבלות הצילום]. במרכז מתנשא תורן הדגל, בהמשך: אנדרטת הגיבורים כאובליסק ומָאוּזוֹלֵאוֹם לזכר מאו דזה-טונג המרפרר [מחקה?] את מבנה הזיכרון לנשיא לינקולן בוושינגטון. מתחם-מבצר מלבני בסגנון בייג'ינג. כל בניין בכיכר מושפע מסגנון של אדריכלות מערבית אבל ביחד מתקבלת כיכר בגודל סיני עצום מימדים, עם סדר קומוניסטי שרוחות רפאים מנשבות בו. רצף של טראומות מהדהד בכיכר. מבנים היסטוריים שנהרסו כדי להעצים את מרחב הכיכר; התגודדות המונים מאורגנים בהפגנות יזומות; אירועי 1989 והשכחתם. אלפי תיירים סינים וזרים מבקרים בכיכר מדי יום. זהו המקום המצולם ביותר בעולם. בידוק ביטחוני בכניסות. סקוואר זה לא פיאצה ולא פלאזה.

     

    ''

    טיאנאנמן 30.9.2010 – הכיכר האדומה של סין. המיתוס האדום שחלקו מדומיין, כולל הכפפת הסיפר על מאו והאדומים כמייסדי סין המודרנית [ Jung Chang & Jon Halliday, Mao: The Unknown Story, 2006, p. 305]. הכנות לטקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה לגיבורי העם. הטקס נערך ביום החג הלאומי לציון הקמת הרפובליקה העממית של סין שחל באחד באוקטובר. גובה האנדרטה – 37.9 מטרים – מתכתב עם גובהם של הארמון הקיסרי ועם 'היכל התפילה ליבולים טובים' במקדש השמיים – 38 מטרים – כי כאן באנדרטה בנו נרטיב חדש עם אג'נדה חלופית. התגלמות ארכיטקטונית של היגיון פוליטי.


     

    ''

    שאנגחאי, נובמבר 2013. קו הרקיע העכשווי של גורדי השחקים בגדה המזרחית של נהר חֿוּאָנְגפּוּ, ברובע פוּדוֹנג. ארכיטקטורה כסופה ומוזהבת.

    נכון ש"באמצעות האדריכלות, האנושות יוצרת סביבת חיים: פתרונות מגורים, דרכי תחבורה, גשרים ומנהרות. נקודת מפגש בין אסתטיקה לפונקציונליות, בין אומנות לבנייה" [אתר מוזיאון תל-אביב]. אבל יש לה תפקוד נוסף. באמצעות האדריכלות האנושות מצהירה על מאזני כוחות ועל יחסי שליטה-הכנעה בתחומים כלכליים, חברתיים, מדיניים, פוליטיים ותרבותיים.

    גבוה מכולם מתנשא בקו הרקיע של רובע פו-דונג 'מגדל שנגחאי' – הבניין הגבוה ביותר בסין, 632 מטרים. השני בגובהו בעולם. ליד מגדל ג'ינמאו ["פותחן הבקבוקים"] ומגדל הטלוויזיה ["פנינת המזרח"].  מרשים כקו הרקיע של ניו יורק, אבל [עדיין] קטן ממנהטן. מגדל שאנגחאי תוכנן על ידי משרד האדריכלים והמהנדסים גנסלר, שתכנן גם את בניין ג'ין-מאו ואת המרכז הפיננסי העולמי בשאנגחאי הסמוכים. אדריכלות תאגידית של יזמים ובעלי הון במדינה שנוסעת ימינה אבל מאותתת שמאלה. "RMB CITY" כשם עבודתה של האומנית CAO FEI.



     

    ''
     

    "חלון לסין". בניין המטה של הטלוויזיה הממלכתית של סין – CCTV – China Center Television. 

    החטא: על-פי אמונה תפלה סינית, מכנסיים תלויים מעל לראש מבשרים אסון [בט באו-לורד, "סהר אביב", תל אביב: זמורה, ביתן, 1984, עמ' 55].

    ועונשו: זיהום האוויר?

     

    ''

    האייקון המונומנטלי בלב בייג'ינג. צולם באפריל 2011 מחלון קומה 84 במגדל הגבוה ביותר בכרך – "האצבע" – הנמצא באזור מרכז הסחר הלאומי – גאומאו Guomao. במערב נרגשים ומעניקים פרסים לאדריכלים. אבל מה מרגישים סינים שגדלו בסמטאות, בבתים מזעריים, ומעולם לא יצאו את גבולות עירם או ארצם – זרים לביתם? לעצמם?

     

    ''

    קו רקיע רב צורות באזור מרכז הסחר הלאומי – גאומאו – בבייג'ינג, נכון ליוני 2013. "אורבניזציה היא הסיפור הגדול ביותר בסין כי היא משנה את החיים של כולם, כלכלית, חברתית ופוליטית. זה סוף עידן והתחלתו של עידן אחר" [Carrie Gracie].

     

     

    ''

    אולה שירין - Ole Scheeren, אדריכל גרמני, מתראיין בערוץ "ניוז" בטלוויזיה הסינית ב-16.6.2012. את בניין הטלוויזיה המונומנטלי הוא תכנן יחד עם רם קולהאוס כעשר שנים לפני כן. איך הוא נראה אז? מי יספר לנו, יום אחד, איך הסינים קיבלו את סמכותו של עול ימים בעל פני תינוק שתכנן בסין את בניין המאה?

     

     

    ''

    נוף בנוי. קרוב: שמוטים ומכונפים מעלה – גגות מקדש בפארק ביי-חאי בעיצוב קיסרי נושן; בהמשך משמאל: מבנה בטון מלבני מנוקד ברשת של ריבועי-חלונות מעידן המודרניזם; מימינו: עגול ושמוט מטה – ה"ביצה", המרכז הלאומי לאומנויות הבמה של בייג'ינג NCPA בעיצוב פוסמודרני מטיטניום וזכוכית בגוני כסף עם רימוז ליִין ויַאנְג הרמוניים. כשלעצמו מבנה מהמם. רצף של עיצוב רב-דורי. למטה: אדמה, מים ונוף ירוק בעיצוב מוקפד. מעל: שמים נעלמים. תמונה-ציור סיני/ת עכשווי/ת.

     

     

    ''

    בפארק האולימפי. האצטדיון הלאומי, מגדל הלפיד ואגם המים הלוכד את הדרקון לנצח. קן ציפור ו/או כתר, תלוי בעיני המתבוננים. ענק שחבק 91,000 מושבים במשחקים האולימפיים בשנת 2008. עיצוב שהתקבל משילוב פואטי בין דמיון, תעוזה ויכולת ביצוע שהביאו האמן והאדריכל הסיני אי וויי-וויי ומשרד האדריכלים של הרצוג ומורון בשווייץ.

     

    ''

    בניין "הלפיד האולימפי" בשולי הפארק האולימפי, בפאה הצפונית של הטבעת הרביעית. קונקרטיזציה ארכיטקטונית של "ציור", כמו סימנייה סינית נגישה למישמוע.

     

     

    ''

    תאורת צעצועיך היפים... ארכיטקטורה בנוסח: גם אנחנו על המפה העולמית. מגדל הטלוויזיה עם מרפסת תצפית בראשו, כמקובל במגדלי מחט דומים בעולם. גובה: 405 מטרים, מרפסת התצפית: 238 מטרים. שנת בנייה: 1992. 1484 מדרגות בעתות תחרות.  מיקום: במרכז הפאה המערבית של הטבעת השלישית. ליד תחנת הרכבת התחתית Gongzhufen בקו 1 ובקו 10.

     

    ''

    סוהו-גלקסי עם סיום הבנייה ביוני 2013. מתאר מלאכותי שמתכתב עם קווי הטבע של שני ההרים דמויי שדיים ב-Zhenfeng שבמחוז Guizhou :

    http://www.chinawhisper.com/wp-content/uploads/2013/01/two-breast-peaks-zhenfeng-county.jpg 

    בתמונה מתן וילנאי [שגריר ישראל בסין] ומולי ויץ [בן זוגי], שניהם "במיל.", לא מוכרעים על ידי זהה חדיד ולא על ידי עושרה המפעים של חברת סוהו לוכסן סין.

    סוהו-גלקסי. ציון דרך חדש בבייג'ינג, מצפון למרכז הפאה המזרחית של הטבעת השנייה. אדריכלות: משרד האדריכלים של זהה חדיד. שטח המתחם: 330,000 מ"ר. ייעוד: משרדים, קניות ובילוי. ארבעה מבנים דמויי כיפה – 18 קומות לגובה + 3 מתחת לפני האדמה – מחוברים באמצעות גשרים ומשטחים זורמים-מעוקלים. במרכז ההוויה האורבנית האיתנה והנזילה, על פני האדמה המשוקעת, כיכרות ציבוריות דמויות אגמים. בינתיים המתחם כמעט ריק. פתוח למבקרים ולמשוטטים כמונו עד לחלקים האינטימיים במרומיו: מנועי מעליות, מדחסי מזגנים ושאר קרביים. עוד תמונות באתר של חברת הבנייה "סוהו" - http://www.sohochina.com/. 

    מתחמים מפעימים כובשים את תשומת הלב של המבקרים ובעתיד הקרוב גם את לב הקונים. אולם ברוח הביקורת של אילת זהר על מלאכת האוצרות של תערוכת אומנות, כדאי לשים לב לכך שההדגשה של החוויה החושית יוצרת מיסוך אשר מקשה על היכולת לעבור מבעדו ולהתבונן בשאלות המשמעותיות הנוגעות להקשר [http://erev-rav.com/archives/21118, 22.11.2012].

     

    ''
     

    מכאן יפעלו משרדי תחנת כבלים בבייג'ינג. צולם ב- 26 באוקטובר 2013. ארבע-חמש שנים בונים את כדור הפלדה והזכוכית עם אבן בליבו. נראה לי שעידן הבנייה מהסוג הזה לא יימשך בבייג'ינג. הרוח נושבת אל התחברות לשורשים סיניים ולשימור אקולוגי. כשיגיע בקרוב אדם סיני לירח [חללית כבר הגיעה] קרוב לוודאי שימחזרו את גשרי הירח ושערי הירח המוכרים בסין באדריכלות העבר.

     

    ''

    בנייה בתהליך. צולם ב- 5 במאי 2011. השנים האלו שבהן אני שוהה בבייג'ינג הופכות אותי, וכנראה גם את מיליוני התושבים האחרים, לעדים-צופים שמשתתפים בהשתנות הבלתי פוסקת של המרחב האורבני ושל התצורות הצצות לפעמים מהאגדות. במובן מסוים גם ילידי בייג'ינג זרים בביתם. מה זה מעורר? מה זה משתק?

    איך זה פועל? העבודה מתבצעת בכל שעות היממה. אתר הבנייה מואר בלילות בפנסים עזי עוצמה. המשאיות מביאות את חומרי הבניין רק בלילות. הן עומדות בשיירה סבלנית ופורקות את משאן אחת אחת. מתחם הבנייה מסודר מאוד. ריחות של ברזל מנוסר נישאים ברדיוס של מאתיים מטרים. מסביב שומרים על ניקיון [ראו בתמונה]. הבנאים הרבים, שהובאו לבירה מכפרים ברחבי סין, מתגוררים בביתנים קלים באתר הבנייה, חצי תריסר עד תריסר בחדר קטן ללא שירותים. לא יוצאים, לא מבלים. המזון [הרבה אורז] מסופק על-ידי המעסיקים. משכורת חודשית: כ-1200 יואן בחודש [700 ש"ח]. עלתה לאחרונה עקב מחסור בעובדי בניין. איך אפשר? כמה אפשר?

     

     

    ''

    בניין בעל אמירה חזותית מוחשית, סמוך לתחנת הרכבת המהירה בסוג'ואו. טלפון סלולרי? משהו אחר? רק שלא יהיה סתם גורד שחקים מלבני, כמו שם במערב. 

     

    ''
     

    שוק של ארכיטקטורה. המון בלון. מה לא שמים כאן. החלומות לא מתנגשים אלא מתכנסים. גודש, גיבוב גרנדיוזי – יותרה – זר למסורת של הארכיטקטורה הסינית המוקפדת וההרמונית, כיעור במושגים של אנינים. אופטימיות במושגים של אחרים. כך זה נראה במקומות רבים ברחבי סין. אתרי תפאורה. בתמונה: שוק Tianyi בבייג'ינג. מחדד את ההבדל בין עושה רושם לבין מרשים. 

     

    ''
       

    לפני ואחרי. שיפוץ עם מימד היסטורי ותרבותי ברוח סינית.

    לפני: 2007. בניין המגורים של מומחים זרים המלמדים באוניברסיטת בייג'ינג – "ביידה" בפי הסינים – לפני השיפוץ.

    ''

    אחרי: 2009. כל הדרך חזרה מאימוץ של עיצוב אדריכלי קומוניסטי-רוסי-מודרני לעיצוב סיני מסורתי ומאופק, כיאה לקמפוס היוקרתי במדינה.

     

    ''

    בין נינגבו לסוג'ואו, באזור רווי בריכות ואגמים, דג ביבשה. נוכחות ארכיטקטונית ייחודית, עצמאית ואחרת בקדמת ארכיטקטורה של ייצור המוני וסטנדרטי. משתעשעים בין מוזר לביזר-ברוך-הבא.

     

    ''
     

    סוג'ואו, השער למזרח – Suzhou, Dongfangzhimen. שער הניצחון? עוד "בניין מכנסיים" המדומה בפי המקומיים למכנסי ג'ינס צמודים. צולם באפריל 2013.

    והנה שיחה שהתנהלה במקום:

    אני: תצלמי.

    ש'ו זה-פינג: לא.

    אני: למה לא?

    ש'ו זה-פינג: זה לא מעניין אותי.

    אני: אז תצלמי בשביל הבן שלך... [הוא ארכיטקט]

    ש'ו זה-פינג: גם לא אותו.

    *

    מודל תהליך העיור המסורתי בסין איבד את התמיכה של הציבור. התאווה להגביה עוף בנוסח אורבניות מודרנית-מערבית נתקלת בהתנגדות ציבורית ובהתנגדות של אומנים המבטאים את החרדה הקמאית מפני יומרות אנושיות "מבבלות", המתגרות לא באלוהים המקראי מהסיפור שלנו, אלא בטבע ה"אלוהי" של התפיסה הסינית. לדוגמה: עבודת הוידיאו של האמן Xiao Yu בשם Dream of Colision http://www.pacegallery.com/beijing/exhibitions/12607/pace-beijing או עבודתו שלLi Wei  29 Levels of Freedom.

     

    התשובה: אדריכלות כלאיים. משהו בין-לבין יצמח בעתיד הקרוב. יהיה מעניין מאוד לעיניים. 

     

    ''
     

    אדריכלות לאור דרך-אמצע מקורית. מוזיאון ההיסטוריה של העיר נינגבו נבנה מחומרים מקומיים, ישנים וממוחזרים. אדריכל סיני: וואנג שו – Wang Shu. סין היא כור היתוך ארכיטקטוני, שישפיע גם על העולם.

     

     

    ''

    סין חדשה רק אם תמות סין הישנה ["סהר אביב", עמ' 383]?

    אורבניזם גלוקלי [גלובלי+לוקלי]: בניין מגורים רב קומות עם צריחים דמויי הֶלְקֵט  לוטוס [?] מעל פביליונים מפולשים השאולים מהעולם הקלסי של הגנים בסין. דרך ייחודית to unwest the west .

      

    ''

    גורד שחקים אובלי חדש מצטרף לקו הרקיע המתהווה של בייג'ינג באזור הסחר והעסקים בגאומאו**.

    על העמודים בכניסה לאתר הבנייה שלט עם מסר: 强不息,永争第 一zi qiang bu xi, yong zheng di yi.

    תרגום מילולי: מתאמצים ללא הפסקה כדי להגיע למקום הראשון.

    אבל זה לא תוצר אדריכלי שיוכתר ב"מקום ראשון". האדריכלות הסינית העכשווית – כמו בתחומי תעשייה וטכנולוגיה – עוד לא סללה בבייג'ינג מפנה ייחודי, מרכז כובד ומקור להשראה.

     

    ''

    מתחם מגורים, מסחר ואומנות ליד דונגז'ימן. שמונה מגדלים, 644 דירות, גשרים מחברים באורך 60-20 מטרים. חיבורים קרקעיים שנהגו בארכיטקטורה מסורתית, המריאו אל על.

     

     

    ''

    פעולות "הצלה" והסוואה – גרפיטי על בניין בצ'ונגצ'ינג. שפה בלולה בניב אומנותי.       

     

     

    ''

    במתחם האומנות 798 בבייג'ינג. עד סוף המאה העשרים שימשו המבנים כמפעלי תעשייה. לבנים אדומות, גגות מוגבהים ומוטים בסגנון שיני מסור עם חלונות זכוכית שהחדירו אור, אך לא אפשרו לראות מה בחוץ, כדי לא להסיח את דעת העובדים מייעודם. מבני התעשייה תוכננו בשנות החמישים על ידי אדריכלים במזרח גרמניה בהשראת אדריכלות הבאוהאוס והוסבו בתחילת שנות האלפיים לגלריות עבור אומנות עכשווית. הלוגו של מתחם האומנות 798 בבייג'ינג שאול מקווי המתאר של הגגות בראשי המבנים. בתמונה: "כיכר המקוריות" והמיצב "מתקפת הזאבים". במבנה שוכנת גלריית  PACE BEIJING מהטובות במתחם.

     

    הכבוד האבוד והחוב הגדול לבנאים

     

    ''

    גיבורי הסיפור: האנשים שבנו ועדיין בונים את סין החדשה. בכפור ובחום לוהט, למעלה באוויר ומתחת לאדמה. ללא תנאים, בשכר זעום ומחפיר. בנאים מאויני פנים ושמות בונים אימפריה חדשה, כמעט כמו פעם, כשבנו מפעלי הנדסה אדירים באימפריות קדומות.

    ***

    אז איפה לגור ואיך לחיות?

    מרגש לחיות בבייג'ינג המשתנה לנגד העיניים בתנועות גדולות שפשרן אומר משהו ממוקד על העולם במאה העשרים ואחת. לנסוע הביתה – טוב, לא ממש הביתה – ובדרך לחלוף בשולי בניין הטלוויזיה, ה"ביצה", "קן הציפור" כאילו סת-ם, אבל לא. כי בניינים גדולים, כמו יצירות מופת וכמו אנשים דגולים, מזמנים מחשבות: מה הולך פה בדיוק? מה קורה לעולם? איפה לגור? ואיך נכון לי לחיות?

                                                                                                        

    ______________________________

    © כל הזכויות לטקסט ולתמונות שמורות לשושן ברוש-ויץ.

    * המעוניינים בתמונות נוספות יוכלו למצוא כמה עשרות תמונות שצילמתי במקומות שונים בסין והצגתי בפוסטים שונים בבלוג "יסינראל" במשך ארבע השנים האחרונות.

     ** תודה מיוחדת לעתידה ומוישלה זלצמן שנסעו אתי באוקטובר 2013 לאתר הבנייה.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין