עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    צ'האיה הילדה הקבצנית היפה

    4 תגובות   יום שבת, 11/1/14, 19:19

    צ'האיה הילדה הקבצנית היפה

     

    בפגישה עם חברים היום, עלה נושא הקבצנות בהודו. השיחה הזכירה לי את הסיפור הזה של הילדה הקבצנית, שפרסמתי פה ב-2011.

     

    "סאב, סאב" ("סהיב" = "אדון"), קראה לעברי הצעירה והושיטה אלי את כף ימינה הפתוחה, ובשמאלה חבקה תינוק.

    "אוכל לתינוק, אוכל", אמרה בתחינה כשהבחינה שקלטתי אותה.

    אינני נוהג לתת נדבה לקבצנים, ובעיקר לא בחו"ל – "עניי עירך קודמים". ובהודו – תיתן לאחד ומאה נוספים יהיו בעקבותיך.

    אולם, היה משהו בצעירה הזאת שגרם לי להתעכב. היא לא נראתה קבצנית רגילה. היא היתה בת שתים עשרה, או שלוש עשרה, בערך. היו לה פנים יפים ובהירים יחסית, ועיניים נבונות, והיא דיברה אנגלית טובה למדי. היא לבשה סארי כחול, נקי, שהגיע עד כפות רגליה, ונעלה סנדלים. שערה השחור, המבריק, היה מסורק בקפידה לאחור, ופרח לבן תקוע בו לקישוט.

    "איך קוראים לך?", שאלתי.

    "צ'האיה" ("צל" – כמה מתאים למי שמקבצת נדבות בצל העושר של אזור התיירות של מומבאי), ענתה. "וזה קומאר, אחי הקטן, והוא רעב".

    רחמיי נכמרו על הילדה היפה והנבונה, שנאלצה לקבץ נדבות, אך החלטתי שאינני נותן לה כסף. כסף מזומן לקבצן/ית תמיד יכול למצוא דרכו למטרות אחרות ולאו דווקא למזון. הבה ונתחכמה לה, חשבתי בלבי.

    "איזה אוכל את צריכה בשביל התינוק?", שאלתי.

    "אבקת חלב", היתה תשובתה המיידית.

    "איפה אפשר לקנות פה אבקת חלב?"

    "שני רחובות מפה, יש בית מרקחת שמוכר אבקת חלב לתינוקות".

    "בואי והראי לי את הדרך. אני אקנה לך אבקת חלב בשביל התינוק".

    חיוך רחב הציף את פניה, חיוך של "סידרתי אותו", שאני לתומי חשבתי שהיה חיוך של הכרת תודה.

     

    הרוקח הכיר את צ'האיה, ומיהר להביא את קופסת אבקת החלב. שילמתי את המחיר - בערך חמישים רופיות - כחמישה שקלים בכסף ישראלי.

    צ'האיה הודתה לי ונפרדה ממני, ואני חזרתי למלון בהרגשה שעשיתי מעשה טוב. למרות חשדנותי, דחיתי את המחשבה הטורדנית, שאולי צ'האיה תמכור בחזרה את אבקת החלב לרוקח, עם רווח נאה לשניהם. וזה כנראה בדיוק מה שעשתה.

     

    שנתיים מאוחר יותר, בשנת אלפיים, פתחתי במומבאי את הסיור בהודו עם רעייתי, והגענו גם ל"שער הודו", ברובע קולאבה, מול מלון תאג' מהאל המפואר. ליד ה"שער" הבחנתי בילדה צעירה מקבצת נדבות, ותינוק על זרועותיה. לרגע חשבתי שזו צ'האיה, אך כשהתקרבנו גיליתי שלא היא. אולם, למדתי משהו בשנתיים שחלפו, והתמונה התבהרה לי. את האפיזודה עם  צ'האיה ראיתי באור אחר.

     

    "איפה צ'האיה?" שאלתי.

    "במרחק שני בלוקים מפה", אמרה והצביעה באצבעה, "שם האזור שלה".

    המקום שהצביעה עליו, היה בדיוק המקום שבו פגשתי את צ'האיה בביקורי הקודם. הילדה היפה והנבונה, שדיברה אנגלית כה יפה, היתה אם כן, חלק מארגון הקבצנים, עם חלוקת עבודה מוגדרת, באזור המתוייר ביותר של מומבאי.

     

    תיאור נרחב של ארגון הקבצנים, הדומה בהתנהלותו לארגון פשיעה, מצוי בהרחבה בספרו המצוין, אך המזעזע, של רוהינטון מיסטרי, "איזון עדין" - מומלץ לבעלי עצבים חזקים.

     

    למרות העובדות החדשות שהתגלו לי על צ'האיה, בכל זאת אני זוכר לטובה את עיניה הנבונות ואת פניה היפים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/1/14 01:04:

      צטט: יסינראל 2014-01-12 23:12:04

      עמוס, תודה על השיתוף בסיפור. הכתיבה שלך כמו נהר מים זורמים של החיים. הקבצנים לכאורה בשולי החברה, אבל כתיירים וזרים אנחנו פוגשים אותם הרבה. מה שלא ברור לי בסופו של דבר הוא: האם קבצנות מאורגנת וממוסדת מצביעה על מצבם הטוב של הקבצנים? האם שקל או יואן ביום [בנוסח אחד ודי] מצריכים מחשבה תחילה?

      תודה רבה, שושן.

      אינני יודע בדיוק להגדיר את המצב הכללי של הקבצנים. שמעתי שמאירועי עלייה לרגל גדולים, הקבצנים שנלווים אליהם יכולים לחיות אחר כך במשך חדשים.

      גם אם הארגון מצליח להבטיח את הקיום של הקבצנים, השליטה המוחלטת על חייהם, בריאותם וגורלם, מטילה צל כבד על איכות החיים האלה.

      כל טוב, עמוס.

        12/1/14 23:12:
      עמוס, תודה על השיתוף בסיפור. הכתיבה שלך כמו נהר מים זורמים של החיים. הקבצנים לכאורה בשולי החברה, אבל כתיירים וזרים אנחנו פוגשים אותם הרבה. מה שלא ברור לי בסופו של דבר הוא: האם קבצנות מאורגנת וממוסדת מצביעה על מצבם הטוב של הקבצנים? האם שקל או יואן ביום [בנוסח אחד ודי] מצריכים מחשבה תחילה?
        12/1/14 00:48:

      צטט: sari10 2014-01-11 19:40:49

      סיפור מעניין עמוס, וכל כך עצוב שזה מתנהל כך ...

      ובכלל שיש עולם שהוא כל כך רחוק וזר לנו.

      תודה רבה, שרי.

      הקבצנות היא אחת התופעות המאפיינות את החברה האנושית לדורותיה. אנחנו נתקלים בה בקרנות הרחוב, והעוסקים בה הם בדרך כלל בשולי החברה. גם בארץ שמעתי שיש ארגון מאחורי התופעה, והסופר דוד גרוסמן נגע ב"ארגון" בספרו "מישהו לרוץ אתו". מיסטרי, בספר "איזון עדין", מתאר את ארגון הקבצנים בהודו כארגון פשע לכל דבר, והוא שהאיר את עיניי לתופעה שהכרתי מביקוריי בהודו. גורלה של צ'האיה שפר - היא נשארה שלמה בגופה, בעוד שיש רבים שמוטלים בהם מומים בכוונה על מנת ש"ירוויחו" יותר.

      העולם הזה המתנהל במקביל לנו בשולי החברה נשאר זר ורחוק גם כשקוראים עליו.

      שבוע טוב, עמוס.

        11/1/14 19:40:

      סיפור מעניין עמוס, וכל כך עצוב שזה מתנהל כך ...

      ובכלל שיש עולם שהוא כל כך רחוק וזר לנו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין