עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    בלדה לאמן הקפוא

    16 תגובות   יום שישי , 10/1/14, 22:06

    גל קור בעל ממדים היסטוריים מכסה את צפון אמריקה, כאשר האזרח קם בבוקר ומדליק את הטלוויזיה הוא לא מאמין למה שקורה מאחורי ההרים שמסתירים את העיר שלנו מהעולם. גלי הדיווחים לא מפסיקים להגיע גם מקנדה וגם מארצות הברית. בניופאונדלנד 45 אלף איש יושבים כבר שבוע בלי חשמל בטמפרטורות של מינוס 25. בשיקגו הכניסו עובדי גן החיות המקומי את דובי הקוטב לתוך מבנה מוגן, כדי להגן עליהם מהקור. דובי קוטב! החיה הכי ממוגנת בטבע. שלג יורד ב 33 מדינות בארצות הברית. משחקי הפליאוף של ליגת הפוטבול התנהלו תחת קור עז, חצי מדינה צפתה בהם, כאילו שיש לאן לברוח. לברי המזל דווקא יש אופציות, הכותרת של השבוע מגיעה מהעיר וויניפג שבילתה את כל השבוע האחרון עם טמפרטורת ממוצעת של מינוס 37 מעלות צלזיוס. אחד מתושבי העיר זכה בשמונה מיליון דולר קנדים בהגרלת הלוטו השבועית, למחרת סיפרה הכותרת הראשית בעיתון "זוכה הלוטו מוויניפג מעוניין לעבור למקום חם יותר!!", כאילו, דא!! חצי שעה החזקתי את הבטן מרוב צחוק מעל צלחת הקורנפלקס.

    http://www.huffingtonpost.ca/2014/01/02/dennis-nash-winnipeg-lotto-649-winner_n_4534115.html

    **

    אז מה עושים במצבים שכאלה, הולכים לקולנוע, איפה שאפשר להתחמם ולשקוע בסיפור חזק וטוב. ואם קולנוע, שיהיה חזק וטוב. אתם בטח יודעים שאם אני אצטרך לכתוב פעם איזו עבודת מאסטר, היא תכסה את עבודתם הקולנועית של האחים כהן, איתן וג'ואל, ממיניאפוליס. הסרט החדש שלהם שאותו הם כתבו וביימו ביחד, נקרא "בתוך לואין דיוויס". הוא מבוסס באופן חופשי על ספר שכתב זמר הפולק האמריקאי הנשכח דייב ואן רונק, וכולו מתרחש בשבוע אחד בפברואר 1961 בגריניץ' ווילג' של ניו יורק. קר היה בניו יורק בחורף של 61', קר מאוד. לואין דיוויס מסתובב ברחובות, ישן על ספות בבתים של חברים שמוכנים לארח אותו. הוא מנסה לשווא לקדם את תקליט הבכורה שלו "בתוך לואין דיוויס", אבל הכל קורה לו הפוך. הוא מקבל את כל ההחלטות הלא נכונות, לא מקשיב לאף עצה שמונחת בפניו ולא מחמיץ אף הזדמנות לפגוע במישהו. תעשיית המוזיקה הפופולרית בארצות הברית נמצאת רגע לפני הפריצה הגדולה שלה והפיכתה לאמנות פופולרית להמונים, כלומר כסף. אבל לואין דיוויס שלנו מסתובב חצי סרט עם חתול ג'ינג'י של מישהו אחר, הכל הולך הפוך. זה היה מסע מצחיק, מעיק, משעשע, עם פסקול מוזיקלי עשיר. ללא ספק אחד הסרטים הטובים ביותר של 2013. שבא בתור קונטרה של האחים לתרבות תוכניות "הכוכב הנולד" של ימינו. שהם התמצית המודרנית של תעשיית המוזיקה הפופולרית. כולם הרי תוהים האם בוב דילן היה עובר היום את האודישנים ל "כוכב נולד". ילד צנום עם קול מאנפף וליריקה מתפתלת, איזה סיכוי יש לו. "לואין דיוויס" הוא תזכורת למלחמות ההישרדות של האמן בימים ההם, בגריניץ' וויליג' של 61', לכו תראו כמה קשה לנצח מלחמות עם נעלים מלאות בשלג.

     

    ''

        

    **

    האמת היא שיצאתי מהסרט, אל הגשם הקפוא שבחוץ, עם תחושות מעורבות. לא רק בגלל הסיפור האישי הקשה. עודף השירים בא על חשבון הדיאלוגים המפורסמים של האחים, בנוסף, אין בסרט אפילו לא הרוג אחד. ואמריקה, מה לעשות, אוהבת את האחים כהן כשהם מספקים לה דם. את צמד האוסקרים הראשונים הם קיבלו על "פארגו" שתיאר מסע רצח של שמונה גוויות בשלג של מיניסוטה. מאוחר יותר הם קיבלו ארבעה אוסקרים על "ארץ קשוחה", שמתרחש בטקסס, שם הפסקתי לספור את מספר הגוויות אחרי 24. יותר מכל הסרטים של האחים כהן "לואין דיוויס" מתקשר עם "ברטון פינק" משנת 91', לא פלא ששניהם זכו בפרס הגדול של פסטיבל קאן. כמו דיוויס, גם ברטון פינק הוא חלוץ של אמנות שעומדת להפוך לתעשייה. פינק הוא מחזאי יהודי צנום מברוקלין שמקבל חוזה לבוא לעבוד בהוליווד ולכתוב סרט "סוג ב'" עבור כוכב קולנוע בדיוני בשם וולטר בירי. השהות של פינק בבית המלון בלוס אנג'לס הופכת לבלוק כתיבה שהופכת לאירוע של אימה. ג'ון גודמן, שזהו הסרט השישי שלו ביחד עם האחים כהן, מספק בשני הסרטים דמות משנה בביצוע מושלם. אבל האמת היא שבניגוד לפינק, שאיך שהוא נגמר חיובי, הסיפור של דיוויס הוא לא כזה, ממש לא. אבל הפורטרט של האיש העני שמנסה לשרוד בשלג, בא ממקום כל כך אותנטי, כמו שרק ילדים שגדלו במיניסוטה יכולים לצלם ולתסרט.  יסוריו של דיוויס הבודד והקפוא מכמירים את הלב מצד אחד, אבל ההתנהגות שלו גורמת לך לרצות להביא לו בוקס לפרצוף. כך נוצרת תחושה מעורבת לאורך כל הסרט, מה שכנראה הופך אותו ליצירת מופת, כי זה בדיוק מה שיצירת אמנות צריכה לעשות. להזיז לנו את הקישקעס. עכשיו, אני לא יודע אם לואין דיוויס ינצח את "נברסקה" או "12 שנים של עבדות" אבל הוא ללא ספק שם בצמרת בין שלושת הסרטים הטובים ביותר של 2103. אם אני צריך לדרג אותו בין כל 17 היצירות של האחים כהן הוא מקבל רק 7.5, אבל בתור יצירת קולנוע עצמאית זהו ללא ספק סרט שעומד יפה על 9. לא להחמיץ.

    **

    אז הלכתי לערוץ מזג האויר לראות איך נראית מיניסוטה השבוע. במדינה שבמרכז ארצות הברית חיים 5.5 מיליון תושבים בין 1000 אגמים. בעיר הגדולה מיניאפוליס, ושכנתה סנט פול, שביחד נקראות "הערים התאומות" מתגוררים 3.3 מיליון מתוכם. בתוך העיר הזאת מתנהלת קהילה יהודית קטנה שכיום מונה כ 40 אלף תושבים, בעבר היו עוד פחות. למרות זאת, הקהילה הזאת הצמיחה לארצות הברית של אמריקה את כמה מגדולי היבשת. השבוע השלים לי מרק טרסטמן (56), מאמן הפוטבול של השיקגו ברס, את החמישיה הפותחת. במקום הרביעי העיתונאי הנחשב תום פרידמן (60), מהניו יורק טיימס. במקומות השני שלישי חובקים צמד האחים כהן, ג'ואל (59) ואיתן (56), שכאמור יצרו ביחד 17 סרטים באורך מלא שכל אחד מהם יצירת אמנות ניצחית בפני עצמה. לא פעם הם פירגנו לאב הרוחני של אומת מיניסוטה, בוב דילן (72), שנולד בתור רוברט צימרמן. שמקבל את הכבוד הראוי לו גם בסרט הזה. מה שסיקרן אותי היא השאלה, "מה הם הסיכויים שמקהילה כזאת, משהו בגודל של חדרה, יצאו כאלה אנשים?". זוהי סוגיה אתנולוגית ששווה לפי דעתי סרט דקומנטרי, למי שמתעניין בכאלה חומרים. התחזית אגב לסוף השבוע במיניאפוליס היא מינוס 18 מעלות, גם זה סוג של ח"י.

     

    **

    אם אנחנו עוסקים באמנות ואמנים וקהילה, אי אפשר שלא לציין את ערב ההוקרה לזכרו של אריק איינשטיין ז"ל שהיה אמור החודש לחגוג 75 חורפים והלך לנו לפני החנוכה. מחלקת התרבות הישראלית של ה JCC הרימה הפקה מקומית, עם אילן פילו, איילת בן מנחם, אוהד גבריאלי, ועבדכם הנאמן. היה אולם מלא, שתינו תה ורקיקים, ראינו קטעי קולנוע, ושרנו שירים, הקראתי מקאמה, שזה משהו שמזמן לא כתבתי, אבל אין לי כאן מקום לשתף בה את כולכם. כי גם העצב אין לו סוף, החיים הרי נמשכים, וינואר הוא החודש הקשה מכולם, אולי רק אחרי נובמבר, וצריך לעזור לאנשים לרומם את הלב  בימים ארוכים וקרים שכאלה. אז בכולל מציעים לנו השבוע "סושי ובירה" לערב שבת. ביום א', ט"ו בשבט ב JCC עם פזית ק. בערב למחרת נפתחת סדנת קולנוע ישראלי, שוב עם איילת ב.מ.כ. מרכז הקולנוע הבינלאומי של וונקובר מציע פסטיבל קולנוע איטלקי השבוע, כולל הקרנה של "זכרונות" מאת פרדריקו פליני. קבוצת תיאטרון לנשים יוצאת לדרך ב JCC עם אורלי נוכרמל ע. מציעה חוג תיאטרון ודרמה לילדי היסודי בסטודיו ליד הכפר האולימפי, פרטים אצלי. בשבת הבאה "אמנים למען חינוך" ערב התרמה של הקהילה היהודית (JCC), ביום א' הבא עולים החניכים של קן מרים לט"ו בשבט על השלג של הר סייפרס. ביום ג' ה 21 לחודש לוקח אתכם המוישה האוס לגלריה העירונית, ומיד אחר כך, אפשר לסור לערב של קריוקי ישראלי בפאב הקייליס בדאון טאון. כדי לחתום את ינואר השחור, מקרינים לנו ביום ג' (ה 28.1) סרט ישראלי העונה לשם "עלטה". כן, זה בדיוק מה שחסר לנו כאן, אין בכלל ספק. חובבי הקולינריה מוזמנים כמובן לנצל את השוס הגדול של ינואר וזהו האירוע השנתי: "דיין אאוט" וונקובר. במבצע השנתי נוטלות חלק עשרות מסעדות שמציעות תפריטי "פיקס" בהנחות של 20 – 30 אחוזים. אירגון בעלי המסעדות העירוני יודע שבחורף רק תושבי העיר נמצאים בוונקובר, אז למה לא לפתות אותכם כדי שתחזרו גם בקיץ, עם האורחים שלכם שבאים להתפעל מהחיים הקסומים שלכם, כאן על גדות הפסיפיק.  http://www.dineoutvancouver.com/

    **

    מי שביקר אצלנו השבוע היה ראש הממשלה הפדרלי שלנו, מר סטיבן הרפר שבא לשאת דברים בפני קהל מפרגן בארוחת צהריים של אירגון המסחר העירוני. הרפר התכונן לענות על שאלות (שנכתבו מראש) בנושא צינורות הנפט שהוא רוצה לבנות על אדמות בריטיש קולומביה. פרוייקטים עשירים מאוד שזוכים להתנגדות חריפה מצידם של פעילי איכות הסביבה שחיים בעיר שבה נולד אירגון גרינפיס העולמי. תנועת ההתנגדות שומרת על נוכחות קבועה בתקשורת וגם את הביקור הזה הם גנבו בזכות שני פעילים שהתחפשו לעובדי קייטרינג ועלו באמצע האירוע לבמה כדי לחשוף שלטים למצלמות. התקרית גרמה מבוכה רבה לאנשי הביטחון של הרפר, שחיסלו את ההתקוממות במהירות, אך הפסידו בקרב התקשורתי. מאז נכנס הרפר לתפקידו הוכפל תקציב האבטחה שלו, שעמד ב 2006 על 10 מיליון דולר. הרפר, שמגיע החודש לישראל, התייחס לעניין בבדיחות הדעת, "אם זה לא היה קורה, זאת לא הייתה וונקובר", הוא חייך למצלמות, מפגין אופטימיות בנוגע לצינורות שלו. אבל גם הוא יודע שוונקובר יכולה להיות עיר קשוחה מאוד, ואפילו שהסכמים כבר נחתמים לגבי פרוייקטים עתידים של גז ונפט, הקיצונים שבין הפעילים מאיימים בפעולות טרור כדי לטרפד את הפגיעה בטבע. מה שבטוח בישראל זה לא יקרה לו. http://www.cbc.ca/news/politics/harper-climate-protesters-won-t-face-charges-in-security-breach-1.2487085

     

    **

    אז בתור מחווה לכל האמנים הקפואים שם בחוץ, הנה שיר הפתיחה של לואין דיוויס, בביצוע המקורי של דייב ואן רונק, חלוץ מוזיקת הפולק, שכל מה שהוא מבקש זה, "תלה אותי, או תלה אותי". ינואר נעים, לכל האחיות והאחים.

     

    ''

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/2/14 09:47:

      מקורי! אני לא מתכוונת רק לביצוע (בסוף)  חיוךמוזר או לא שאצלנו היום 10 בפברואר ודי קייצי בחוץ. שזה בתל אביב. מכאן, המשך של שבוע טוב! :)

        13/1/14 00:39:
      תודה נומיקן,, עבדתי קשה מאוד בשביל שאוכל לספק את הזווית הזאת. הכיף כולו שלי. את מוזמנת תמיד.
        12/1/14 23:00:
      אוהבת לבקר אצלך, אחר... אחר... ממש לא כאן
        12/1/14 18:59:

      צטט: תמרה ק 2014-01-12 16:42:57

      גם בחורף הקפוא הזה אתה מוצא פינות מעניינות.... תודה

       

      תמר, שוב, אני מצטער שזה לא הובן נכון מהטקסט, אבל אצלנו על גדות האוקיאנוס השקט כמו מאומה לא קרה, טמפרטורות נוחות לעונה, 4 - 8 מעלות, גשם, אבל באמת שום דבר חריג, מהסוג שרואים בטלויזיה. כך שאנחנו רגילים לחיות ככה ולהוציא את המיטב מחווית החיים שלנו. תודה על התגובה והביקור.

        12/1/14 18:56:

      צטט: אלכסהצ'אנג 2014-01-12 14:18:19

      ריתקת אותנו, כאן בבלגיה :-)))

       

       

      לשירותכם תמיד. מוזמנים תמיד לחזור. המשך חורף נעים, אירופה.

        12/1/14 16:42:
      גם בחורף הקפוא הזה אתה מוצא פינות מעניינות.... תודה
        12/1/14 10:05:
      כל אחד והקור שלו, גברת שטוטית, תודה על הקריצה.
        12/1/14 09:50:
      גם אצלנו קר. מאחלת לך הפשרה נעימה :) שבוע טופ
        11/1/14 19:28:

      צטט: באבא יאגה 2014-01-11 15:08:51

      כשתתחיל לכתוב את המאסטר ותזדקק לעוזרת מחקר לעבודה על האחים כהן, רק תודיע ואני מתגייסת בהתנדבות. כך גם על מייק לי , אלמודובר וחנוך לויון.

       

       

      יש לך טעם טוב בתרבות, גברת יאגה, רשמתי לפני את ההצעה הנדיבה. את תאהבי את הסרט הזה. נסי ותהני.

        11/1/14 19:25:

      צטט: face 2014-01-11 14:41:24

      מה להגיד לך? דניס נש . נש נאש? לגמרי הצחיק גם אותי. כבר על ההתחלה. אצלנו חם גם בימים גשומים. לפעמים אפילו כשיש בוץ. על שלג אף מילה :)) ואומרים שקורנפלקס זה כבר לא מה שהיה פעם. היום יש אותו מלא כזה. בריא בריא. שבוע טוב! צוחק

       

       

      בקנדה יש לנו מלא סוגים של דגני בוקר, לי יש קומבינציה קבועה בין שני סוגים, אבל כשמשהו מצחיק אותך....ועוד על הבוקר. תודה שקפצת לביקור. פייסצ'וק. נש קונטרול!

        11/1/14 15:08:
      כשתתחיל לכתוב את המאסטר ותזדקק לעוזרת מחקר לעבודה על האחים כהן, רק תודיע ואני מתגייסת בהתנדבות. כך גם על מייק לי , אלמודובר וחנוך לויון.
        11/1/14 14:41:

      מה להגיד לך? דניס נש . נש נאש? לגמרי הצחיק גם אותי. כבר על ההתחלה. אצלנו חם גם בימים גשומים. לפעמים אפילו כשיש בוץ. על שלג אף מילה :)) ואומרים שקורנפלקס זה כבר לא מה שהיה פעם. היום יש אותו מלא כזה. בריא בריא. שבוע טוב! צוחק

        11/1/14 01:17:
      היי מכבית, אני בסדר, תודה. אני גם בקנדה (ביטחון סוציאלי) וגם בוונקובר (מזג אוויר נעים רוב הזמן), כך שלא צריך לדאוג. תודה על האכפתיות. הילדים שלי בסדר, גדלים ומתפתחים, הספר שלי צובר לו גם את הקהל שלו, כשיהיה ביקור מתוכנן, תצא הודעה מסודרת למקורבים ולמתעניינים. שבת שלום וד"ש בבית.
      כייף לקרוא אותך שחר. מקוה שתשרד את הקיפאון הזה, לא יודעת מה הייתי עושה - לא סובלת קור. כייף להתעדכן במתרחש במחוזותיך; לסרט של האחים כהן בודאי אלך - מכורה לחבר'ה האלה. מתי אתה בא לבקר? מה שלום הספר? הבנות?
        10/1/14 23:07:
      תודה איציק, כמו תמיד, קצר וקולע.
        10/1/14 22:52:
      מעניין.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין