עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    ירח אשכולית

    ארכיון

    0

    איפה היתם כשגבריאל בלחסן מת?

    10 תגובות   יום ראשון, 5/1/14, 18:34

    בתקופה האחרונה תפסתי את עצמי אומרת לכמה וכמה אנשים שגבריאל בלחסן הוא אולי האמן היחיד שלא היתי מעזה להשמיע לבני הנוער שאיתם אני עובדת. הכל הולך, אבל לא בלחסן. ולמה? אולי כי אני לא מוכנה לקחת אחריות על דבר כזה. על מכלול של חוויות, מחשבות ותחושות שהמוזיקה שלו עשויה לעורר. על חלון פעור לרווחה להזדהות כל כך גולמית וכל כך לא מזוקקת. על מילים שצורבות לתוך הבשר ונשארות שם. על כל העוצמה השחורה והמדויקת הזאת, שהיתי חוששת מלחשוף בפני נפש צעירה ופגיעה.

    איפה היתם כשגבריאל בלחסן מת? אותי זה תפס בשעות אחר הצהריים בעבודה. הערב נגרר כמו מסטיק, ואני נדהמתי כמה קרוב הנושא הזה תופס אותי ואיזו תגובה רגשית הוא מעורר בי. איך הוא מכווץ לי את הבטן ומעסיק לי את המחשבה. אדם שאני לא מכירה. שמעולם לא פגשתי ואפילו לא ראיתי מולי על הבמה, אבל משהו שם לא נתן לי מנוח. נראה שלא היתי לבד. המרחב הוירטואלי הפך לסוכת אבלים, ונושא המוות שכביכול תמיד היה על השולחן- טרף לגמרי את הקלפים ולא השאיר דבר מלבד הפתעה וזעזוע.

    המחשבה ללכת להלוויה ריצדה במוחי והרגישה לי בתור הדבר המתבקש לעשות, אבל החלטתי לא ללכת. הרגשתי שזה לא מקומי ונפרדתי בדרכי. נשארתי שם בתוך עצמי, מכונסת לתוך הפלאפון שלי, לתוך הפייסבוק וההודעות שהמשיכו להגיע, ובלילה חזרתי הביתה והפכתי את היוטיוב. שיר אחרי שיר אחרי שיר אחרי שיר, כמו להדליק סיגריה בסיגריה בסיגריה מבלי לדעת שובע. חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו גבריאל בלחסן היה מת באותו היום מבלי להשאיר מאחוריו את כל ההד שהשאיר. מת אנונימי. חשבתי לעצמי כמה אנשים כאלה יש, שהולכים לעולמם מבלי שכתבו את כל המילים, הלחנים, השירים, האמירות והזעקות שגבריאל השאיר מאחוריו אלבום אחרי אלבום. חשבתי לעצמי...

    הערב לזכרו בבארבי תל אביב היה קצת כמו ההלוויה שאליה לא הלכתי. לא רק מכלול של הופעות טובות, אלא גם דרך להגיד תודה ולהיפרד. הרגשתי חובה להיות שם לא רק בשביל המוזיקה, אלא גם בשביל לתת סוג של כבוד אחרון, גם אם זה מגולם בכרטיס כניסה, גיטרות ומחיאות כפיים. ולמרות שאני רק קהל אנונימי, שלעתים חוטא ברומנטיזציה של טרגדיה; נקודה אחת מתוך מאות רבות של אנשים שעמדו שם מול הבמה, שצילמו, חייכו, צחקו או הרגישו קצת עצוב, ולמרות שלא הכרתי את גבריאל, אלא רק רובד אחד מאוד מסוים מתוך מכלול רב של רבדי אישיותו- משהו ממנו היה באמת משמעותי בשבילי, והמילים שהיא כתב יישארו איתי הרבה אחרי שהוא הלך. בסופו של דבר- אין עוצמה גדולה מזאת.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/1/14 21:19:
      לא הייתי בהופעה, אבל את ואני עברנו חוויה דומה. שמחה להכיר. http://cafe.themarker.com/post/2971103/
        10/1/14 23:47:
      מסתבר שממש לא לבד.
        10/1/14 21:39:

      צטט: עו"ד ועוד 2014-01-06 12:51:40

      צטט: eranfox 2014-01-06 11:56:09

      אותי מרגיז שההכרה לה זוכים אמנים מגיעה לרוב עם לכתם מהעולם... פעם לא היה כל מה שיש היום ולכן אמנים נודעו רק שנים אחרי שנפטרו אך היום עם כל הקידמה הטכנולוגית - זה עדיין מעציב שרק במותו אמן נחשף יותר ויותר לציבור (אני מחשיב גם את אלבומיו האחרונים של איינשטיין שלא הושמעו ועם מותו כל הזמן משמיעים אותו...) גבריאל בלחסן יהי זכרו ברוך ושינוח על משכבו בשלום!

      ערן - דווקא במקרה של בלחסן הוא זכה להערכה גם בחייו. 

       

       

       

      ההכרה מצד מי שהכירו והיו בהופעות - אני מתכוון הכרה ברמה הרחבה יותר ועדיין אדגיש את אריק איינשטיין שגם לא זכה למי יודע מה התייחסות באלבומיו האחרונים ופתאום כולם משמיעים אותו - סוג של צביעות?

      התחלתי דיון בקהילת המוזיקה שבו העליתי את האלבומים של אריק איינשטיין לפחות או שמצאתי... מתי אסיים להעלות אין לי מושג אבל זה סוג של זיכרון חד פעמי והלאה... איני שדר ברדיו ונדמה שהפלייליסטים מצטמצמים ולא רק בגלגל"צ בעעעעה - לא שומע ת'תחנה הזו כבר שנים...

        10/1/14 21:32:
      מזדהה עם כל מילה
        10/1/14 16:55:
      חבל שההכרה לא הייתה בעודו בחיים ... ז"ל
        8/1/14 08:38:
      מוזיקאי נפלא ואבדה גדולה. לפחות הוא נגאל מייסוריו. יפה כתבת.
        6/1/14 12:51:

      צטט: eranfox 2014-01-06 11:56:09

      אותי מרגיז שההכרה לה זוכים אמנים מגיעה לרוב עם לכתם מהעולם... פעם לא היה כל מה שיש היום ולכן אמנים נודעו רק שנים אחרי שנפטרו אך היום עם כל הקידמה הטכנולוגית - זה עדיין מעציב שרק במותו אמן נחשף יותר ויותר לציבור (אני מחשיב גם את אלבומיו האחרונים של איינשטיין שלא הושמעו ועם מותו כל הזמן משמיעים אותו...) גבריאל בלחסן יהי זכרו ברוך ושינוח על משכבו בשלום!

      ערן - דווקא במקרה של בלחסן הוא זכה להערכה גם בחייו. 

        6/1/14 11:56:
      אותי מרגיז שההכרה לה זוכים אמנים מגיעה לרוב עם לכתם מהעולם... פעם לא היה כל מה שיש היום ולכן אמנים נודעו רק שנים אחרי שנפטרו אך היום עם כל הקידמה הטכנולוגית - זה עדיין מעציב שרק במותו אמן נחשף יותר ויותר לציבור (אני מחשיב גם את אלבומיו האחרונים של איינשטיין שלא הושמעו ועם מותו כל הזמן משמיעים אותו...) גבריאל בלחסן יהי זכרו ברוך ושינוח על משכבו בשלום!
        6/1/14 06:48:
      הוא אכן היה אמן איכותי.
        5/1/14 23:41:
      אחלה לילה טוב לכולם ----------------------- גבריאל בלחסן ז'ל "זכרונו לברכה". -------------- בטח יש משהו בנושא רק לחברים שלי כרגיל