עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    2013 : בין מיילי למאלאלה

    18 תגובות   יום חמישי, 26/12/13, 22:58

    ''
    ''

    זהו גבירותי ורבותי, זהו סגרנו עוד שנה אזרחית, או טו טו, וגם 2013 נכנסת אל הספרים. היא נתנה לנו סיומת מלאה בשכול ועצב, עם הליכתם של כמה מענקי הדור, נלסון מנדלה, אריק איינשטיין, פיטר אוטול, ואלו רק שלושה משורה ארוכה של שמות שנפרדו מאיתנו בשבועות האחרונים. אלו שויתרו על חג המולד שמתנהל עכשיו מעבר לחלון הקפוא שלי. מאות אלפי משפחות בכל רחבי צפון אמריקה מתיישבות עכשיו מסביב לשולחנות עמוסים בכל טוב. אחרוני הסוחרים סופרים את השלל הגדול מבהלת הקניות של דצמבר, חודש רווי במיוחד של תעמולת צרכנות בלתי פוסקת. אפילו בערב החג התראיינו כמה אזרחים למצלמות הטלוויזיה וסיפרו על השלמות של הרגעים האחרונים. הם בהחלט פותחים את הארנקים בימים האלו, הקנדים והאמריקאים, עניין של חינוך. אפשר להתווכח אם זה טוב או רע, אי אפשר להתווכח עם העובדה שזוהי סוג של מסורת יפה. לא בכדי, רוב הסרטים הללו, אלו שמיוצרים עבור חג המולד, הם סרטים של feel good, כאלה שהצופה הממוצע יוצא מהם עם חיוך דבילי על השפתיים והרגשה חמימה בלב. כל עוד ממשלות העולם המערבי מספקות את האשלייה הזאת לנתינים שלהם, העולם המערבי ימשיך לנוע קדימה, אל העתיד הטכנלוגי של המחר. אז אם בדרך הם רוצים לספר לילדים שלהם אגדה על סבא בפיג'מה אדומה ושק של מתנות שרוכב על מזחלת שלג מעל גגות כל העולם ומשליך הפתעות לילדים, שיהיו בריאים. כל עוד הם אזרחים שוחרי שלום, אין לי בעיה איתם. אפילו שמח שהם השכנים שלי, אני הרי בחרתי אותם להיות השכנים שלי, אז מי אני שאתלונן על מסורת יפה שכזאת.

     

    **

    אני מתחבר למסורת החליפית שאימצו הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, אוכל סיני וסרט. לא יודע מאיפה התחיל הטרנד הזה, בטח בניו יורק. אבל גם אצלנו, בוונקובר, האופציה הזאת לוקחת חזק. גם בכולל וגם בחב"ד מציעים כל שנה, "אכול כפי יכולתך" של אוכל סיני. שני המטבחים מדווחים על תנועה ערה של סועדים. מכתב התודה הזה, של התאחדות המסעדות הסיניות בארה"ב, שהפך לויראלי בחודש האחרון, מספר את כל הסיפור. נמצא הקשר המחבר בין הסינים ליהודים בעולם החדש, רודף השלום והדולר. http://www.snopes.com/holidays/christmas/photos/chinese.asp

    כי גם כמונו, גם הסינים לא מאמינים בסנטה קלאוס, גם הם כמונו, מאמינים בעבודה קשה וערכי המשפחה, רבים מהם מציגים עצמם בתור אנשים רודפי שלום. ככה זה בעולם החדש, אנשים מוצאים דרך לאנשים. בלי קשר לדת צבע או מין. בחוץ לא יורד שלג, בחוץ רק חג המולד. שקט כמעט כמו יום כיפור בישראל. רק בביתו של הסופר, האור דולק בחלון, הרדיו מנגן שירים בעברית, והמקלדת מתקתקת. צריך לסכם את השנה הזאת, כי מחר מתחילה כבר חגיגת הצרכנות מחדש. מוכרחים להמשיך לגהץ. זה המוטו.

     

    **

    אז איזו מין שנה זו הייתה 2013? הסתכלתי קצת בארכיון הבלוג. אחרי הכל עוד מעט הוא בן ארבע, כבר לא פעוט. כלי מדהים הבלוג הזה, אפשר ללכת אחורה ולהסתכל על החיים בפרספקטיבה. אופציה שלא הייתה קיימת במדיות קודמות, פעם היינו הולכים לארכיון. היום הכל על המסך, מול העיניים והאצבעות. אז 2010, הייתה כמובן שנת הזהב. http://cafe.mouse.co.il/post/1962319/  

    שנה שבה זכתה קנדה במדליית זהב על אולימפיאדה מדהימה, כאן בעיר האולימפית שלנו. חוויה מדהימה של פעם בחיים. השנה שאחריה 2011 הוגדרה על ידי המגזין טיים בתור "שנת המפגין", כי בכל רחבי הגלובוס יצאו אנשים לרחובות והפגינו נגד הממשלות שלהם. חלק מהמאורעות האלו עיצבו את פני העולם מחדש. עולם בלי קאדפי ובלי מובארק. גם אצלנו בצפון אמריקה, אנשים יצאו לרחובות וגרו באוהלים בכיכרות הערים הגדולות, אפילו אצלכם לקחה הסצינה הזאת. אבל עבורי 2011 הייתה שנת הארטיסט, כי כמו הרבה מאוד קולגות שלי, מצאתי את עצמי במקום שבו הייתי צריך להוציא את כל כישורי האומנותיים כדי לשרוד. הזכיה של הארטסיסט באוסקר רק הייתה החותם הרשמי לאותה שנה. http://cafe.mouse.co.il/post/2482202/

    השנה שאחריה, כבר הייתה הרבה יותר כואבת, שנה של ליקוק הפצעים, אתם בטח זוכרים שסיכמתי אותה בתור שנת הסכין, http://cafe.mouse.co.il/post/2790860/

    רציתי לבחור את חברות "הפוסי ריוט" הרוסיות בתור נשות השנה, אך שכחתי. אמנים נגד ממסד מדכא, זה סיפור גלובלי. לפחות הערוגה שלי, צמחה וגדלה, כי אם אתם קוראים את השורות האלו, רוב הסיכויים שקראתם גם את הטור ההוא שסימן את סיומה של שנה ברוטלית שבה התחלתי לבנות משהו חדש, והרגשתי כמו מתאגרף במשקל זבוב שנאבק במייק טייסון. האמן שרד, גם אותה, מוכה וחבול. אבל עובדה שאנחנו כאן, ואם צריך להגדיר את 2013 הרי היא שנת המילה. המילה הכתובה, היא הרי הכלי היחיד שיש לי. הכלי היחיד שתמיד היה לי. בגלל זה היא כל כך חשובה עבורי, המילה שלי. כי אף אחד אחר לא ידאג לה כמוני. אז הנה המהדורה השנייה של הנסיך השגרתי יצאה לעולם, עכשיו גם בעברית, אפילו אפשר לקבל אותו על נייר מודפס. יש כבר לקוחות מרוצים בישראל. https://www.createspace.com/4447251 

    הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו לייצר תוכן לכל צרכן על הגלובוס. העשירים, החזקים והמהירים כבר עושים את זה. האחרים עושים כל מאמץ כדי להשיג את חלקם בפרוסת העוגה, שעל פי התחזית של בית ההשקעות הבינלאומי Price Water House תגיע להיקף של 1.9 טריליון דולר ב 2014. אנחנו מדברים על בידור גלובלי. כן, מה שאתם שומעים. העוגה הענקית הזאת כוללת כל מיני מרכיבים. יש מרכיבים שהם מאוד סקטוריאלים, יש כאלו שמתאימים רק לטעמים מסויימים, או לשפה מסויימת. לא כל דבר צריך לדבר אל כולם, זה בסדר גמור, זוהי המאה ה 21.

     

    **

    מה שכן יכולה המילה לעשות זה לגשר בין אנשים מכל מיני מקומות. כי מילה היא אמנות, ואמנות יכולה לגעת בהמוני אנשים. בגלל זה דיקטטורים כמו ולדימיר פוטין מפחדים משלוש בנות כמו "הפוסי ריוט". על השאלה האם יש אמנות גבוהה או נמוכה אני מוותר היום, זהו חג המולד אחרי הכל, אבל יש גם עניין של טעם. או חוסר טעם. את הקטגוריה הזאת ב 2013 כבשה האמנית האמריקאית מיילי סיירוס שעשתה השנה, בשפת המקצוענים, rebranding. בעברית היינו אומרים מיתוג מחדש. היא הייתה ילדה של אולפני דיסני ששיחקה את "האנה מונטנה", באריזה נוחה לכל המשפחה. אחרי שדיסני לא חידשו את החוזה שלה, היא המציאה את עצמה בתור מוצר חדש ובועט, אני חושב שמשהו לא בסדר עם הפנים שלה, כל פעם שאני רואה אותה היא עם הלשון בחוץ. אולי עניין בריאותי. אבל לדבר היא יכולה, וכך היא הכריזה: "שזקנים יהודיים בני 70 שיושבים במשרד לא ילמדו אותי מה רוצים הלקוחות בדיסקוטק". המיתוג המחודש של מיילי הביא אותה לצמרת הדירוג של גוגל. נחמד. עדיין היא יכולה ללמוד חוכמה וערכים מהזקנים היהודיים במשרד. אני לא אתפלא אם גם היא תגיע, יום אחד, כמו מדונה, אל זרועותיה המחבקות של הקבלה היהודית. השאלה היא האם לשמה אנחנו רוצים ללכת? או להגיע, למיילי? לא חושב.

    http://www.bloomberg.com/news/2013-10-17/old-jewish-men-have-valuable-advice-for-miley-cyrus.html?cmpid=taboola.articles

     

    **

    ערב לפני חג המולד לוחשת לי איימי אדאמס על המסך הקולנוע בשדרה החמישית את משפט המפתח של הסרט American hustle , "אתה מאמין במה שאתה בוחר להאמין". דיוויד או. ראסל, הבמאי של המהומה הנחמדה הזאת, שבה יש יותר מפסידים ממנצחים, רקח עוד סרט נהדר. עכשיו, סרטים שכוללים בתוך השם שלהם את המילה "אמריקאי" מעידים על עצמם מראש למי הם מיועדים. בהוליווד יגידו לכם שמי שרוצה קהל אמריקאי צריך גיבור אמריקאי. לפעמים, הדגשה בשם הסרט מביאה להצלחה בקופות. ראה למשל, את "האמריקאי" עם קלוני, את "אמריקאן פאי" שהפכה לסדרת קומדיות מצחיקה. "אמריקאן ג'יגולו" סידר לריצ'רד גיר את הקריירה, "אמריקאן ספלנדור" עשה את אותו הדבר לפול ג'יאמטי. "אמריקאן ביוטי" הביא 5 אוסקרים, "אמריקאן גראפיטי" גילה לעולם את ג'ורג' לוקאס. אבל באמנות אין ערובה להצלחה, אם תעברו על הרשימה הזאת, תגלו גם הרבה נפילות:

    http://www.imdb.com/find?q=American&s=tt&ref_=fn_al_tt_mr

    אני מאמין שהסרט החדש של ראסל, שעובד עם אותו קאסט שהביא אותו לשני טקסי האוסקר האחרונים, יביא אותו גם הפעם לבמה המכובדת. אני מאמין גם שכמו בשנתיים הקודמות (עם "פייטר" ו "אופטימיות היא שם המשחק"), הוא יקבל אוסקר אחד או שניים בקטגוריות המשחק. איימי אדאמס עם המחשופים הנדיבים והמבטא הבריטי המזויף, היא המועמדת שלי כאן. נוכלת מליגה אחרת. אחלה של סרט לעונת חג המולד, אבל אל תצפו למהומה עולמית. סיפור יהודי אמריקאי. נו שויין. על החדש של האחים כהן נספר בפוסט הבא.

    https://www.youtube.com/watch?v=NqgjPRNRDSY

     

    **

    מה שכן, כמו בסרט, גם בחיים, כולנו צריכים to hustle רק כדי לשרוד. כל אחד על פי דרכו ויכולתו. בסוף השבוע החולף הצטרפתי לעוד 200 חברי קהילה שזכו למתנה לחג והלכו לראות את מופע הקרקס הקנדי של להקת CAVALIA שנחת אצלנו בכפר האולימפי. קאבליה מגיעה ממונטריאול, בירת התרבות של קנדה. מסורת הקרקס של העיר התפרסמה בעולם בזכות circus de soleil אותו אתם מכירים בתור קרקס השמש. Cavalia נוסדה על ידי אחד מיוצאי "קרקס השמש" שהחליט ליצור מופע עם סוסים. ההצגה Odysseo מתרחשת על במה ענקית עולה ויורדת, היא כוללת 45 אקרובטים, 67 סוסים והמון צבע, אור ומוזיקה מהפנטת. "תאמינו לי שהם עובדים קשה מאוד החברה האלה, שם למטה", אני אומר לדור הצעיר בהפסקה. ככה זה עם אמנויות הבמה הם דורשות המון אנרגיה. לא פלא שהן לא מתאימות לכל אמן, ושלהקות כמו Cavalia לא בנויות על קאסט של כוכבים. המופע עצמו הוא עוצר נשימה ומרשים לכל אורך השעתיים. כמעט בלי אף מילה. זהו המרכיב הקנדי בנוסחה, היכולת לקחת דברים שבאו מכל מיני מקומות ולהפוך אותם לשפה בינלאומית. קבלו הצצה לאודיסאו. לא תצטערו.

    http://www.youtube.com/watch?v=z6_WH2jPtUY

     

    **

    עם כל המרכיבים האלו, נותר לנו רק לבחור את אישיות השנה שלנו, והתואר הזה הולך אל התלמידה החרוצה, הלקוח שאליו כולם רוצים להגיע. הקהל המוזנח והלא מנוצל של העולם הזה. אם 2013 היא שנת המילה, אז אשת השנה שלי היא מלאלה יוסאפזי, בת ה 16 מפקיסטן. הילדה שרוצה ללמוד.  http://en.wikipedia.org/wiki/Malala_Yousafzai 

    מלאלה כבר קיבלה מועמדת השנה לפרס הנובל, הספר שלה הפך לרב מכר. כבר בגיל 12 היא כתבה בלוג אנונימי ל BBC בו כתבה על החיים תחת משטר הטאליבן בעיירה שלה, מינגורה. באוקטובר 2012 , היא נורתה בראשה על ידי פעילי טאליבן שדורשים שנשים לא ילכו לבתי הספר. הכדור פילח את הגולגולת שלה, רק בנס היא ניצלה ושוקמה בבית החולים בבירמינגהאם שבאנגליה. הסיפור שלה עורר גל תגובות בינלאומי. במאי היא קיבלה את השער של "הטיימס", ביולי היא נשאה דברים באו"ם, באוקטובר היא קיבלה אזרחות כבוד של קנדה. האיש שירה בה מונה להיות ראש הטאליבן בארצו. בצעד של התרסה. הילדה רוצה חינוך. בשבילה ובשביל כל אחיותה בחור השחור של העולם, במרכז היבשת האסייאתית. המאבק שלה הוא המאבק של כולנו, בבערות, בחושך, בניצול ובשליטה. יש כאלה שמאמינים שהפתרון הוא פצצה אטומית. אבל אני לא יכול להשתייך למחנה הזה. אני מאמין שאנחנו צריכים לזרוק למאלאלה ולמילוני אחיותיה, ספרים, סרטים וצעצועים. ואני לא מאמין בסנטה קלאוס. אני מאמין בחינוך. תקראו לי נאיבי, אני  בעדה.

     

    **

    יקירתי, את מבינה, It’s a hustle אבל "עוד ניפגש". מבטיח. מילה של אמן.

    וסליחה על הבעיות הטכניות בפוסט הזה, הקפה והמחשב שלי שוב צ'ילבות...

    https://www.youtube.com/watch?v=Co8h2lLOUA0

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/1/14 19:02:

      צטט: תמרה ק 2014-01-02 12:32:31

      אני אוהבת את הסיכום שלך של השנה שהיתה, ואת נקודת המבט מזווית דומה אך שונה.


      לגבי מלאלה,הסיפור שלה מיוחד בעיקר בגלל שהשם שלה הגיע אלינו.

      - לא רק שהיא בעלת שאיפות ללמוד ולהתקדם,

      - ההישרדות שלה - שהיריה שנועדה לעצור אותה, לא הפכה אותה לאדם אלמוני, אלא שהיתה במקום בו יכלה להינצל ולהגיע בכלל למערב לניתוח

      ובעיקר, יכולת הבעה ותקשורת שלה, שהביאו אותה לבמות מכובדות בעולם,

       

       

      תודה תמר, ברור שאין לנו מושג, אולי היו גם נערות אחרות, אולי ישנן. בשלב מסוים בחיי הפסקתי לשאול "איך זה?", דווקא היא מכולן, ודווקא היא גם יודעת לדבר ולכתוב ולהשפיע. אולי זה כישרון טבעי, אולי מערכת שמאמצת ודוחפת, מי יודע? מה שחשוב זה שסיפור הגבורה האישי שלה - הפך בעולם הסופר תקשורתי שלנו - לאייקון גלובלי שאותו אפשר לרתום למטרה טובה וחיובית. שנה מעולה שתהייה.

        2/1/14 12:32:

      אני אוהבת את הסיכום שלך של השנה שהיתה, ואת נקודת המבט מזווית דומה אך שונה.


      לגבי מלאלה,הסיפור שלה מיוחד בעיקר בגלל שהשם שלה הגיע אלינו.

      - לא רק שהיא בעלת שאיפות ללמוד ולהתקדם,

      - ההישרדות שלה - שהיריה שנועדה לעצור אותה, לא הפכה אותה לאדם אלמוני, אלא שהיתה במקום בו יכלה להינצל ולהגיע בכלל למערב לניתוח

      ובעיקר, יכולת הבעה ותקשורת שלה, שהביאו אותה לבמות מכובדות בעולם,

        2/1/14 01:29:

      צטט: באבא יאגה 2014-01-01 18:48:01

      פספסתי אותך עד כה, אז טוב עשו העורכים שהמליצו להציץ. אישית אף שאני לא אוהבת סכומים, צלחתי את זה שלךץ לזכותך, כמובן.

       

       

      שמח שמצאת אותי, לא חשובה הדרך. שמח שנהנית לקרוא, אפילו אם את לא מחבבת סיכומים. כמובן שאת מוזמנת לבוא שוב, אנחנו פה כל שבוע, שבועיים. עם תרבות ואמנות וסיפורים מעיר רחוקה מעבר להרי הסלעים. שנה טובה.

        1/1/14 18:48:
      פספסתי אותך עד כה, אז טוב עשו העורכים שהמליצו להציץ. אישית אף שאני לא אוהבת סכומים, צלחתי את זה שלךץ לזכותך, כמובן.
        30/12/13 19:10:

      צטט: נומיקן 2013-12-30 11:04:35

      שנה טובה!

       

       

      חן חן, נומיקן, גם לך ולכל יקירייך.

        30/12/13 11:04:
      שנה טובה!
        28/12/13 19:15:

      צטט: bonbonyetta 2013-12-28 11:25:44

      *
      שנה אזרחית טובה בריאה ושמחה

       

       

      תודה רבה בונבונייטה שנה טובה גם לך ולכל חברותייך ההולכים על שניים ועל ארבע.

        28/12/13 19:13:
      נערה יקרה, תודה רבה, גם 2 תרנגולות זו סוג של התחלה. שנה אזרחית נפלאה לך ולחברותייך.
        28/12/13 19:09:

      צטט: שטוטית 2013-12-27 22:48:51

      שנה אזרחית טובה שחר יקר, הנה למרות הצ'ילבאיות והבאגים הצלחת להעלות את הפוסט:))))) שבת שלום

       

       

      תודה שטוטית, שמח לראותך שוב במחוזותינו. בתור שני פרפקציוניסטים את יודעת בודאי שזה לא מספק, אנחנו רוצים את זה מושלם. שנה אזרחית נהדרת גם לך ולכל חברייך לקפה.

        28/12/13 11:25:

      *
      שנה אזרחית טובה בריאה ושמחה

        28/12/13 00:04:

      תשמע, לא יודעת מאיפה להתחיל. אז מהסוף להתחלה. נאיבי זה טוב! תראה אותה. התחילה כבתו של משורר עם 2 תרנגולות ויפה היא עכשיו..

       

      ובכלל היה כיף לעבור עכשיו את השנים (לקח זמן לקרוא.. מודה  נבוך) למעלה ה- ☯ של הסינים ענק!

      ול-2012 ברור לך איזה שיר תכף בא. (אחד שאני אוהבת ואחד עם מלא פרחים! )

       

      כמו צמח בר

       

       

      ''

       

      העיקר ש-2014 תהיה טובה טובה טובה! 

        27/12/13 22:48:
      שנה אזרחית טובה שחר יקר, הנה למרות הצ'ילבאיות והבאגים הצלחת להעלות את הפוסט:))))) שבת שלום
        27/12/13 10:31:
      מכבית, יקרה תודה על הפרחים....אני אשים אותם בוואזה...:) לגבי בעיות הפנים של סין, אני חושב שזה קשה עד בלתי אפשרי לנהל מספר כל כך גדול של בני אדם, אבל מה צופן העתיד למדינה הזאת, אין לדעת. שנה טובה גם לך. אל תדאגי כל הטראומות עוברות בסוף.
        27/12/13 10:28:

      צטט: YAANKI 2013-12-27 08:30:57

      כמעט בכל מקום יש את מאלאלה שלה. לא כולם מגיעים לתודעת הציבור . שחר שיהיה לך שנה טובה ומוצלחת.

       

       

      הציבור צריך אחת שתעמוד בקדמת הבמה, כדי שיהיה אפשר להגיע גם לאלו שנשארות מחוץ לתודעה שלו. שנה טובה גם לך ולמשפחתך.

      http://cafe.themarker.com/image/2891180/
      שחר יקירי, תודה על דבריך המאלפים, תמיד נהנית לקרוא אותך על המבט הרחב המאפיין.
      אני קצת בטראומה - קרא בפוסט שלי

      http://cafe.themarker.com/post/3035768/

      לגבי הסינים - אני לומדת עכשיו באוני' קורס בלימודי סין. חברה' מרתקים אבל מוזרים. לא מבינה מדוע אינם מתקוממים נגד המשטר. יש בסין תופעה אדירה של חטיפת ילדים נשים וגברים - ילדים לאמוץ (בכפר מי שאין לו בן זכר להמשך העבודה ימות מרעב ), דברים ובעיקר נשים לעבודת כפיה ולזנות. מזעזע.
      יחסי לקרקס בעייתי, פעם סלדתי מסוג של בתעללות בחיות שראיתי שם, מצד שני אהבתי את "לילבס ילדת הקרקס", ספר תמונות לילדים.
      אז תודה ואיך היו אומרים פעם, "תבוא כל יום"!

        27/12/13 08:30:
      כמעט בכל מקום יש את מאלאלה שלה. לא כולם מגיעים לתודעת הציבור . שחר שיהיה לך שנה טובה ומוצלחת.
        27/12/13 01:10:
      תודה רבה שלויימה, בחזרה אליך. מקווה שאצלך יש חשמל. שנה מעולה.
        26/12/13 23:48:
      מאחל לך ולכל יקיריך שנה מעולה ומוצלחת . בבלוג ובחיים הפרטיים.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין