בלא מעט מקרים , אנשים פונים ללימוד פסנתר, כי יש בהם תשוקה לדבר..
ומה הם מבקשים ? להגשים חלום של שיר אהוב, של קטע-שיר, של פסנתר- סולו  מתוך שיר ( אביב גפן אלטון ג'ון יוני רכטר להקת היהודים -כן רוק-פסנתר :-) , או מוזיקה לפסנתר שנוגנה בסרט נגיד "אמלי" (Amelie) ואולי מתוך הסרט האחרון של ג'יימס בונד שראו -Skyfall..מוזיקה בה מאופיין הפסנתר ככלי סולו וככלי מלווה...
ואז,,,בפגישה הראשונה עם המדריך- המורה, עולה פער בין הרצון והתשוקה  להתבטאות ספונטנית מצד התלמיד לבין המורה חמור הסבר שיידבר ויטיף בשבח הצורך בבניית בסיס קודם לכן,בצורך בלימוד התאוריה, וברור שגם ובנוסף והכי חשוב לקרוא תווים.
ובכן כמוזיקאית מקצועית ומשכילה הייתי רוצה לבדל בין הפונים להגשמת מאוויים ותשוקות מיידים, לבין הפונים המבקשים לגדול כמוזיקאים מקצועיים לכל דבר. 
אין לי ויכוח לגבי נושא של השכלה רחבה וסדר הלימוד, רק שהעניין שארצה להתמקד בו במאמר זה הוא
נושא הזמן!
קריאת תווים והבנת הנקרא , הווה אומר הצד התיאורטי תאוריה הרמוניה ועוד..דורשים נשימה ארוכה מאד.
כמורה שמלמדת שנים רבות הבנתי שניתן וגם רצוי לקצר תהליכים  לגבי סוג הפנייה של הלומד,
למדתי להשתמש באינטואיציה שלו , בשמיעה שלו , ובזכרון הויזואלי שלו, של התבניות הפשוטות שאני מציגה על גבי המקלדת.
ניתן לפשט כל שיר וגם יצירה קלאסית חביבה למפגשים קצרים מועילים ומספקים ביותר.
ולכן אני מאד בעד הגשמת חלומות גדולים ביעדי טווח קצרים.
את ג'יימס בונד האחרון Skyfall שמבצעת אדל ( כמובן רק דוגמא אחת מיני רבות)
נלמד בכמה מפגשים קצרים.

אם בא לכם להגשים חלומות תתקשרו אליי :-)