עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    להתחיל מאפס

    20 תגובות   יום רביעי, 11/12/13, 21:56

    אם נראה היה שהחורף מאחר להגיע, עם עונה די יבשה עד עכשיו, פתאום הגיע השבוע שאחרי חנוכה והוריד אותנו אל מתחת לאפס. לא לאיזה כמה שעות, ככה פה ושם, אלא לשבוע שלם ורצוף, שבוע שאת סיומו עדיין לא רואים. מינוס שתיים בצהריי היום, מינוס שבע-שמונה-תשעה בשעות הקטנות של הלילה. לאנשים שבאים מהמזרח התיכון, לוקח כמה שנים עד שהם מתרגלים לאורח החיים הזה, מתחילים להבין איך חיים ככה, עם כל כך הרבה שעות של חושך וטמפרטורות שהופכות כל יציאה מהבית לסוג של אתגר הישרדותי. דווקא הימים הארוכים והאיטים האלו הם שבאמת מעצבים את אופיה של האומה, כי אם יש כאלו שאינם מבינים את האיטיות הקנדית, הרי שאחרי כמה חורפים כאלו כל אחד יכול להבין ולהעריך את העובדה כי למרות שבחוץ סופה נוראה והעיר מתכסה בשמיכה לבנה וצוננת, האזרח הקנדי הממוצע הוא אישיות ברת מזל, יש לו קורת גג מעליו, ומקרר עם אוכל, ויש חשמל והסקה מרכזית ומים חמים בצינורות. זה הסטנדרט, זה המינימום המתבקש. אז נכון שיש ברחובות לא מעט אנשים שהם פחות בני מזל. הילדים שלי כבר מכירים אותם בשם "הובו", מילת הכינוי הצפון אמריקאית למחוסרי הבית. זוהי תמיד תמונה עצובה לראות אדם כזה, פליט של החיים. מחוסרי הבית מהווים כמו תמרור אזהרה קבוע לאזרחים מהוגנים, כי גם ב 2013 במדינה שמדורגת במקום השביעי במדד באיכות החיים העולמי, עדיין בכל לילה נתון 300 אלף איש הולכים לישון תחת כיפת השמיים. הסיטואציה הזאת עולה 1.4 מיליארד דולר למשלם המיסים הקנדי מדי שנה, על שירותי בריאות, צדק חברתי ושירותים חברתיים. קנדה מספקת 1086 מקלטים לאנשים חסרי בית, מחוף אל חוף, אבל עדיין רבים נמצאים ללא פתרון. לפחות בזירה הזאת וונקובר רשמה התקדמות בשנים האחרונות. היות ואנחנו בדצמבר, וזוהי עונת הסיכומים, אז שמגיע הערכה לראש העיר גרגור רוברטסון, שהבטיח לטפל בבעיית ההומלסים המפורסמת של וונקובר, והיום החזון שלו מקבל המלצה ב"גלובס אנד מייל" בתור קונספט שיש לאמץ לערים אחרות. בוונקובר, ששוק הנדל"ן שלה מדהים את כל המומחים עם הכסף העצום שזורם מסין, הבעיה הייתה חמורה כבר שנים, ב 2008 התגוררו כ 3000 איש ברחובות העיר, בעיקר ברובע המזרחי של הדאון טאון, הידוע לשמצה. אבל מאז הצליח ראש העיר, בעבודה מתמדת מול הממשלה הפרובינצילית והפדרלית וקבלני הבניין, להפחית ב 66 אחוזים את המספר הזה. מעורר כבוד, לפחות אף אחד לא יקפא למוות ברחובות.

    http://www.theglobeandmail.com/life/health-and-fitness/health/why-we-should-listen-to-the-vancouver-mayors-message-about-homelessness/article15088730/

    כי אתם בטח יודעים שהשלג הוא אורח ערמומי, הוא רק נראה רומנטי מבעד לחלונות אטומים, תוך לגימת כוס של שוקו חם. בלילות כאלה, חשוכים ארוכים וקפואים, ממש לא נעים ללכת לישון בשלג. בלילות כאלה אתה מעריך מחדש את חלון הזכוכית.

    **

    בצהריי יום השישי אני שם פעמי לבית הספר התיכון של הבכורה שלי, להקת התיאטרון מעלה השנה הפקה של "פיטר פן". הם עובדים על זה כבר כמה שבועות בשעות שאחרי הצהריים. שבועות מעייפים עוברים עליה, כולנו הרי היינו שם. החזרות זה המקום השמח שלה, ואין כמוני שמח בשבילה. עוד ביום חמישי בערב התפלחתי עם אחיה הקטנים לסצינת הסיום של ההצגה, כי גם הם לא יכלו כבר להתאפק. בדרך חזרה הביתה, מינוס שלוש בחוץ, אני אומר לה שזה מאוד קנדי שבקאסט שלהם גם קפטין הוק וגם פיטר פן הן בנות – שחקניות. "אין לנו בנים שחקנים", היא מחזירה לי בהתרסה, "בסך הכל שלושה בנים בכל הלהקה". אני מרגיש מבואס גם בשבילה, אבל מנחם אותה שאולי בשנה הבאה יהיה יותר טוב. בצהריים שלמחרת אני לוקח לי את השורה השלישית מהבמה ומצלם אותה כמו כל הורה גאה. אין כמו הבמה, עם קהל חי ונושם, אולם מלא בילדים מבתי ספר יסודיים שבשכונה שבאו באוטבוסים לראות את ההצגה. כל ילד זכאי לאיזו הצגה טובה ומעוררת השראה בימי החורף הקרים. אני מוציא את המצלמה ומנציח כמה רגעים עד שניגשת אלי מורה חמורת סבר ומזכירה לי שאסור פלאפונים באולם. ממש כמו בשיר של אהוד בנאי הרגשתי כאילו חזרתי לבית הספר התיכון, וכיביתי מיד את המצלמה. הייתה הצגה נהדרת, הרבה מחיאות כפיים, כיף לה וכיף לנו, וכיף לקהל. אין תחליף לרוח הנעורים הזאת, אי אפשר לזייף אותה. בחנוכה מצאתי להם ביוטיוב גירסה של אולפני דיסני לסיפור הנפלא "מוכרת הגפרורים הקטנה"של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן, סיפור שפורסם לראשונה בשנת 1845, ומאז זכה לאין ספור עיבודים. הגרסה הזאת משנת 2006 היתה מועמדת לאוסקר בקטגוריית הסרט המצויר הקצר, הסיפור של אנדרסן קורע את הלבבות, במיוחד בלילות החורף הקפואים האלו. רק לחשוב שעד לפני 168 שנים עדיין היו ילדים ברחובות מערב אירופה שמותם היה עדיף על חייהם. אין כמו קצת פרספקטיבה היסטורית כדי להזכיר לילדים של כולנו, כמה צריך להודות על הקיים, כי תמיד הרי יכול להיות הרבה יותר גרוע.  

     

    ''

      

     **

    ואם כבר הזכרנו את עונת הסיכומים, אז באופן מסורתי, המגזין העירוני בוחר את חמישים האנשים החזקים ביותר בפרובינציה. המגזין של וונקובר, הוא עוד סוג של דוגמא חיה לאיך המודל הכלכלי היחודי שלנו מתפקד ומחזיק עסקים שעוזרים לכלכלה להישאר בחיים. המגזין נולד בשנת 1967 והמשימה שלו היא לעדכן, לדווח, ולשעשע את תושביה של עיר דינמית ובינלאומית. המגזין מוציא 10 מהדורות בשנה, שרבים מתושבי המגדלים מקבלים בחינם, ניתן גם להשיג אותו בחנויות הנוחות והמכולות. רשימת החמישים שלו הפכה למסורת ארוכת שנים שכל המי ומי מנסים להדחק אליה.

    http://www.vanmag.com/News_and_Features/The_Vancouver_Power_50_2013

    בראש הרשימה השנה עומדת ראש ממשלת הפרובינציה, כריסטי קלארק, שבילתה את רוב נובמבר בסיור עסקי בדרום מזרח אסיה, שם היא מוכרת את אוצרות הגז הטבעי שלנו לקונצרנים ממלזיה וסין, ומגבירה את שיתוף הפעולה הכלכלי עם יפן והודו. מאחוריה ברשימה לא פחות מ 17 פקידי ממשל מדרגים שונים. החל מראשי ערים, דרך ראשי שבטים של אינדיאנים ויושבי ראש של ועדי עובדים. אז כמובן, שכל עשירי הפרובינציה נמצאים כאן, כולל ג'ים פאטיסון, במקום השלישי, ממש כמו המקום שלו ברשימת עשירי קנדה (http://business.financialpost.com/2013/11/21/thomson-canada-rich-list-2013/ ), עם אמפריה שמוכרת ב 7.5 מיליארד דולר בשנה, פאטיסון, שנחשב לידיד ותומך נלהב של ישראל, מחזיק פרוטופליו שונה מאוד ביחס לרוב אנשי העסקים האחרים ברשימה הזאת שרובם עשו את הונם בפיתוח נדל"ן. והעיר הזאת היא כאמור, אחת מבועות הנדל"ן האחרונות על הפלנטה. אבל גם מבלי להכנס יותר מדי לפוליטיקה, כלכלה, או עסקים, כל מי שמתעניין בפרובינציה שלנו ובמקבלי ההחלטות שלה, צריך ללמוד את השמות ברשימה של "הוונקובר מגזין", שמצליח לעשות עבודה עיתונאית די אמינה, למרות הזירה המאוד צפופה שלנו וריבוי האינטרסים הצולבים שבה.

    **

    ואם כבר מקבלי החלטות, נחשו מי נמצא בדרך אליכם? לא, לא הגשם, חוץ מהגשם. ראש ממשלת קנדה, אולי החבר הכי טוב של ביבי בעולם המערבי, סטיבן הרפר נוסע לישראל בחודש ינואר, הביקור יכלול גם קפיצה לירדן ולרשות הפלסטינאית, אבל בארוחת הערב של הקק"ל בטורנטו הכריז האוונגליסט מקלגרי שישראל היא:

     "Light of freedom and democracy in what is otherwise a region of darkness,"

    אז כמובן שהביקור בירושלים יהיה גולת הכותרת בסיור של מר הרפר. באותה ארוחת ערב בטורנטו, הוא הרים את האולם על הרגליים עם עוד כמה ציטוטים שכאלה, ואחר כך עוד ניגש אל הפסנתר וניגן לאורחים כמה שירים. על פי הדיווחים בתקשורת הוא הרגיש ממש מול קהל ביתי.הביקור הצפוי שלו בארץ הקודש יכול לספק לכם, הקוראים הישראלים של הבלוג הזה, הזדמנות נהדרת להתרשם מקרוב מראש הממשלה השמרני שלנו, ואולי גם להחזיר לנו איזה פידבק על מערכת היחסים המיוחדת הזאת בין שני האישים הכל כך שונים הללו, התחמן והחנון. אתם מוזמנים להציע את ההברקות שלכם. המערכת תבחר את התשובות המקוריות ביותר ובין השולחים יוגרל בקבוק סירופ מייפל איכותי.

    http://ca.news.yahoo.com/canadian-press-newsalert-prime-minister-harper-visit-israel-015019600.html

     

    **

    אחרי ההצלחה של פסטיבל הספרים היהודי ב JCC  כבר חשבנו להתקפל לשינת חורף. אבל אז הגיע הידיעה העצובה והמדכאת על מותו של אריק איינשטיין ז"ל, האייקון התרבותי הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז ומעולם. האירוע המצער הזה, חשף באופן המוחשי ביותר את הפער התרבותי העצום שקיים ביננו, הישראלים, לבין ידידינו הרבים, יהודי קנדה. הקהילה היהודית בוונקובר כוללת מלבד יהודים ילידי קנדה, גם תתי קבוצות של יהודים אמריקאים לשעבר, דרום אפריקאים לשעבר, רוסים לשעבר, אנגלים לשעבר, וגם לטינים לא מעטים. די הופתעי לגלות שרק מתי מעט שמעו אי פעם על אריק שלנו.הג'ון לנון/בוב דילן/ניל יאנג של ארץ ישראל הישנה והטובה, הקול של המדינה, האיש שבנה קריירות ועזר לאחרים להגיע לפסגות ושיאים אומנתיים. הוא כמעט אלמוני בקרב ערי הנכר. קראתי איפה שהוא שאריק בילה את כל חייו בתוך שלושה קילומטר מרובעים. למעט אותו טיול מפורסם לצפון אמריקה, בשלהי שנות השבעים, שבו הוא כתב את "סן פרנסיסקו על המים". כמו אצל אמנים גדולים אחרים שקדמו לאריק בהיסטוריה האנושית, גם אצלו האמנות  תחייה הרבה אחריו. התפקיד שלנו הוא לשמר את מורשתו, ממש כמו שעושות כל האומות האחרות בעולם. לכן כמו מרכזים יהודיים אחרים ברחבי צפון אמריקה, גם ה JCC שלנו נרתם להרים ערב הפקה לזכרו של אריק ז"ל, רשמו לפניכם, יום שני, 16 לדצמבר, שבע בערב, חמישיה בכניסה. שירים, מערכונים, קטעי הקראה ושירה,סצינות קולנועיות. המפיקים מבטיחים להכין לכם תבשיל ארץ ישראלי שיחמם לכם את בני המעיים. כולכם מוזמנים, אפילו שקר בחוץ, זה הרי הכי קרוב לישראל שאתם יכולים להגיע בלילו של חורף שכזה. 

    **

    בנתיים אנחנו מתחילים לטפס מאפס, בדיוק כמו בכל מסע. הגשם הגיע בצהריים והתחיל לפוגג את גל הקור הנורא. בהלת הקניות העונתית שוב איתנו, ממש כמו בפוסט הבלתי נשכח הזה: ( http://cafe.mouse.co.il/post/1949093/), פוסט בן שנתיים, שבו הייתי במציאות אישית אחרת. אבל כמו אז, גם היום, אנשים מטפסים אל האוטובוסים עמוסי חבילות ושקיות, התנועה זורמת ברחובות, והסוחרים נאנחים. כי בארבע אחר הצהריים כבר חושך, קר ועכשיו גם רטוב. אבל בפנים, חם ונעים ובעיקר בטוח, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. מזל שיש כל כך הרבה חברים, וקהילה וסתם אנשים טובים. אריק הציע פעם ש "אולי צריך לתת לזה עוד זמן". כי אריק תמיד ידע איך לשיר אותנו, יותר טוב מכל אחד אחר. ענק ויחיד בדורו. הנה היוטיוב סידר לי מסע זכרונות לנופי הילדות שלי. הכי קרוב שאפשר להגיע. נשיקות לכולכם, מהמקום השמח שלי. מאחורי חלון הזכוכית.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/12/13 19:23:
      מעולה!! בת ים מעולם לא נראתה כל כך זוהרת! תודה ילדה.
        13/12/13 12:09:

      צטט: sbhsport 2013-12-13 04:08:54

      צטט: face 2013-12-12 23:29:43

      ניסיתי להדביק לך תמונה של שלג עם גוון אדמדם. ככה הוא נראה מכאן. לא מצליחה. אז מבעד לחלון הקפוא [ 7 מעלות הכל יחסי] שלי. נשיקה.  קפואה. אבל חמימה נבוךקריצה

       

       

       

      פייסצ'וק יקרה, אני יש לי מספיק שלג בחלון....תני לי את חוף הים של תל אביב ועשית שרות לאומה....סוף שבוע חמים.

       

      מזל! מזל גדול :))

      כמעט הבאתי לך איזו גיברת עם סלים לקניות של שבעס.

       

      קבל מחוף בת ים בלי יותר מדי גלים ~~~~~


      ''

        13/12/13 04:08:

      צטט: face 2013-12-12 23:29:43

      ניסיתי להדביק לך תמונה של שלג עם גוון אדמדם. ככה הוא נראה מכאן. לא מצליחה. אז מבעד לחלון הקפוא [ 7 מעלות הכל יחסי] שלי. נשיקה.  קפואה. אבל חמימה נבוךקריצה

       

       

       

      פייסצ'וק יקרה, אני יש לי מספיק שלג בחלון....תני לי את חוף הים של תל אביב ועשית שרות לאומה....סוף שבוע חמים.

        13/12/13 04:07:

      צטט: Tuli Gilai 2013-12-12 22:58:02

      מגניבש. ידידי אשר בוונקובר הרחוקה והקרה..
      שאפו ענק!!!! אתה ממש אנציקלופדיה מהלכת.
      ואני כל פעם באה לקרוא קצת אצלך ולהתעמק בתכנים
      המצויינים...פשוט בגלל שיש לי "הפרעת קשב וריכוז"
      ולמרות שלאחרונה גם אני הפכתי לייצרנית של פוסטים ארוכים
      מהרגיל, קשה לי לקרוא את כל המידעים החכמים והחשובים
      גם בהיבט הערכי ,קרי, המידע וגם בהיבט הרעיוני, בפעם אחת בודדהה.

      אז תולה לך כוכב, לכוכב, ואשוב במהלך הסופ"ש הקר והגשום,
      המתקרב אלינו לטובה .

      שבת של שלום ושא ים של  ברכה.

      נמסטה

      אתל מאילת, ישראל המדינה הכי שווה . וזה בדוק!

      מגניב

      טולי יקירתי, מעריך את המאמץ הנדרש, אני כותב למיטבי הלכת....:) אבל אין שום בעיה, קחי את זה בקצב שלך, ותהני מזה בזמנך הפנוי. בשביל זה אני חותך את זה לחתיכות (וגם בשביל אלו שקוראים אותי במובייל) נמסטה.

        12/12/13 23:29:

      ניסיתי להדביק לך תמונה של שלג עם גוון אדמדם. ככה הוא נראה מכאן. לא מצליחה. אז מבעד לחלון הקפוא [ 7 מעלות הכל יחסי] שלי. נשיקה.  קפואה. אבל חמימה נבוךקריצה

        12/12/13 23:00:

      ו...חחח....חבל שאין סימניה וירטואלית...
      כדי שאדע עד איכן קראתי..:) צוחק

        12/12/13 19:42:

      צטט: ההלך 2013-12-12 18:37:48

      אז סטיבן הרפר מגיע... עוד סיבה לחסום את רחובות ירושלים. מה באמת קושר בין שני הפוליטיקאים האלה? מתמיה...


      יקירתי, בטקסט המקורי קראתי להם "התחמן הבלתי נלאה והצנון של הכיתה"....אבל האמת נמצאת בתשובה שכתבתי לנערה. oil and gas  תרתי משמע....:)
        12/12/13 19:40:

      צטט: mazavharuach 2013-12-12 17:49:22

      ולחשוב שלא מזמן רצית להפסיק לכתוב. איך היינו מעבירים כאן את החורף שלנו, הא?


      נו מר רוח, כמו כל אהבה, יש עליות ומורדות במערכת היחסים....העיקר שאנחנו עדיין כאן כדי לתת לכם פרספקטיבה.
        12/12/13 19:38:

      צטט: דליהו 2013-12-12 11:04:29

      קפטן הוק ופיטר פן שחקניות. הרפר מתקן את העולם ושר ראינו בטיוי. והשלג והחורף גם כאן כתבת נהדר. להתחיל מאיפה שמפסיקים...

       

       

       

      הרפר מתקן את העולם....לא כל כך מהר....אם הוא יתקן את העולם הכדור יהפוך למרובע. תודה דליה, תהני מהחורף.

        12/12/13 18:37:
      אז סטיבן הרפר מגיע... עוד סיבה לחסום את רחובות ירושלים. מה באמת קושר בין שני הפוליטיקאים האלה? מתמיה...
        12/12/13 17:49:
      ולחשוב שלא מזמן רצית להפסיק לכתוב. איך היינו מעבירים כאן את החורף שלנו, הא?
        12/12/13 11:04:
      קפטן הוק ופיטר פן שחקניות. הרפר מתקן את העולם ושר ראינו בטיוי. והשלג והחורף גם כאן כתבת נהדר. להתחיל מאיפה שמפסיקים...
        12/12/13 09:48:

      צטט: נערת ליווי 2013-12-12 09:45:09

      מקסים. האמת לא יודעת כרגע על מה להגיב קודם. אז ישר קופצת לסוף :) 16 בדצמבר בכיף! שם אתכם בלי קשר שהתאריך קודם ל-19 בינואר. ואתה יודע שאין פה אמירה פוליטית. שוקו ומייפל. אולי קצת גם ..

       

       

      סבבה אבטיחים, נשמח לראותכם בין אורחינו. בלי פוליטיקה ובלי oil and gas לחיי התרבות האמנות והמייפל...:)

        12/12/13 09:45:

      מקסים. האמת לא יודעת כרגע על מה להגיב קודם. אז ישר קופצת לסוף :) 16 בדצמבר בכיף! שם אתכם בלי קשר שהתאריך קודם ל-19 בינואר. ואתה יודע שאין פה אמירה פוליטית. שוקו ומייפל. אולי קצת גם ..

        12/12/13 09:41:

      צטט: שרה בכור 2013-12-12 09:20:40

      כשאנחנו מתבוננים באחר הסובל או החסר , מעבר לצורך לבחון אם אפשר לעזור זו תזכורת לעצמינו על עצמינו בתחומים כאלו ואחרים...ולי תמיד חשוב לזכור שגם כשמורכב , יש מצב להתבונן בו כמסקרן ואפילו מופלא

       

       

      תודה רבה שרה, הערה שלך היא בהחלט נכונה ובמקום, רק ששתדעי שאחד ההבדלים הבולטים בין התרבות שלנו "הקנדים" לבין זו שלכם, "הישראלים", היא השיפוטיות. כאן לא שופטים אדם הנמצא במצבים כאלו או אחרים, כי אומרים "כשאתה מצביע על מישהו, תזכור תמיד שארבע אצבעות עדיין מופנות כלפייך". סקרנות, ופליאה יש, שיפוטיות, זה כבר סיפור אחר.

        12/12/13 09:21:
      תודה רבה לך על השיתוף. מעניין והרבה חום לך שם
        12/12/13 09:20:
      כשאנחנו מתבוננים באחר הסובל או החסר , מעבר לצורך לבחון אם אפשר לעזור זו תזכורת לעצמינו על עצמינו בתחומים כאלו ואחרים...ולי תמיד חשוב לזכור שגם כשמורכב , יש מצב להתבונן בו כמסקרן ואפילו מופלא
        12/12/13 09:16:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-12-12 07:01:07

      ובענין "מוכרת הגפרורים הקטנה". איך זה מתקשר ל"פצפונת ואנטון " של קסטנר, אולי שם זהה לאותו מחזה? בשעתו לקחתי את בתי להפקה מקסימה של הבימה ,(שהמחישה את קטנם של הילדים באמצעות עיצוב רהיטי ענק).

       

       

      החלמה מהירה מכבית, גם קסטנר כבודו במקומו מונח, והבימה באמת יודעים איך להרים הצגות ילדים.

      ובענין "מוכרת הגפרורים הקטנה". איך זה מתקשר ל"פצפונת ואנטון " של קסטנר, אולי שם זהה לאותו מחזה? בשעתו לקחתי את בתי להפקה מקסימה של הבימה ,(שהמחישה את קטנם של הילדים באמצעות עיצוב רהיטי ענק).
      נהניתי לקרוא. תודה. שמור על החום ועל ה"זץ". ועדיין מזדמזם לי בזכותך "שביר" , מצב שאני מודעת לו ברגעים אלה עקב תאונה שקרתה לי. למען האמת זה די נס שלא נגמר אצלי יותר רע...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין