לִפְנֵי הַחֹרֶף כְּדַאי שֶׁנֵּרֵד וְנִבְדֹּק אֶת הַמַּרְזֵב. הַמַּרְזֵב זֶה הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ זוֹחֲלִים הַמַּיִם,
כָּל הָעַבְטִיט שֶׁהִצְטַבֵּר שָׁם מֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה כְּדַאי שֶׁנִּגְרֹס וְנִזְרֹק וּנְאַבֵּד.
אַחַר-כָּךְ נַעֲלֶה הַבַּיְתָה, נִפְתַּח אֶת הַחַלּוֹנוֹת וְאֶת הָאֲרוֹנוֹת,
נוֹצִיא אֶת בִּגְדֵי הַחֹרֶף, אֶת כְּסָתוֹת הַצֶּמֶר וְאֶת שְׂמִיכוֹת הַפּוּךְ
וְנִטְפַּח וְנִנְעַר וּנְטַלְטֵל עַד שֶׁיִּסְתַּתְּמוּ עֵינֵינוּ וְאוֹזְנֵינוּ מִן הָאָבָק. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה