עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שולחן לשניים

    עדי רימל יוצאת לאכול ומספרת על זה

    0

    האיינשטיין של המסעדות

    3 תגובות   יום שני, 2/12/13, 19:04

    צמד המלים "גאון" ו"צנוע" כיכב השבוע בהקשר של הזמר והיוצר אריק איינשטיין שהלך לעולמו במפתיע, אבל מסתבר שבמחוזותינו הרועשים יש עוד כמה אנשים, נטולי אגו, שמעמידים את היצירה שלהם במרכז וזזים צעד אחד אחורה. בעולם הקולינריה אחד השמות האלה הוא אייל לביא, השף של רוקח 73, רוקח ים, ורוקח שוק, שרוקח מנות גורמה בלי הרבה רעש וצלצולים. יש לו אמנם משרד יחסי ציבור, אבל הוא מדגיש בפניו שהוא לא מדבר על החיים האישיים שלו, אלא על האוכל, שמדבר בעד עצמו.

    יום שישי אחה הצהריים הוא רגע קריטי מבחינתי שבו אני מחליפה את הלחץ שבעבודה היומיומית לשקט ולשלווה המתבקשת עם כניסת השבת. לא תמיד קל לי המעבר הזה. הפעם, הוזמנתי בעיתוי זה למסעדת רוקח 73 ולשמחתי
    המעבר בין חול לקודש היה לא פחות ממענג.

    רוקח 73', מסעדתו של השף איל לביא, נפתחה לפני כארבע שנים במקום בו שכן המקום המיתולוגי שלי לדייטים לפני כעשרים שנה - מסעדת ארנולד, צמוד למגרשי הטניס מול הירקון בתל אביב. המקום מתפקד כביסטרו ים תיכוני בהשראת חבל פרובאנס הצרפתי, ספרד ואיטליה, עם דגש על תחום התמחותו של השף איל לביא – דגים ופירות
    ים, הפרודוקטים האהובים עלי.

    פרט קטן שעבורי הוא ממש חיוני: יש כאן חניה בשפע ומבחינתי זו כבר התחלה טובה. החלל מעוצב באלגנטיות נעימה ומהחלונות ניתן להשקיף לעבר מגרשי הטניס ולראות אנשים (אחרים) ששורפים קלוריות.

    השירות פה מוקפד אך לא מעיק. המלצרית החביבה שלנו, ליבנת, בקיאה מאד במרכיבי המנות וניכר שהיא נושאת עמה "גאוות יחידה" כחלק מצוות המקום.

    לשולחן הוגשה לאחר ההזמנה, סלסלה עם שלושה סוגי לחמים מלווים ברסק עגבניות טריות וממרח טפנאד. הלחמים היו כה ממכרים, בעיקר הפלוט, ונדרש כאן כוח רצון עילאי לא להמשיך ו"להתפחמם" (מלשון פחמימה) כדי לשמור מקום להמשך. 2 כוסות קאווה הושקו "לחיים".

    ''

    המנות הראשונות החלו לעלות על שולחננו:

    פלאן גורגונזולה עם עלי אנדיב, סלק חי, אגסים, צ'אטני עגבניות שרי ואגוזים בקארי – מבחינתי המנה המופלאה ביותר בערב. יש כאן ממש לונה פארק של מרקמים וטעמים, ובכל ביס נוסף, התגלה לי טעם חדש. על מצע של פלאן גורגונזולה, רך ומפנק, שאינו עז מידי בטעמו, מונחים ג'וליאנים של סלק חי, עלי אנדיב ופרוסות דקיקות של אגסים שמעניקים מרקם קראנצ'י, עם צ'אטני עגבניות מפנק, וההפתעה: אגוזים בטעם קארי משובב נפש. המנה הזו כה מפתיעה ומקורית ומסתבר שהיא גם האהובה על השף, למרות שלדבריו, לא רבים מזמינים אותה. ואני מפצירה באייל: השאר אותה בתפריט, היא פשוט תענוג בהתגלמותו.

    ''

    סביצ'ה דג ים  עם עגבניות, עלי כוסברה, בצל סגול, צ'ילי, גבינת לאבנה ופיסטוק חלבי – סביצ'ה דג היא מנה שאני תמיד אוהבת להזמין. כאן השף יכול ללהטט ולהפתיע עם ואריאציה משלו. וההפתעה כאן הייתה השילוב
    המוצלח בין דג המוסר לבין הלבנה החרפרפה המצוינת והמתיקות המרומזת של הפיסטוקים.

    ''

    פולנטה עם פטריות וגבינת פקורינו - מנה מהספיישלים של היום. מנה מנחמת, חובה לפריקים של פטריות. קובית
    פולנטה צלויה ברוטב פטריות עשיר עם טעם מעושן וגילופי פקורינו והמרכיב שפחות מוכר (פרט לאלה שמכורים לשייק ירוק) - קייל, כרוב העל הבריאותי שטעמו עשיר וצבעו ירוק בוהק.

    ''

    לפני המנות העיקריות הוגש לנו ביסק סרטנים בשמנת וברנדי בספל קפוצ'ינו. הביסק הקטיפתי עשיר מאד בטעמו וקטיפתי במרקמו ונלגם כהרף עין. וכעת הגיע שלב העיקריות:

     

    ''

    בויאבס של דגים ופירות ים - אם לרובושון יש את הפירה שלו, לאייל לביא יש את הבויאבס. זו מנת הדגל הוותיקה ששמה יצא למרחוק עוד מימי פסטיס, הקודמת של לביא.

    לשולחן הוגשה מחבת עם מרק אדום לוהט. המנה ענקית וגודלה קצת איים עלי. המלצרית הודתה כי בעיקר הגברים שבחבורה מסוגלים לסיימה ומאחר שיש לי הוכחות מוצקות שגבר - אני לא, נרגעתי מהלחץ וכמאמר אמי: "כמה שתאכלי - תאכלי".

    ''

    למרק טעמים בולטים של עגבניות, פסטיס וזעפרן ובו שוחים שרימפס, קלמארי, מולים, פילה דג וסרטנים. הטעם מרוכז בעיקר כשהמנה מתקררת מעט ומומלץ להרים את הכף מהתחתית כלפי מעלה כדי לחוש בכל עושר
    הטעמים. לצד המנה, מוגשים פכסמים עם רוטב רוי צהבהב. רוי (בצרפתית: Rouille, חלודה), האופייני למטבח
    הפרובנסאלי, הוא רוטב העשוי משמן זית, פירורי לחם, שום, זעפרן ופלפל צ'ילי  ונהוג להגישו לליווי הבויאבס, הוא היה טעים כשלעצמו ואיזן ברעננות חמצמצה את כבדות המרק. זו מנה חווייתית - חובה לאוהבי מרקים כמוני.

    ג'מבו שרימפס בגריל תפוח אדמה אפוי בחמאת לימון ואורגנו  - לאחר שאכלתי פירות ים בשוק הבוקרייה בברצלונה, אני כבר לא מתלהבת מטעמו של השרימפס במקומותינו. כאן הוא היה מתקתק ועשוי לעילא ולעילא. נמסר
    כי תפוחי האדמה היו מעדן כשלעצמו. אני לא טעמתי, אבל אם אמא פולניה אומרת על תפוחי אדמה של מישהו אחר שהם מעדן - תאמינו לה.

     

    ''

    בשלב זה, כבר הבנתי שעל ארוחת ערב שישי אדלג, כי באמת כמה אפשר לאכול. אבל  מסתבר שאפשר בעיקר אם זה קינוח.

    פריז ברסט - במילוי קרם מסקרפונה, פטל, דבש לוונדר ושקדים - קינוח מהיפים שראיתי. שכיית חמדה שמטיסה אותך היישר למעדניות הפריזאיות. המאפה הנהדר הזה, העשוי בצק רבוך נוצר לפני יותר ממאה שנה בפריז, והוא
    נועד להנצחת מרוץ האופניים שבין פריז לברסט, ועל כן צורתו העגולה שמזכירה גלגל אופניים. זהו קינוח מפנק עם מילוי לא מתוק מדי - בדיוק כמו שאני אוהבת.

    ''

    שתי כוסות קפה סיימו ארוחה אלגנטית, טובה ושקטה. אין כאן מופעי פירוטכניקה, אלא פשוט יד טובה של השף שיודעת את המלאכה.

    רוקח 73

    שדרות רוקח 73, תל אביב יפו

    03-744-8844

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/12/13 20:01:

      צטט: ליריתוש 2013-12-14 12:34:46

      המנות הראשונות נראות לי טוב, האחרות קצת פחות מתאימות לי.......תודה על ההמלצה!
      הי לירית, יש גם לא מעט מנות בלי פירות ים.... בכל מקרה, תמיד במסעדות מתחשק לי לטעום כמעט את כל הראשונות, על חשבון עיקרית גדולה...
        14/12/13 12:34:
      המנות הראשונות נראות לי טוב, האחרות קצת פחות מתאימות לי.......תודה על ההמלצה!
        2/12/13 21:52:
      איש של אוכל מהים

      ארכיון

      פרופיל

      עדי_רימל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין