חיפה הקדומה ישבה באיזור בת-גלים, כשהגיע למקום דהאר אל עומר בסביבות שנות השישים של המאה ה 18,הוא החליט להעביר את העיר למיקום שבו יהיה נוח יותר להגן עליה.בפקודתו הוחרבו בתי העיירה,והעיר נבנתה דרומית-מזרחית למיקום הישן ברצועה צרה שבין החוף להר.ארץ ישראל נחלקה אז בין שני מחוזות מחוז צידון (שבו נכללו הגליל ועמק יזרעאל) ומחוז דמשק שכלל את שאר חלקי הארץ.דהאר היה הפאשה של מחוז צידון שהשילטון המרכזי שאף להדיחו.

דהאר אל עומר היה בן לשבט זיידני הבדואי, שהרחיב את שליטתו מטבריה על פני הגליל ועל כל מחוז צידון.דהאר יליד 1688 הצליח לשרוד בשילטון,ולצלוח מלחמות לא מעטות.עד שנכנע לשלוחי השער העליון (השילטון של האימפריה העותומנית) ונהרג בירי בגיל 87! לאחר שהתעכב בעת מנוסתו מעכו ,בחפשו אחר פילגשו הצעירה..אחריו מונה גאז'ר פאשה הזכור בזכות אכזריותו והצלחתו להדוף את נפוליאון מעכו.

חיפה החדשה  בת אלף התושבים הוקפה חומה והיו בה שני שערים,שער יפו הדרומי,ושער עכו הצפוני,ואף הוקמה פה מצודה בורג' אל סלאם ששכנה עד 1953,במקום בו נמצא כיום גן הזיכרון שמשקיף על המפרץ.העיר הכילה חלק ארי מוסלמי,מיעוט נוצרי,וכמה משפחות יהודיות.

חיפה הכילה בשנת 1870 כארבעה אלף נפשות, ומשכה אליה את הטמפלרים הגרמנים שראו בה נקודה מתאימה להאחזות בארץ.לקראת סוף המאה ה 19 הוחרבה החומה שבנה דהאר.וכמה שנים מאוחר יותר הגיעו גם הבאהים לעיר הרב תרבותית המתפתחת.בשנת 1905 נחנכה במקום הרכבת החיגאזית ע"י העותומאנים, שהובסו במלחמת העולם הראשונה,ופינו את מקומם לבריטים.

הטיול שלנו בחיפה החל בירידה מהרכבת בתחנת מרכז השמונה, התחנה נקראה ע"ש שמונה עובדי הרכבת שנהרגו במלחמת לבנון השנייה במתקפת טילים על מוסך הרכבת.מיד בירידה מבחינים בממגורות דגון שער הכניסה של התבואה לארץ ,יש פה מוזיאון קטן ששוה ביקור בעתיד. בעבר היה במקום הזה ים...שיובש ע"י הבריטים לשמש מקום אחסנה לנמל בשטח של כ 200 דונם.

המקום שאיבד את חשיבותו,שופץ וחודש לאחרונה ע"י עיריית חיפה,והמקום הפך משכן לקמפוס חיפה בו לומדים סטודנטים ממכללות תלתן/מכללת הכרמל/אוניברסיטת חיפה ועוד.עברנו בדרך העצמאות שהייתה פעם מקום משכן לעגלות בורקס ודוכני ימאים רבות.משם פנינו לרחוב הבנקים פינת רחוב יפו ,במקום הזה פעל המרכז הפיננסי של העיר,ובעבר עבד פה ראול ולנברג בבנק הולנד..

משם פנינו לרחוב יפו 24-26 שם שוכן לו מתחם כיאט,חצר פנימית עם מבנים מעניינים שבנה במקום עזיז כיאט ערבי נוצרי .כיום שוכנות במקום קונסוליה שבדית,ומסעדה,ויש תיכנון עתידי למלון בוטיק שיתאים יותר..

אז חוצים את רחוב כיאט למתחם שכלוא בין רחובות אליהו הנביא דרך העצמאות,נתנזון,שנקרא השוק הטורקי.המקום נבנה במסגרת תחרות שהכריזו פרנסי העיר היהודים,הזוכה במקום הראשון היה נועז מידי לטעמם,ולכן הזוכה במקום השני קורננברג זכה בהקמת המקום.

המתחם נבנה בסיגנון ים תיכוני אקלקטי,עם מרפסות זיזיות קטנות שבולטות מקו הבניין ומציצות לים.

כיום המקום זוכה להתחדשות הבניינים חלקם בצבע דהוי של עבר ליד כאלו שזכו ליד המלטפת של המברשת עם הצבע.המקום הופך בידי העירייה לרובע אומנים,ובעלי מלאכה,ומתחם בילוי וסעודה,לחובבי הבורקס השמרו לכם..

יש פה גם את מבנה בנק אפ"ק (אנגלו פלשתינה קו) שנשמר יחסית במצב מעולה,במקום היה הסניף החמישי של הבנק שממנו קם בנק לאומי. הסניף שקם בשנת 1908 היה החמישי ברשת אחרי הסניפים ביפו,ירושלים,ביירות..ושכם.

עברנו לרחוב נתנזון שם שוכנים זה ליד זה בניין הממשלה הענק והחדש שנבנה בצורת טיל או מפרש,ולידו מגומד מעט מסגד אל-גרניה שנבנה בסוף המאה ה 18.

המסגד זכה לתוספת של מגדל שעון בשנת 1899 והיה הראשון בסידרת שעוני הסולטן חמיד השני ברחבי האימפריה וארץ ישראל.בקרית הממשלה הסמוכה זכינו לצנזורה של השומרים על הצילום במקום..ולסיור נחמד בשדרת קשתות עם פסיפסים של תמונות מעברה של חיפה.

סיום הסיור היה בכיכר פריז או כיכר ח'מרה או כיכר הכירכרות או סאחת אל חנטיר (חנטורה=עגלה דו מושבית), הכיכר המלבנית שבעבר שכן בה גן עם שומר..הפכה בידי הבריטים לתחנה המרכזית  של הכירכרות והאוטובוסים והמוניות של חיפה.בכיכר שוכנת התחנה הראשונה ברכבת התחתית של חיפה הכרמלית .

גם המטרונית החדשה עורכת בימים אלו את נסיעות הנסיון שלה בחינם..מאיזור זה.