אם בתחילת השבוע עדיין עסקנו בזמר שרוצה אותה בדרך לגימנסיה, מאמצע השבוע עסקנו בזמר ששר "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" ובהחלט יש הבדל.

השיר הזה הוא מתוך התקליט "בדשא אצל אביגדור" שהוקלט בשנת 1971 שהיא שנת לידתו של הזמר חובב הגימנזיסטיות. את הלחן כמו לשאר השירים באלבום כתב מיקי גבריאלוב ואת המילים כתב יענקל'ה רוטבליט:

אני רואה אותה בדרך לגימנסיה, 
עם הילקוט ובתלבושת אחידה, 
בעוד שנה כבר לא תהיה יותר ילדה, 
אני חושב שבשבילי היא אבודה.

אריק צעיר ב-1971 בעשר שנים מנשוא הפרשה הראשונה אבל עדיין הוא חושב שהילדה (בת 17) היא בשבילו אבודה.ולא שהוא לא נמשך אליה.

אני רואה אותה חוזרת מבית ספר, 
אני יודע בדיוק את השעה, 
היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע, 
אני חושב שבשבילי היא אבודה.

כלומר עוקב מרחוק, לא מעז לבטא את רגשותיו או מחשבותיו ויש כאלו:

האם כבר מישהו פיתה 
את המלכה של הכיתה?

שימו לב למילה פיתה.

וזה ממשיך:

אני רואה אותה עכשיו היא כבר חיילת 
קיבלה חופשה היא משרתת באוגדה, 
עם הכומתה היא עוד נראית לי כמו ילדה, 
אני חושב שבשבילי היא אבודה.

עדיין היא נראית לו ילדה למרות שהיא כבר לא קטינה.

ושימו לב להבדל שמגיע:

האם כבר מישהו ידע 
את המלכה של האוגדה?

רוטבליט בוחר בידע התנ"כי וכנראה לא רק בגלל החרוז אלא גם שזה מרומז יותר.

ואותה מחשבה עוברת בראש הוא רואה אותה כתיכוניסטית וחיילת אבל בתיכון זה פיתה וכחיילת זה ידע.

ואם נחזור לזמר הראשון, אם לא היה יודע במובן התנ"כי לא היה מסתבך.