עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    איפה הייתי, ומה עשיתי....

    24 תגובות   יום רביעי, 27/11/13, 22:03

    .......כשלא הייתי עם שילה האטי.

     

    **
    פתאום כבה לו הפנס הלאומי, אור האומה, כבה. ככה כמעט בלי התרעה. יום אחד לפני חג האור, החנוכה. יום אחד בנובמבר, אותו חודש קודר שבו האמריקאים מציינים את רצח קנדי, והישראלים נזכרים ברבין, יומיים לפני חג ההודיה של האמריקאים, ככה בשבוע האחרון של החודש הכי מבאס בשנה. ככה נגמר לנו האריק איינשטיין, האגדה הכי ישראלית שיכולה להיות. הקול שליווה את חייה של ישראל המודרנית, זאת שנולדה אחרי השואה. למרות שאריק, יצור ציוני שכמוהו, נולד בתל אביב של 39', כמעט עשור לפני שנולדה המדינה, הוא היה ישראל והיא גדלה בצילו. אקליפטוס ענק, קרא אהוד בנאי לזמר המנוח מאיר אריאל ז"ל, גם אריק איינשטיין היה כזה, אקליפטוס על. גירסה תל אביבית של אותו עץ ענק שאותו הביאו האוסטרלים כדי לייבש את הביצות של ישראל. והרי תל אביב היא העיר העברית הראשונה, ומי אם לא אריק איינשטיין גדל ברחובותיה, והכיר את כל סימטאותיה. היו לישראל פוליטיקאים בכירים שנולדו בנכר, גולדה מאיר הייתה אוקראינית, אבא אבן מדרום אפריקה, וחיים הרצוג היה אירי. כולם היו ישראלים גדולים, אבל הם אף פעם לא היו ישראל. בן גוריון היה פולני ומנחם בגין היה ביילורוסי, זוהר ארגוב היה תימני בכלל, וגם היה סוג של מלך. טל ברודי היה מאמריקה, מיקי ברקוביץ' הגיע יותר מאוחר, ביחד עם יזהר כהן משעריים ועפרה חזה משכונת התקווה. איזה עוד אייקון יש לאומה, משה דיין ויצחק רבין היו לוחמים נועזים שזכו לתהילת עולמים, רק שלוחמים בדרך כלל אחרי מותם משאירים בעיקר הריסות. ויש כמובן את כבוד הנשיא שמעון, גם הוא כמו בגין, ביילורוסי יקר. אחד בדורו, גם עליו עוד יום אחד יכתבו הספדים. אבל שמעון הוא לא אריק, לא באותה הליגה, כי באמת שאריק איינשטיין היה ליגה בפני עצמו.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F

    דף הוויקיפדיה שלו נראה כמו חלומו של כל אמן, מערכונים, תיאטרון,וקולנוע, שירה בסולו ושירה בצוותא. 48 אלבומי סולו, 14 אוספים, אין ספור שיתופי פעולה עם אמנים אחרים, שאותם הוא הפך לכוכבים. מין שחקן קבוצתי נדיר ומיוחד, שלא לוקח את עצמו כבד מדי. צנוע, נדיב, חכם וחביב. מומחה לספורט וחולה על כדורגל. הסחבק האופטימלי. אמן מכזה הקליבר, נולד פעם במאה שנה, גם באומות אחרות. לאוסטרים היה את מוצרט, לאנגלים את לנון, לאמריקאים את דילן, ולקנדים את ניל יאנג. אבל לישראל הקטנה, הלחוצה והמעוצבנת. היה רק זמר לאומי אחד, מצחיק שכל מיני יחצ"נים מעניקים את התואר הזה בכזאת קלות לכל מיני עוברי אורח של התרבות הרב ערוצית. תרבות שמנציחה את השורות האלמותית של אריק ז"ל:

    כל אחד רוצה להיות זמר/ להיות זמר להיות זמר
    אם לא זמר אז שחקן / אם לא שחקן אז ליצן
    אם לא ליצן אז מבקר/
    כל אחד רוצה להיות כוכב
    להיות כוכב להיות כוכב/ אם לא כוכב אז בדרן
    אם לא בדרן אז מנחה / אם לא מנחה אז חקיין

     

    אבל האמת היא שלא כל אחד יכול, ובטח שלא כל אחד יכול להיות אקליפטוס ענק כמו אריק איינשטיין ז"ל שהלך השבוע לעולמו, חמישה שבועות לפני יום הולדתו ה 75. יהי זכרו ברוך, מדינת ישראל מרכינה את ראשה לכבודך. 

     

    **

    כמו מאורעות היסטוריים גדולים אחרים, כמו למשל אסון התאומים, כך גם אחרי מותו של אריק אנשים עוד ישאלו איפה היית? ומה עשית? בזמן שזה קרה. ולפחות ביומן של הנסיך השגרתי, זה היה שבוע בכלל לא רע. הייתי עם שילה האטי, ביחד עם עוד 250 חובבי ספרות בערב הפתיחה של פסטיבל הספרים היהודי של וונקובר, המהדורה ה 29. שילה האטי היא בחורה יהודיה הונגרית שנולדה לפני 37 שנים בטורונטו, באותו היום של ישו. אחרי שלמדה תיאטרון במונטריאול והיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת טורנטו, היא פצחה בקריירה ספרותית,  עד היום היא פרסמה 5 ספרים, האחרון שבהם "איך אדם צריך להיות" הוכתר על ידי המבקרים בתור אחד הספרים הטובים ביותר של 2012 ומקום של כבוד ברשימת הקצרה של מגזין "טיים" בתור אחת מהאנשים הכי משפיעים של 2013. http://www.sheilaheti.net/

    שילה האטי סופר סטאר.


    ''

     **

    היא יושבת שם על הבמה, בחורה בשמלה שחורה וגרבי ניילון,נעלי עקב וג'קט אלגנטי. מולה ביל ריצ'רדסון מראיין מהרדיו הלאומי של קנדה, מנוסח ורהוט ונינוח ונחמד. יש לה שער חצי צהבהב, וקול של תיכוניסטית חכמה איימים אבל לא כזאת שהייתה מתקבלת לגל"צ. הוא שואל והיא מספרת, על הקשר לוונקובר, על הילדות, על יהדות, על הלימודים וכמובן שגם על הספר, מעין רשומון אי-מיילים של סיפור החברות הנשית בינה לבין מארגו, דמות אמיתית. הקהל מתמוגג ומעכל ביחד את הטקסטים שלה, שזורמים מצויין עם הגבינות והיין. ואז היא מתבקשת להקריא קטע מהספר, ובתור משתתף בפסטיבל ידעתי מראש שהספר כולל גם פרק שמספר על התופעה הקנדית הידועה בכינוי: Fucking for fun , ואולי זה בכלל לא משהו שמיוחד רק אצלנו. רק שכאן, בארץ המייפל מאוד אוהבים להתעסק בנושא הרב תרבותי הזה, נושא שמדבר אל כולם. היא נעמדת מול המיקרופון ומסבירה לנו שזהו מונולוג שעוסק בחברות שלה עם בחור שקוראים לו ישראל, מאוחר יותר ישאל אותה אחד האנשים בקהל האם זו הצהרה פוליטית, כי אף אחד לא קורא לילד שלו בשם הזה, היא אומרת שלא, אני רציתי לשאול אם מדובר בדמות של לטיני, כי אצלם זהו שם נפוץ, רציתי, אבל לא שאלתי. כי שילה האטי מפילה את האולם על הרגליים כשהיא מתחילה לתאר את הזין של אותו אחד, ישראל. היא תופסת תאוצה ומספרת שצריך למצוץ לאותו ישראל בשעות הבוקר, כשהוא קם זקוף ומורם, זאת כדי שהמתח ילך והוא יוכל לעבוד בשקט על עבודות הפיסול שלו. אני לא יכול לתת ציטוט מדויק, כי אין לי את הספר על המדף, אבל רוח הדברים היא מאוד חרמנית, צייתנית וצינית בעת ובעונה. "כי אני לא יכולה להבין איך יכולים מיליוני אנשים לעסוק בדברים כל כך שוליים, כמו קניות של בגדים או תיקונים של דברים, איך אפשר להתעסק עם סנדביץ' טונה, באמת? סנדביץ' טונה? בזה אתם מעדיפים להתעסק בזמן שאתם מפסידים את הזין של ישראל. בזמן שהראש שלך יכול להחבט בקרש של המיטה, שוב ושוב ושוב, והזין של ישראל יעשה אותך הבחורה הכי מיוחדת בעולם." זה הציטוט הכי קרוב שאני יכול לספק, אבל זה ממשיך ככה לאורך איזה שני עמודים, שיר הלל לכבוד שנפל בחלקה ואותו היא חולקת עם מרגו, ועכשיו גם איתנו ובקרוב גם איתכם, כי היא כבר תורגמה ל 12 שפות והיד עוד כותבת ולא מפסיקה. שילה האטי סופר סטאר. היא גומרת להקריא וחוזרת לכיסא ושוב היא רק הונגריה קטנה עם מחברת וראש מלא רעיונות וכושר וורבלי נדיר ומיומן. יאיר לפיד ישמח לראיין אותה, אני מסתכל עליה ונזכר שאוטוטו כבר עברו שנתיים. אין כמו הונגריות, לפחות עבור ההונגרים, ותשאלו את יאיר אם לי אתם לא מאמינים. "ככה זה נהיה מאז ההצלחה של "חמישים גוונים"" אומרת דודה יהודיה אחת לחברתה מלבינת השיער, בדרך אל המבואה. עוד כמה לחיצות ידיים והקהל יוצא אל הלילה הקר. שילה האטי תחזור לדירה שלה במנהטן, לא רחוק מהסוכן שלה רוטמן, עוד שם של הונגרי. ישראל שלנו נוסע בקנדה ליין עד לכפר האולימפי.

     

    **

    למחרת בבוקר, אני חוזר אל המתנ"ס, "הנסיך השגרתי" נותן הופעת בכורה, ביחד עם עוד חמישה סופרים יהודיים ומנחה אחד סופר מוכשר, בשם מארק לריין – יאנג שכותב במרץ בין כמה זירות ובין הייתר הוא עדיין מבקר התיאטרון של היומון העירוני שלנו "הוונקובר סאן". החדר מלא בחמישים אנשים, עם קפה וכעכים יהודיים. כל אחד את הפרוייקט שלו מציג בשלוש דקות, ואחר כך שואלים שאלות, אני מספר על הספר ועל הפרוייקט, מספר על החברה ועל החזון, על הפוטנציאל ועל הרצון, ויש שאלות ויש התעניינות והעסק זורם נהדר. הייתה הופעה נהדרת, נהניתי מאוד, מקווה שנראה קצת נחת בטבלת המכירות. כי הרי אריק ז"ל הבטיח "יש בנו אהבה והיא תנצח". יצאתי משם עם רוח של תקווה והלכתי לרוץ על החוף, מול האוקיאנוס השקט והשמש הבהירה, שנתיים של הנחת יסודות והתרוצצויות אין סופיות, של פגישות, ושיעורים וישיבות. עוד מעט ולא נשארות לי רגליים. אפילו רצף השערים שלי נקטע השבוע, אחרי תשעה משחקים ברציפות עם גול אחד לפחות. לפחות אסיסטים אני עדיין מחלק, פה ושם. ככה כשנחה עלי הרוח. בנתיים אני אסיר תודה לניקול ודניאלה מה JCC שעשו לא מעט בשבילי, וגם תודה עמוקה לנשמה הטהורה, לימור, שעזרה ותמכה והזמינה ספרים, כבר הפסקתי להאמין שיש עדיין בעולם כאלה אנשים. תודה עמוקה גם לכולכם, לקוחותיי האלמוניים שהזמנתם ורכשתם ספרים, לקראת עונת החגים "הנסיך השיגרתי" סוף סוף התחיל לרוץ במצעדים. מהדורת הקינדל מחכה לכם כאן, עם לינק גם למודפסת (במסגרת המרובעת באמצע העמוד). שתפו וספרו לחבריכם הוירטואלים.

     

    http://www.amazon.com/dp/B00F8LDNWI

     

    **

    אבל כדי לא לשכוח כי בחיים יש מסעות עם תלאות לא פחות קשים, וגם בגלל שזו עונת האוסקרים, אז בסוף היום אני הולך לראות את "12 שנים של עבדות", אחד המועמדים הבכירים של השנה לערב של הפרסים. זו הפקה יוצאת דופן של פוקס סרצ'לייט, שבדרך כלל לא מייצר דרמות היסטוריות, שהן יקרות מטבען. אבל ביחד עם המפיקים המשקיעים בראד פיט (שגם מופיע בתפקיד קטן וחשוב) וארנון מילצ'ן הישראלי, הלכו באולפן על הסרט הזה שמבוסס על ספר שיצא לאור בארצות הברית בשנת 1853. זהו שיחזור עובדתי מדיוק להחריד של קורותיו של אחד, שחום עור, בשם ג'ונתן נורת'טופ שהיה אזרח חופשי בסרטוגה, ניו יורק אי שם ב 1841. אותו ג'ונתן איש משפחה למופת, נשוי ואב לילדים, הוא אמן של כינור שחי חיים די בורגניים. עד שהוא מקבל הצעה מפתה לסיבוב הופעות בוושינגטון הבירה. משם הוא נחטף ונמכר לעבדות בדרום. זהו סיפור קשה ואכזר, כמעט בלי הפוגה, סיפור של הישרדות בתנאים קשים מול אנשים מחליאים, שלמרבה האימה שואבים את ההצדקה שלהם מעיוות של התנ"ך, ספר הספרים. אותו נורת'טופ מסכן עובר תלאות וייסורים, קשים לתיאור וגם לצפיה. זה מתפתח כמעט כמו סרט שואה עם כל הדילמות הכי נוראיות והאימה הקרה והמחלחלת של עינויים והשפלות. הקאסט של הסטודיו נהדר כמו תמיד, וציווטל אייג'פור יקבל מועמדות לאוסקר על התפקיד הראשי. סרט דמוקרטי באופן מובהק, ובראד פיט משחק את הנגר הקנדי באס, שמסכים לסכן את חייו למען האדם האומלל שאיבד את הכל  בגלל טעות איומה. הסוף טוב, אבל הסרט הוא מוצר כמעט דידקטי, לא ממש בידורי. בהחלט לא מומלץ לבעלי קיבה רכה. למרות זאת, מדובר באחת היצירות החשובות של השנה שהמסך הגדול רק מעצים אותה. סיפור בן 160 שנה שעדיין נוגע בשורשיה החשופים של האנושות כולה. 

    ''


    **

    אז איפה הייתי? ומה עשיתי? כששמעתי שאריק נפטר, הייתי בדיוק באמצע כתיבה של עוד דרפט של ספר ילדים שאני מתכנן ל 2014, אני עובד עליו כבר כמה חודשים, זהו סיפור על ציפור לילה ששרה בלוז, טיפוס קצת צנוע, קצת ביישן, שיוצא למסע אחרי שותפים יצירתיים. פתאום זה נראה לי כל כך מתאים לאריק איינשטיין ז"ל, שנימה של עצבות, כמו חוט השני, עברה כמעט בין כל שיריו. עצבות ישראלית אותנטית, בלוז כחול לבן. אז שלום חבר, נתראה בסוף, אתה הרי יודע, על תורכי קטן, בין כל האמנים והלבבות המדממים. חנוכה שמח חברות וחברים. רק אור.


    ''



     



     



     



     



     



     



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/12/13 19:48:

      צטט: בני יעקבי 2013-12-06 19:39:32

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-11-28 15:52:33

      תודה, שחר, ובהצלחה עם הספר ובכלל. *** אם ירצה השם (ווי אוף ספייצ') אחזור אליך עם תובנות. אריק אינשטיין היה גם משורר ובעל תובנות בהלחנה ועוד, ובעיקר היה בן אדם. הייתי שכנתו פעמים בחיי ולכן הלכתי ללויה - דבר שאנ'לא עושה אפ'פם והיו שם אנשים שהתנהגו כמו ישראל הישנה והטובה שלי. שלנו. של מי שרוצה ויכול להיות כזה, אומרים לי זו היתה אשליה...

       מסכים להכל, רק לא להתנהגות בזמן הלוויה: היו שם אנשים שפרצו את השער לבית הקברות, למרות שהמשפחה של אריק ביקשה קצת פרטיות (מושג לא מקובל בתרבות הישראלית). אז אני מקווה שאת מתכוונת לאנשים אחרים שבאמת הם אנשים של ישראל הישנה והטובה, ולא אלה שהתפרצו לבית הקברות.

       

       

      החבר יעקבי, האם אנחנו מתחילים כאן דיוק בנוסח ישראל הישנה והטובה. הרי הגברת הנכבדה הייתה בלוויה ואילו אתה יושב - ממש כמוני - בגולה הדוויה - אז בשביל מה זה טוב ולמי זה נחוץ להעלות כאן סוגיה שאין לה דבר וחצי דבר עם הפוסט שממעל. הנח לעניין או כמו שאומרים בהונגרית : לאסן פאצ'ה.

        6/12/13 19:39:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-11-28 15:52:33

      תודה, שחר, ובהצלחה עם הספר ובכלל. *** אם ירצה השם (ווי אוף ספייצ') אחזור אליך עם תובנות. אריק אינשטיין היה גם משורר ובעל תובנות בהלחנה ועוד, ובעיקר היה בן אדם. הייתי שכנתו פעמים בחיי ולכן הלכתי ללויה - דבר שאנ'לא עושה אפ'פם והיו שם אנשים שהתנהגו כמו ישראל הישנה והטובה שלי. שלנו. של מי שרוצה ויכול להיות כזה, אומרים לי זו היתה אשליה...

       מסכים להכל, רק לא להתנהגות בזמן הלוויה: היו שם אנשים שפרצו את השער לבית הקברות, למרות שהמשפחה של אריק ביקשה קצת פרטיות (מושג לא מקובל בתרבות הישראלית). אז אני מקווה שאת מתכוונת לאנשים אחרים שבאמת הם אנשים של ישראל הישנה והטובה, ולא אלה שהתפרצו לבית הקברות.

        2/12/13 20:23:
      שלום גברת מעצבת, אריק היה גדול ויחיד בדורו, אבל יש לו שם מקהלה מספיק גדולה של מקוננים ומספידים. שילה האטי, היא יוצרת מוכשרת שצוברת עכשיו את הקהל שלה, ותאמיני לי שהציטוט שלי עושה לכתיבה שלה עוול, אבל אני בהחלט מבין אם זה לא ממש כוס התה שלך. חג שמח.
        2/12/13 11:11:
      אכן אריק היה גם ציפור לילה ששרה בלוז. אהבתי. חבל שלא התמקדת רק בו. הדוגמא מכתביה שילה האטי לא עשתה לי את זה בלשון המעטה...
        30/11/13 18:53:

      צטט: YAANKI 2013-11-30 14:25:19

      NOKERLI מצויין מכינים במסעדה בבודפשט שנקראית FATAL

       

       

       

       

       

      המלצתך נרשמה. בתל אביב עוד אפשר להשיג, ככה רק במקרה שאני מביא את שילה האטי לביקור....

        30/11/13 14:25:
      NOKERLI מצויין מכינים במסעדה בבודפשט שנקראית FATAL
        30/11/13 01:40:

      צטט: Zvi Hartman 2013-11-29 23:24:48

      צטט: sbhsport 2013-11-29 09:03:56

      צטט: Zvi Hartman 2013-11-28 23:57:32

      גם אני מצטרף למועדון החברים ההונגריים של YAANI ושלך

       

      בכבוד מר הרטמן, שנישב כולנו על איזה צלחת של פפריקאש ודינסטנט הוש???

       

      צבי תקרא לי. --פאפריקאש תמיד טעים

      רצונו של אדם כבודו. נוקרלי יש עוד מי שיודע להכין?

       

        29/11/13 23:24:

      צטט: sbhsport 2013-11-29 09:03:56

      צטט: Zvi Hartman 2013-11-28 23:57:32

      גם אני מצטרף למועדון החברים ההונגריים של YAANI ושלך

       

      בכבוד מר הרטמן, שנישב כולנו על איזה צלחת של פפריקאש ודינסטנט הוש???

       

      צבי תקרא לי. --פאפריקאש תמיד טעים

        29/11/13 09:03:

      צטט: Zvi Hartman 2013-11-28 23:57:32

      גם אני מצטרף למועדון החברים ההונגריים של YAANI ושלך

       

      בכבוד מר הרטמן, שנישב כולנו על איזה צלחת של פפריקאש ודינסטנט הוש???

        28/11/13 23:57:
      גם אני מצטרף למועדון החברים ההונגריים של YAANI ושלך
        28/11/13 20:44:

      צטט: YAANKI 2013-11-28 15:28:29

      צטט: sbhsport 2013-11-28 09:43:43

      צטט: YAANKI 2013-11-28 08:33:12

      בוקר טוב ואנקובר. עם כשרונות הונגריים כאלה ליבי נמס. וזאת כחד מבני העדה

      כן, YAANKI, האמת היא שאתה אולי חדש אצלנו במעגל, אבל חשבתי עליך כשכתבתי את הפוסט.

      אנחנו אולי מעטים, אבל יש לנו הרבה חומר איכותי . חג שמח.  

       

      גם אתה מבני עדות הונגריה?

       

      50%, אבל מרגיש כמו יותר. למרות שלא מדבר או מבין את השפה.

        28/11/13 20:34:

      צטט: face 2013-11-28 18:13:11

      יקירי!

       

      חזרתי כי אתמול לא היה לי * ניסיתי למצוא עכשיו שיר שמח. ובגלל או בזכות אותו ישראל מלמעלה רציתי את שלישית גשר הירקון. רציתי את לילה בחוץ אכזיב בזכות הריצה. אבל הוא על אשה.. אז למרות שאין בקליפ תמונות זה שיר שמח! קבל! זהב בלב! 

       

       

      ''

       

       שיר ענק גברת FACE תודה שהעלת נשכחות, בשם כל אלו שהולכים בטל, ולא הולכים בתלם. חג שמח.

        28/11/13 20:20:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-11-28 15:52:33

      תודה, שחר, ובהצלחה עם הספר ובכלל. *** אם ירצה השם (ווי אוף ספייצ') אחזור אליך עם תובנות. אריק אינשטיין היה גם משורר ובעל תובנות בהלחנה ועוד, ובעיקר היה בן אדם. הייתי שכנתו פעמים בחיי ולכן הלכתי ללויה - דבר שאנ'לא עושה אפ'פם והיו שם אנשים שהתנהגו כמו ישראל הישנה והטובה שלי. שלנו. של מי שרוצה ויכול להיות כזה, אומרים לי זו היתה אשליה...

       

      תודה מכבית, כאילו שצריך הצדקה ללכת להלוויה של אייקון לאומי. אם את אמנית ועוסקת באמנות, באופן טבעי את צריכה להמצא שם. הזכרת לי שני שירים "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", ואת השורה האלמותית שתרגם מתי כספי "היא אולי אשליה, אך היא עושה לי טוב, אין כמו הסמבה" אין כמו אריק. חג שמח.

        28/11/13 20:16:

      צטט: Tuli Gilai 2013-11-28 10:48:11

      כן, מסכימה איתך בתפישתך, כי אריק היה
      סוג של בלוזיטנר ישראלי מהזן המשובח..
      כמו יין טוב .חבל שמת, מאוד יחסר לכולנו.

       

       

      ''

      יהי זכרו ברוך ונצור.

       

      אז עכשיו התפקיד שלנו - אם אתם רואים עצמכם בתור חברה מתוקנת - היא להנציח את פועלו. כי זה כל מה שהאמן צריך, שאומנותו תהפוך לניצחית. חג שמח אילת.

        28/11/13 18:13:

      יקירי!

       

      חזרתי כי אתמול לא היה לי * ניסיתי למצוא עכשיו שיר שמח. ובגלל או בזכות אותו ישראל מלמעלה רציתי את שלישית גשר הירקון. רציתי את לילה בחוץ אכזיב בזכות הריצה. אבל הוא על אשה.. אז למרות שאין בקליפ תמונות זה שיר שמח! קבל! זהב בלב! 

       

       

      ''

       

      תודה, שחר, ובהצלחה עם הספר ובכלל. *** אם ירצה השם (ווי אוף ספייצ') אחזור אליך עם תובנות. אריק אינשטיין היה גם משורר ובעל תובנות בהלחנה ועוד, ובעיקר היה בן אדם. הייתי שכנתו פעמים בחיי ולכן הלכתי ללויה - דבר שאנ'לא עושה אפ'פם והיו שם אנשים שהתנהגו כמו ישראל הישנה והטובה שלי. שלנו. של מי שרוצה ויכול להיות כזה, אומרים לי זו היתה אשליה...
        28/11/13 15:28:

      צטט: sbhsport 2013-11-28 09:43:43

      צטט: YAANKI 2013-11-28 08:33:12

      בוקר טוב ואנקובר. עם כשרונות הונגריים כאלה ליבי נמס. וזאת כחד מבני העדה

      כן, YAANKI, האמת היא שאתה אולי חדש אצלנו במעגל, אבל חשבתי עליך כשכתבתי את הפוסט.

      אנחנו אולי מעטים, אבל יש לנו הרבה חומר איכותי . חג שמח.  

       

      גם אתה מבני עדות הונגריה?

        28/11/13 10:48:

      כן, מסכימה איתך בתפישתך, כי אריק היה
      סוג של בלוזיטנר ישראלי מהזן המשובח..
      כמו יין טוב .חבל שמת, מאוד יחסר לכולנו.

       

       

      ''

      יהי זכרו ברוך ונצור.

        28/11/13 09:43:

      צטט: YAANKI 2013-11-28 08:33:12

      בוקר טוב ואנקובר. עם כשרונות הונגריים כאלה ליבי נמס. וזאת כחד מבני העדה

      כן, YAANKI, האמת היא שאתה אולי חדש אצלנו במעגל, אבל חשבתי עליך כשכתבתי את הפוסט.

      אנחנו אולי מעטים, אבל יש לנו הרבה חומר איכותי . חג שמח.  

       

        28/11/13 08:33:
      בוקר טוב ואנקובר. עם כשרונות הונגריים כאלה ליבי נמס. וזאת כחד מבני העדה
        28/11/13 02:23:
      היי פייס, תודה רבה, חג אורים שמח, יופי שחלקת איתנו שיר, זה מאלו שיצאו אחרי שאני היגרתי, כך שאני לא מכיר, אשמח להאזין. תמשיכי לחייך ולהנות מציטוטים...:)
        28/11/13 00:47:

      המון הצלחה עם הנסיך השגרתי ובכלל ועם המתחדש לקטנים. חג של שמח ואור צוחק

      אהבתי את הציטוט שהבאת!

      וכמובן גם שיר [הפעם בעברית. השיר] 

       

       

      ''

       

       

        28/11/13 00:37:
      היי שקט, מקבל באהבה את הדימוי שלך, גם שקמה בהחלט מתאים. לגבי שילה האטי, היא כמובן יהודיה קנדית ממוצא הונגרי, אני רק מקצר בין השורות, תוך תהליך הכתיבה. תודה רבה על האיחולים. את לא פוצית בכלל. חג שמח.
        28/11/13 00:25:
      בהצלחה עם הספר, הנמכר שימכר הרבה והחדש, שיכתוב את עצמו דרכך בקלות. אני שונאת להיות פוצית אבל אם כבר, אריק איינשטיין הוא עץ שקמה ענק ולא אקליפטוס. בכל זאת תל אביבי כל חייו... וגם - איך שילה האיטי היא בחורה הונגריה אם היא נולדה בטורונטו? הפוסטים שלך הם תמיד תענוג שזורק אותי לעולם אחר, מיוחד ומרגש. חג שמח ומלא אור.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין