עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פיד RSS

    חכמת הלב

    למי שמתעניין ברוחניות, מיסטיקה, ועידן חדש

    דובי

    4 תגובות   יום שלישי, 19/11/13, 23:04

    הָיֹה הָיָה לִי דּוֹב.

    דּוֹב קָטָן,

    דּוֹב חָמוּד,

    דּוֹב מָתוֹק וּשְׁמַנְמַנִי.

    לֹא הָיָה דּוֹב שָׁמֶן וְיָפֶה

    יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְּכָל הדוּבִּים.

    כּשֶרְאִיתִיו לָרִאשׁוֹנָה,

    בְּתוֹך סלסילה,

    קְטַנְטַן,

    צָמְרִירִי,

    ופעור-עיניים,

    לֹא יכולתי לעצור בְּעַצְמִי

    מלשלוח יַד ולחבק אוֹתוֹ.  

    אֶת דּוּבִּי.

    עִרְסָלְתִי אוֹתוֹ,

    חִימָמְתִי אוֹתוֹ,

    הֶאֱכַלְתִּי אוֹתוֹ,

    נִיקִיתִי אוֹתוֹ,

    סִירָקְתִי אוֹתוֹ,

    אִיפָּרְתִי אוֹתוֹ-

    כָּל מַה שדוּבִּי יָפֶה כָּמוֹהוּ

    לֹא חָלַם מֵעוֹלָם שיקרה לשכמותו.

    כשאנשים אֲחֵרִים רָאוּ אֶת דּוּבִּי,

    הֵם ניסו לנשקו,

    ללטפו,

    לפתותו במיני מַמְתַקִּים ומגדנים,

    וְהֵם הַבִּיטוּ בְּדוּבֵּיהֶם המכוערים,

    וקינאו בָּדוּבּוֹן שֶׁלִּי.

    "מָתַי הוּא מוֹלִיד דּוּבּוֹנִים חֳדָשִׁים? "

    שְׁאָלוּנִי הַבְּרִיּוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

    עָנִיתִי שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

    "מָתַי שימצא דּוּבָּה יָפַה וחָמוּדַה כָּמוֹהוּ,

    אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ דּוּבּוֹנִים "

    . "אֲבָל מָתַי שֶׁהוּא יִמָּצֵא, תִּקְרָא לָנוּ?

    לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתָנוּ?" 

    "וַדָּאִי שֶׁלּא ", הבטחתי.

    אַתֶּם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁתֵּדְעוּ ". 

     

    וְכָך עָבְרוּ הַיָּמִים,

    וְהַיָּמִים עָבְרוּ לִשְׁנַיִם,

    וְדוּבִּי הַצָּעִיר נַעֲשָׂה דּוֹב מבוגר,

    וְלֹא מָצָא לוֹ דּוּבָּה יָפַה

    אוֹ אפילו דּוּבּוֹנִית קְטַנָּה.

    וְאָז בָּא הַיּוֹם,

    ושיעול קָשֶׁה פָּקַד אֶת דּוּבּוֹנִי.

    ניסיתי לָתֵת לוֹ אוֹכֶל- לֹא אָכַל.

    ניסיתי לָתֵת לוֹ מַיִם- לֹא שָׁתָה.

    ניסיתי לְהָקִים אוֹתוֹ- לֹא קָם.

    חרדתי לדוּבּי וּלְקַחְתִּיו לדוקטור-דוֹב.

    רַק בָּדַק ד"ר-דוֹב אֶת דּוּבִּי,

    סָפַק כָּפַּיים וְאָמַר:

    "מַהֵר מַהֵר! דּוּבִּי הוֹלֵך! "

    רעדתי,

    פַחְדָּתִי,

    זָעַקְתִּי.

    טלפנתי מַהֵר לָזֶה,

    טלפנתי לזו-

    לְכָל אֵילָו שְׂאֵת דּוּבִּי רָצוּ.

    "עָזְרוּ לִי! הִתְחַנַּנְתִּי. דּוּבִּי סוֹבֵל!

    עליי לְקָחַתּוּ לְבֵית-חוֹלִים וּמַהֵר! ".

    אַך אוֹיָה!

    רַק שַׁמְעוּ שְדוּבִּי סוֹבֵל,

    וְקוֹלָם הַבּוֹטֵחַ הִתְגָמְגֵם

    . "צַר " אָמְרוּ ,

    צַר עַל דּוֹב

    ".אַך קָרָה מִקְרֶה

    שֶׁאֵינוֹ בשליטתם,

    וְלָקַחְתָּ אֶת דּוּבִּי

    מוֹנֵעַ הוּא בַּעֲדָם.

    צָעַקְתִּי בְּקוֹל מַעֲמַקֵּי מַכְאוֹבִי: "

    אֶת דּוּבִּי רַצִיתֶם בָּרִיא וְחָזַק,

    וְהִנֵּה כִּי נִרְקַב-

    לְפַח וְחָסַל "!

    נָסַעְתִי בְּכָּסְפִּי בְּמוֹנִית לקחתיהו

    , "דּוּבִּי דּוּבִּי אַל תִפְחָד! " עודדתיהו.

    בְּבֵית הַחוֹלִים לדובים אוֹתוֹ בָּדְקוּ,

    וְאֶת דַּלְתוֹת הַחֶדֶר "דּוֹב-נִמְרָץ "

    בְּפָנַיי טָרְקוּ.

    לְאַחַר שָׁעָה יָצָא הָרוֹפֵא

    . "כַּנֵּס וְהִפָּרֶד מִדוֹב,

    שְׁעָתוֹ קְרְבָה.

    בִטְנוֹ כְּבָר אֵינָהּ בְּרִיאָה כשהיתה ".

    בָכִיתִי.

    צרחתי.

    "אֵיך זֶה אֵינוֹ בָּרִיא?!

    כָּל הַאוֹכֶל והניקיון וְהָאַהֲבָה והחוֹם-

    הַכֹּל נָתַתִּי ,

    וְתֵשַׁע שָׁנִים אוֹתוֹ טיפחתי.

    מָתַי , מָתַי נַעֲשָׂה דּוּבּוֹן חוֹלֶה? "

    אָמַר לִי רוֹפֵא הדוּבִּים

    - "עוֹד מלידתו כשהובא אֵלֶיךָ קְטַנְטַן,

    מָחֲלַת הדוּבִּים בּוֹ קיננה.

    וְשָׁם בְּבִטְנוֹ המתינה הִיא כָּל הַשָּׁנִים,

    לְיוֹם בּוֹ דּוּבִּי נֶאֱהַב

    יוֹתֵר מִכָּל הַיָּמִים ".

    נכנסתי,

    נישקתי,

    חיבקתי,

    אַך קוֹלִי בָּגַד בִּי.

    רַק דִמְעוֹתַיי אָמְרוּ מִילִים.

    מילים שֶׁל כְּאֵב ,

    שֶׁל צַעַר, 

    שֶׁל פְּרֵידָה.

    פְּרֵידָה מִדוּבִּי שְכֹּה אָהַבְתִּי.

    וְאָז הָרוֹפֵא נִכְנַס לחֶדֶר

    וּבְּיַדוֹ זְרִיקָה,

    ואני עצמתי את עיניי 

    וחיבקתי את דּוּבִּי חזק-חזק.

    לחשתי לדוּבִּי בקול חנוק:"

    הייה שלום דובי יקר שלי",

    והוא רק חייך

    והביט בי

    ואמר:

    "זאת לא פרידה. עוד נפגש".

    אז הרופא אמר לי להסתובב

    וּבְּתוֹךְ שְנִיָה כְּבָר הִזְרִיק לו

    את הזְרִיקָה , 

    הזְרִיקָה שהִרְדִימָה

    אֶת דּוּבִּי,

    לְעוֹלָמִים.

     

    עָבְרוּ יָמִים,

    עָבְרוּ שָׁנִים

    והבאתי דּוֹב אחר לנחומים,

    אך את דּוּבִּי שלי– 

    לֹא שָׁכָחְתִּי.

    עֶרֶב אֶחָד צִלְצֵל הטֶלֶפוֹן,

    וְאָדָם צָעַק לִי מתוך השפורפרת:

    "מַהֵר מַהֵר קָחֵנִי-חִישׁ

    לְבֵית הַחוֹלִים,

    וְאֶת דּוּבִּי תַּצִּיל"!

    אָז חייכתי ופרצתי בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל.

    וכשסיימתי,

    אָמַרְתִּי בְּקוֹל שְׁלֵיו וְרָגוּעַ: "

    צַר לִי.  

    צַר לִי עַל דּוּבְּךָ. 

    אַך לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה הוּא,

    הדוּבִּי

    שֶׁלִּי.

     

    *מוקדש לכלבת השארפיי שלי לייני, ז"ל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/13 23:27:
      כל מי שהיה לו בעל חיים, יודע את הטעם
        20/11/13 10:35:
      מרגש עצוב ונוגע ללב
        20/11/13 10:02:

      צטט: א ח א ב 2013-11-20 08:52:18

      פרידה מבעל חיים נאמן ...קשה תמיד.

      אכן...

        20/11/13 08:52:
      פרידה מבעל חיים נאמן ...קשה תמיד.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שימיארה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין