אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל וְכֹל הָאַהֲבָה שֶׁנִּצְבְּרָה עַד כֹּה בְּלִבִּי מִתְפּוֹגֶגֶת חִנָּם.
הַלְּחִישָׁה הַמְּגֻמְגֶּמֶת שֶׁאֲנִי לוֹאֵט כָּרֶגַע בְּאוֹזְנֶיךָ הִיא תְּפִלָּתִי הָאִישִׁית.
אֲנִי הוּא שֶׁיְּצַרְתִּיהָ, אֲנִי הוּא שֶׁהִטַּפְתִּי עָלֶיהָ דְּמָעוֹת וְלִטַּפְתִּיהָ בַּלֵּילוֹת וְכִסִּיתִיהָ בִּשְׂמִיכוֹת שֶׁיֵּחַם לָהּ,
שֶׁלֹּא תָּחוּשׁ וְלוּ בְּמִקְצָת אֶת כְּאֵבֵי הָאַהֲבָה שֶׁלִּי הָעֲצוּמִים. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#