עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    "עובד!"

    6 תגובות   יום שבת, 28/9/13, 12:53

    "עובד!"

     

    "אולה, קה טאל (שלום, מה נשמע)?", אמרנו לאיכר שיצא מפרצה בחומת האבנים הנמוכה שהקיפה את חצרו, בידו האחת דלי, ובידו השנייה מעדר.

    "טרבחנדו", ענה וסקר אותנו בעיניים חשדניות.

    הבנו שהוא אמר "עובד", אך צורת הנטייה היתה בלתי מוכרת לנו.

    "אנחנו מירושלים", אמרנו.

    מניסיוננו למדנו שירושלים מהלכת קסם על נוצרים - בעיקר קתולים - ועוזרת לשבור מחיצות.

     

    היינו בחופשה בהרי הפיריניאים. השתכנו במלון קטן ויפה בעמק סרדאניה, בצפון מזרח ספרד, סמוך לגבול עם צרפת, וממנו יצאנו לטיולי "כוכב" בהרים ובאתרים המעניינים שבסביבה. הגענו עד למדינת אנדורה הזעירה, וגם לעיר המבוצרת והמושלגת מונט לואי שבצרפת. הטיול היה מגוון ומהנה מאד, והסתיים בריחוף בכדור פורח מעל העמק הפורה, כשברקע הרי הפיריניאים השגיאים. בנוסף לנופים היפהפיים, המפגש עם האנשים היה החלק המעניין של הטיול.

     

    האיכר שפגשנו בקצה הכפר היה לבוש בבגדי עבודה פשוטים, שצבעם המקורי לא נודע - כה מרופטים היו, ומרובבים בכתמים מכל עבודות הבית והשדה. פניו היו חרושי קמטים, ושזופים משמש ההרים. לשמע  השם "ירושלים" הוא התרכך, והמשכנו לשוחח – אנו בספרדית העילגת שלנו, והוא בספרדית מהולה בקטלנית. בעודינו מדברים, קפץ תרנגול גדול על חומת האבן. הוא היה שחור ולצווארו רעמה זהובה, וכרבולת אדומה גדולה ככתר לראשו. בקוקוריקו קולני הכריז קבל עם ועולם שזוהי ממלכתו.

    http://cafe.mouse.co.il/image/2991186/

    האיכר הזמין אותנו להיכנס אל ביתו, ואשתו קטנת הקומה, סינר חגור למותניה, ומטפחת צבעונית לראשה, החרתה החזיקה אחריו. סירבנו בנימוס ונותרנו בחצר. האישה הביאה מן הבית כד מים וכוסות. שתינו, והמשכנו בדרכנו.

    פגשנו לא מעט אנשים בערים ובהרים. יום אחד, בגבעות שמחוץ לכפר קטן, פגשנו רועה צאן. ראינו אותו מרחוק צועד עם הכבשים, כשידו השמאלית מחזיקה טרנזיסטור גדול על כתפו. מעולם לא ראינו רועה שטרנזיסטור הוא חלק מציודו. התברר שהוא איננו ספרדי, והוא מאזין לחדשות בטרנזיסטור כדי ללמוד את השפה. אחרי התפרקות ברית המועצות, הוא היגר לספרד מאוקראינה. היה לו מפעל אלקטרוניקה מצליח בקייב, אולם המאפיה ניסתה להשתלט על המפעל שברשותו, והוא החליט למכור ולהגר. הוא חלם להגיע לאמריקה, וקיווה לקבל בספרד אזרחות של האיחוד האירופי, שתפתח בפניו את כל העולם. להפתעתנו התברר, שיש לו חבר יהודי מתקופת הלימודים באוניברסיטה, שעלה ארצה ומתגורר בקיבוץ אורטל ברמת הגולן.

     

    לא כל האיכרים נותרו בכפרים. חלק מן הכפריים מכרו את רכושם לכרישי נדל"ן מן העיר, ופה ושם צצו חווילות נופש מהודרות לבעלי אמצעים, שבימות החול עמדו נעולות ותריסיהן מוגפים. אך מרבית אנשי הכפרים עדיין עובדים קשה לפרנסתם - לא בכדי נתקלנו בביטוי "טרבחנדו".

     

    מספר שנים אחרי הביקור בפיריניאים, השתתפנו בקורס ספרדית למתחילים, על מנת לשפר את ידיעותינו הבסיסיות. באותה הזדמנות למדנו שצורת הפועל "טרבחנדו" אינה סתם "עובד", אלא שזהו הפועל "עבד" בהווה מתמשך. האיכר רצה לומר לנו שהוא עובד כל הזמן, ללא הרף, ולמעשה העבודה הקשה היא שמגדירה את זהותו.

     

    עבודת האדמה הקשה היא מתגמלת מאד. היא ממלאת את כל חושי האדם – מחוש המישוש, למשל  הרגבים המתפוררים ביד, ועד חוש הריח והטעם של ירק או פרי שהשקעת בטיפוחו. כיום, בעולמנו המתועש והטכנולוגי, מתמעטים עובדי האדמה, והאנשים שעבודת האדמה מגדירה את זהותם הם זן שהולך ונכחד. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/10/13 15:36:

      צטט: מרב 1956 2013-10-05 11:17:16

      עבודת אדמה, עבודת כפיים, מאוד מתגמלת , נפשית.

      אני משתדלת לגנן בידיי כמה שאפשר.

      לא רוצה מחשב השקייה ולא צנרת טפטפות, אלא להשקות בצינור ובמשפך.

      אוהבת להטמין פקעות לזרוע או לשתול באדמת גינתי.

      אוהבת מאוד לעשב, ולאכול את העשבים הטובים למאכל.

       

      בטיוליי בחו"ל השתדלתי להתחבר לאנשי הכפרים שאינם דוברי אנגלית בשל העניין בחייהם .

      תודה רבה, מרב.

      מתברר שיש קווי דמיון בינינו.

      גם אני אוהב לעבוד בגינתי במו ידי, וגם אני נמצא בתהליך של הטמנת פקעות של פרזיות. זה תהליך במרווחי זמן, כדי להאריך את תקופת הפריחה.

      כל טוב, עמוס.

        5/10/13 11:17:

      עבודת אדמה, עבודת כפיים, מאוד מתגמלת , נפשית.

      אני משתדלת לגנן בידיי כמה שאפשר.

      לא רוצה מחשב השקייה ולא צנרת טפטפות, אלא להשקות בצינור ובמשפך.

      אוהבת להטמין פקעות לזרוע או לשתול באדמת גינתי.

      אוהבת מאוד לעשב, ולאכול את העשבים הטובים למאכל.

       

      בטיוליי בחו"ל השתדלתי להתחבר לאנשי הכפרים שאינם דוברי אנגלית בשל העניין בחייהם .

        1/10/13 08:57:

      צטט: פרמינה 2013-10-01 06:51:33

      צודק לגבי עבודת האדמה.אני עובדת אצל איש כזה.עבודת האדמה היא בדמו.

      תודה רבה, טלי.

      לנו היה רק משק עזר של דונם אחד ליד הבית, שבו גידלנו את כל סוגי הירקות ועצי הפרי. כיום, הגינה שלנו היא שטח מרוצף ברובו, ולא נותר לי אלא להיזכר בנוסטלגיה בעבודת אדמה ממש.

      כל טוב, עמוס. 

        1/10/13 06:51:
      צודק לגבי עבודת האדמה.אני עובדת אצל איש כזה.עבודת האדמה היא בדמו.
        29/9/13 09:11:

      צטט: sari10 2013-09-29 08:23:31

      עמוס,

      נשמע לי שיש לכם חיים מלאי עניין וחוויות.

      כן ירבו הטיולים והחוויות!! חיוך

      תודה רבה, שרי.

      אמן, כן יהי רצון! גם לכם!

      שבוע טוב, עמוס.

        29/9/13 08:23:

      עמוס,

      נשמע לי שיש לכם חיים מלאי עניין וחוויות.

      כן ירבו הטיולים והחוויות!! חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין