עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    נחש! נחש!

    12 תגובות   יום שבת, 21/9/13, 12:20

    נחש! נחש!

     

    הדבר קרה לפני חמישים ושמונה שנים, והסיפור אמיתי בעיניי. אולם, לשם גילוי נאות, אני חייב להודות, שחלק מחבריי חושבים שהיה זה נייגר, המורה לתנ"ך, ולא נהיר, המורה לספרות, אך אני חולק עליהם.

     

    בין הפנימייה הצבאית לבית בירם הפרידה חורשת אורנים. בכל בקר, אחרי מסדר של בדיקת גילוח וצחצוח, היינו חוצים בבגדי חאקי את החורשה בדרכנו אל בית הספר. בבקר אביבי אחד חצינו את החורשה וראינו זעמן זיתני צעיר מתחמם בשמש האביבית, לאחר שנת החורף.

    עמי, בחור צחקן ופעלתן, שראשו הגה ללא הרף רעיונות מטורפים ומצחיקים למעשי קונדס, הכניס את הנחש הרדום למחצה לתוך קופסת שימורים ריקה שהתגוללה בשטח ולקח אותו איתנו לכיתה.

    עמי הכניס את הנחש למגירת השולחן של המורה, ולפני תחילת השיעור, פתח את המגירה על מנת לאפשר לנחש לצאת. השיעור הראשון היה שיעור לספרות עם המורה שמחה נהיר. הוצאנו את ספרו של אחד העם "על פרשת דרכים", ופתחנו במאמר "כהן ונביא". המורה נהיר עמד לשמאלו של השולחן, נשען עליו בידו הימנית ובידו השמאלית החזיק בספר. בשלב מוקדם למדי של השיעור, בעוד המורה קורא קטע מן הספר, עבר בינינו רחש וכל מבטינו הופנו לעבר מגירת השולחן. הזעמן הצעיר הוציא את ראשו מן המגירה והתרומם, סוקר במבטו את הסביבה הבלתי טבעית והבלתי מוכרת. עוד רגע והיה מנסה גם לנפח את צווארו, חושב שהוא קוברה.

    נהיר הבחין בתכונה והסב גם הוא את מבטו אל עבר מגירת השולחן. באטיות ובקור רוח, העביר את הספר מידו השמאלית לידו הימנית, נתן בספר טפיחה קלה על ראשו של הנחש, וזה צנח חזרה אל תוך המגירה. באותה אטיות העביר המורה את הספר בחזרה ליד שמאל, ובימינו סגר את המגירה.

    "היכן היינו?", שאל, והמשיך בשיעור כאילו לא קרה דבר.

     

    איני זוכר מה חשבו חבריי, אך באותו רגע קנה נהיר את עולמו בעיניי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/13 00:28:

      צטט: OCN 2013-09-27 18:43:14

      חחחח חשבתי שהמורה התעלפה . מה היא עשתה צחקה לנחש בפנים חחחחחחח סיפור יפה

      תודה רבה, אוסי.

      אולי מורה היתה מתעלפת, אך במקרה זה "שמחה" הוא שם של גבר. היו שמועות שהוא השתתף במלחמת השחרור בקרבות בירושלים. 

      שבת שלום, עמוס.

        27/9/13 18:43:
      חחחח חשבתי שהמורה התעלפה . מה היא עשתה צחקה לנחש בפנים חחחחחחח סיפור יפה
        25/9/13 10:08:

      צטט: קרן שחור 2013-09-25 02:03:51

      סיפור יפה 

      תודה רבה וברוכה הבאה לאתר.

      שמח שאהבת, ושמח שהיתה לי הזכות לקחת חלק באירוע.

      חג שמח, עמוס.

        25/9/13 02:03:

      סיפור יפה 

        25/9/13 02:00:

      צטט: ההלך 2013-09-24 20:43:35

      איזה מורה קול:)

      תודה רבה, מיכלי.

      קור הרוח של המורה והתגובה החינוכית בהתנהגות, ולא בהטפה, אכן ראויים לציון.

      חג שמח, עמוס.

        24/9/13 20:43:
      איזה מורה קול:)
        23/9/13 12:20:

      צטט: מרב 1956 2013-09-23 11:05:39

      מוצא חן בעיני קור הרוח של המורה.

      אני חושבת שלו אני המורה,

      הייתי מסבה את השיעור ללמוד על נחשים

      הייתי אומרת:

      " אמנם השיעור אמור להיות שעור ספרות

      אך הבה נסב את הנושא לנחשים בספרות.

      היכן הופיע הנחש לראשונה?

      מה הוא מסמל?

      למה התכוון המשורר?"

      תודה רבה, מרב.

      המפנה הדידקטי שאת מציעה היה בלתי מקובל בשנות החמישים. אז למדו את ערכי הציונות והעבודה, ונחשים לא שירתו את המטרה. יתר על כן, גם כיום לא כל מורה מסוגל לאלתר.

      העובדה שהמורה לא ניצל את המקרה להטפת מוסר, או לחלופין לתגובה נזעמת, היא שהקנתה לו את הערכתי.

      מועדים לשמחה, עמוס.

        23/9/13 11:05:

      מוצא חן בעיני קור הרוח של המורה.

      אני חושבת שלו אני המורה,

      הייתי מסבה את השיעור ללמוד על נחשים

      הייתי אומרת:

      " אמנם השיעור אמור להיות שעור ספרות

      אך הבה נסב את הנושא לנחשים בספרות.

      היכן הופיע הנחש לראשונה?

      מה הוא מסמל?

      למה התכוון המשורר?"

        22/9/13 01:14:

      צטט: פרמינה 2013-09-21 19:36:43

      חח אלוף.

      תודה רבה, טלי.

      מועדים לשמחה, עמוס.

        21/9/13 19:36:
      חח אלוף.
        21/9/13 13:06:

      צטט: sari10 2013-09-21 12:29:44

      עמוס!!!!

      אהבתי מאוד!!!! ♥

      איזה סיפור ואיך כתוב - 10!!!

      גם אני אהבתי מאוד את תגובת המורה.

      כל הכבוד לו שנהג איך שנהג.

      לא כל אחד... גם אם היה רוצה... היה מסוגל חיוך

      תודה רבה, שרי.

      מסכים אתך לגבי האקט החינוכי שהפגין נהיר. זו בהחלט דוגמה להתנהגות במצבים בלתי שגרתיים, כאשר השיקול המושכל גובר על הרגשות.

      ממש "מורה לחיים".

      מועדים לשמחה, עמוס.

        21/9/13 12:29:

      עמוס!!!!

      אהבתי מאוד!!!! ♥

      איזה סיפור ואיך כתוב - 10!!!

      גם אני אהבתי מאוד את תגובת המורה.

      כל הכבוד לו שנהג איך שנהג.

      לא כל אחד... גם אם היה רוצה... היה מסוגל חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין