עִם מִשְׁקְפֵי יַלְדוּת, הָעוֹלָם נִרְאָה בָּרוּר וְצָלוּל. כְּלָל לֹא מִשְׁתַּקְּפִים.
עוֹלָם שֶׁל צְבָעִים, שֶׁל סִימָנִים וְּנקֻדּוֹת בְּרוּרוֹת. וְהַכֹּל מֻנָּח לִכְדֵי- תְּמוּנוֹת וְזִכְרוֹנוֹת.
וְאַף נָחוּץ לִיצוֹר מוּחָשִׁיוּת. לְצַד אַרְמוֹנוֹת- מְרַחֲפִים בְּשָׁמַיִם כְּחוּלִים.
מַבִּיטִים קָדִימָה בְבִטָּחוֹןֹ. מִלְחֶמֶת קִיּוּם כִּמְעַט נִמְחֶקֶת, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ בָּא, אֵינוֹ בָּא בַּיָּמִים.
|
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"ואיזה זרם של תמימות עובר גם כן עלינו ומזדלף בקרבינו, להפיג על ידו את זוהמת הערמימות שנמסכה בנו מבגרותינו. אשרי מי שיונק מלשד הילדות גם בהיותו איש, גם בזקנותו. אשרי מי שנעשה כבן שנה בלא חטא, בהיותו כבר עמוס במשא של שנים רבות מימי חיי הבלו" (הראי"ה)