עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    מה למדנו מזה?

    13 תגובות   יום שישי , 6/9/13, 00:55

    מה למדנו מזה?

     

    אנו ביום שני של ראש השנה, תחילתם של "הימים הנוראים", ואני תוהה אם גם מעשיהם של הלא-יהודים נשקלים בימים אלה, ואם גם גורלם נכתב ונחתם עתה. בשבוע שעבר היינו בביקור בצפון הארץ וזכינו לקבל עזרה בלתי צפויה, מזר מוחלט.

     

    הגבר הצעיר וגדול הגוף, לבוש בגופיה שחורה שהבליטה את כתפיו הרחבות ושריריו התפוחים, עמד בחנותו הקטנה שעל הכביש הראשי וניסה למכור שווארמה ופלאפל, אך לא היו קונים. גם המסעדה הגדולה יותר, שאליה היה צמוד, היתה ריקה מקונים. קיבורות ידיו היו מקועקעות בצפיפות עד המרפק, ובידו החזיק סכין קצבים ממורטת וקיצץ ירקות. כשהתקרבנו, נפנה אלינו וברך אותנו לשלום במאור פנים מקצועי המזמין להיזקק לשירותיו. למרות הכל, החלטנו לסעוד את נפשנו דווקא אצלו והזמנו לנו פלאפל.

     

    היתה שעת צהרים חמה, והגענו אל המקועקע לאחר טיול ארוך ומהנה בעיר נצרת, די מותשים, רעבים וצמאים. מכוניתנו חנתה לא רחוק מן החנות הקטנה, אחרי התקדמות איטית בשיירות הצפופות של המכוניות הנכנסות לנצרת מצפון.

    השבנו את נפשנו, אכלנו ושתינו, והבטנו בתנועה הדו-כיוונית הצפופה. תהינו איך ניתן בכלל לחזור על עקבותינו.

    "היכן יש צומת או כיכר שאפשר שם להסתובב על מנת לחזור לכיוון שפרעם?" שאלנו את בעל החנות.

    "אין", אמר, "אתם צריכים לעשות פה סיבוב פרסה. אם לא, ייקח לכם עוד יותר מחצי שעה".

    "אבל התנועה כל כך צפופה", אמרנו, "איך אפשר להשתלב לכיוון ההפוך, מבלי לעצור הכל?"

    "אני אעזור לכם", אמר, "איפה המכונית שלכם?"

     "הנה פה, המאזדה הלבנה", הצבענו על המכונית בעודנו הולכים בכיוונה.

    נכנסנו למכונית והתנעתי. המוכר שהלך בעקבותינו, התכופף לעבר החלון ואמר:

    "חשבתי שאני אנהג. אבל טוב, אני אכוון את התנועה".

    בעודו מדבר, הבחנתי במכונית אחרת, כעשרים מטרים במורד הרחוב, מנסה להשתלב לכיוון ההפוך – בדיוק כמו שהוצע לנו.

    ידידנו החדש אכן דאג לתנועה, ואני ניצלתי את העזרה והשתלבנו בדרך חזרה, תוך פחות מעשר דקות. במכונית שנאלצה לעצור בגללי בדרכה אל מרכז העיר, ישב בחור ערבי צעיר, אך במקום לגעור ולקלל על עיכובו, הוא חייך אלי בהבנה ובנעימות. הודינו לעוזר המקועקע שלנו, נופפתי לו בידי והתחלנו לזחול שוב, הפעם צפונה.

    מתברר שיש הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון. בעל החנות, למרות מראהו המאיים, היה מוכן לזנוח את חנותו ולהקדיש לנו מזמנו, ואולי אף להפסיד לקוח מזדמן.

     

    ומה למדנו מזה?

    מבחינה אנושית - עזרה הדדית קיימת בינינו כבני אדם, ללא הבדל השתייכות לאומית, או דתית.

    מבחינה מדינית – ניתן לקיים הידברות ושיתוף פעולה בין יהודים לערבים.

    מבחינה פוליטית (לקראת הבחירות לרשויות המקומיות) – גם בנצרת קיימות בעיות תחבורה, אולי אף קשות יותר מאשר בירושלים, וצריך לגייס משאבים רבים כדי לפתור אותן.

    ואידך זיל גמור.....

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/13 23:49:

      צטט: מרב 1956 2013-09-08 16:36:21

      נהדר עמוס.

      אינני מופתעת בכלל מהאדיבות שגילת.

      מאז שיש לי מכונית (משנת 2000), אני יודעת שכאשר יש לי בעיה,

      מי שראשון יבוא לעזרי,

      יהיה ערבי.

      במרץ 2012 כתבתי פוסט הנוגע לזה.

      תודה רבה, מרב.

      אני בהחלט הופתעתי. הוא אמנם עזב דוכן ריק מקונים על מנת לסייע לי, אך בהחלט היה עלול להפסיד לקוח פוטנציאלי. על כן מאד הערכתי את המחווה שלו והחלטתי לכתוב עליה.

      שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה, עמוס.

        8/9/13 16:36:

      נהדר עמוס.

      אינני מופתעת בכלל מהאדיבות שגילת.

      מאז שיש לי מכונית (משנת 2000), אני יודעת שכאשר יש לי בעיה,

      מי שראשון יבוא לעזרי,

      יהיה ערבי.

      במרץ 2012 כתבתי פוסט הנוגע לזה.

        8/9/13 00:04:

      צטט: ההלך 2013-09-07 08:34:18

      מחמם את הלב לקרוא. גם אני הייתי בנצרת השבוע. התנועה שם באמת עמוסה מאוד בשעות הצהריים. איך היה הפלאפל שלו?

      תודה רבה, מיכלי.

      האמת - לא משהו. בשביל פלאפל לא נשוב אליו, אבל אחלה בן-אדם.

      שבוע טוב וחתימה טובה, עמוס.

        7/9/13 08:34:
      מחמם את הלב לקרוא. גם אני הייתי בנצרת השבוע. התנועה שם באמת עמוסה מאוד בשעות הצהריים. איך היה הפלאפל שלו?
        7/9/13 00:13:

      צטט: איילת הלר 2013-09-06 19:48:48

      שנה טובה!

      תודה רבה, איילת.

      שנה טובה גם לך, שנת בריאות ועשייה פורייה, שהרבה שמחה ואושר בצדה, עמוס.

        6/9/13 19:48:
      שנה טובה!
        6/9/13 17:47:

      צטט: עמנב 2013-09-06 09:17:24

      צטט: sari10 2013-09-06 06:28:28

      עמוס, אהבתי!!!

      אכן אנושיות, איכפתיות ועזרה לזולת קיימים

      במקומות שלעיתים אנחנו לא מצפים.

      מסתבר שיש גם הפתעות נעימות בחיים,

      ולא צריך לחשוב באופן מקובע.

      ~~~

      שנה טובה לך!!

      תודה רבה, שרי.

      בדקת פעם מהו היחס בין ההפתעות הנעימות בחיים לבלתי-נעימות? אני לא!

      נראה לי שבאופן טבעי אנו נוטים להתרשם יותר מן ההפתעות הבלתי-נעימות. חושבת שזה נכון וגם שזה מצב לא רצוי . . .חיוך

      מאחל לכולנו שבשנה המתרגשת עלינו לטובה, ירבו ההפתעות הנעימות, ושתהיה זו שנה טובה מכל הבחינות. אמן, וגם תלוי איפה אנחנו שמים את המיקוד שלנו . . . אז שנתמקד בחיובי!!! חיוך

      כל טוב, עמוס.

       

        6/9/13 16:26:

      צטט: דנה.גל 2013-09-06 11:22:38

      כייף לקפוץ לביקור אצלך! שנה מאושרת ופוריה עמוס!

      תודה רבה, דנה. כיף גם לי שקפצת לביקור. חשבתי כבר שמה"חברטואליות" אתך, נשארה רק הווירטואליותחיוך.

      מאחל חך שאיחוליך יחולו גם עליך, ושיתגשמו כל משאלותיך.....לטובה.

      שנה טובה וחג שמח, עמוס. 

        6/9/13 11:22:
      כייף לקפוץ לביקור אצלך! שנה מאושרת ופוריה עמוס!
        6/9/13 09:17:

      צטט: sari10 2013-09-06 06:28:28

      עמוס, אהבתי!!!

      אכן אנושיות, איכפתיות ועזרה לזולת קיימים

      במקומות שלעיתים אנחנו לא מצפים.

      מסתבר שיש גם הפתעות נעימות בחיים,

      ולא צריך לחשוב באופן מקובע.

      ~~~

      שנה טובה לך!!

      תודה רבה, שרי.

      בדקת פעם מהו היחס בין ההפתעות הנעימות בחיים לבלתי-נעימות? אני לא!

      נראה לי שבאופן טבעי אנו נוטים להתרשם יותר מן ההפתעות הבלתי-נעימות.

      מאחל לכולנו שבשנה המתרגשת עלינו לטובה, ירבו ההפתעות הנעימות, ושתהיה זו שנה טובה מכל הבחינות.

      כל טוב, עמוס.

        6/9/13 09:13:

      צטט: פו3 2013-09-06 03:05:45

      מסכימה עמוס,כולנו יצירה של הבורא...

      תודה רבה, רויטל.

      גם אני דוגל באופן שכלתני בשיויון בין בני אדם, אך במציאות לא תמיד נקבעת ההתנהגות על ידי השכל. על כל צעד ושעל נתקלים באיפה ואיפה על פי צבע העור, המוצא האתני והעדתי, הבדלי אמונה - בינינו לבין "הגויים", ובתוכנו אנו, ועוד, ועוד.

      שנה טובה, עמוס.

        6/9/13 06:28:

      עמוס, אהבתי!!!

      אכן אנושיות, איכפתיות ועזרה לזולת קיימים

      במקומות שלעיתים אנחנו לא מצפים.

      מסתבר שיש גם הפתעות נעימות בחיים,

      ולא צריך לחשוב באופן מקובע.

      ~~~

      שנה טובה לך!!

        6/9/13 03:05:
      מסכימה עמוס,כולנו יצירה של הבורא...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין