לַיְלָה, וְעוֹד נִשָּׂאִים דְּבָרִים לֹא בְּגֶדֶף, כִּי בִּשְׂחוֹק נְעוּרִים. לֹא מִשְׁתַּמַּעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים.
בֵּינְתַיִם עוֹד לֹא פָּסְקוּ אַהֲבָה. גַּם לֹא שְׁבִיתַת חֶמְדָּה מְלֵּאָה, וּצְוָחוֹת חָלִיל וַחֲצוֹצְרָה חֲרִיפָה.
אִם כָּךְ אוּלַי לְשָׁלוֹם מוּכָנִים, רֵעוּת כֵּנָה וְיִשּׁוּב הֲדוּרִים. גַּם אִם יָחִיד גַּם אִם רַבִּים, יַחְדָּו מִתְגּוֹדְדִים מְאֻחָדִים.
יָשׁוּבוּ מִלְחָמָה עֵירֹמָה לִרְדוֹת. כְּאִלּוּ הֲוַי חָבוּל בְּחֶבֶל קָשׁוּר, בּוֹ הֲבָלִים נִרְדַפֵי עֹז וּמָרוּת.
אַךְ דַּקּוּיוֹת נֶאֶמְרוּ בְּשִּׁירָה וּבְצָהֳלָה. נִרְתָּמִים שָׁם בֵּין הַיָּקָר וְהַזּוֹל, לְמֶרֶד נְעוּרִים קָטָן וְגָדוֹל.
|
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה