עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    יומני היקר ברלין:הזייה: אני והאמנות שלי בטלויזה הגרמנית

    2 תגובות   יום שישי , 30/8/13, 19:39

    אז כנראה שהאסימון רק עכשיו מתחיל ליפול.

    בוקר אחד, לפני כשבועיים קבלתי מייל שלא ידעתי איך להתייחס אליו בהתחלה. היה זה אימייל בגרמנית ממפיקה של מגזין תרבות שמשודר בערוץ הטלויזה deutsche Welle  שאותו בכלל לא הכרתי עד כה. היא טענה שדרך תחקיר שלה היא הגיעה אלי ואל האתר שלי והייתה שמחה לראיין אותי לתוכנית/ אייטם למגזין הזה. מדובר בתוכנית שעוסקת באמנים ויוצרים שחיים ב2 תרבויות ועוסקים בנושא התרבויות הללו גם ביצירה שלהם. אם מתחשק לי להשתתף בתוכנית אני יכולה לצור איתה קשר.

     

    ברגע הראשון חשבתי לסרב ולא לפנות אליה בכלל. מה לי ולטלויזה הרי אני בקושי פותחת את הפה ומדברת, שונאת להצטלם, מעולם לא צילמו אותי בוידאו בקושי בסטליס ואין לי מה ללבוש.

    אבל מיד שיניתי את דעתי, הרי לא כל יום דופקים בדלת ומציעים לי כזו הצעה, בעצם מעולם לא דפקו בדלת והציעו לי הצעה כזו. ועוד בברלין, ועוד בגרמניה. הרי אני עוד לא שנה כאן. בקושי התחלתי, עדיין לא דוברת גרמנית כמו שצריך, הבאתי איתי מזוודה אחת  לפטופ וכלבה ( ו3 מצלמות) ואין לי כאן עדיין כלום ( כי גם למדתי במשך הזמן כאן שless is more  ולא צריך ככ הרבה סטאפ ושטויות אלא את הבסיסי ביותר). אז התקשרתי אליה ודברנו ואז חיכיתי לתשובה כי היא היתה צריכה להתייעץ עם הקולגות שלה לגבי הסיפור שלי, אם הוא רלוונטי ומתאים להם. ואחרי כמה שעות כשכבר חשבתי שאין מצב והיא בחיים לא תתקשר חזרה היא יצרה קשר ואמרה שהם בעניין. ולא ממש ידעתי איך להתייחס לכל הסיפור שמתחיל סביבי אבל החלטתי שאני נכנסת למוד של מקצועיות למרות שאין לי מושג מה זה אומר כשעסקינן בטלויזה כי מעולם לא הופעתי במדיה הזו. 

     

    עברתי תחקיר די מקיף לגבי הרבה נושאים שקשורים לארץ ולגרמניה ולחיים שלי ב2 הארצות. , גם לגבי האמנות שלי והיא גם כבר קראה עלי כל מיני דברים והציגה ידע מרשים וקצת מבהיל לגבי מה שהיא יודעת עלי. ובכל מקרה אחרי מס ימים של טלפונים ומיילים הגיעו יומיים של צילומים.

     

    יומיים צילומים בשביל תוכנית/אייטם של 5 דק. מרשים לא? זאת היתה בהחלט חוויה מרתקת. הצוות הקטן של המפיקה/ במאית, צלם ואיש סאונד היו מאוד נינוחים וארציים ונתנו לי מיד את התחושה שאין לי מה להתרגש ולהלחץ ויהיה בסדר. צילמו אותי בכל מיני לוקיישנים. בחוץ מצלמת בלוקיישן שבחרו בשבילי וקשור לנושא העבודות האחרונות שלי שעל כך אספר עוד דקה, צלמו אותי מדברת, הולכת , בודקת הולכת מדברת ושוב מדברת וגם קת עושה מוזיקה, בבית שלי בחברת קבוצת האמנים "דיאספורז"( אמנים ישראלים שחיים בברלין)  שכרגע אני חלק מהם ומציגה איתם גם תערוכה בתל אביב עוד מעט., בחברת המורה לגרמנית שלי - לומדת גרמנית. בקיצור עשו לי קצת חיים שכאלה וניסו להראות קצת מההויה שלי.

     

     

    הגעתי לצילומים הכי לא מוכנה. לא ידעתי מה אני אמורה לעשות בגלל שבסיכומו של דבר לא אמרו לי מה לעשות. היתה לי יד חופשית להתבטא כרצוני והכלל היחיד היה לא להביט במצלמה. גם לא ממש קבלתי פידבק חיובי או שלילי לגבי איך אני יוצאת בעיני המצלמה. רוב הצילומים נעשו בטייק אחד ולא היתה לי הזדמנות לחזור ולשפר. כל הזמן ניסיתי לשמור על שלווה פנימית ולא להתמוטט מול העניים שלהם או לעשות בושות. ניסיתי לשמור על מקצועיות ורציונאליות בזמן הצילומים אפילו שכשחזרתי הביתה התמוטטתי לגמרי ויום הצילומים השני היה לי קשה במיוחד. אבל הם כל הזמן הודו לי על הסבלנות והמשעשע הוא שכששאלו אותי בראיון איזו תכונה ישראלית מושרשת בי למשל אז עניתי- חוסר הסבלנות כי בארץ הכל נע מהר ואני רגילה לקצב הזה. 

    אחכ כשדברתי עם המפיקה שראיינה אותי היא צחקה ואמרה שכשאמרתי את זה היא חשבה לעצמה שאין סיכוי כי הייתי הכי סבלנית איתם בעולם. אבל היא לא הבינה שהחוסר סבלנות פשוט אוכל אותי מבפנים ולא ממש יכולים לראות את זה עלי כי אני אוצרת אותו בפנים.

     

    וגם ביקשו צילומי סטילס של העבודות שלי אז כנראה שיהיו גם תמונות סטילס משובצות באייטם וגם בקשו קטעי מוזיקה שלי כך שהמוזיקה שאני עושה תהיה ברקע שזה הכי דובדבן בעיני

     

    אבל הכי התעניינו בצילומי "גני השרבר" ההרוסים שצלמתי לאחרונה,

     גני שרבר הם מן קולוניות של חלקות אדמה באמצע צריף או מבנה קטן שמשמש כמעין בית קטן, את חלקות האדמה הללו ניתן לשכור באופן מסובסד. לגנן ולגדל ירקות. כל ביתן באמצע החלקה בדרך כלל מושקע ומיוחד מקושט בקישוטים מיוחד ויחודיים. המדליק בכל הסיפור של הגני שרבר הללו הוא שהקולוניות נמצאות בתוך העיר. חבויים בכל מיני פנות חמד נסתרות של העיר. בכל ברלין יש כאילו חבויים ופתאום גם במקרה אפשר למצוא כזו שכונה של גני שרבר באמצע מקומות שבכלל נראים לא קשורים לחי פנאי ונופש ( כמו על שפת המסילות של רכבות  ה-אס בהן. שמקיפות את ברלין ) ובכל מקרה, צילמתי שכונת שרברים כזו הרוסה. מטאפורה להרבה עניינים. גם אישיים וגם פוליטים שכרגע לא ארחיב את הדיבור עליהם אך אם תלכו לראות את התערוכה הקבוצתית בגלריה P8 שביהודה הלוי,תל אביב של אמני פרויקט דיאספורז שנפתח ב12 לספטמבר אז תוכלו גם לראות מס עבודות שלי מהצילומים המדוברים.

    אני חושבת שגני השרבר הללו מאוד עניינו אותם כי הגנים קשורים למשהו מאוד "גרמני" לאומני ולמרות שבעבר היה להם מוניטין לא הכי טוב בקרב הגרמנים ורק פנסיונרים שכרו אותם כיום הם מאוד חזרו לאופנה ( אולי גם בגלל הקלות שההשוכנות הללו נהרסות) וגם צעירים שוכרים אותם אפילו כקבוצת שותפים או חברים כמקום של נופש ופנאי לסופשבוע למשל. 

     

    אז זהו, אני מאוד נרגשת ולא ככ יודעת איך כל העניין הזה סביבי קרה. זה משהו כמו מיני נס וגם מסתבר שרשת הטלויזה הזו היא כמו הפורמט של הבי בי סי ומשדרת בלויין לכל העולם. כך שהתוכנית כנראה תהיה משודרת מסביב לגלובוס.

    אמרו לי תשמחי קצת, תצ'פרי את עצמך, תפתחי שמפניה, משהו כי בינתיים אני עוסקת רק בדאגות ובכל שאולי זה לא ייצא טוב ואני אתפדח אבל לאט אני מתחילה להבין שמשהו מאוד מיוחד קרה ואולי בקרוב גם אשחרר קריאות שמחה שיבטיים יותר. אבל האמת היא שחיים שלי לא ציפיתי אפילו שדבר כזה יקרה לי ואני חושבת שזה סהכ מסכם שנה מאוד מרוכבת וקשה שהיתה לי ואולי זה גם סימן מהשמיים לכך שהכל עדיין פתוח. והמשחק בעיצומו וצריך להתכונן לכל תפנית מפתיעה כי יש מלאכים בשמי ברלין ובברלין השמיים הם הגבול. 

     

    ולמה אני מספרת את כל זה ולא מחכה שהתוכנית תשודר? כי אני לא בטוחה שאני אראה את התוכנית בעצמי כשהיא תוקרן מרוב מבוכה וגם לא בטוח שאהיה מרוצה מהתוצאה למרות שכולם אבל כולם אומרים שאני לא אצא דבילית כי אין להם אינטרס שאצא מטופשת וזאת גרמניה ויש גם אנשים שיודעים את העבודה שלהם. אבל לא בטוח שאעלה לינק של התוכנית אז לפחות שתשאר החוויה. 

     

    ובהזמדנות זו רציתי לאחל: שנה טובה ומתוקה וגם שקטה

     

    ''

     

    מתוך הסדרה Schrebergarten Berlin 2013 , עבודה שתוצג גם בתל אביב בקרוב. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/8/13 09:58:
      כן :) השרברים זה הכי גרמני.. המצחיק הוא שצלמתי לפני כמה שנים שרברגרטן במינכן שגיליתי ממש במקרה ולא הבנתי מה זה וזה נראה לי כמו משהו שיצא מהאגדות ורק לפני שנה התברר לי שאילו הם גני שרבר וגם בררתי מה הפונקציה שלהם. ותודה רבה יורם, מאחלת לך הצלחה ושנה נהדרת גם כן :)
        31/8/13 08:25:
      שרברגרטן זה הכי גרמני שיש. מאחל לך הצלחה גדולה ושנה חדשה נהדרת.